בעקבות המשבר: מה קרה למהמרי הסטרקצ'ר

בחלק מהבנקים החליטו בימי השיא של המשבר להפסיק לשווק את הפיקדונות המובנים (הסטרקצ'רים), ולא בכדי - מדובר במוצר שקשה לחזות את התנהגותו.

"סטרקצ'רים הם לא מוצרים למשקיע הפשוט", אומר עו"ד יצחק אבירם שהגיש תביעה ייצוגית נגד כמה בנקים בנושא הפיקדונות המובנים. לדבריו, "הסטרקצ'ר הוא למעשה הימור על תרחיש מסוים שרוב האנשים לא מצליחים להבין בדיוק את המנגנון שלו. מה שמניע אנשים לרכוש את הסטרקצ'ר הוא העובדה שהם חושבים שיקבלו ריבית גבוהה יותר על הפיקדון שלהם, אולם בפועל הם מסתכנים באובדן מקסימלי של הריבית". "כלכליסט" בדק את התנהגות הפיקדון המובנה בשעת משבר, מי הרוויח ומי הפסיד, ומסביר איך בכל זאת כדאי להשקיע במוצר זה.

משבר מובנה איור: ליאב צברי

הבנקים אוהבים להציג את המוצרים המובנים כמוצרים בטוחים ואף לסווג אותם תחת הקטגוריה של מוצרים "סולידיים", הודות לכך שרוב הפיקדונות המובנים מבטיחים את הקרן לחוסך. "דווקא היום הפיקדונות המובנים מוכיחים את עצמם בגלל הקרן המובטחת. אמנם הלקוחות הפסידו את הריבית האלטרנטיבית, אבל מצד שני, אם אותו לקוח היה משקיע בתעודת סל באפיק זהה, הוא יכול היה להפסיד 25%. לכן הפיקדונות המובנים מעניקים מקלט לא רע", אומרת עופרה שלוסמן, מנהלת מחלקת מוצרים מובנים והנפקות בבנק לאומי.

גם שאר הבנקים שאליהם פנינו חזרו על הטיעון שמדובר בקרן מובטחת. אמנם מדובר במוצרים שמבטיחים את הקרן, אולם נשאלת השאלה אם אותו חוסך תמים שקנה לפני שנה, שנתיים או לפני כמה חודשים פיקדון מובנה שצמוד לאחד האפיקים שקרסו במהלך הימים האחרונים ידע והבין שהוא יכול למצוא את עצמו בתסריט שכזה. האם לא היה רצוי שאותו לקוח, שביקש להשקיע באופן סולידי, ישקיע באפיק אחר?

לדברי עו"ד אבירם, "הלקוחות אמנם לא יפסידו ברוב המקרים את הקרן, אולם הם לא מביאים בחשבון את שיעור ההפסד הכספי של הריבית שאותה היו מקבלים על כל התקופה אם היו משקיעים במסלול סולידי טהור. ריבית לתקופה של שש שנים למשל יכולה להגיע ל־25% הפסד כספי, כלומר הפסד של רבע מההשקעה. הבעיה היא שאנשים לא מביאים בחשבון את ההימור וההפסד אלא חושבים רק מה יקרה אם ירוויחו 7% ריבית. בדרך הם לא מביאים בחשבון את הריבית הבנקאית של 4% לשנה שאותה הם עלולים להפסיד".

מי לא הבין את התרחיש?

כל פיקדון מובנה בנוי על תרחיש מסוים, ועל פי התרחיש הזה ייגזר הרווח או ההפסד בפיקדון. בפיקדון מובנה, שלא כמו בפיקדון רגיל, הלקוח מקבל נוסחה מסוימת ואופציה. הפיקדונות השונים נבדלים זה מזה במבנה שלהם, המדמה תרחישים שונים המבוססים על מרכיב מנייתי כזה או אחר. בימי המשבר כל הפיקדונות המובנים שהיו מבוססים על תרחיש של עלייה באחד המדדים שקרסו, למשל בנקים או מניות שונות בחו"ל, ספגו הפסדים כבדים. חלק מהבנקים שאליהם פנינו ציינו שכפי שנרשמה ירידה חדה, כך גם נרשמה עלייה חדה בחזרה כעבור ארבעה ימים, לכן בסופו של דבר אף לקוח לא הפסיד. אמנם נכון לעכשיו לכאורה לא נגרם נזק, אולם מה היה קורה אם התרחיש היה שונה, ומי יכול להבטיח ללקוחות מה יקרה בעתיד?

אצל מי נפגעה הריבית?

1. בעל פיקדון מובנה שצמוד לאחד האפיקים המנייתיים שספגו הפסדים במשבר ושמועד הפירעון של הפיקדון חל בדיוק באחד מימי המשבר.

2. לקוח שפעל בפאניקה והחליט לשבור את הפיקדון. בפועל אין אפשרות לשבור פיקדון מובנה, זה גם אחד החסרונות של המוצר. "מי שבכל זאת התעקש לצאת ולשלם את כל הקנסות יכול היה להגיע להפסד של 40% ממחיר הקרן", אומר עו"ד אבירם.

