שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מתבססים בקריירה

"הפנסיה החודשית לא מובטחת גם בביטוחי מנהלים"

לאסף מיזן יש עבודה לא כל כך נעימה: התפקיד שלו הוא לקבוע מתי סביר להניח שאנשים ימותו, כדי שחברות הביטוח ובתי ההשקעות יוכלו לדעת לכמה תשלומים צריך לחלק את הסכום שאנשים חסכו לפנסיה. עד שמיזן ייצא לגיל הפרישה הקצבה שלו ושל כולנו עלולה להתכווץ. ראיון פתולוגי

שאול אמסטרדמסקי והדס שפר 06:5401.05.12

ברחוב קפלן 1 בירושלים, בקומה השישית בבניין משרד האוצר, באמצע הפרוזדור שמשמאל, נמצא החדר של אסף מיזן - האיש עם האצבע על השאלטר של הפנסיה. אלמוני למרבית הציבור, מיזן הוא איש רב כוח בעולם הפנסיה והביטוח הישראלי. הוא האקטואר הראשי באגף שוק ההון במשרד האוצר - האיש שמעדכן את אחד מנתוני היסוד שעליהם בנויה כל מערכת החיסכון לגיל הפרישה בישראל. בתוך חודשיים, אולי פחות, מיזן יצטרך לקבל החלטה לגבי הנתון הזה, החלטה שתשפיע על הפנסיה של כ־1.5 מיליון עובדים. אם לשפוט על פי העבר, ייתכן מאוד שהתוצאה תהיה קיצוץ של כמה מאות שקלים בקצבת הפנסיה החודשית של הרבה מאוד אנשים. זו סיבה טובה מאוד להכיר אותו, למרות הסקס אפיל הנמוך להפליא של התפקיד שלו.

 

"אף קרן פנסיה לא יודעת מה יהיה שיפור התמותה"

 

למיזן יש עבודה לא נעימה, משהו. בתמצית, תפקידו לקבוע מתי אנשים מתים. ליתר דיוק, מתי סביר להניח שימותו, כדי שחברות הביטוח וקרנות הפנסיה יוכלו לדעת לכמה תשלומים צריך לחלק את הסכום שחסכו לפנסיה.

 

אותו סכום מצטבר לאורך שנות העבודה של כל עובד, כאשר מדי חודש העובד והמעסיק שלו מפרישים יחד 12.5% מהמשכורת לקרן הפנסיה, או מוצר חיסכון ארוך טווח אחר. בבוא היום שבו העובד פורש לפנסיה, גיל 67 לגברים ו־62 לנשים, הסכום שהצטבר בקרן מההפרשות החודשיות מומר לקצבאות פנסיה חודשיות. ההמרה היא למעשה חלוקת הצבירה במספר הנקרא "מקדם" - מספר החודשים שלהערכת קרן הפנסיה נותר לחוסך לחיות. ההערכה הזו היא לא אישית, וכאן נכנס לתמונה מיזן. על סמך נתונים סטטיסטיים על תוחלת החיים הממוצעת בישראל הוא מעדכן את לוחות התמותה, וכך למעשה מכתיב לחברות הביטוח ולבתי ההשקעות מה יהיה המקדם. ככל שהמקדם עולה, החיסכון מתחלק במספר גדול יותר והקצבה החודשית קטנה.

 

אסף מיזן האקטואר הראשי במשרד האוצר אסף מיזן האקטואר הראשי במשרד האוצר צילום: מיקי אלון

 

מיזן עצמו, אגב, מעדיף להסתכל על חצי הכוס המלאה ולקרוא לתהליך "שיפור בתמותה". הוא מדגיש כבר בפתח הראיון ש"כל הנושא של תמותה עתידית הוא נושא עם המון חוסר ודאות. יש לנו הרבה יותר מידע על התמותה הנוכחית, על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועל פי הניסיון של קרנות הפנסיה, אבל זה עוד לא נותן ודאות מוחלטת לגבי העתיד".

