$
מדריכים

הגיל השלישי מתכונן לפנסיה: איך לנוח על זרי הפרישה

רבים מהפורשים לפנסיה בשנים הקרובות ייאלצו להסתפק בקצבה נמוכה בשל השינויים שעבר העולם הפנסיוני, שפגעו קשות בחוסכים. "כלכליסט" מגיש מדריך: איך להתכונן בזמן כדי לא לרדת ברמת החיים

רימונה פרקש ברוך 08:2018.11.09

העלייה בתוחלת החיים, ביטול חלק גדול מההטבות הסוציאליות שהרכיבו את תוכניות הפנסיה הוותיקות, יוקר המחיה וההוצאות שיידרשו בעקבות המעבר מרפואה ציבורית לרפואה פרטית - כל אלא יהפכו את קצבאות הפנסיה ללא מספיקות. כך, רבים מהפורשים לפנסיה עלולים להיתקל במציאות פיננסית מורכבת יותר, שאותה לא הכירו בעבר. "כלכליסט" מגיש באמצעות מומחי מגדל ומבטח־סימון מדריך שיעזור להיערך נכון לקראת הגיל השלישי.

 

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בארץ מתגוררים כיום כ־1.3 מיליון אזרחים מעל גיל 55. התחזית היא שב־2030 יחיו בישראל 2.3 מיליון אזרחים בגיל זה. "אוכלוסייה זו צפויה לגדול ב־75% ב־20 השנים הקרובות. למעשה בתוך שני עשורים צפויה אוכלוסייה זו להוות כחמישית מהאוכלוסייה", אומר משה תמיר, משנה למנכ"ל מגדל, ראש תחום שיווק ופיתוח עסקי ואחראי על פעילות הגיל השלישי במגדל. תוחלת החיים הממוצעת של אדם החל בגיל 63 עומדת על 16.4 שנים, אולם במשך שליש מהזמן מרבית האנשים יהיו במצב בריאותי לא תקין.

 

השינויים הבולטים שעובר הגיל השלישי

 

1. יותר גרושים: שינויים שחלו בעשורים האחרונים במבנה המסורתי של המשפחה הקטינו את שיעור הנשואים והגדילו את שעור הגרושים, דבר שמגדיל את מספר האנשים שמזדקנים לבד, ועלול להקטין אצל חלקם את רמת ההכנסה החודשית לאחר הפרישה.

 

2. בריאות יותר יקרה: רפורמות בתחום הרווחה והבריאות הפכו את הרפואה לפחות ציבורית ויותר פרטית. מ־1998 עד היום ההוצאה בארץ על בריאות גדלה ב־50%. מכיוון שהצרכים הרפואיים של בני הגיל השלישי גבוהים יותר, הם גם אלה שייאלצו לשלם יותר על טיפולים רפואיים.

 

3. מבנה הפנסיה השתנה: הפער בין הקצבה החודשית של הפנסיה לשכר במהלך שנות העבודה הלך וגדל בשנים האחרונות. זאת כאשר בעבר היו פנסיות תקציביות או ותיקות, שם הקצבה לפנסיה נקבעה לפי הוותק או לפי שלוש שנים אחרונות של השכר. כמו כן, מרבית ההשקעה היתה באג"ח עם תשואה מובטחת, ואפילו ביטוחי המנהלים הישנים שהיו פחות "סוציאליים" היו בעלי מקדמי המרה טובים מאוד, דבר שהשאיר לחוסך בסופו של דבר קצבה גבוהה ביחס לשכר. עם השנים הולאמו קרנות הפנסיה הוותיקות בשל גירעונות, בוטלו המסלולים שמבטיחים תשואה והפנסיה נהפכה במקום פנסיה תקציבית לפנסיה צוברת.

 

4. עליית יוקר המחיה: אנשים חיים כיום ברמת חיים גבוהה יותר מבעבר - קונים יותר, נוסעים יותר לחו"ל ומוציאים יותר על תרבות הפנאי.

 

5. שינויים בהטבות המס: ביטול הטבות מס שהיו בעבר מחייבות עובדים למשוך סכומים שנחסכו בקופות פנסיה כסכום קצבתי ולא כסכום הוני."אם בעבר החיסכון היה על העובד והסיכון על המדינה, הרי שהיום גם לקיחת הסיכון המחושב מוטלת על כתפי העובד", אומר תמיר. לדבריו, "לקוחות בגיל הפרישה או המתקרבים לגיל פרישה זקוקים להגנות פיננסיות וביטוחיות מפני ירידות בשוק ההון, עלייה באינפלציה, עלייה בתוחלת החיים ועלייה בהוצאות הבריאות כך שיבטיחו שהכסף לא ייגמר לפני החיים, יחד עם האפשרות לשמירה על רמת החיים שלה הורגלו לפני הפרישה".

המטרה המרכזית שעומדת בפני בני הגיל השלישי היא מצד אחד להקטין סיכונים ומצד שני להגדיל רווחים. לשם כך מומלץ לנקוט כמה צעדים.

