$
מדיה

עימות בין האוצר לחברות הכבלים והלוויין על דו"ח האוצר בעניין מחירי חבילת הבסיס

לפי דו"ח האוצר שהגיע לידי כלכליסט, חבילות הבסיס של הכבלים והלוויין בישראל הן מהיקרות במערב. חברות הכבלים והלוויין תוקפות בחריפות את נתוני הדו"ח

מיכל תוסייה כהן וגלי ברגר 07:5619.10.09

האזרח הישראלי משלם לא פעם מחיר על כך שהוא גר במדינה המונה 7 מיליון תושבים בלבד, בייחוד בתחומים עתירי השקעות דוגמת תשתיות וטלוויזיה. חבילת הבסיס של הכבלים או הלוויין בישראל, למשל, היא היקרה ביותר באופן יחסי למדינות המערב, ובתמורה מקבל הלקוח את מספר הערוצים הנמוך ביותר.

 

נתונים אלה עולים מדו"ח שהכין משרד האוצר והגיע לידי "כלכליסט". הדו"ח יוצג היום בוועדת הכלכלה אשר אמורה לדון בהצעת החוק העוסקת במעבר לרישיונות ולזיכיונות וכוללת בעיות כגון עתידו של ערוץ 10 והאפשרות לפתוח את ערוצי הכבלים והלוויין לפרסום. מדובר באפשרות שמעוררת התנגדות הן מצד חברות הכבלים והלוויין והן מצד זכייניות הטלוויזיה המסחרית, קשת ורשת.

 

 

ישראלים מוציאים הרבה יותר על שידורי טלוויזיה ישראלים מוציאים הרבה יותר על שידורי טלוויזיה

מהדו"ח עולה כי תמורת 70 ערוצים הישראלי משלם 176 שקל בחודש, בעוד האזרח האמריקאי משלם בממוצע 61.2 שקל בחודש. חברת Cox מניו יורק, ארה"ב, נחשבת היקרה ביותר, והיא לבדה גובה עבור חבילת הבסיס 198 שקל לחודש.

 

עוד עולה מהדו"ח כי בבלגיה יוכל הצרכן לשלם 137 שקל ל־100 ערוצים, באירלנד — 151 שקל, בבריטניה גובה חברת וירג'ין 30 שקל בלבד, ובהולנד נעים המחירים בין 92 ל־166 שקל.

 

בחירה לא מקרית

 

הבחירה של האוצר במדינות אלו לא היתה מקרית ונעשתה על סמך המדינות שנבדקו במסגרת ועדת גרונאו. ועדת גרונאו בראשותו של פרופ' ראובן גרונאו החלה לפעול בסוף 2006 ומונתה על ידי שר התקשורת אז אריאל אטיאס. הוועדה בחנה נדבכים רבים בשוק התקשורת, בהם שוק הטלוויזיה, שלפי הדו"ח רמת התחרות בו ירדה, והמלצתה היתה בין השאר לפתוח את השוק לעוד מפעילים באמצעות מתן רישיונות, וכן להציע חבילת ערוצים צרה הכוללת חמישה עד עשרה ערוצים. הנתונים שבהם השתמשה הוועדה בקביעת מחירי חבילת הבסיס היו מעודכנים ל־2006.

 

מדו"ח שפרסם משרד התקשורת בשבוע שעבר עולה שמתן היתר לפרסום בכבלים ובלוויין ייצר ל־yes ול־HOT ביחד הכנסות של כ־120 מיליון שקל נטו בשנה הראשונה, לאחר ניכוי עמלות משרדי הפרסום. הכנסות אלו עתידות לצמוח ל־260 מיליון שקל נטו בתוך ארבע שנים. ברוב מדינות העולם פרט לאלבניה, קולומביה ומלטה, מאפשרים לחברות הכבלים והלוויין לשדר פרסומות ולהגדיל את הכנסותיהן מכך. עם זאת, בשוק הישראלי הקטן יש קושי לשלושה מפעילים להתפרנס מפרסום (רשת, קשת וערוץ 10), ונשאלת השאלה מה יקרה כשעוד שני שחקנים ינגסו בעוגה.

