$
מתבססים בקריירה

ניתוח כלכליסט

הגזירה הפנסיונית של לפיד

הכבדת המס על הפנסיה שהאוצר הכניס לחוק ההסדרים תפגע בהכנסה של חלקים מהציבור. מאחוריה מסתתרת מחלוקת עמוקה בין אגפי האוצר בשאלה למי מהציבור צריך לעזור

שאול אמסטרדמסקי 06:4909.05.13

משהו מוזר קורה באוצר בימים האחרונים. מלבד המהומה הרגילה סביב פרסום חוק ההסדרים והזעם הציבורי שהוא מעורר, שוררת מתיחות סמויה בין אגף שוק ההון לבין אגף התקציבים. הנושא במחלוקת הוא השינוי שמציע אגף התקציבים בהטבות המס שהמדינה מחלקת כדי שהציבור יחסוך לפנסיה. בתמצית: אגף שוק ההון הציע מודל אחד, אבל אגף התקציבים חשב שהוא יקר מדי, ומסייע לאוכלוסיות החלשות מעבר למה שצריך, ולכן המודל נפסל.

תחתיו, אגף התקציבים הביא מודל אחר, וזהו המודל שאכן כלול בחוק ההסדרים, אף שהוא מקטין את היקף הטבות המס שהמדינה מחלקת לציבור, אף שהוא יפגע בהכנסה נטו של חלק מהציבור, ואף שהוא עלול - לפי חלק מהמומחים - לפגוע בחיסכון הפנסיוני הכולל של החברה הישראלית. כל ניסיון לקבל תשובה רשמית מהאוצר איפה האמת לא עלה יפה.

 

והנה הפרטים הקטנים: הממשלה מחלקת לציבור מדי שנה 11.5 מיליארד שקל בהטבות מס כדי לעודד חיסכון לפנסיה. המודל הזה כל כך מסובך, וכולל כל כך הרבה סוגים של הטבות, שאפילו אנשי מס מיומנים לא מבינים אותו תמיד עד סופו. זו אחת הסיבות שהביאו את האוצר לשנות את המודל. הסיבה השנייה היא להפוך אותו לשוויוני יותר. כיום, העשירון העליון, קרי אנשים שמשתכרים (ברוטו) יותר מ־18 אלף שקל בחודש, לוקחים 5 מיליארד שקל מתוך עוגת ההטבות, כלומר בערך מחצית. העובדים בעשירונים 1–5 מקבלים פירורים מתוך עוגת הטבות המס: בערך 1% בלבד. לכן באוצר ביקשו לחלק את העוגה מחדש. מכאן הסיפור מתחיל להסתבך.

 

המפקח על הביטוח עודד שריג. המודל שהציע "מיטיב מדי" המפקח על הביטוח עודד שריג. המודל שהציע "מיטיב מדי" צילום: מיקי אלון

 

שריג הציע לשנות את מודל ההטבות המסובך

כבר לפני יותר משנה וחצי הציע הממונה על שוק ההון באוצר, פרופ' עודד שריג, לשנות את המודל בצורה יצירתית. במקום שהמדינה תיתן לחוסכים לפנסיה הטבות מס, היא תיתן להם כסף שייכנס ישר לחיסכון הפנסיוני, בדיוק באותו ההיקף. לניואנס יש חשיבות אדירה עבור עתיד העובדים. משום שאם המדינה היתה נותנת להם 35 אגורות על כל שקל שהם היו מפקידים לפנסיה, הפנסיה החודשית שלהם בגיל הפרישה היתה גדלה בשיעור משמעותי, בגלל אפקט הריבית דריבית. כל 35 אגורות שהיו מופקדות בחשבון הפנסיה לאורך זמן היו תופחות לממדים גדולים בהרבה בגלל התשואה המצטברת.

 

אלא שאגף תקציבים לא אהב את המודל הזה. קשה לקבל תשובה ברורה מדוע - באגף שוק ההון מסרבים להסביר ובאגף תקציבים לא אומרים דבר - אולם ככל הנראה הדבר קשור לכך שבאגף תקציבים חושבים כי המודל ששריג הציע מיטיב יתר על המידה עם העשירונים הנמוכים. מדוע? משום שהעשירונים הנמוכים נמצאים, לגודל האבסורד, בבעיה חמורה פחות ממעמד הביניים. לעובדים בעשירונים הנמוכים יש הכנסה כל כך נמוכה בהווה, שההכנסה העתידית שלהם בגיל הפנסיה - שמתבססת בעיקר על קצבאות הזקנה של ביטוח לאומי - לא צפויה להיות קטנה בהרבה, ולכן הם לא צפויים לרדת מאוד ברמת החיים שלהם בהגיעם לגיל הפרישה, ולכן אין טעם להגדיל להם את הפנסיה, לפי אגף תקציבים.

 

שר האוצר יאיר לפיד שר האוצר יאיר לפיד צילום: חיים צח

 

לא כך המצב במעמד הביניים, קרי בעשירונים 6–9. כשהם יגיעו לגיל הפרישה הם יגלו שהפנסיה החודשית שלהם מהווה רק 40%–50% מהשכר האחרון שלהם. לכן, לפי אגף תקציבים, צריך למקד את עזרת המדינה בעשירונים אלה, ושהעשירון העליון יסתדר לבד. לכן באגף התקציבים הציעו את המודל שלהם, שנבחר בסופו של דבר, למורת רוחו של אגף שוק ההון. לפי המודל החדש של אגף התקציבים החיסכון לפנסיה נחלק לשניים: הכסף שהעובד מפריש והכסף שהמעסיק מפריש עבורו מכיסו. לכן, ההטבות שהמדינה מעניקה נחלקות לשניים באותו אופן. ראשית — וזו ההטבה המשמעותית יותר - כל הכסף שהמעסיק מפריש לפנסיה לא נחשב כהכנסה של העובד, ולכן אתם לא משלמים בכלל מס. זה נכון כל עוד המעסיק מפריש לפנסיה של העובד עד 35 אלף שקל. ההטבה השנייה שקיימת היא שעל הכסף שהעובד מפריש לחיסכון הפנסיוני הוא מקבל החזר מס של עד 208 שקל בחודש. את כל הסיפור הזה המדינה הולכת לשנות.

 

תוספת הכנסות של 1.2 מיליארד שקל ב־2014

השינוי הוא בעיקר בהטבה הראשונה - על הכסף שהמעסיק מפריש עבור העובד, משום שהיא זו שיוצרת את אי־השוויון בהטבות. כאמור, היום הכסף הזה פטור ממס. החל מינואר 2014, אם המודל יאושר בכנסת בחוק ההסדרים, הסכום שיהיה פטור ממס הוא רק עד 15 אלף שקל. עבור מי שהשכר שלו הוא מעל 15 אלף שקל בחודש ברוטו (בהנחה שכל השכר הזה מחושב לצורכי פנסיה), הפגיעה תהיה משמעותית. באוצר מסבירים שהפגיעה היא רק בעשירון העליון, ושהנטו של העובדים בעשירונים 6–9 יגדל, כי במקביל הם יוכלו לקבל הטבת מס גדולה יותר על הסכום שהם עצמם יפרישו לפנסיה.

 

הפגיעה בעשירון העליון תכניס לקופת המדינה ב־2014, לפי חישובי אגף התקציבים, 1.2 מיליארד שקל. הכסף הזה מהווה נדבך חשוב בתוכנית של אגף התקציבים לכסות את הגירעון בתקציב המדינה, ולכן שינוי מודל הטבות המס כל כך חשוב להם.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x