הבנקים מאיימים: "רשות ני"ע מסכנת את הנזילות שלנו"

איגוד הבנקים בראשות משה פרל מביע התנגדות נחרצת לקפ"מ (קרן פיקדונות ומלוות), המוצר הפיננסי שמקדמת רשות ני"ע, שאמור להתחרות בפק"מ (פיקדון קצר מועד) הבנקאי. מדובר במהפכה צרכנית בשוק הפיקדונות שמוביל יו"ר הרשות שמואל האוזר, שנחשפה לראשונה ב"כלכליסט". המשמעות האופרטיבית של השקת המוצר תתבטא בהעברה של עד 5 מיליארד שקל מהכנסות הבנקים מהפק"מ לכיסו של הציבור הרחב.

דודו לביא, ראש מחלקת ההשקעות ברשות, הוא זה שעומד מאחורי היוזמה, שנועדה לאפשר למנהלי קרנות הנאמנות להציע מוצר חיסכון חדש שיתחרה בפיקדון הבנקאי באמצעות ריבית גבוהה יותר שתשולם ללקוחות. כיום קיימות קרנות כספיות המהוות מוצר חיסכון סולידי, שאמור להתחרות בפיקדון הבנקאי. אך החידוש הדרמטי של הקפ"מ הוא שכל פקיד בבנק או סוכן ביטוח יוכל למכור אותו ללקוח, להבדיל מקרנות נאמנות אחרות ובכללן קרן כספית שדורשות פגישת ייעוץ של הלקוח עם יועץ פיננסי בבנק.

ברשות ני"ע הבינו כי החסם המרכזי של הלקוחות לקרנות נאמנות סולידיות, דוגמת הקרן הכספית, הוא הצורך לקבל ייעוץ פיננסי. ברוב המקרים מדובר בלקוחות בעלי חסכונות קטנים יחסית וחסרי מודעות, שמכירים רק את הפקיד ("הטלר") שדוחף להם את הפיקדון הבנקאי מבלי אפשרות בחירה אמיתית בין אלטרנטיבות סולידיות אחרות שיכולות לספק לו תשואה עודפת. את הקפ"מ יוכל לשווק ללקוח כל פקיד ללא ייעוץ, כיוון שיהיה מדובר במוצר סופר־סולידי - אף יותר מהקרן הכספית - שישקיע אך ורק בפיקדונות ג'מבו קצרים של הבנקים (לתקופה שלא תעלה על 60 יום) ובמק"מים קצרים (עד 60 יום גם כן).

על רקע ניגוד העניינים של הבנק שמציע פיקדונות המתחרים בקפ"מ, הרשות אף מעוניינת לחייב את הפקיד בבנק להציג בפני לקוח שמתעניין בפיקדון בנקאי את קיומו של הקפ"מ. המטרה היא לייצר תחרות אמיתית בשוק הפיקדונות שנשלט היום על ידי המערכת הבנקאית ומגלגל למעלה מחצי טריליון שקלים, ולעודד את הבנקים להציע ריביות נדיבות יותר על הפיקדונות הללו.

פרל. "החרגת הקפ"מ מחוק הייעוץ, בטעות יסודה" צילום: אריאל בשור

תשואת הקפ"מ עדיפה

כיום זוכה הלקוח הפשוט לקבל ריביות על הפק"מ ברמה של 0.3%–0.4% לשנה עבור פיקדונות של אלפי שקלים שנסגרים לתקופה של כמה חודשים. על פי הערכות ראשוניות, הקפ"מ תוכל לייצר ללקוח תשואה פנימית שנתית של 1.8% - כלומר יותר מפי חמישה. מטבע הדברים, במערכת הבנקאית חוששים מאוד מהמהלך של הרשות, שאם יצליח, ייצר לראשונה תחרות אמיתית על שוק הפיקדונות. בנייר עמדה שפרסם איגוד הבנקים והגיע לידי "כלכליסט" נכתב: "אנו סבורים שהצעת הרשות בדבר החרגת הקפ"מ מחוק הייעוץ, בטעות יסודה. המלצה על מוצר זה, סולידי ככל שיהיה, מחייבת רמת מקצועיות גבוהה וידע בשוק ההון. בשונה מפיקדון בנקאי, התשואה במוצר אינה קבועה ומובטחת והנה תלויה ביכולות הניהול של צדדים שלישיים (מנהלי הקרן - ר"ב) ומחייבת ראייה מקצועית, שתאפשר גם השוואתיות ובחינה לאורך זמן".

טיעון נוסף שמנסה איגוד הבנקים להעלות במטרה לעורר את חששם של המחוקקים שאמורים לאשר או לדחות את המהפכה, נוגע ליציבות הבנקים. "אחת ההשלכות האפשריות של היוזמה נוגעת לסיכון הנזילות של התאגידים הבנקאיים ובעקיפין אף להיצע האשראי הבנקאי ומחירו", כתב פרל. לטענת האיגוד, המעבר הצפוי של חלק מכספי לקוחות הבנקים מפיקדונות רבים ומפוזרים (של הבנק) לפיקדונות גדולים השייכים לכמה קרנות קפ"מ, הוא משמעותי בהיבט של ניהול הנזילות בבנקים. האיגוד מתייחס לכך שפיזור כספי הלקוחות לפיקדונות השונים שמציע הבנק (כולל פיקדונות קצרים וארוכים) מקטין את הסיכון שאליו חשוף הבנק. זאת בהשוואה למצב שבו הכספים מרוכזים בפיקדונות ג'מבו קצרים של גופים מוסדיים.

החמרה בדרישות הנזילות

"ריכוז הכספים בפיקדונות גדולים לטווח קצר של גופים מוסדיים מקטין באופן ממשי את רמת הפיזור בפיקדונות, ומשאיר את ההחלטה אם למשוך את כספי הפיקדון בידי מספר קטן של מקבלי החלטות, כך ששיעורי המשיכה של פיקדונות אלה רגישים מאוד לאירועים פיננסים מקומיים וגלובליים", קובע האיגוד. לטענת האיגוד, אם סיכון הנזילות יגדל - מה שצפוי בעקבות מעבר לקוחות למוצר הקפ"מ - הבנקים יספגו החמרה בדרישות הנזילות שלהם ולכן ידרשו להחזיק בשיעור גבוה יותר נכסים נזילים באיכות גבוהה מאד דוגמת הפקדות יומיות בבנק ישראל. זאת במקום להפנות את כספי הפיקדונות של הציבור למתן אשראי לציבור.

"משמעות המעבר של כספים מפיקדונות בנקאיים לפיקדונות של קפ"מ היא עלייה בחשיפת התאגידים הבנקאיים לסיכוני נזילות, שיחייבו אותם להגדיל את החזקותיהם בנכסים נזילים. כך יקטנו המקורות הפנויים שיעמדו לרשות הבנקים להעמדת אשראי, היצע האשראי הבנקאי עלול לקטון ותוגבל יכולת הבנקים להעמיד אשראי לציבור".