 

איך קובעים מי ימות ומתי?

"זה נושא בעייתי מאוד שכל העולם מתלבט לגביו. יש המון תהיות לגבי איך צריך לעשות מודלים לדברים כאלה. בגדול, יש שתי גישות להסתכל על הנושא: הראשונה, לראות מה קרה בעבר ולנסות לחזות מכך על העתיד. בישראל, למשל, נרשם קיטון של 2% בשנה בשיעור התמותה ב־30 השנים האחרונות".

 

תוחלת החיים של גבר ישראלי בשנת 1975 עמדה על 70.3 שנים. בשנת 2010 היא עלתה ל־79.7 שנים. תוחלת החיים של אשה בשנת 1975 עמדה על 73.9. ב־2010 היא קפצה ל־83.4.

 

"התפקיד שלנו הוא לנבא מה זה אומר לעתיד", אומר מיזן, "בתכל'ס, אף אחד לא יודע בדיוק מה יקרה. ככל שאתה מסתכל יותר קדימה, חוסר הוודאות הולך וגדל. גישה אחרת היא לנסות להבין מדוע יש שיפור בתמותה - למשל כתוצאה מהפחתת עישון או מפתרונות רפואיים בתחום מחלות הלב - ולהבין מתי השיפור הזה יגיע לכדי מיצוי. זו שיטה מסובכת יותר שלא נהוגה בישראל".

 

בשורה התחתונה תוחלת החיים עולה, וזה תהליך ידוע, לא בלתי צפוי. המשמעות עלולה להיות התכווצות חוזרת ונשנית של קצבאות הפנסיה. איך אתם באוצר מתמודדים עם זה?

"אף קרן פנסיה לא יודעת להגיד בדיוק מה יהיה שיפור התמותה בעתיד. לכן, בשנת 2007 אגף שוק ההון במשרד האוצר פרסם חוזר (הוראות מחייבות לפעולה לחברות הביטוח ולקרנות הפנסיה - ש"א וה"ש) שהגדיר את לוחות התמותה. זו האמונה שלנו לגבי מה שיהיה בתחום התמותה. אף קרן פנסיה לא שינתה את ההנחות שלנו ונצמדה ללוחות שלנו".

 

בחוזר שעליו מדבר מיזן נקבע שבכל שלוש שנים יבוצע עדכון של לוחות התמותה. העדכון הקרוב, כאמור, צפוי להיעשות בתוך זמן קצר. התהליך הזה הוא חלק בסיסי במודל הפנסיה הנוכחי בישראל, זה שקובע שקרנות הפנסיה חייבות להיות מאוזנות. כלומר, שהכסף שהן מתחייבות לשלם לפנסיונרים לא יהיה גדול בערכו מהיקף החיסכון שהחוסכים בקרן צוברים.

 

המושג החשוב ביותר בהקשר זה הוא המקדם הפנסיוני, אותו מספר שקובע כיצד לחלק את הסכום שהספיק כל חוסך לצבור לאורך כל תקופת הפנסיה. למשל חוסך שהגיע לגיל הפרישה והצליח לחסוך מיליון שקל בקרן הפנסיה והמקדם שלו הוא 200. קצבת הפנסיה החודשית שלו תהיה 5,000 שקל בחודש (שהם מיליון שקל לחלק ל־200 חודשים). כשתוחלת החיים עולה, קרי, כשפנסיונרים חיים יותר זמן, הדרך היחידה לשמור שקרן הפנסיה לא תיכנס לגירעון היא להעלות שוב ושוב את המקדמים, ואגב כך לקצץ שוב ושוב בפנסיה החודשית.

 

מיזן לא מביע דאגה מפני ההעלאה החוזרת ונשנית של המקדם, לטענתו המקדמים של קרנות הפנסיה וחברות הביטוח משקפים בכל רגע נתון באופן הולם ומהימן את המידע שיש להן על העלייה הצפויה בתוחלת החיים. "אם היינו חושבים אחרת", הוא אומר, "היינו משנים את המקדמים שהן לוקחות בחשבון".

