סגור

בלעדי לכלכליסט
לראשונה: מכרזי מדינה להקמת שדות סולאריים

כבר לא רק בקיבוצים ומושבים. בימים הקרובים יצאו מכרזים לתחנות כוח פוטו־וולטאיות בדרום הארץ על שטח כולל של 4,400 דונם ליד תלמי יוסף ומדרום לב”ש. רק בעוד 7 שנים הזוכה ידע מה יהיו תנאי הרישיון והתעריף שישולם לו על הייצור

לראשונה שדות סולאריים לא יוקמו על קרקעות מושב או קיבוץ. על רקע התנופה הגדולה בתחום האנרגיות המתחדשות והיעד שהציבה המדינה להגיע ל־30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2030, בימים הקרובים יצאו לדרך שלושה מכרזים ראשונים להקמת שדות סולאריים (תחנות כוח פוטו־וולטאי) על קרקעות בדרום הארץ, בהתאם לתוכנית המתאר הארצית החדשה לתשתיות משק האנרגיה, כך נודע לכלכליסט.
רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) תפרסם הזמנה לקבלת הצעות להקמת מתקנים לייצור חשמל באנרגיה סולארית בשטח של 1,400 דונם בסמוך לתלמי יוסף במועצה האזורית אשכול; ובמתחם נוסף, על שטח של כ־3,000 דונם באזור התעשייה המתוכנן רמת בקע מדרום לבאר שבע.
2 צפייה בגלריה
מנהל רמ”י ינקי קוינט עם שדה סולארי בכפר תראבין אל סאנע בדרום
מנהל רמ”י ינקי קוינט עם שדה סולארי בכפר תראבין אל סאנע בדרום
מנהל רמ”י ינקי קוינט על רקע שדה סולארי בכפר תראבין אל סאנע בדרום
(צילום: חיים הורנשטיין, Sasson Tiram Photography)
עד עתה חברות שזכו במכסה לייצור חשמל הקימו חוות פוטו־וולטאיות בעיקר בשטחים חקלאים, באמצעות שיתוף פעולה בינם לבין המושב או הקיבוץ שחכר את הקרקעות מהמדינה. החוק מאפשר לכל יישוב חקלאי לפתח מתקן ייצור אנרגיה סולארית על 120 דונם משטח שהוא חוכר לדורות מהמדינה, ובכמה מקרים כמה יישובים חברו ויצרו מתחם גדול משותף. בדרך כלל המושב או הקיבוץ מתחלקים בהכנסות עם החברה היזמית שמחזיקה במכסה לייצור חשמל. מבדיקת “כלכליסט” עולה כי עד עתה נחתמו 83 עסקאות כאלה בשטח כולל של 24 אלף דונם, כלומר ממוצע של כ־290 דונם למיזם.
אי ודאות ליזם
המתחם באשכול מצוי ברשימה של חמישה אזורים שסומנו בתמ"א 41, תוכנית המתאר הארצית לתשתיות משק האנרגיה, כמיועדים להקמת תחנת כוח פוטו־וולטאיות ושטחם הכולל כ־15 אלף דונם. מרבית המתחמים נמצאים בשטחים מופרים כגון מחצבות נטושות. התוכנית שאותה החלה המדינה לקדם ב־2007 עברה את כל הערכאות התכנוניות והיא נמצאת לפני אישור סופי של הממשלה.
אבל למרות האופטימיות של מפרסמי המכרז, ואף שהאזורים האלה כבר סומנו כמיועדים להקמת תחנות כוח סולאריות, במכרזים הללו יש אלמנט לא מבוטל של סיכון ואי ודאות. רק בעוד שבע שנים הזוכה ידע מהם תנאי הרישיון להפקת חשמל ומה יהיה גובה התעריף שישולם לו עבור יצור החשמל. משום כך עדיין לא ידועה אפילו תקופה החכירה של המתחמים, שכן היא תלויה בתקופת הרישיון לייצור חשמל שתתקבל בעוד כמה שנים מרשות החשמל.
על פי תנאי המכרז, הזוכים יחתמו בשלב הראשון רק על חוזה הרשאה לתכנון לתקופה של שלוש שנים. רק לאחר השלמת התכנון המפורט ייחתם חוזה פיתוח לתקופה של ארבע שנים, ורק בעקבותיו ייחתם חוזה החכירה שעדיין לוט בערפל רב.
