ניתוח
שופרסל נאלצה לחשוף לראשונה את הרווח שהיא גוזרת על הספקים והצרכנים
הפער בין מחיר קניית המוצרים מהספק למחיר המכירה לצרכן עמד בשנה החולפת על 37.9%, זאת לעומת שיטת דיווח על רווחיות גולמית שעליה נהגה הרשת להעמיס הוצאות שונות
הצרכנים והספקים שילמו מחיר בהזנקת רווחי שופרסל בשנה הראשונה של החברה בשליטת (24.9%) האחים יוסי ושלומי אמיר.
אך לצד הסיפוק של המשקיעים מהכפלת הרווח הנקי ל־665 מיליון שקל וחלוקת הדיבידנד הגבוה בעשור החולף, 360 מיליון שקל, נראה שהצרכנים התחילו להביע חוסר שביעות רצון מהעלאות המחירים וביטול ההנחות — כמו ההנחה לארגון חבר.
למרות התייקרויות בשיעור של כ־5.5%, שנרשמו בשוק המזון ב־2024, מכירות הרבעון הרביעי בשופרסל רשמו ירידה, שנומקה בכך שברבעון המקביל ב־2023 נרשמה עלייה חריגה במכירות, בעקבות הצטיידות הציבור עם פרוץ המלחמה. המכירות ברבעון ירדו ב־3.7% ל־3.76 מיליארד שקל, ומכירות החנויות הזהות שפעלו גם ברבעון הרביעי ב־2023 ירדו ב־4%.
המכירות למ"ר ירדו ברבעון בכ־1.1% בשל ירידה במכירות בשיעור גבוה מהצמצום בשטחי המסחר של החברה. גם הצמיחה השנתית במכירות, שהסתכמו ב־15.6 מיליארד שקל, הסתכמה ב־3% בלבד. נתון נוסף שעשוי להצביע על נטישת לקוחות, הוא שיעור המכר המזוהה, שעמד על 74% מהקניות, לעומת 78% ב־2023. מדובר במכירות לחברי מועדון הרשת, שבאופן טבעי בקשר הדוק יותר עימה. לירידה במכירות עלולה להיות השפעה על הנחות שמקבלת החברה מהספקים, המבוססות על כמויות הקנייה.
גם הספקים לא שבעו נחת מהרשת וטוענים ללחץ מאסיבי מצידה להגדלת הנחות. מדו"חות שופרסל עולה כי הקמעונאיות נהגו לטשטש את הרווח שהן גורפות ממכירת מוצרי מזון, באמצעות העמסת הוצאות. כעת נחשף כי המרווח הגולמי בשופרסל — שהוא הפער בין מחיר קניית המוצרים מהספק למחיר המכירה לצרכן — עמד בשנה החולפת על 37.9% מהמכירות.
המשמעות היא שהרווח על מוצר שקנתה הרשת מהספק ב־10 שקלים היה 3.8 שקלים. זאת לעומת הרווחיות הגולמית, שעמדה על 28.5% מהמכירות ויצרה מצג רווח של 2.85 שקל על מוצר שנקנה ב־10 שקלים. בשנה שעברה עמד המרווח הגולמי על 36.7% מהמכירות, לעומת הרווחיות הגולמית שעמדה על 26.5% מהמכירות.
מהנתון שנחשף כעת אפשר ללמוד על כך שדרישות האחים אמיר מהספקים להגדלת הנחות הקפיצו את הרווח שלהם על המוצרים.
נתון המרווח, מצביע על מידת הגמישות שיש לרשת בשיפור הסכמי סחר והורדת מחירים לצרכן. ככל שהמרווח גבוה, כך פוחתת גמישות הרשת, שכן תנאי הסחר שלה מהספקים טובים יותר, והיא מוגבלת ביכולתה להוריד מחירים לצרכן.
נתון המרווח הקמעונאי נחשף בעקבות דרישות רשות ני"ע, בהמשך לביקורת שערכה באחרונה בענף קמעונאות המזון. הרשות דרשה להציג את עלות הקניות והשינויים במלאי, ובכך חייבה את הרשתות לראשונה להציג את המרווח הגולמי, השונה מהרווח הגולמי, שכולל מעבר לעלות הקניות גם העמסות של הוצאות שונות כמו עלויות המרכז הלוגיסטי, ליקוט הזמנות אונליין ועלויות משלוח.
המרווח הגולמי בשופרסל גדול במיוחד מהרווח הגולמי, מה שמצביע על כך שבשופרסל העמיסו לאורך שנים הוצאות רבות על שורת הרווח הגולמי, במקום על הוצאות מכירה ושיווק.
לשם ההשוואה, ברשת ויקטורי, שדיווחה השבוע על רווחיות גולמית של 24% מהמכירות, עמד המרווח על 25.5% מהמכירות.
ניתן להעריך שחלק מזה שהפער בין הרווחיות הגולמית למרווח הגולמי נמוך מזה של שופרסל, נוגע לכך שלשופרסל יש זרוע אונליין, שמכירותיה היוו בשנה החולפת 19.3% מהמכירות, לעומת 19.4% ב־2023, והיא מייצרת הוצאות שאין לרשת ויקטורי, שאין לה מרכזי ליקוט ושיגור.
