$
פרסום ושיווק

ראיון כלכליסט

נתי כהן: "הבנתי מהר שלכל החלטה שלי יש השלכות פוליטיות"

"אני אהיה דביל אם אגיד שמנכ"ל לא חייב לקחת בחשבון את העולם הפוליטי של השר", אומר מנכ"ל משרד התקשורת. הוא משכונע שיש להשקיע תקציב בתשתיות וחושש מאיום התוכן הזר: "30% מהתוכן של נטפליקס כאן צריך להיות ישראלי"

אביאור אבו 07:0302.07.20
עד כמה המשרד היה חבול מפרשת 4000 כשנכנסת?

“מאוד. זה בא לידי ביטוי בתחושות העובדים, בחוסר אמון הדדי, בחוסר יכולת לקבל החלטות ובחשדנות. זה ארגון שעבר טראומה. כיום האמון חזר”.

 

 

החלפת בתפקיד את שלמה פילבר שנהפך לעד מדינה בתיק 4000. איך הרגשת?

“זה היה מורכב. לקחנו כל תהליך שהתחיל בזמנו ובחנו בזכוכית מגדלת שהוא פועל לפי אמות המידה הנדרשות, תיקנו והתקדמנו”.

 

למה השר הנכנס יועז הנדל פיטר אותך?

“אני לא חושב שאפשר לקרוא לזה פיטורים. בצה"ל פרק הזמן של תפקיד הוא בין שנתיים לשלוש, וזה גם פרק הזמן שהצבתי לעצמי שהגעתי למשרד”.

 

ציפית שלאור הכרותך את בני גנץ מצה"ל, תוכל להישאר בתפקיד?

“גנץ מינה אותי לקצין קשר ראשי, אבל לא היתה עבודה צמודה, לא ציפיתי כי אני לא אדם פוליטי”.

 

נתי כהן מנכ"ל משרד התקשורת היוצא נתי כהן מנכ"ל משרד התקשורת היוצא צילום: אוראל כהן

 

המחליפה שלך, לירן אבישר בן חורין לא מגיעה מהתחום.

“זה יכול להיות משהו שאפילו יש בו יתרון מסוים. כל עוד הדרג המקצועי מגיע ממקום ניהולי וממקום של רזומה והישגים, אז זה איזון טוב. ברגע שהשר הבין שעולם התוכן המקצועי מספיק בשל במשרד, לא חייבים להביא איש מקצוע”.

 

הרגשת שפוליטיזציה חוסמת לך את הדרך לשינוי משמעותי?

“אני אהיה דביל אם אגיד לך שמנכ"ל לא חייב לקחת בחשבון את העולם הפוליטי של השר. בסוף — בקצה יש נבחר ציבור והוא צריך לתת את הדין לבוחריו, ואי אפשר להתעלם מזה. חשבתי שאני מגיע לתפקיד מקצועי, פה הבנתי מהר מאוד שכל החלטה מקצועית שאני מקבל יש לה השלכות פוליטיות. כל ההחלטות שקיבלתי היו החלטות מקצועיות תחת הבנה של הדרג הפוליטי”.

 

איך היית מגדיר את יחסיך עם שר התקשורת דודי אמסלם?

“בכל הצמתים של קבלת ההחלטות הדברים היו עין בעין ובתיאום מלא. היחסים שלנו היו טובים מאוד. השרים נתנו לי חופש פעולה מקצועי להוביל דברים. הוא קיבל החלטות שלא האמנתי שמבחינה פוליטית הוא ירצה לקבל והיתה לו התעוזה, ממשלת המעבר היתה תקופה מורכבת”.

 

הרגשת את המעורבות של ראש הממשלה נתניהו בעבודת המשרד?

“בכלל לא”.

 

"בזק מבינה את המצופה ממנה"

 

הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין רלוונטיות היום?

“עולם השידורים חייב לעבור שינוי רגולטורי. המועצות הקיימות היום לא מתאימות עצמן למציאות. זה היה נכון ל־2000 ומאוד לא נכון ל־2020. הרגלי הצריכה משתנים דרמטית. אני מקווה שהשר ישנה את הרגולציה”.

