בלעדי
חמש שנים אחרי שנמחקה מהמסחר: מנרב רוצה לחזור לבורסה בשווי כפול
חברת התשתיות והנדל"ן החלה ברוד שואו לקראת גיוס של 300 מיליון שקל בהנפקת מניות לפי שווי כפול מזה שלפיו נמחקה מהבורסה לפני חמש שנים. בינואר־ספטמבר 2025 עברה מנרב לרווח נקי של 13 מיליון שקל, ואתמול דיווחה החברה על מו"מ מתקדם להכנסת כלל ביטוח כשותפה במספר פרויקטים של התחדשות עירונית
חמש שנים לאחר שנמחקה ממנה, חברת התשתיות והבנייה מנרב בוחנת הנפקת מניות בבורסת ת"א. לכלכליסט נודע כי מנרב מקיימת בימים אלה רוד שואו מול גופים מוסדיים לקראת ההנפקה. החברה שואפת לשווי של כ־1.5 מיליארד שקל אחרי הכסף, ומתכננת להנפיק כ־20% ממניותיה – גיוס צפוי של כ־300 מיליון שקל. מדובר בשווי הגבוה פי שניים מהשווי שבו נרכשה החברה בשנת 2021 על ידי קבוצת משקיעים בהובלת קרן אסנס פרטנרס. הקבוצה רכשה את מלוא המניות של מנרב, שנשלטה אז על ידי אברהם קוזניצקי, תמורת 750 מיליון שקל — פרמיה של כ־30% בעת שהמגעים נחשפו לראשונה — ומחקה אותה מהמסחר. אולם מנרב היא עדיין חברה מדווחת משום שיש לה אג"ח סחירות. בעלי המניות הזרימו לחברה בשנים האחרונות 100 מיליון שקל.
אסנס פרטנרס, שמחזיקה ב־30.8% ממניות מנרב (באמצעות אסנס פרויקטים), מנוהלת על ידי מרים גז, ומוחזקת בחלוקה שווה על ידי האחים וייל, בעלי מילגם ודואר ישראל, ושותפים שלהם; משפחת יסלזון ומשפחת ליימן, בעלות יבואנית הממתקים ליימן שליסל; משפחת וייץ; ומשפחת ליברמן, מבעלות השליטה בבנק הבינלאומי שגם הייתה השותפה של צדיק בינו לשליטה בחברת תחנות הדלק פז. לצד הקרן מחזיקים במנרב גם כלל ביטוח ומגדל ביטוח (כ־24.6% כל אחת) ולאומי פרטנרס (כ־20%), זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי.
מנרב פועלת בתחומי ההנדסה, התשתיות והנדל"ן, ומבצעת עבודות בינוי למגורים, משרדים, מסחר ותעשייה עבור המגזר הפרטי והציבורי, לצד עבודות תשתית עבור המגזר הציבורי. לאחר תקופה שכללה הפסדים לבעלי המניות, מציגה מנרב בשנה האחרונה שינוי מגמה: מעבר לרווחיות לצד שיפור משמעותי בהכנסות – תוצאה של תהליך התאוששות והתחזקות בפעילות העסקית. החברה, בניהול המנכ"ל אלי כהן, לשעבר מנכ"ל מקורות ומשנה למנכ"ל בנק הפועלים, השלימה בשנתיים האחרונות תהליך רה־ארגון שכלל התייעלות תפעולית והעמקת הסינרגיה בין תחומי הפעילות. בין היתר, החברה שמה דגש על תחום ההתחדשות העירונית, שאותו היא מזהה כמנוע צמיחה מרכזי לשנים הקרובות, ושזוכה לשתומת לב מצד משקיעים בבורסה בעיקר לאחר המלחמה הראשונה מול איראן ביוני האחרון. כיום פועלת מנרב בשורה של תחומים משלימים: קבלנות ביצוע, ייזום למגורים, פעילות זכיינות (PPP), השכרה וניהול נכסים מניבים ופעילות נדל"ן יזמי.
לחברה איגרות חוב בהיקף של כ־794 מיליון שקל בשלוש סדרות, המדורגות Baa1 על ידי מידרוג. הסקירה האחרונה שפרסמה מדרוג אודות מנרב שופכת אור על הנרטיב שמנרב צפויה לנסות לשווק לגופים המוסדיים – הפוטנציאל הטמון בתחום התשתיות נוכח נזקי המלחמה והצרכים של ישראל כמדינה עם קצב צמיחת אוכלוסייה גבוה שזקוקה לבנייה מסיבית של תשתיות. בסקירה צויין כי תחום הבנייה למסחר ולמשרדים נפגע מאז 2022, בעיקר בשל עליית הריבית והמצב הגיאו־פוליטי, מגמות אשר ממשיכות לעכב החלטות השקעה בפרויקטים חדשים במגזר הפרטי, לפחות בטווח הקצר. אך מנגד, מידרוג מדגישה כי תחום התשתיות נהנה מביקוש יציב ודפנסיבי יחסית, המונע על ידי מדיניות ממשלתית. לאורך זמן, הממשלה ממשיכה להגדיל את תקציבי ההשקעה בתשתיות תחבורה וביטחון. להערכת חברת הדירוג, בטווח הקצר צפויה התאוששות בביקוש לפרויקטים בתחום התשתיות, על רקע חידוש והאצה של פרויקטים לאומיים ומאמצי שיקום ופיתוח – בעיקר באזורי הדרום והצפון.