 

איך לנוח על זרי הפרישה איך לנוח על זרי הפרישה איור: רחלי פלאוט

 

הצעדים שכדאי לנקוט

 

1. להיערך כמה שיותר מוקדם: "ככל שמתחילים להיערך מוקדם יותר כך הפתרון יהיה פשוט וקל יותר", אומר ניסים ג'רבי, מנהל תחום תגמול בכירים והשקעות במבטח־סימון. "עם זאת", לדבריו, "בגיל צעיר קשה יותר לחזות את ההתפתחות הכלכלית והצרכים העתידיים, לכן בפועל העשור החמישי הינו העשור הראלי להתחיל לתכנן בו את הפרישה. בגילאים אלו רוב האנשים נמצאים כבר בשיא הקריירה שלהם, דבר שיכול להקל עליהם לאמוד את ההכנסה העתידית שתהיה להם. בגיל זה כבר ניתן לזהות את המצב המשפחתי והצרכים המשפחתיים שיהיו בעתיד ומהמקום הזה קל יותר לעשות בדיקה של המצב הקיים, לבצע תחזיות ואומדנים המבוססים על המצב הקיים ולהיערך בהתאם".

 

2. לתכנן צרכים עתידיים: "חלק גדול מהאוכלוסייה יסבול מפנסיה חסרה בגלל פדיונות של כספי פיצויים וקרנות השתלמות, מאחר ובמרבית שנות הצבירה לחיסכון שכר הבסיס נמוך יחסית בהשוואה לשכר ערב הפרישה, במקרים בהם קיימים בונוסים ו/או עמלות אין בגינן הפרשות סוציאליות משמע רכיבי הכנסה אלו לא נלקחים בחשבון לצורך ההפרשות שלו לפנסיה. דבר שמקטין את הפנסיה שלו באופן משמעותי", אומר ג'רבי. "לכן", הוא אומר, "אחד הדברים שחשוב מאוד לעשות זה לא להסתכל על השכר של היום אלא לנסות לזהות איך יתפתח השכר ובהתאמה לנסות לחזות מחד את הצורך העתידי ומאידך על איזה סכום תעמוד הקצבה החודשית אחרי פרישה". לכל זה צריך להוסיף התחייבויות כספיות קיימות, אפשרויות של פרישה מוקדמת מרצון או שלא מרצון־כך שהתמונה תהיה כמה שיותר מלאה.

 

3. לא לדלל מקורות הכנסה סוציאליים: "ככל שהעובד יבין מוקדם יותר שברגע שהוא 'אוכל' חלק ממקורות ההכנסה הסוציאליים שלו הוא למעשה 'אוכל' מקצבת הזקנה שלו, כך ניתן יהיה לצמצם את הנזק", אומר ג'רבי. פיצויים, תגמולים, קופות גמל וקופות השתלמות שנפדות לפני הזמן פוגעות משמעותית בגודל הקצבה החודשית אחרי פרישה.

 

4. לייצר מקורות הכנסה משלימים: אם אחרי כל הבדיקות עדיין ברור שקיימים פערים משמעותיים בין הרצוי למצוי, חשוב לנסות לייצר הכנסה נוספת. לדברי ג'רבי, "במקום הזה דרושה חשיבה יצירתית של מעסיקים. ארגון עם ראייה מערכתית רחבה שמנסה לדאוג לעתידו של העובד יכול להציע לעובד לצמצם חלק מהשכר בהווה לטובת חיסכון בקרן פנימית לעתיד. הצמצום יכול להיות או בשכר עצמו או למשל בדחייה של חלק מהבונוסים שמקבל העובד. בסופו של דבר העובד צריך להבין ש"דחיית הסיפוק" כיום על חלק מהשכר עשויה להשתלם לו מאוד הן בשל החיסכון המשמעותי שעשוי להיצבר לו כהשלמה וכרובד הכנסה נוסף לעת פרישה והן משיקולי מס שכן קבלת הכנסה במועדים בהם לעובד אין הכנסות נוספות עשויה לצמצם את שעורי המס הכבדים החלים כיום. מעסיק שיגדיל לעשות יוכל להעניק מערכות הגנה משופרות לכל עובד שיהיה מוכן להצטמצם בהווה בשביל לחסוך לעתיד. אם בעתיד באוצר יוכלו לתגמל את המעסיקים והעובדים על חיסכון שכזה באמצעות הטבות, התועלת תהיה גדולה".

 

ג'רבי מספק דוגמה לחיסכון: עובד בן 50 שיוותר על 1,000 שקל בחודש ויחסוך למשך 15 שנים עד פרישה בריבית של 4% בשנה, יוכל להוסיף לעצמו בגיל פרישה סכום הוני שעומד על 246 אלף שקל.

 

5. לחשב סיכונים: פרישה מוקדמת, פטירה, אובדן כושר עבודה, מצב סיעודי, הוצאות רפואיות ונכות יכולים לייקר מאוד את המחיה. היערכות למצבים האלה באמצעות יצירת ביטוחים מתאימים תקטין את רמת הסיכון.

 

6. לערוך תכנון מס: חלק בלתי נפרד מתכנון הפרישה הוא תכנון מוקפד ובראייה קדימה של היבטי המס. לדוגמה, קיימים מנגנונים ותכנוני מס המאפשרים ליצור רציפויות בין מעסיקים כך שתקופות העבודה ייחשבו כתקופת עבודה אחת. היתרון ברציפות מעסיקים הוא ביצירת ותק אשר ברבות הימים יאפשר פריסת מס של הפיצויים החייבים במס.

 

תקנות מס הכנסה מאפשרות על כל ארבע שנות עבודה ליהנות משנת פריסה אחת - ולא יותר משש שנות פריסה. כך שלוותק ולרציפות בין המעסיקים קיימת השפעה מהותית על מספר שנות הפריסה ומכאן גם על שיעור המס העתידי. משיכת כספי פיצויים פטורים "מוחקת" את הוותק שנצבר, ולכן למשיכת כספים אלה יכולה להיות השפעה הן על שיעור הפנסיה והן על אפשרויות תכנון המס.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x