הרצף הירוק באחוזת בית נקטע: "מהלך של מימושים הוא בריא אחרי שבוע עליות חדות"
המדדים המרכזיים בבורסת ת"א נסגרו אתמול בירידות, אחרי שישה ימי מסחר רצופים של עליות. בשוק עוד לא מפרשים זאת כשינוי בסנטימנט ביחס למלחמה מול איראן, חרף האיתותים שהמערכה הזו עשויה להתארך
רצף של שישה ימי עליות בבורסת ת"א, שהחל מיד לאחר שישראל פתחה במלחמה מול איראן, נקטע אתמול, אם כי לא בחדות. מדד הדגל, ת"א־35, והמדד המייצג של הבורסה, ת"א־125, ירדו כל אחד בכ־1.3%.
ירידה חדה ומשמעותית יותר רשם מדד ת"א־בנקים 5, שכולל את הבנקים הגדולים, שירד ב־2.9%. מדד הבנייה ירד ב־2.1% ולקח איתו את מדד ת"א־נדל"ן, שהוא מדד רחב יותר, לירידה של 1.86%.
חרף הירידות האלו, מדדי המניות בבורסת ת"א עדיין מציגים עליות מרשימות מאז שנפתחה המלחמה עם איראן, מה שמבטא את האופטימיות הכללית של המשקיעים ביחס לאפשרות שהאיום האיראני יוסר ופרמיית הסיכון של ישראל תרד. כך, מדד ת"א־בנייה ניתר ב־18.6% מאז שפרצה המלחמה, מדד הבנקים הגדולים עלה ב־8.5% ומדד ת"א־125 עלה ב־6.5%.
אמנם מאז סוף השבוע התקבלו כמה איתותים שלפיהם המערכה מול איראן עתידה להתמשך, גם לאחר המתקפה האמריקאית שהפכה את המעצמה הגדולה בעולם לשותפה אקטיבית במלחמה.
בשוק מעריכים שמלחמה ממושכת בסופו של דבר עשויה לשנות את הסנטימנט החיובי בשל ההשלכות של הדבר על המשק, אולם לא מסתכלים על יום המסחר האדום אתמול, שבא לידי ביטוי בכך ש־41 מבין 55 מדדי המניות סיימו את יום המסחר בירידות, כשינוי של הסנטימנט, אלא על מימוש רווחים לאחר ראלי חזק, שבמידה רבה הפתיע רבים.
לדברי יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אמ.אס.רוק, "אחרי שבוע של עליות חדות, מהלך של מימושים הוא בריא מאוד". איזנברג אף סבור שישנו מקום נוסף לעליות, כשהמשקיעים הזרים יגבירו את המעורבות שלהם במתרחש בשוק בתל אביב: "העליות התרחשו כתוצאה מתהליכים מקומיים, כשכל ההון שזורם לבורסה הוא בעיקרו של המשקיעים המוסדיים הישראלים. המשקיעים הזרים עדיין לא הבינו ולא הפנימו את ירידת הסיכון של ישראל, ולכן היא עדיין לא מגולמת בשוק מבחינתם".
"ישראל צריכה למנף את האירוע להישג מדיני"
לדברי אייזנברג, "אם ישראל תדע למנף את האירוע הזה מבחינה מדינית, פרמיית הסיכון של המדינה תרד, ואז יש לנו עוד לאן לשאוף. אבל אם נסיים את המלחמה הזו ללא הישגים מדיניים, אז העננה תישאר. אמנם איראן והפרוקסיז שלה ייחלשו במצב כזה, אבל לא יצרנו מזרח תיכון חדש אם לא נגיע להשיג מדיני משמעותי". בכל הנוגע לטווח הקצר אומר אייזנברג כי "המשקיעים חוששים בטווח הקצר מירידות בשוק העולמי בעקבות האפשרות שאיראן תחליט לסגור את מיצרי הורמוז, שדרכם עוברים כ־30% מתעבורת הנפט העולמית".
כאמור, המשקיעים שמים את יהבם על כך שעם תום המלמחמה העסקים של חברות הבנייה והחברות שקשורות לענף הבנייה יפרחו. בראיון לכלכליסט הבהיר צורי דבוש, בעל השליטה ביצרנית פרופילי האלומיניום קליל, כי האופטימיות מוגזמת, בעיקר משום שגם אחרי תום המלחמה ישנן בעיות שמכבידות על הענף, דוגמת המחסור החמור בפועלי בניין.