צבר הזמנות עבודות הקבלנות של מנרב עמד על כ־3.9 מיליארד שקל בסוף הרבעון השלישי של 2025, והכנסות החברה צפויות להסתכם בטווח של 1.8–2.1 מיליארד שקל בשנים 2025–2026. כ־90% מההכנסות צפויות להגיע ממגזר הקבלנות – מגזר שסבל מהפסדים משמעותיים בשנים 2023–2024, בעיקר בשל רווחיות גולמית חלשה בפרויקטים קבלניים, שקוזזה חלקית על ידי רווחיות סבירה בתחומי התשתיות והאלקטרו־מכניקה.
בינואר–ספטמבר 2025 עבר מגזר הקבלנות לרווח מתון, כאשר לפי תרחיש הבסיס של מידרוג, שיעור הרווח הגולמי צפוי להמשיך להשתפר עם סיום פרויקטים ישנים שהתעכבו וכניסת פרויקטים חדשים בתנאי שוק עדכניים. במקביל, מנרב פועלת לצמצום מינוף, בין היתר באמצעות מכירת מחצית מהחזקותיה במתחם באשדוד בתמורה לכ־200 מיליון שקל.
אתמול דיווחה החברה כי היא מנהלת משא ומתן מתקדם עם כלל ביטוח להכנסתה כשותפה בפרויקטי התחדשות עירונית נבחרים של מנרב נדל"ן. הצדדים צפויים לחתום על הסכם מסגרת להשקעה של עד 250 מיליון שקל. בשלב הראשון תשקיע כלל כ־130 מיליון שקל בחמישה פרויקטים הכוללים כ־800 דירות לשיווק.
מנרב, שטרם פרסמה את דוחותיה השנתיים ל־2025, הציגה בתשעת החודשים הראשונים של השנה עלייה של כ־61% ברווח הגולמי לכ־150 מיליון שקל (כ־11% מההכנסות), לצד עלייה של כ־12% בהכנסות – בעיקר כתוצאה ממימוש צבר הפרויקטים במגזרי הבנייה והתשתיות. את התקופה סיימה החברה ברווח נקי של כ־13 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ־45 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, בעיקר הודות לשיפור ברווחיות מגזר הקבלנות וירידה בהוצאות המימון. נכון לסוף הרבעון השלישי של 2025 עמד צבר ההזמנות הכולל של החברה על כ־5.8 מיליארד שקל.
במהלך השנה האחרונה זכתה מנרב במספר פרויקטים משמעותיים כקבלן מבצע: הקמת הקו הכחול בראשון לציון עבור נתיבי איילון בהיקף של כ־328 מיליון שקל; הקמת קמפוס המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון באשדוד בכ־111 מיליון שקל; וביצוע פרויקט מעבדות מחקר מתקדמות בקמפוס הצפוני של אוניברסיטת בן גוריון בהיקף של כ־132 מיליון שקל. בנוסף, במסגרת תוכנית של שירות בתי הסוהר, נבחרה החברה לבצע עבודות תשתית והרחבת בתי הכלא קציעות וסהרונים בכ־220 מיליון שקל. בחודש פברואר האחרון זכתה מנרב במכרז של נתיבי ישראל לביצוע עבודות בינוי ותשתיות בפרויקט מחלף בית דגן, בהיקף של כ־400 מיליון שקל. הפרויקט כולל עבודות סלילה, הוספת נתיבים, שדרוג צמתים, הקמת גשרים ומבנים ועבודות פיתוח נרחבות.
בנוסף, מנרב, יחד עם חברת ההסעות בון תור, הגישה מועמדות לפרויקט תחבורתי מרכזי במטרופולין גוש דן – הקמה, מימון והפעלה של הנתיבים המהירים בכביש 5. מדובר בפרויקט PPP רחב היקף, שבו הזכיין יידרש לממן, לתכנן, להקים ולהפעיל את המיזם לתקופה של כ־25 שנה. החברה מתמודדת גם במכרז להקמה, הפעלה ותחזוקה של המקטע הצפוני החדש של כביש 6, בין מחלף סומך לבית העמק – פרויקט PPP בהיקף נרחב, באורך של כ־22 ק"מ, הכולל סלילה דו־מסלולית עם שלושה נתיבים בכל כיוון והקמת שלושה מחלפים חדשים.
בסיכומו של דבר, מנרב מגיעה לשוק ההון לאחר תקופת חולשה, אך עם צבר הזמנות משמעותי, שיפור תפעולי ומיקוד בתשתיות ובהתחדשות עירונית, תחומים שזוכים לביקושים בקרב המשקיעים. השאלה המרכזית היא האם השוק יקבל את תמחור היעד – המשקף הכפלת שווי בתוך ארבע שנים – על בסיס מגמת השיפור הנוכחית והפוטנציאל העתידי.
מנרב גם עושה זאת בעיצומה של מלחמה שמטילה צל גדול של אי־ודאות על הבורסה המקומית בכלל ועל תחום ההנפקות בפרט. השנה אמנם בוצעו 7 הנפקות (IPO), שבהן גייסו החברות השונות מהציבור כ־1.6 מיליארד שקל, אך אם בתחילת השנה ההערכה היתה כי השנה הנוכחית תתעלה על 2025, הרי שהמלחמה עם איראן מעמידה זאת בסימן שאלה. ב־2025 בוצעו 21 הנפקות שבהן גוייסו כ־5.8 מיליארד שקל, והיא הגיעה לאחר שנתיים שחונות שבהן בוצעו באופן מצרפי שש הנפקות בלבד.
על החברות שכבר ביצעו השנה IPO בבורסת ת"א ניתן למנות את רמי לוי נדל"ן, החברות הביטחוניות סמארט שוטר ו־DSIT, חברת המזון פרודלים, וחברות הנדל"ן היזמי מותג עירוני וקבוצת גבאי.