 

יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, ניצן חן, אמר ל"כלכליסט": "זה ידוע שחבילת הבסיס בארץ יקרה יותר ממדינות אחרות, לכן אני מאמין שצריך להמשיך עם הרפורמה בתחום ולעבור ל'חבילה צרה' בכבלים ובלוויין". הנתונים של הדו"ח שמציגים את חברות הכבלים והלוויין באור לא מחמיא, ומכאן שגם ב־HOT וגם ב־yes טוענים שהנתונים של משרד האוצר חוטאים למציאות בכך שאינם משקפים את הנסיבות אשר מובילות לחבילת הבסיס היקרה.

 

רון אילון: צריך להתייחס לעובדות

 

רון אילון, מנכ"ל חברת yes, אמר בתגובה: "הדו"ח הזה הוא בין רשעות לטיפשות. אם משרד האוצר עושה דיון רציני ולא פופוליסטי שטוען 'אתם הכי יקרים', צריך להתייחס לעובדות. הרי רק עכשיו לקראת הרפורמה בשוק הטלוויזיה, הוציא משרד התקשורת בעצמו דו"ח שמפרט בדיוק למה חבילת הבסיס בארץ יקרה יותר מבשאר העולם".

רון איילון. "דיון פופוליסטי" רון איילון. "דיון פופוליסטי" צילום: צביקה טישלר

 

אילון מפרט ארבע סיבות לכך: "הראשונה היא שאנחנו מחויבים להוציא 8% מהרווחים שלנו על הפקות מקור. השנייה היא שבארץ שוק הטלוויזיה הרב־ערוצית מוגבל — יש רק 5 מיליון צופים פוטנציאליים בישראל, לעומת 400 מיליון איש בארה"ב. פחות הכנסות מדמי מינוי מייקרים את חבילת הבסיס. הסיבה השלישית היא המחויבויות הרגולטוריות אותן דורש של משרד התקשורת בנוגע לחבילת הבסיס, שכוללת סבסוד ממירים והתקנות בבית הלקוחות, דרישות איכות למוקדי השירות ועוד. הסיבה הרביעית היא העובדה שבארץ אין רישיון לשידור פרסומות בכבלים ובלוויין. עם זאת, בוועדת הכלכלה שנערכה ביום שני בשבוע שעבר אמר אילון כי הוא מוותר על הפרסומות, שההכנסה הצפויה מהן לא תהיה יותר מ־50 מיליון שקל, אם משמעותם היא מעבר ל"חבילה הצרה".

 

יורם מוקדי: הניסיון להשוות בין ישראל

למדינות בעולם לוקה בחסר

 

סמנכ"ל הרגולציה ואסטרטגיה של חברת הוט, יורם מוקדי, תקף את הדו"ח ואמר כי הניסיון להשוות בין ישראל למרבית המדינות בעולם לוקה בחסר. "התשלום על חבילת הבסיס אינו כולל על פי רוב עלות התקנה, תשלומים שונים עבור ממירים וכן תשלום בגין אחזקה. עלויות אלה לבדן משמעותן מאות דולרים נוספים המשולמים על ידי מנויים באותן מדינות. על כך יש להוסיף כי החבילה הישראלית מורכבת מהרבה ערוצים מקומיים, עם חובת הפקות מקור גבוהות ואיסור פרסומות, בעוד מרבית חבילות הבסיס בעולם מורכבות מערוצים מסחריים בלבד.

 

"המחיר בישראל הוא 150 שקל בתוספת מע"מ. וגם מההשוואה אשר מפורסמת על ידכם, ואשר אופן הכנתה אינו ידוע, עולה כי במדינות רבות מדובר בחבילות במחירים דומים לישראל. על פי בדיקה שערכה חברת הייעוץ יאנקי גרופ, במדינות רבות בעולם חבילות הבסיס יקרות יותר מבישראל, ביניהן: ספרד, שוויץ, צרפת ונורבגיה.

 

"לסיום, בדו"ח של משרד התקשורת אשר פורסם אך לפני שבוע נקבע מפורשות כי לחברת HOT ו־yes שיעור EBITDA נמוך משמעותית ביחס לחברות מקבילות בשוק האמריקאי, הקנדי והאירופי. יתר על כן משרד התקשורת קובע במפורש כי עלויות המכר של HOT ו־yes גבוהות מחברות מקבילות בעולם, והדבר נובע בין היתר בשל עלויות רכש גבוהות יותר, חובת הפקות מקור, עלויות הפקה יקרות של הפקות מקומיות, מגבלת שפת הפצה ועוד. לכך יש להוסיף רגולציה בתחום ספורט, תשלום תמלוגים בשיעור של 4% ועוד".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x