 

אבל ההיסטוריה מלמדת שהמקדמים כל הזמן עולים.

"העדכון שנעשה למקדמים לא נעשה מתוך ראייה שנמשיך לעדכן את הטבלאות כל כמה שנים ובכל פעם המקדמים יהפכו לגרועים יותר. התפיסה היא לעדכן את הנתונים כך שבכל פעם תהיה תמונת המצב העדכנית ביותר. אני לא מצפה שהמקדמים יהפכו לגרועים יותר או שתוחלת החיים תגדל יותר מהציפיות שלנו".

 

עם זאת, מיזן מודה כי עדכון הלוחות עלול להשפיע לרעה על גובה הפנסיה החודשית בשל עלייה גדולה יותר מהצפוי בתוחלת החיים. "בקווים כלליים, אנחנו רואים שיפור בתמותה בדומה למה שהנחנו ב־2007, או טוב ממנו. בהחלט ראינו שיש מגזרים באוכלוסייה שבהם השיפור הוא טוב יותר ממה שחשבנו", הוא אומר. המשמעות של דברים אלה היא אחת - שחיקת הפנסיה החודשית עבור לא מעט אנשים.

 

גם למבוטחים בביטוח מנהלים לא צפוי עתיד מזהיר

 

אלו מבין הקוראים שחוסכים באמצעות ביטוח מנהלים ולא דרך קרן פנסיה ודאי שמחים לקרוא את הדברים של מיזן, שכן הם סבורים כי הפנסיה החודשית שלהם לא תתכווץ בשל עדכון לוחות התמותה. זאת משום שעל פי התפיסה הרווחת, בניגוד לקרנות הפנסיה, חברות הביטוח מעניקות מקדם מובטח, שאמנם עולה יותר בדמי ניהול אבל אמור להגן על החוסכים מפני העלייה בתוחלת החיים ושחיקת הפנסיה. ובכן כאן, למרבה הצער, מחכה לאותם חוסכים הפתעה לא נעימה.

 

"המקדם המובטח שקיים היום בחברת ביטוח לא נותן לחוסכים את ההגנה המלאה", אומר מיזן בצורה מפורשת. "המקדם המובטח של פוליסות ביטוח מנהלים (משנת 2001 ואילך - ש"א וה"ש) קיים רק לגבי מסלול של 240 תשלומים מובטחים לפחות מהיציאה לפנסיה, ללא העברה של החיסכון לבן או לבת הזוג במקרה שהחוסך מת לפני תום התקופה".

 

מיזן מבהיר כי "אם חוסך רוצה מסלול אחר, המקדם לא יהיה מובטח. במקרה כזה חברת הביטוח תשתמש בלוחות התמותה המעודכנים באותה נקודת זמן".

 

לשם הדוגמה, חוסך שבחר לרכוש ביטוח מנהלים עם מקדם מובטח ברמה של 187, מגיע לגיל הפרישה ומשנה את המסלול כך שאשתו תקבל את הפנסיה החודשית אם ימות לפני שיחלפו 20 שנה מהגיל שיצא לפנסיה. במקרה כזה, הוא יגלה פתאום שהמקדם שהובטח לו כשהיה צעיר והתחיל לחסוך בכלל אינו תקף, ושהמקדם שהוא יקבל יהיה גבוה בהרבה, דבר שיקטין מיידית את הקצבה החודשית. "להבדיל מחוסכים דרך קרנות פנסיה, המקדם לא ימשיך להתעדכן לאורך כל תקופת הפנסיה", מבהיר מיזן.

 

רק אם אותו חוסך יבחר בקבלת קצבה חודשית לתקופה של 20 שנה, מבלי שבת או בן זוגו יקבלו את היתרה במקרה של מוות במהלך התקופה, אזי יהיה זכאי למקדם הנמוך יותר שהובטח לו, אבל אז הסיכון שהוא לוקח על עצמו, ועל משפחתו, גדול יותר.

