כפר עם 5,000 איש: מינהל התכנון מקדם תוכנית שתגדיל משמעותית התיישבות בקיבוצים ובמושבים
כפר עם 5,000 איש: מינהל התכנון מקדם תוכנית שתגדיל משמעותית התיישבות בקיבוצים ובמושבים
על פי תיקון לתוכנית המתאר הארצית, תמ"א 35, מושבים, קיבוצים וישובים קהילתיים יוכלו להגיע לקיבולת של עד 5,000 איש
מינהל התכנון נערך בימים אלה להגדיל משמעותית את ההתיישבות הכפרית בכל הארץ באמצעות תיקון חדש לתוכנית המתאר הארצית, תמ"א 35. משמעות התיקון היא שהמושבים, הקיבוצים והישובים הקהילתיים יוכלו להגיע לקיבולת של עד 5,000 איש, המהווים כ-1,400 יח"ד. ע"פ המצגת שמנהל התכנון הציג בחודש מאי האחרון בוועדה לשמירה על שטחים פתוחים, התיקון נובע בשל חשש שהמרחב הכפרי ייבלע כתוצאה מתהליכי עיור ופיתוח, שהקרקע החקלאית תיעלם ושהמבנה הארגוני של מושבים וקיבוצים לא ישרוד. הגדלת ההתיישבות הכפרית, על פי גישת מנהל התכנון, היא מהלך שנועד לשמר את קיום המגזר הכפרי.
תמ"א 35, היא תוכנית מתאר ארצית שנועדה להגדיר את מדיניות התכנון ופריסת היישובים בישראל, ואושרה ע"י הממשלה ב-2005. עיקרי התוכנית היו חיזוק הערים והמטרופולינים, הימנעות מפרבור, ועידוד התחדשות עירונית. ואולם, המציאות הפוליטית שיבשה חלק מהתפיסות של התמ"א. הדור הראשון של התוכנית שאושרו ע"י הוותמ"ל וביקשו להציע פתרונות דיור מהירים ליישום, ניצל בעיקר את השטחים הפתוחים. אמנם אושרו יישובים חדשים, אך נעשו צעדים שאיפשרו התרחבות לא מבוקרת של ההתיישבות הכפרית. את התיקון שנדון לאחרונה ניתן להבין כניסיון להתאים את התמ"א למציאות המשתנה.
ע"פ נתוני מנהל התכנון, האוכלוסיה במגזר הכפרי עומדת על 732 אלף איש מתוך 9.9 מיליון. 37% נמצאים במחוז צפון, 27% במחוז מרכז, 26% במחוז דרום, והשאר במחוזות חיפה, ירושלים ות"א. התיקון המקודם מציע מודל שיאפשר צמיחה הדרגתית של הישובים הכפריים, לפי מידת הפריפריאליות וגודל היישוב בהווה. כך למשל, ישוב כפרי קטן במרכז הארץ יוכל לגדול ל-650 יח"ד בצפיפות מקסימלית של 7 יח"ד לדונם. לעומת זאת יישוב כפרי קטן בפריפריה (עוטף עזה, ליד ב"ש, או בצפון) יוכל לבנות בצפיפות של עד 4 יח"ד לדונם. על פי התוכנית, לפחות 30% מתוספת יחידות הדיור יהיו קטנות יחסית - עד 105 מ"ר.
מילכה כרמל, מתכננת מרכז המועצות האזוריות, מדגישה את חשיבות התיקון להישרדותם של יישובי המגזר הכפרי: "יש יישובים רבים - קיבוצים, מושבים ויישובים קהילתיים, שנמצאים בסטגנציה ובהזדקנות ואין להם יכולת להתרחב, בגלל שהם הגיעו לשיא הקיבולת לפי תמ"א 35, או בגלל מחירי הקרקע הגבוהים. המדיניות החדשה של מינהל התכנון בעצם מרחיבה ונותנת לישובים האלה אוויר לנשימה. כי ניתנות 3 מנות של גדילה, לפי גודל האוכלוסיה. יהיו שלושה דגמים של יישובים כפריים: עד 2,000, עד 3,500 ועד 5,000 איש. לפי עמדתנו, אופי ההתפתחות יהיה לפי הצרכים והאופי של הישוב והקהילה".
כרמל מאמינה שצמיחה מבוקרת של יישובי המגזר הכפרי תועיל גם לערים מסביב: "אורח החיים של ההתיישבות הכפרית כולל קהילות קטנות, שעד היום, שמרו על השטחים הפתוחים. במידה והיישוב יסיים את דרכו, כי לא תתאפשר לו צמיחה דמוגרפית, אז בהכרח לא יהיה מי שישמור על השטחים האלה, שהם הריאות הירוקות של המדינה. מקובל עלינו שבגלל שהקרקע היא במחסור, אז גם יישובי המרחב הכפרי יבנו בצפיפויות שלא היו מוכרות בעבר".
במכתב שנשלח ע"י המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע לליאת פלד, סמנכ"לית תכנון מרחבי במינהל התכנון, אומרים המחברים כי "יש להמשיך ולתעדף את ההתבססות על התחדשות העירונית תוך שמירה וחיזוק אופיים הכפרי של הישובים והמרחב". כלומר, הם מבקשים שהצפיפות תישאר בתוך המרחב העירוני.
לטענתם, "קיימים עודפים משמעותיים לא ממומשים של יחידות דיור במגזר הכפרי המאפשרים הכפלה של האוכלוסייה הקיימת ללא צורך בשינוי לתמ"א לעניין תוספת אוכלוסיה ביישובים הכפריים. לכן, לעמדתנו אין צורך בשינוי לתמ"א לעניין תוספת אוכלוסייה מעבר למאושר בה כיום, אלא תפקידה של תיקון התמ"א היא להבטיח את השמירה על המרחב הכפרי".
התיקון החדש הוא מהלך משלים להחלטה של ועדת השרים לענייני חקיקה, שאושרה ביום א' שעבר. מדובר באישור הצעת חוק פרטית של ח"כ יצחק קרוייזר להרחיב את מגוון היישובים שחוק ועדות קבלה חל עליהם ליישובים שבהם עד אלף משפחות, במקום 400 משפחות כיום, וכן להרחיב את הפריסה הגיאוגרפית של הסלקציה גם ליישובים באיו"ש.