על כך אומר אייזנברג כי "הבעלים של חברות כמו קליל וחמת ניסו להרגיע את הרוחות האופוריות, כי היו עליות חדות מאוד במניות של החברות האלו. ואכן, זה לא אומר שהחברות האלו ירוויחו הרבה בטווח הקצר, גם אם מתקיים אירוע שאמור לתרום לרווחיות שלהן. זה לא אומר שהאופק הוא רק חיובי. כי אין פירוש הדבר שקליל, למשל, תהיה החברה היחידה שתייצר פרופילי אלומיניום לחלונות. טוב שדבוש דיבר על זה. הוא התנהל בצורה אחראית". בשורה התחתונה, אייזנברג סבור כי "לשוק הישראלי יש כעת פוטנציאל רב קדימה. בסוף לא קרה פה האסון הגדול שממנו חששנו כשחשבנו על האפשרות של לצאת למלחמה מול איראן".
מדד ת"א־בנייה כמשל לפיזור
אחת הקלישאות הגדולות, כמו גם המלכודות הגדולות, בשוק, היא שאי אפשר לתזמן את השווקים. המחשבה שלפיה משקיע, בוודאי אם מדובר במשקיע ריטייל מהשורה, יידע מתי לצאת מהשוק רגע לפני מפולת ולהיכנס אליו בחזרה רגע לפני שיתחיל גל עליות, מוכחת שוב ושוב כשגויה.
גם הניסיון לבחור את הסוסים המנצחים של הרגע מתברר בלא מעט מקרים כחרב פיפיות. ההיסטוריה מלמדת שלאורך זמן המדדים הרחבים בסופו של דבר מנצחים לאורך זמן את הביצועים של רוב המשקיעים ורוב מנהלי הקרנות. משום כך, רבים ממנהלי ההשקעות בשוק מטיפים שוב ושוב על חשיבות הפיזור של תיק ההשקעות — החל מגיאוגרפיות, דרך סקטורים ועד לסוגי הנכסים (מניות, אג"ח ונכסים לא סחירים).
התבוננות על מדד ת"א־בנייה מדגימה זאת בצורה לא רעה. המדד הזה היה הכוכב של 2021, שנה שבה הריבית היתה אפסית, בזכות משבר הקורונה שדחף בנקים מרכזיים בעולם להוריד ריביות כדי לתמוך בכלכלות ולתמרץ אותן, ומחירי הקרקעות היו בשיא. בשנה זו הניב המדד הזה תשואה של 74.8% והתמקם בראש טבלת מדדי המניות.
אולם באפריל 2022 החלה הריבית לעלות, במטרה להילחם באינפלציה שהרימה את ראשה ברחבי העולם. הריבית הכבידה מאוד על הקבלנים והקפיצה את עלויות המימון שלהן, תוך שהיא הופכת עסקאות שנעשו בשנת 2021 לפצצה מתקתקת. זה למעשה מה שקרה לחנן מור.
ב־2021 הוא קנה קרקע בשדה דב ב־1.6 מיליארד שקל, עם מימון של 1.3 מיליארד שקל צמוד מדד. הריבית שזינקה הפכה את עלויות המימון לבלתי אפשריות עבורו, ובסופו של דבר החברה קרסה, נכנסה להסדר חוב ויצאה מידיו. חנן מור הוא מקרה הקיצון, אך 2022 לא היתה שנה קלה למדד ת"א־בנייה, שסיים אותה כמדד הרביעי הכי גרוע מבין 55 מדדי מניות, עם תשואה שלילית של 34.7%.
מדד הביומד היה הכי גרוע ב־2022, עם תשואה שלילית של 50%, נוכח הריבית שעלתה שהפחיתה את תיאבון הסיכון של המשקיעים והבריחה אותם לחופי מבטחים דוגמת אג"ח ממשלתיות, מה שהפך את התחום עתיר הסיכון של ביומד לאטרקטיבי פחות.
ב־2024, כשהציבור החל לרדת מהגדר וכבר לא חיכה לירידה במחירי הדירות, מדד הבנייה שוב חזר לצמרת וסגר את החמישיה הפותחת של המדדים המצטיינים בשנה זו, עם תשואה של 43.3%. את שנת 2025, המדד פתח בצורה חלשה, ועל אף היותו המדד הכי לוהט מאז שפרצה המלחמה, הוא עדיין נכלל כעת בחמישייה הסוגרת של הבורסה, עם תשואה שנעה סביב 0%.
וישנן דוגמאות נוספות, ולא חסרות כאלו. מדד ת"א־טק עילית נמנה על המדדים הגרועים ב־2021, כיכב ב־2023 וחזר לתחתית ב־2024. גם מדד כימיה, גומי ופלסטיק הציג רקורד דומה, כשנמנה על הכוכבים של 2021 וכיכב לשלילה ב־2023.
יוצאות דופן בחמש השנים האחרונות האלו הן מניות הפיננסים, שכיכבו במהלכן בצורה עקבית (ראו תרשים).
