בנק ישראל בדרך להפחית את עמלת הערבות הבנקאית
המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר פרסמה הנחיה חדשה שצפויה להוזיל באופן משמעותי את העמלה שנפוצה בקרב שוכרי דירות רבים ומסתכמת במאות שקלים. בר: "אנו מצפים לראות הוזלה של העמלה באופן מיידי"
הנחיה חדשה שפירסמה המפקחת על הבנקים חדוה בר צפויה להוזיל באופן משמעותי את עמלת הערבות הבנקאית. יישום ההנחיה, שאת הכוונה להכריז עליה חשף כלכליסט בחודש יולי האחרון, יחל באופן מיידי. ככל שהיא לא תביא להוזלה של העמלות באופן מספק, בפיקוח על הבנקים ישקלו להטיל פיקוח של ממש על גובה העמלה.
עמלת הערבות הבנקאית איננה נתונה תחת פיקוח ונפוצה בקרב שוכרי דירות למשל. מדובר באחת מהעמלות הגבוהות שמשלמים משקי הבית לבנקים. בעת חתימה על חוזה שכירות בעל הנכס דורש פעמים רבות מהשוכר להבטיח את תשלום שכר הדירה באמצעות הנפקת ערבות בנקאית.
המפקחת על הבנקים חדוה בר
הבנק הוא זה שמנפיק את הערבות לבעל הנכס (המשכיר), ובמסגרתה מתחייב הבנק כלפיו לעמוד בתשלום התחייבויותיו של השוכר, אם זה האחרון לא יעמוד בהן. מקובל להנפיק ערבות שהיקפה שקול לסכום של שלושה חודשי שכירות, כאשר גובה העמלה נגזר מהיקף הערבות.
כך למשל, בבנק לאומי בהתאם לתעריפון המופיע באתר האינטרנט של הבנק, גובה הערבות בנקאית עומד על 5% לשנה כאשר המינימום הוא 396 שקל, וכאשר הערבות מובטחת בפיקדון כספי של השוכר גובהה עומד על 2% במקום 5% (מינימום של 260 שקל). יש לציין כי בבנקים השונים, כאשר הערבות מובטחת בפיקדון כספי היקף העמלה נמוך יותר מכיוון שלבנק ישנה בטוחה שבאמצעותה הוא יכול לממש את התחייבותו כלפי בעל הנכס, במקרה שבו השוכר לא יעמוד בהתחייבויותיו.
אם נמשיך לבחון את הדוגמה של בנק לאומי - עבור שכירות של 5,000 שקל בחודש היקף הערבות ל-3 חודשים הוא 15,000 שקל כאשר העמלה שהיא בגובה של 2% גוזרת תשלום עמלה של 300 שקל. חידוש החוזה לשנת שכירות נוספת גורר עמו תשלום מחודש של העמלה שכן מדובר בעמלה שנתית. נשאלת השאלה מדוע יש צורך בעמלה, כאשר השוכר מבטח את תשלום הערבות באמצעות פיקדון בנקאי, לשלם מאות שקלים לבנק מדי שנת שכירות.
בדיוק בגלל שיש לבנק בטוחה בדמות של פיקדון כספי, הוחלט בפיקוח על הבנקים לבטל את הדרישה מהבנקים של ריתוק הון בצד במקרה שבו השוכר העמיד פיקדון. הפיקדון למעשה ישמש כהון שירותק בצד. בעקבות הצעד הזה מצפים בפיקוח על הבנקים להפחתה של גובה העמלה, שכן הבנקים לא יידרשו לרתק בצד הון במקרים כאלו. גובה ההפחתה אינו ידוע, אך בפיקוח מצפים ל"הפחתה משמעותית".
מבדיקות שערך הפיקוח, בין היתר על רקע פניות ציבור ופניה של ח"כ יואב קיש, עולה כי דרישת הקצאת ההון מהווה חסם בפני הפחתה נוספת בעמלת ערבות בנקאית. לאחר בחינת הנושא, הודיע הפיקוח למערכת הבנקאית שהבנקים רשאים להפחית את הקצאת ההון כנגד ערבות בנקאית המובטחת בפיקדון כספי, בתנאי שעומדת לבנק הטענה לזכות על הפיקדון.
חבר הכנסת יואב קיש מסר כי "כחלק ממהלך כולל של בחינת עמלות הבנקים אני שמח שבנק ישראל פועל להורדת עמלת ערבות בנקאית במתווה שהוסכם. מצפה לראות הוזלת העמלה באופן מיידי. אני מודה למפקחת על הבנקים על שיתוף הפעולה ולד"ר שלמה קרעי על העלאת הנושא".
המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר מסרה כי "הפיקוח על הבנקים בוחן באופן מתמיד דרכים להקל על לקוחות הבנקים, ובפרט מטפל בעמלות חריגות. אנו מצפים שהבנקים יפחיתו באופן משמעותי את העמלה על ערבות בנקאית מגובה בפיקדון בעקבות הצעד עליו הודענו, וכך שלא יהיה צורך בצעדים נוספים של הפיקוח להפחתת עמלה זו".