 

למה לא הובלת את השינוי הזה?

“הנחנו בפני מקבלי ההחלטות שתי פלטפורמות: האחת ‘ברית המועצות’ שממניעים פוליטיים לא התקדמה בהליך החקיקה. השנייה תזכיר חוק השידורים עם הפחתת רגולציה על yes ו־HOT והכנסת רגולציה על סלקום, פרטנר ודומיהן. זה נעצר בגלל שנת הבחירות. אני מבין מהשר הנכנס שתהיה רפורמה רצינית ביותר. אני חושב בכלל שצריך לאחד משרדים ותחת שר התקשורת צריכים לפעול מינהל הדואר, רשות דיגיטל, רשות שידורים ורשות טלקום. הניתוק היום לא נכון ארגונית”.

 

מה בנוגע לרגולציה של ענקיות תוכן בינלאומיות?

“ממה שלמדנו בעולם נצטרך להגיע עם נטפליקס להסכמה על כך שכ־30% מהתוכן בישראל יהיה מקומי”.

 

מחירי הסלולר צריכים לעלות?

מחירי הסלולר נמוכים באופן השוואתי אבל אני לא חושב שמשרד התקשורת צריך להתערב בשלב הזה. החלטות קצרות טווח לא ישפיעו על המחירים כי התחרות תשמר את עצמה. התערבות למפעילים הווירטואליים ולמשווקים לא יעשו שינוי דרמטי. תיקון שוק לא יתבצע בהכרח על ידי העלאת מחירים. הכסף להשקעות יכל להגיע מסבסוד צולב”.

 

מיזוג סלקום־גולן טלקום יאושר?

“האמירה של רשות התחרות ואגף התקציבים שהשוק יישאר תחרותי גם באישור המיזוג מקילה, כי החשש של העלאת מחירים הוסר. עם זאת, צריך לראות שהמיזוג לא יתרום לדיבידנדים, ושתשתית החברות שנחותה מבחינה טכנולוגית, תעשה את קפיצת המדרגה. זה נושא שמעסיק את השר ­ ויכול להיות שהוא יציב השקעות בתשתית כתנאי לאישור”.

 

ההתנהלות של בזק בשוק כוחנית?

“היא כרגע נמצאת בנקודה שהיא מבינה את המצופה ממנה. אני כרגולטור צריך לוודא את האיזון, שאם אני מאפשר משהו, אני לא נותן לסוסים לברוח מהאורווה. אני רואה בבזק חברת תשתיות חשובה, עליה צריכות לרכוב כלל שירותי התקשורת בישראל”.

 

אז צריך להפריד אותה לחברת תשתיות וחברת שירותים?

“יש מצוי ויש רצוי. עברנו מסע לא פשוט בשנתיים האחרונות בעניין מתווה הסיבים האופטיים, אנחנו בנקודה שבה כל שינוי עלול לפרק את האירוע. אסור לנו לפספס את המועד, אנחנו ממילא באיחור. צריך לשאול אם הפרדה כזו תועיל כרגע למטרה לגבי ההפרדה המבנית המציאות בעוד חצי שנה תאפשר למשרד להסתכל עליה בצורה אחרת”.

 

מה בנוגע ל־HOT, שם צריך לבטל את ההפרדה המבנית?

“כאשר עולם השידורים יהיה יותר מאוזן, ואנחנו הולכים לקראת זה, וכאשר החברה תאפשר מצב של שוק סיטונאי מלא (שבו בזק ו־HOT משכירת את תשתית האינטרנט והטלפון שלהן לחברות אחרות שימכרו את השירות לצרכן — א”א) ייתכן שההפרדה תייתר את עצמה”.

 

נראה ש־HOT לא מצייתת להחלטות המשרד בעניין השוק הסיטונאי.

