"חוק גזעני": אושרה לקריאה שנייה ושלישית הצעה שתאפשר הקמת מבני מגורים בשטחי מרעה
לפי הצעת החוק, שר החקלאות יוכל להכריז על אזורי מרעה מיוחדים שבהם יותר להקים מבני מגורים - גם בשטחי שמורות טבע וגנים לאומיים. באופוזיציה טוענים כי החוק נועד למנוע כניסת גורמים לא-יהודיים לשטחים פתוחים. החברה להגנת הטבע: "החוק יוביל להקמתן של חוות רבות, תוך פגיעה קשה בשטחים מוגנים"
ועדת הפנים והסביבה של הכנסת אישרה היום (א') לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק שנויה במחלוקת, המאפשרת הקמת מבני מגורים בשטחי מרעה - כולל בשמורות טבע ובגנים לאומיים, שהם שטחי מדינה. החוק, שקודם כחלק מההסכם הקואליציוני בין הליכוד לציונות הדתית, נועד לכאורה להסדיר את מגורי הרועים בשטחי המרעה, אך מבקריו טוענים כי מטרתו האמיתית היא למנוע כניסת גורמים לא-יהודיים לשטחים פתוחים ולהכשיר בדיעבד בנייה לא חוקית, בעיקר בשטחי יהודה ושומרון.
המטרה של החוק החדש היא הגמשה של סדר התכנון הקיים. לפי דברי ההסבר להצעה, "רוב שטחי המרעה נמצאים בשטחים פתוחים שבהם, ככלל, לפי דיני התכנון והבנייה אסורה בנייה, ומכאן שאסור להקים בהם מבנה שיאפשר לרועה לשהות סמוך לעדר בכל שעות היממה. כדי לאפשר חריגה מהאיסור האמור, תוקנה (ב-2022 - ג"נ) תוכנית המתאר הארצית ונקבעו בה הוראות שלפיהן במצבים מסוימים אפשר להקים בשטח הפתוח מבנה לשהייה של גורם מקצועי".
לפי הצעת החוק, שר החקלאות יהיה רשאי, בכפוף להמלצת צוות מייעץ, להכריז על אזור מרעה כאזור שמירה צמודה, שבו יוקם מוקד מרעה ובו אפשרות למבנה מגורים אחד. מוקד המרעה יוקם על ידי גוף ציבורי (רט"ג, קק"ל או משרד ההתיישבות) בהתאם להליך תכנוני המוסדר בחוק. על פי ההצעה, בית המגורים לא יעלה בשטחו הכולל על 125 מ"ר ויוקם בבנייה קלה ופריקה המשתלבת בסביבה. התוכנית למוקד המרעה תוגש לוועדה המקומית בצירוף מסמך סביבתי.
לקראת הדיון שנערך היום הכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת מסמך המפרט נתונים על הקצאת שטחי מרעה. ע"פ הבדיקה, ישנן, לכל היותר, 64 חלקות שרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מקצה כיום העומדות בתנאי הצעת החוק - כלומר, שנמצאות בנגב או בגליל, שיש בהן לפחות 200 ראש אמהות צאן או בקר וששטחן הוא לפחות 1,200 דונם עבור צאן ו-6,000 דונם עבור בקר (בגרסה המעודכנת של הצעת החוק השתנה שטח החלקות עבור בקר ל-4,000 דונם). המסמך מציין כי לרמ"י אין נתונים מלאים ביחס למבני מגורים שהוקמו ללא היתר בשטחי מרעה.
החברה להגנת הטבע, שהתנגדה להצעה, שלחה מכתב ליו"ר ועדת הפנים, ובו טענה כי "החוק יוביל להקמתן של חוות רבות, תוך פגיעה קשה בשטחים הפתוחים, כולל בשטחים מוגנים, ולפגיעה בשלטון החוק, ע"י הכשרתן של עשרות חוות קיימות בשטחים פתוחים בכל הארץ, שהוקמו בעבר בדרכים פתלתלות, לעיתים בתמיכת הממשלה והשלטון המקומי, אולם תוך חריגה מנהלים וסמכות".
"זה עוד חוק גזעני-פשיסטי שמוסיף קומה נוספת לאפליה הממסדית כלפי אזרחים ערבים", אמר לכלכליסט ח"כ יוסף עטאונה (חד"ש). "תיקוני החוק המוצעים נועדו בראש ובראשונה להפלות את האזרח הערבי לטובת האזרח היהודי. החוק מתוכנן מראש בצורה כזו שהאזרח הערבי לעולם לא יעמוד ב'תנאים' – ובכך מסכל כל אפשרות שהחוק ייטיב עמו. מטרת החוק ברורה וחד משמעית – להשתלט על אדמותיהם של אזרחים ערבים בנגב ובגליל, תוך הצגתם כאיום שיש 'להגן' מפניו, ובסופו של דבר להבטיח שהקרקע 'תישמר' מפני ה'אויב הערבי'".
"חוק הסדרת שטחי המרעה הוא חוק שנולד בחטא ונגרם מהעדר משילות והעדר יכולת אכיפה וטיפול של ממשלת ישראל בפשיעה החקלאית", אמרה ח"כ מטי צרפתי הרכבי מיש עתיד. "במקום להקצות משאבים ולקדם צעדי אכיפה שיאפשרו מרעה, חקלאות ובטחון מזון באופן שוטף, מוצעת הצעת חוק דורסנית ומעוותת. הצעת החוק מכשירה התיישבות לא חוקית בדיעבד, פורצת את גדרות עקרונות התכנון במדינה כולל תוכניות ארציות משמעותיות ומטילה חובות עצומות על רשויות ומועצות אזוריות לתת שירותים מוניציפליים בתנאים בלתי אפשריים.
"ההצעה עלולה לפגוע בשטחים מוגנים, בסביבה ולייצר מקורות זיהום נוספים בנחלים. וחמור מכל, ההצעה מקודמת במהירות וללא נתוני רקע מספקים להבנת היקף הנושא והשלכותיו. ניכר כי החוק הוא אתנן פוליטי למפלגות הימין הקיצוני כדי להבטיח את שרידות הקואליציה. ממשלה שלא אכפת לה מהציבור, ערכי הטבע של המדינה והגנת הסביבה".
