סגור
בית משק הברון מזכרת בתיה
בית משק הברון מזכרת בתיה. "התוכנית אינה עולה בקנה אחד עם אופי היישוב" (צילום: ערן לוי / wikipedia)

מזכרת בתיה מתנגדת לתוכנית רמ"י להכפלת היישוב: "אין לנו כוח כלכלי לגדול"

הוועדה המחוזית תדון בהתנגדויות לתוכנית לפיה יתווספו 3,427 יח"ד ביישוב ל-4,018 יח"ד שבו; לטענת המועצה המקומית השטח היה אמור להיות מיועד ברובו לתעסוקה; התושבים: "המרחק ממושבה קסומה כיום, לעיר קטנה, מפולגת, צפופה וענייה, קטן מאוד"

הוועדה המחוזית מרכז תדון בישיבתה בסוף החודש בהתנגדויות לתוכנית שמציעה להכפיל את כמות תושבי המועצה המקומית מזכרת בתיה, תוך הגדלת שטחה המוניציפלי על חשבון שטחי המועצה האזורית גזר. מדובר בתוספת של 3,427 יח"ד ל-4,018 יח"ד הקיימות.
בראש המתנגדים לתוכנית שיזמה רמ"י (רשות מינהל מקרקעי ישראל), עומדת המועצה המקומית מזכרת בתיה, שטוענת ששטח התוכנית יועד במקור לתעסוקה, לפי תוכנית המתאר המחוזית תמ"מ 3/12. לדברי ראש המועצה גבי גאון, החתום על ההתנגדות: "יובהר ויודגש כי למועצה אין יכולת כלכלית בכדי לתת מענה לתושבי השכונה בהיקף המוצע, והיא אינה עולה בקנה אחד עם אופי היישוב".
התוכנית, שהוכנה ע"י צוות בראשות אדר' אלי ארמון, מתפרסת על שטח של כ-1,200 דונם (רק לשם השוואה, שטח העיר גבעתיים הוא 3,200 דונם), בחלקה המזרחי של מזכרת בתיה, בשטח הפתוח שבין היישוב הקיים במערב ומסילת הרכבת במזרח. התוכנית כוללת כאמור 3,427 יח"ד, מתוכן, 300 יח"ד מוגן, בבנייה רוויה בגובה ממוצע של 8-10 קומות, ובצפיפות של כ-21 יח"ד לדונם. התוכנית אושרה להפקדה בינואר 2024.
לפי ההתנגדות של מועצת מזכרת בתיה, השטח שעליו אמורה להיבנות שכונת הענק החדשה אמור היה לעבור למזכרת בתיה, ע"פ הסכם שנחתם ב-2014, לתכלית בנייה לתעסוקה ומסחר. מתוך ההתנגדות: "התוכנית המוצעת מייעדת את השטח הנדון בעיקרו למגורים, ובחלקו הנותר לתעסוקה אך בהיקפים נמוכים בהרבה מאלה שהוסכמו בין הרשויות. טענתה של המועצה לעניין אי יכולתה הכלכלית לתמוך בתוכנית המוצעת מתגברת לנוכח העובדה שממילא מחצית מההכנסות מארנונה מסחר/תעסוקה יועברו במסגרת הסכם הגבולות למועצה האזורית גזר".
עוד נטען בהתנגדות כי התוכנית של רמ"י אינה תואמת באופיה את הישוב הקיים: "תוכנית הרחבת מזרח מזכרת בתיה מציעה צפיפות של כ 21- יח"ד/לדונם בממוצע. דבר המהווה פגיעה באופי הישוב בד.נ.א. של המקום, ושפה זרה למרקם הקיים. הצעת הבינוי בתוכנית זו אינה מתכתבת או מהווה התפתחות אורגנית ליישוב לקיים". המועצה קוראים לייצר הדרגתיות גם בגובה המבנים של השכונה החדשה: "על מנת לייצר רציפות בינוי אורבנית מבנייה צמודת קרקע לבניה רוויה, נכון יהא להוסיף הנחיות בינוי בנוגע לדירוג גובה הבינוי בחלק הקרוב לשכונה הוותיקה, כך שהבינוי יעלה באופן הדרגתי ממערב למזרח מ-4 קומות ועד לגובה מקסימאלי של 9 קומות, הכולל בחובו הפחתת הציפוף הצפוי. דירוג זה ייצר חיבור אורגני בין השכונה הקיימת לחדשה".