3. בעל איגרת חוב מובנית סחירה שניסה למכור את המוצר ולא היו לו קונים.

מי הרוויחו ריבית גבוהה יותר?

1. לקוחות שהפיקדון המובנה שלהם חזה תרחיש של הפסדים ובדרך לא היו תצפיות, ותקופת הפירעון של הפיקדון חלה בדיוק באחד מימי השיא של המשבר.

2. לקוחות שרכשו איגרת חוב מובנית סחירה באמצעות בית השקעות באחד מימי המשבר ומכרו בימי ההתאוששות המהירה שלאחר מכן.

3. פיקדונות שבהם היו תצפיות במהלך תקופת הפיקדון, בתקופה שמדדי המניות היו גבוהים, עשויים לקבל ריבית גבוהה יותר ממדד המניות שבו הם מותנים.

ומה בכלל מציעים היום?

רוב הבנקים מציעים היום מספר מצומצם ביותר של פיקדונות מובנים. בבנק לאומי למשל מציעים בימים אלה רק פיקדון מובנה אחד. "אנו מציעים מוצרים מובנים רק על סמך מערך הייעוץ", אומרת שלוסמן. לדבריה, "הבנק לא מציע כיום מספר גדול יותר של מוצרים מובנים גם בגלל הביקוש הנמוך וגם בגלל מצב השוק". עם זאת, הייעוץ מחייב את מי שמשווק ללקוח מוצר פיננסי לשווק לו מוצר שיתאים לצרכיו.

המלצות לרכישת מוצר מובנה 

1. זכרו שמוצר מובנה אינו סולידי וקיים בו הימור, בדקו שמדובר בפיקדון מובנה המבטיח את הקרן וודאו שהפיקדון הוא של בנק שמדורג בדירוג בינלאומי גבוה. "חשוב לבדוק לא רק את הדירוג של הבנק אלא גם את מי שייצר בפועל את המבנה של הסטרקצ'ר", אומרת רויטל דור־וילק, יועצת השקעות פרטית. לדבריה, "אני ממליצה לרכוש מוצר שהדירוג הבינלאומי שלו הוא לפחות AA-".

בשבוע שעבר אפשר היה לצפות בדוגמה חיה להפסד במוצר שלא היה מדורג מספיק גבוה, כאשר שני מוצרים מובנים סחירים בשם "קשת" ו"מטבעות עולם" - איגרות חוב מדורגות שהנפיק בית ההשקעות אקסלנס לפני שלוש שנים — הורידו דירוג בתוך יומיים מ־AA ל־D, משום שהאג"ח המובנית היתה מגובה בהתחייבות של בנק גרמני מסחרי (שהדירוג שלו היה A+) שבעל המניות בו היה ליהמן ברדרס. בגלל קריסת ליהמן ברדרס הפסיק הבנק הגרמני לקבל פיקדונות חדשים או לשלם על פיקדונות ישנים.

נכון לעכשיו, הבנק הגרמני לא הודיע על פשיטת רגל, אולם שני המוצרים נמצאים כרגע בהפסקת מסחר, ובבית ההשקעות אקסלנס עובדים עם עורכי דין גרמנים, ישראלים ואמריקאים כדי להגן בצורה המיטבית על ההשקעה, שרוב המשקיעים בה הם מוסדות פיננסיים שונים כגון קופות גמל וביטוחים פנסיוניים. גודל ההתחייבות של שני המוצרים עומד על 400 מיליון שקל.

2. העדיפו סטרקצ'ר סחיר. רוב הסטרקצ'רים שמציעים הבנקים אינם סחירים. לעומתם, כאלה שמונפקים כתעודות התחייבות בבורסה נחשבים לסחירים, וחלקם מקבלים הבטחה למסחר משנה, כלומר "ציטוט" לקנייה ו"ציטוט" למכירה. עדיף שהסטרקצ'ר יהיה סחיר, כך אפשר יהיה לצאת ממנו. עם זאת צריך להביא בחשבון שלא תמיד יהיה מי שיקנה מכם את הסטרקצ'ר הסחיר ברגע שתרצו, וייתכן שאף תיאלצו למכור אותו בהפסד. אולם היתרון של פיקדונות מובנים הנרכשים באמצעות הבורסה הוא העובדה שקיים בהם תשקיף המכיל בין השאר גורמי סיכון, הפסדי ריבית אפשריים ותרחישים אפשריים שונים. כך, המשקיע לא צריך להיות נעול בפיקדון למשך שנים, המכשיר שקוף יותר וניתן למעקב על בסיס יומי.

ברשות ניירות ערך גובשו הנחיות מחייבות בנוגע לסטרקצ'רים שנסחרים בבורסה, שיחייבו, בין השאר, את מכירתם רק באמצעות ייעוץ, כדי שהלקוחות יידעו בדיוק מהם הסיכונים הכרוכים במוצר שרכשו והמוצר יהיה מותאם לצורכי הלקוח. אולם עם זאת חייבים לזכור שמדובר במכשיר פיננסי שאין סמכות לפקח עליו, לכן הבנקים חופשיים לבנות את המכשיר באופן שהם בוחרים בו.