למרות זאת, גורמים בשוק מעריכים כי יהיה ביקוש ער למתחמים האלה בשל העניין הגובר בייצור אנרגיה מתחדשת, בשל אי הוודאות הגדלה גם בתחומים אחרים שמציע הנדל"ן המניב המסורתי (כמו מסחר ומשרדים), המכריחה יזמים גדולים לחפש אפיקי השקעה נוספים, וגם משום שאגירת מלאי קרקעות כיום יקנה יתרון בעתיד בהתמודדות במכרזים של רשות החשמל.
במכרזים האלה המתמודדים מבקשים מכסה לייצור חשמל ומתחרים על תעריף החשמל שיגבו מהמדינה. הזוכים מתבקשים להשלים את הקמת המתקנים לייצור החשמל בפרק זמן קצוב של שנים אחדות, אחרת רשות החשמל חולטת ערבויות. רשות החשמל מאפשרת להגיש הצעות לכל חברה שעומדת ברף, גם אם עדיין אין ברשותה קרקע מתאימה. בבוא העת, כאשר הזוכים במכרז המקרקעין של רמ"י ייגשו להליך תחרותי של רשות החשמל, אמור להיות להם היתרון שיש להם כבר חוזה חתום על קרקע.
גורם הבקיא בתחום ציין: "מדובר באתגר לא קטן. לא פשוט לתת עכשיו הצעת מחיר על מחיר הקרקע למשהו שרק בעוד שבע שנים תבנה ובתקופה שמשק החשמל בארץ ובעולם עובר מהפך. זה להפיל הרבה סיכונים על יזמים בשוק שלא ברור לאן הוא הולך".
פגיעה בנוף
המכרזים היוצאים כעת, על שטח כולל של 4,400 דונם על קרקע שאינה חקלאית, עדיין לא שוברים את השליטה של המגזר החקלאי בתחום, אבל הם ללא ספק דריסת רגל ראשונה של המדינה בשוק. בכל מקרה בשנים האחרונות גם פורסמו על ידי החשב הכללי במשרד האוצר מספר מכרזים להקמת תחנות כוח פוטו־וולטאיות ענקיות, כשהמוכרת שבהן היא התחנה הענקית באשלים, שנחשבת לפרויקט האנרגיה המתחדשת הגדול בישראל.
מכרזים דומים היו גם בתמנע, בדימונה, בחבל התענכים ובעמק המעיינות. בסך הכל עד עתה אושרו בארץ תוכניות מפורטות להקמת 62 אלף דונם של תחנות כוח פוטו־וולטאיות.
אבל לא הכל עובר חלק. אחת הבעיות שנובעת מהקמה של מתקנים על שטח כה גדול היא פגיעה נופית, ולכן לא מעט גורמים דורשים בעיקר לעודד הקמה של פתרונות סולאריים בשטח בנוי, למשל על גגות.
לדברי דרור בוימל, מנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע, "זה שנים שעיקר האנרגיה הסולארית המקודמת בישראל מוקמת על הקרקע. השטח הכולל שהקצו מוסדות התכנון עד היום לאנרגיה סולארית עומד על כ־70 אלף דונם, כמעט פי 1.5 משטח תל אביב.
“הגיע הזמן שמדינת ישראל תשכיל ותנצל עד תום את שטחי הגגות שלה, את השטחים העירוניים ואת השטחים המופרים, בטרם תכלה את השטחים הפתוחים המעטים והחשובים שלה. זאת כדי שהאנרגיה הסולארית שלנו תהיה ירוקה באמת".
איתן פרנס מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל אמר: "רמ"י שוב מוכיחה עד כמה היא מנותקת מהתחום. הגם שייצור סולארי מחוץ לשטחי אגודה הוא מבורך וחייב לקרות, רמ"י שוכחת כי חברות מסחריות חייבות ודאות. העובדה כי יהיו חברות שישתתפו לא אומרת שהמתקנים יקומו ושישראל תצליח לעמוד ביעדים. מהפרטים שפורסמו עולה כי הרשות פשוט החליטה על הקמה של קזינו חדש בישראל, סולארי, בתהליך שאין לו אח ורע באף מדינה נורמטיבית ולא בכדי. הפרסום בעיקר מגלה עד כמה גדול הנתק בין רשות החשמל משרד האנרגיה, שאחראים על פיתוח משק החשמל, ורשות מקרקעי ישראל, נתק שבסופו של יום מכשיל את כולנו ומנציח את הצורך לייצר חשמל בשריפת דלקים בישראל".