חברי תנועת "מזכרת מתעוררת", סבורים שהתוכנית היא "סכנה אמיתית ואף הרסנית למזכרת בתיה". מתוך ההתנגדות שלהם, עליה חתומים חבר מועצת הישוב רן כהן ויצחק אהרונוביץ': "המרחק ממושבה קסומה כיום, לעיר קטנה, מפולגת, צפופה וענייה, קטן מאד ותלוי בבחינה מחודשת ומושכלת של תכנית ההרחבה. בלי חזרה לשולחן התכנון, מהלכי שיתוף ציבור כנים בתוכנית המוצעת ותיקונים מהותיים בתכנית עצמה ובנקודות הממשק שלה עם תוכניות אחרות ועם הישוב הוותיק, עלולה התוכנית המוצעת להפוך מושבה קסומה ומתפתחת, עם עתיד של צמיחה ושגשוג, למקום סתמי במקרה הטוב, או לחדלון וכשלון טוטאליים". תושבי הישוב חוששים בעיקר מהתדרדרות הישוב עקב צמיחה מהירה מדי: "נראה שתוספת ההרחבה המזרחית במתכונתה הנוכחית, איננה סרח עודף, אלא נטל כבד וגדול מנשוא, אשר יאיים במתכונתו המוצעת, על קיומו ואיכותו של הישוב כולו. תהליכי צמיחה עירונית דרמטיים שכאלו, ואפשרות למתן ההיתרים ללא הגבלה, הסדרה ואפשרות למרווחי זמן סבירים בפיתוח היישוב, עלולים להפוך את מזכרת בתיה לעיר קטנה, מפולגת וענייה".
למועצה האזורית גזר יש כמובן אינטרסים שונים, ובכל זאת, היא מצטרפת לטענות מזכרת בתיה בעניין כמות שטחי התעסוקה והמסחר. מתוך ההתנגדות שעליה חתום אדר' עמית קפוזה, מהנדס המועצה: "חלק משטחי התוכנית היו בעברם בתחום המועצה. לאור שנחתם במסגרת חילופי שטחים, הסכם שותפות בשטחי תעסוקה בין המועצה ומזכרת בתיה, למועצה יש עניין רב ואמירה בנושא זה בתכנית. ישנו פער ניכר ואף סתירה בין שטחי המסחר ותעסוקה כפי שנקבעו בהחלטת ההפקדה של תוכנית המתאר הכוללנית של מזכרת בתיה, מיום 26.7.23, ועומדים על 105 אלף מ"ר, לשטחים שנקבעו בהחלטה להפקדת תוכנית זו מיום 12.9.22 ועומדים על 75 אלף מ"ר".
נספח הפרוגרמה, שהוכן כחלק מתוכנית המתאר הכוללנית לישוב מזכרת בתיה, שאושרה בינואר 2023, מחזק מאד את טענות ראש המועצה. ע"פ המסמך, שעליו חתום אהוד פסטרנק, סך ההוצאות של מזכרת בתיה גדול מהכנסותיה, והגרעון האפקטיבי לתושב עמד, כך ב-2017, על 111 שקל. מתוך הנספח: "למרות הגרעון האפקטיבי במצב הקיים לא מצליחה מזכרת בתיה לספק לאוכלוסייתה רמת שירותים דומה לזו שברשויות המקומיות המאוזנות; וההוצאה הממוצעת בתקציב הרגיל לתושב, כביטוי לרמת השירותים שתושב ממוצע מקבל, נמוכה בכ - 33% ביחס לרשויות המאוזנות". המסקנה של פסטרנק היא חד משמעית: "במצב הקיים עומד היקף שטחי התעסוקה לתושב, במונחי מ"ר עיקרי בנוי המשלם ארנונה, על כ -3.0 מ"ר. כדי לאפס את הגרעון האפקטיבי של המצב הקיים, ולקיים לאורך זמן משק עיר מאוזן בהנחות המפורטות להלן, ידרשו ביעד האוכלוסייה כ - 7.6 מ"ר לתושב".