דרישה נוספת של רשות ני"ע נגעה לביאור מצבת הסניפים. מביאור זה עולה כי שופרסל תחת האחים אמיר סגרה 6 סניפי דיסקאונט של שופרסל דיל, הסבה 2 נוספים לפורמט אחר ופתחה סניף אחד. 3 סניפי הפורמט השכונתי שופרסל שלי נסגרו, וכך גם 2 סניפי רשת הפארם Be. בפורמט חנויות הנוחות סגרה הרשת 5 חנויות, פתחה 7 חנויות והסבה 3 לפורמט אחר.
ביקורת הרשות הובילה גם לחיוב הקמעונאים להציג את הרווחיות התפעולית של הפורמטים השונים, שעד כה כללו אומדני שערוך נדל"ן. מהמידע שהוצג עולה כי מכירות פורמט הדיסקאונט של החברה הסתכמו ב־2024 ב־10.5 מיליארד שקל והיוו 68% מהכנסות הרשת.
הרווחיות הגולמית עלתה בסניפים אלה מ־22% ל־25% מהמכירות, והתפעולית עלתה ל־4.2% לעומת 1.6% ב־.2023 בחנויות השכונתיות עלתה הרווחיות הגולמית ל־35% מהמכירות והרווחיות התפעולית ל־4.8%.
למרות צעדי התייעלות מקיפים שנקטו האחים, כמו פיטורי 150 עובדים וצמצום מצבת העובדים ב־9.7%, צמצום הוצאות הפרסום בכ־32%, צמצום הוצאות ייעוץ בכ־44% ל־18 מיליון שקל, צמצום הנחות למועדוני חברים ועוד, לא ירד שיעור הוצאות מכירה, שיווק, הנהלה וכלליות, שעמד גם ב־2024 על 22.5% מהמכירות.
למרות זאת, הזינוק החד ברווח הגולמי איפשר לחברה להציג זינוק של 51.4% ברווח התפעולי, שהסתכם ב־916 מיליון שקל, כך שהרווחיות התפעולית טיפסה ל־5.9% מהמכירות לעומת 4% בלבד ב־2023.
אתמול דיווחה החברה כי החליטה לא להכניס שותף או משקיע לפעילות הפיננסים, אחרי שבשבוע שעבר הודיעה כי לא תכניס שותף או משקיע לתחום הנדל"ן — שני צעדים שקידמה החברה טרם חילופי השליטה.
עלות שכרם של חמשת בכירי החברה הסתכמה ב־21.4 מיליון שקל, 13.4 מיליון שקל לאחים אמיר, בחלוקה שווה. אשתו של שלומי וגיסתו של יוסי, אלינור אמיר, קיבלה תפקיד רשמי בחברה, אחרי שוועדת התגמול ודירקטוריון שופרסל אישרו השבוע את תנאי העסקתה בשכר מינימום כיועצת למנכ"לים המשותפים בחברה.
מניית שופרסל ירדה ב־3% בסיום המסחר אתמול — אולי המשקיעים חושבים שהגיעה לשיא.
האחים אמיר מסתירים את תוצאות רשת Be
התוצאות המאכזבות של רשת הפארם Be של שופרסל מוסתרות מהרבעון הרביעי מהמשקיעים. בעלי השליטה החדשים, האחים יוסי ושלומי אמיר, החליטו לשנות את מבנה הדיווח — שהציג בעבר שלושה מגזרי פעילות: קמעונאות, פארם ונדל"ן — ועברו לדיווח על שני מגזרים, תוך הכללת תוצאות Be באלה של רשת המזון. בשופרסל נימקו את ההחלטה בכך שבחינת תוצאות הפארם לצורך קבלת החלטות נעשית ברמת הפעילות הקמעונאית בכללותה וכחלק בלתי נפרד ממנה.
ברבעון השלישי של 2024 צמחו מכירות Be ב־7.4% ל־290 מיליון שקל, אך היא המשיכה להציג חולשה תפעולית ורשמה ברבעון רווח תפעולי של 1 מיליון שקל, המהווה 0.3% רווחיות תפעולית, לעומת 1.5% ברבעון המקביל. זאת לעומת מכירות גוד פארם של רמי לוי, שצמחו ב־20.4% ל־115.6 מיליון שקל, והציגו זינוק של 72.7% ברווח המגזרי, שהסתכם ב־12.8 מיליון שקל, ושיקף רווחיות מגזרית של 11% מהמכירות, לעומת 7.7% ברבעון המקביל אשתקד.
מיזוג תוצאות הפארם עם תוצאות מגזר המזון יאפשר לאחים אמיר לחמוק מהביקורת על תוצאותיה העגומות של Be, ובנוסף יסייע לשפר את הרווחיות הגולמית של הקבוצה, שכן רווחיות מוצרי הפארם גבוהה משל המזון.
הסתרת תוצאות Be נעשתה דווקא אחרי ביקורת רשות ני"ע, שביקשה להדגיש את החשיבות של דיווח שקוף, מפורט ואחיד בסעיף הרווח הגולמי, ותרומתו לאמון המשקיעים. אפשר להעריך שהרשות תבחן את המהלך של שופרסל, אך מאחר שמכירות Be נמוכות מ־10% ממכירות הקבוצה ורווחיותה שולית, ספק אם תוכל לפעול נגד החלטת ההנהלה החדשה ודרכה לראות את הפעילות.