 

עד 2001 פוליסות הביטוח התחייבו לתשואה קבועה מראש ולמקדם. מי שהצטרף לביטוח מנהלים עד 2001 חשוף לבעיה שאתה מתאר?

"לא. המקדמים המובטחים נחלקים לתקופה של לפני 2001 ואחרי. לגבי הפוליסות של לפני 2001, הואיל וחברות הביטוח לקחו סיכון על עצמן, הוראה שלנו מחייבת אותן לייצר עתודה כספית בגין הפער שנוצר בין המקדם שהובטח לחוסכים לבין המקדם שיהיה נכון כשהם יצאו לפנסיה. זאת כדי לוודא שהן יהיו מסוגלות לשלם לחוסכים".

 

בכמה כסף מדובר? כמה חברות הביטוח יצטרכו לשים בצד?

"חברות הביטוח כבר שריינו כ־2.5 מיליארד שקל ואנחנו מעריכים שהסכום הסופי יעמוד על כ־5.5 מיליארד שקל. עם זאת המספר הזה יכול לגדול אם יהיו שינויים מהותיים בלוחות התמותה, כי אז נחייב את חברות הביטוח להגדיל את העתודות בהתאם".

 

לפי האוצר, בתחילת 2012 נוהלו בביטוחי המנהלים 147 מיליארד שקל.

 

חברות הביטוח לוקחות על עצמן סיכון של התארכות תוחלת החיים מעבר לציפיות. איך אפשר לדעת שהן אכן יוכלו לעמוד בהבטחות שלהן אם זה יקרה?

"מלבד בדיקת שיעורי התמותה ועדכון לוחות התמותה עשינו דבר נוסף, בחנו את ההשלכות שיכולות להיות לשיפורים בתמותה על חברות הביטוח. עשינו עבודה גדולה יחסית על המקדמים המובטחים שיש היום ושהיו בעבר, כדי לבדוק את ההתחייבויות של החברות לעומת מה שאנחנו יודעים על תוחלת החיים. זו עבודה שהחלה לפני כמה שנים ושנעשתה בשילוב יועצים חיצוניים אך ללא מגע עם חברות הביטוח, ואת מסקנותיה אנחנו צפויים לפרסם בקרוב".

 

ומה הממצאים הראשוניים מראים?

"אני עוד לא יכול להגיד, אבל עצם העובדה שהחלטנו לבחון את הנושא כבר אומרת משהו".

 

מה היה המניע לבדיקה?

"הנתונים שקיבלנו מקרנות הפנסיה לגבי לוחות התמותה".

 

כפי שמיזן רומז, באגף שוק ההון קיים חשש שמא ההתחייבויות שחברות הביטוח נוטלות על עצמן גבוהות מדי נוכח העלייה בתוחלת החיים. במקרה כזה, האגף עשוי לאסור על חברות הביטוח למכור ביטוחי מנהלים שמבטיחים מקדם. צעד שכזה, אם בכלל יתבצע, יקטין באופן משמעותי את היתרונות שביטוחי המנהלים נהנים מהם כיום על פני קרנות הפנסיה. זו הפצצה האמיתית של מיזן.

 

לדבריו, "בכל העולם, חוץ מבקרנות הפנסיה הוותיקות אין מוצרים שמבטיחים לחוסך מקדם מסוים כבר בגיל צעיר, כשהוא חותם על הפוליסה. בארה"ב, למשל, אי אפשר ללכת לחברת ביטוח בגיל צעיר ולקנות מקדם מובטח, רק בגיל 55 או 65. הנושא של המקדמים בישראל מאוד ייחודי לעומת העולם".

 

"לכן, בקרן פנסיה כל מה שחשוב לי שהקרן תייצג למבוטחים את התמונה האמיתית בזמן נתון. בחברת ביטוח מה שמעניין אותי הוא האם החברה מצליחה לתת למבוטחים את מה שהיא אמנם הבטיחה להם".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x