תוכנית התחדשות עירונית במזרח ירושלים מעוררת טענות לייהוד האזור: "עוול הזועק לשמיים"
הוועדה המקומית תדון מחר בתוכנית לבניית מגדלים של עד 30 קומות צמוד לשדרות בר לב, לצד מבנים נמוכים יותר בשכונה היהודית נחלת שמעון. סגן ראש העיר יוסי חביליו: "זה חטא על פשע - גם חלק מתהליך אגרסיבי של ייהוד שייח' ג'ראח וגם מגדלים בצמידות לעיר ההיסטורית". אתמול דנה הוועדה המחוזית בתוכנית ענק להתחדשות מתחם קרית הממשלה הסמוך
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים תדון מחר (ד') בתוכנית להתחדשות עירונית במזרח ירושלים, צפונית לעיר העתיקה. התוכנית מעוררת התנגדויות מצד פעילים הטוענים כי מדובר בחלק ממהלך לייהוד האזור.
התוכנית היא יוזמה של הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י), והיא משתרעת על שטח של כ-17 דונם. התוכנית מחולקת לשני מתחמים: המערבי והמזרחי. במתחם המערבי, המשתרע על שטח של כ-5.6 דונם צמוד לשדרות בר לב, שם עוברת הרכבת הקלה, יוקמו מגדלים בגובה של עד 30 קומות, ובהם כ-320 דירות, כ-20.4 אלף מ"ר למבנים ומוסדות ציבור משולבים בשטחי מסחר וכ-1,500 מ"ר שטחים ציבוריים פתוחים (שצ"פים). יצוין כי המלצת מהנדס העיר היא להתאים את הבינוי למדיניות הרכבת הקלה באזור, כך שהמבנים יתנשאו לגובה של 10 קומות במגרשים קטנים ועד 18 קומות במגרשים גדולים יותר. המתחם נמצא כיום בבעלות עיריית ירושלים, בייעודים ציבוריים כמו שצ"פ ודרכים.
המתחם המזרחי, בו מתוכננת בנייה נמוכה, ממוקם בסמיכות לשער שכם ושייח' ג'ראח, ובתחומו נמצאת שכונת נחלת שמעון. מדובר בשכונה יהודית שהוקמה ב-1890 ע"י בני עדות שונות, כמו תימנים, חלבים וגאורגים, אך פונתה ב-1948, עם הכיבוש הירדני. השכונה נשארה בשליטה ירדנית עד מלחמת ששת הימים, אז נכבשה מחדש ועברה לניהול האפוטרופוס הכללי, ובשנות ה-90 חזרו יהודים להתיישב בשכונה. בשכונה ישנם שרידים של מבנים מתקופת השלטון העות'מאני והבריטי, חלקם לשימור.
התוכנית נערכה ע"י משרד ADMA של האדריכלים עמוס דר ומורן עמיקם. יש להבהיר כי התוכנית היא בסמכות הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, אך נדרשת המלצת הוועדה המקומית ירושלים.
סגן ראש עיריית ירושלים, עו"ד יוסי חביליו, אמר לכלכליסט כי הוא מתנגד לתוכנית נחרצות: "התוכנית היא חטא על פשע - גם חלק מתהליך אגרסיבי של ייהוד שייח' ג'ראח והגברת המתיחות בשכונה, וגם מגדלים בצמידות לעיר ההיסטורית. התוכנית תהווה חוסר סבירות קיצוני ועוול נורא הזועק לשמיים, שיש למנוע אותו. את התוכנית צריך לקדם ביחד עם תושבי השכונה, ולא על הראש שלהם. התוכנית הנוכחית תגרום רק לחיכוכים ומדנים ותפגע בירושלים ותושביה. לקראת יום ירושלים צריך לקדם את ההידברות ברקמה העדינה של ירושלים ולא לפגוע בה באגרסיביות. מעבר לנושא היחסים של יהודים וערבים, המגדלים נמצאים באגן העיר העתיקה, בצמוד לעיר ההיסטורית, ולכן אני חושב שגם מבחינה תכנונית ושמירת הצביון המיוחד של ירושלים שנשמר במשך אלפי שנים, המגדלים גורמים לנזק בלתי הפיך".
אביב טטרסקי, חוקר בעמותת "עיר עמים", הוסיף: "במסמכי התוכנית מוצגת השכונה היהודית מלפני 100 שנה כבסיס לתכנון החדש. גם השם הוא נחלת שמעון. והתכנון נעשה במנותק משייח ג'ראח: אין בדיקה של צרכי השכונה ויש כביש גישה חדש שיחבר את שטח התוכנית למערב ירושלים בלי נסיעה בשייח ג'ראח".
אתמול (ב') דנה הוועדה המחוזית ירושלים בהפקדתה של תוכנית ענק נוספת, שממוקמת כמה מאות מטר מתוכנית "נחלת שמעון". התוכנית, שהיא יוזמה של מינהל הבינוי הממשלתי במשרד האוצר, מציעה התחדשות של מתחם קרית הממשלה במזרח ירושלים. מדובר בשטח של 120 דונם, הממוקם מצפון לשכונת שייח' ג'ראח, בין חלקו המערבי של הר הצופים לבין גבעת התחמושת. בשטח שוכנים כיום המטה הארצי של משטרת ישראל, משרד הבינוי והשיכון ומשרדי ממשלה נוספים.
ע"פ דברי ההסבר בהוראות התוכנית: "המרחב מתפקד עשרות שנים כמתחם מסוגר ומאובטח. התוכנית יוצרת מסגרת תכנונית ליצירת מתחם עירוני עסקי שוקק ופעיל, המשלב שימושים ציבוריים לצד מסחר, תעסוקה, מלונאות ומגורים". סך כל השטח הבנוי המתוכנן הוא כ-575 אלף מ"ר, ובתוכו מתוכננות 1,500 דירות בשטח כולל של 150 אלף מ"ר, 45 אלף מ"ר שטחי מלונאות, 73 אלף מ"ר שטחי תעסוקה, 33 אלף מ"ר שטחי מסחר, 7,000 מ"ר שטחי מוסדות חינוך ו-6,600 מ"ר שטחי תרבות ופנאי.