“אני ממש לא חושב שזה נכון. ואנחנו לקראת פריצת דרך מול החברה, לאחר שנתיים של עבודה אינטנסיבית. כיום לדוגמה יש לנו כמעט 50 אלף מנויים בשוק הסיטונאי על תשתית האינטרנט של HOT”.

 

"קשה להתערב בקווים הכשרים"

 

נכשלתם בקידום מתווה הסיבים האופטיים.

“היה כאן ניגוד אינטרסים מובנה בין בזק למשרד, לא שיקולי אגו. הכישלון הוא גם שלהם וגם שלנו. אבל כל העבודה שביצענו ערוכה, מוכנה וארוזה ורק מחכה לעבור בחוק ההסדרים. לפטריק דרהי מ־HOT לא תהיה לו ברירה: כמו פרטנר, סלקום ובזק — גם הוא יהיה חייב לפרוס סיבים”.

 

המדינה צריכה להשקיע מכספה בקרן שתוקם למימון פריסת סיבים?

“כן. שלוש השנים הראשונות של הקרן צריכות להיות ממומנות על ידי המדינה. למדנו מהקורונה שאנחנו צריכים לעודד פריסה במקומות שאינם כדאיים כלכלית באמצעות השקעות משולבות”. השר חושב פועל למען זה בתיאום עם השר האוצר”.

 

מה דעתך על השיקול הפוליטי שהשר הכניס במתווה, להעדיף פריסת סיבים האופטיים בישובי גבול?

“אין כאן עניין פוליטי. הוא מדבר על ערכים. הוא אומר שבכל מקום שבו יש סדר עדיפות לאומי שהמדינה הגדירה — החברות צריכות להיות שם”.

המדינה בפיגור בקידום דור 5 והחברות טוענות שהמכרז מורכב מדי.

 

“יש כאן יופי של מכרז ומודל תמרוץ. יש מספיק תדרים לשלוש הרשתות. מודל של חלוקת התדרים שווה בשווה לא יאלץ את החברות לפרוס תשתית. לוועדת המכרז יש סמכות להתערב אם חברה מסוימת תנהג בפרקטיקה פסולה. היתה נקודת זמן שחלק מהחברות לא רצו להשתתף במכרז. מאז התחלפו אנשים בחברות מסוימות, שנגררו אחרי מניפולציות של שותפויות”.

 

למה לא התערבתם במונופול הקווים הכשרים?

“הצגתי לשר את ההמלצות המקצועיות ואמרתי לו שאם יאמצן הוא נכנס לארוע פוליטי, והוא הבין את זה. יש בערך 16 חברי כנסת ממפלגות חרדיות ואי אפשר להתעלם מהדבר הזה. קשה לנו להתערב במערכת שיקולים של מגזר שקובע לעצמו את כללי המשחק, זו סוגיה ערכית. צריך לטפל בסוגיית הניתוקים ובסוגיית החסימות. בסוגיית הניודים לא צריך להתערב, ואפשר למצוא את העילה בחוק שתאפשר זאת, כי זה ממש להתערב בסכסוכים של החצרות הפנימיות של המגזר החרדי”.

 

את משרד התקשורת מובילים פקידים מקצועיים שנמצאים שם עשרות שנים. אתה חושב שהשמרנות שלהם מונעת מהמשרד לבצע קפיצת מדרגה?

“צריך לפעמים להתנתק מכל מיני הנחות עבודה ישנות שהיו כאן. הגיע הזמן להזיז מרכזי כובד, להפסיק להתעסק במחירים וצרכנות, זה רגולציה שמרנית, ולהתמקד בתחרות הוגנת וחסמי מעבר”.

 

אתה חש תחושת מיצוי?

“ממש לא. הייתי צריך עוד ארבעה חודשים. יש כמה דברים שהייתי שמח לסיים”.

 

קיבלת כבר הצעות עבודה?

“הרבה. חלקן בתחום הדור 5, חלקן לנהל חברות שבונות את עצמן”.

 

אולי השר עשה לך טובה בעצם.

“חד משמעית כן”.

x