סגור
העיר נתיבות תצלום אוויר
העיר נתיבות (צילום: Lehava Center - Netivot, SkyPic aerial photography Pikiwiki)

נתיבות מזהירה: אזור התעשייה החדש בשובה - איום על העתיד התכנוני והכלכלי של העיר

ועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה תדון השבוע בתוכנית אזור תעשייה חדש סמוך למושב שובה ובמרחק 2 ק"מ מנתיבות. עיריית נתיבות מתנגדת: התוכנית תפגע בפארק התעשיות המשותף נ.ע.מ ותסיט ביקושים מהעיר. הוועדה המחוזית דחתה את ההתנגדות - ההכרעה תתקבל השבוע

ועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה (הולנת"ע) אמורה לדון בישיבתה מחרתיים, בתיקון לתוכנית המתאר המחוזית - 25/23/14/4 - שמציעה הקמת אזור תעשייה חדש למועצה האזורית שדות נגב, בשטח של 700 דונם ליד המושב שובה, ממערב לעיר נתיבות ו-5 ק"מ ממזרח לרצועת עזה.
התוכנית נדונה בוועדה המחוזית דרום בחודש מרץ האחרון, וזו דחתה את ההתנגדות הנמרצת של עיריית נתיבות. הדיון בולנת"ע אמור להכריע בנושא.
מתוך הוראות התוכנית: "אזור התעשייה מוצע בצמידות דופן לשטח המיועד לבינוי במושב שובה. על פי החלטת הוועדה המחוזית מספטמבר 2024, התוכנית המקומית תהיה מוטת תעשייה חקלאית ותאפשר פעילות תומכת חקלאות ואחסנה חקלאית. תתאפשר הקמה של מבני שירות, מוסכים לתיקון טרקטורים וכלים חקלאיים נוספים, מפעלים לעיבוד תוצרת חקלאית, ממגורות לאחסנת תבואה, בתי אריזה אזוריים, אחסנה של חומרי הדברה ודישון, בתי קירור, מיון, טיפול ואחסון ועוד. זאת, על מנת שאזור התעסוקה ינצל את היתרונות היחסיים של המרחב הכפרי ולא ייצור תחרות ישירה לתעשייה במרחב העירוני, ובעיקר לערים נתיבות ושדרות".
לתוכנית הוגשה התנגדות של עיריית נתיבות, עליה חתומים עורכי הדין רון צין ושלי לב-שרמן ממשרד ארנון, תדמור-לוי. הטיעון העיקרי בה הוא שהיא מגלמת פגיעה חמורה מבחינה תכנונית וכלכלית בעיר נתיבות ובפארק התעשיות המשותף נ.ע.מ. המתנגדים מציינים כי בתוכנית המתאר הארצית, תמ"א 35, מוגדרת העיר נתיבות כ"עוגן מרחבי", כלומר, מרכז אזורי המשרת את היישובים העירוניים והפרבריים הסובבים ובעיקר את המרחב הכפרי הנסמך עליו.
מתוך ההתנגדות: "אזור התעשייה שובה מיותר, מכיוון שיש לו חלופות זמינות ועדיפות בהרבה בפארק נ.ע.מ, אשר בהכנסותיו שותפה המועצה האזורית שדות נגב בשיעור של 28% מההכנסות. כמו כן, קיימות חלופות נוספות באזורי תעשייה אחרים וסמוכים. חלופות אלה לא נבדקו כלל בתכנון המוצע. בנוסף, לא נבדקה לעומק השפעתו של אזור התעשייה על העיר הסמוכה נתיבות, וכן לא נבחנו ההשפעות הסביבתיות והתחבורתיות של האזור המוצע".
בעירייה טוענים גם כי "אזור התעשייה המוצע נמצא במרחק 2 ק"מ בלבד מגבולה של העיר נתיבות, ועלול ליצור תחרות בלתי הוגנת באזורי התעשייה הקיימים, הסטה של ביקושים מאזורי התעשייה והתעסוקה של העיר ופגיעה קשה במאמציה של העיר נתיבות לקלוט עשרות אלפי תושבים חדשים ולהקטין פערים כלכליים. הקמתו של אזור התעשייה המוצע תשית עלויות כלכליות, סביבתיות ותחבורתיות על האזור כולו, וסופו שיפגע גם במרחב הכפרי אותו הוא בא, כביכול, לשרת".
להתנגדות צורף גם נספח חוות דעת שהוכן ע"י קבוצת גיאוקרטוגרפיה, הקובע כי הקמת אזור התעשייה החדש תביא לפגיעה בכל המרחב: "להערכתנו, נתיבות היא הסמן לשיקום, תקומה ותנופה של המרחב כולו. חיזוק התעשייה לכל גווניה בעיר תביא את כלל המרחב להעצמה תעסוקתית, בעוד פגיעה והסטה של הביקושים ממנה תביא לפגיעה באיזון כלכלי-פיסקלי, באיכות החיים של תושבי נתיבות ובהמשך ההתעצמות התעסוקתית של המרחב כולו".
הוועדה המחוזית דרום, שדנה בהתנגדויות בחודש מרץ האחרון, החליטה לדחות את כל התנגדויות עיריית נתיבות: "הוועדה ממליצה לדחות את ההתנגדות ומציינת כי לעיר נתיבות ישנם מספר אזורי תעשייה, ובהם אזור תעשייה דרום-מזרחי הכולל זכויות בנייה בהיקף של 500 אלף מ"ר, אשר שטחו הועבר מהמועצה האזורית שדות נגב לנתיבות בשנת 2020. כמו כן, יש לה שותפות בפארק התעשיות נ.ע.מ, מרכזים מסחריים שהוקמו בשנים האחרונות (כגון צים סנטר, פריז סנטר וגלובוס סנטר). בנוסף, תמ"ל 2027/ התחדשות עירונית בנתיבות, הנמצאת בהכנה, מציעה תוספת של כ-250,000 מ"ר למסחר בעיר. לפי תוכנית המתאר הכוללנית של נתיבות, היקף השטח המומלץ לתכנון יעמוד על כ-5 מיליון מ"ר. לפי מימוש של 55% מהשטחים המומלצים, חלקה היחסי של נתיבות יעמוד על כ-1.8 מיליון מ"ר".
יש לציין כי לתוכנית הוגשה גם התנגדות מצד המועצה האזורית שדות נגב, עליה חתום מהנדס הוועדה צחי עסיס. במקרה זה, המועצה ביקשה להגדיל את שטח התוכנית לאלף דונם. הוועדה החליטה לדחות את הבקשה, אך אפשרה לייעד 200 דונם מתוך כלל שטח התוכנית לטובת אחסון — גם במרלו"גים.
יש להזכיר כי ראש עיריית נתיבות, יחיאל זוהר, עקבי בהתנגדותו ליוזמת מנהל התכנון להוספת אזורי תעסוקה במגזר הכפרי. לקראת דיון ממשלת ישראל בתיקון 7 לתמ"א 35, כתב זוהר מכתב למזכיר הממשלה, שבו כינה את המהלך: "אבן ריחיים כלכלית על צווארה של העיר".