סגור
נתי סיידוף בעל ה שליטה ב שיכון ובינוי
נתי סיידוף בעל השליטה בשיכון ובינוי (צילום: עמית שעל)

שיכון ובינוי ביצעה מחיקה רביעית ברציפות על הפרויקטים להשכרה

החברה הודיעה על ירידת ערך של 88 מיליון שקל על הפרויקטים בדוחות הרבעון השלישי - היקף המחיקות הכולל הצטבר ל-690 מיליון שקל. מאז המלחמה מכרה שיכון ובינוי 30 דירות בלבד - מול 70 דירות באוקטובר-נובמבר 2022

כמו חברות נדל"ן רבות בבורסה בת"א, גם שיכון ובינוי מודיעה היום כי המלחמה שפרצה באוקטובר גרמה להאטה בקצב הביצוע של פרויקטי הבנייה והתשתיות שלה. החברה מציינת כי ההאטה במכירת דירות חדשות עשויה להשפיע לרעה בהמשך על היקפי הבנייה למגורים. בשל חוסר הוודאות בנוגע להמשך המלחמה אין ביכולתה להעריך את השפעתה על התוצאות.
בכל הקשור לתוצאות הרבעון השלישי, אף שמכירת כביש האגרה בטקסס הובילה את החברה לרווח שיא רבעוני, בנטרול העסקה היתה חותמת שיכון ובינוי רבעון הפסדי. זאת תוך שהיא רושמת ירידת ערך רביעית ברציפות, הפעם של 88 מיליון שקל, על פרויקטי הדיור להשכרה שלה. בסכך הכול מצטברת המחיקה על הפרויקטים ל-690 מיליון שקל.
הכנסות שיכון ובינוי ברבעון דומות לאלו שנרשמו ברבעון המקביל אשתקד, 1.95 מיליארד שקל, אך הרווח הגולמי הצטמצם משיעור של 11.5% ברבעון המקביל ל-3% בלבד והתייצב על 58 מיליון שקל.
הירידה נובעית בעיקר מהפסקת העבודה להקמת כביש באתיופיה שהובילה להפסד של כ-135 מיליון שקל (34 מיליון דולר, עקב מצב החירום במדינה, אירועי אלימות ומחסור בצמנט). הירידה נבעה גם מהתייקרויות בעלויות חומרי הגלם וירידה בהיקפי הפעילות האחרים בחו"ל (ללא ארה"ב) וכן מהעובדה שעדיין לא הוכרו הכנסות מעבודות קבלנות כבישים בישראל.
מכירת החזקותיה בחברת הזכיין בכביש האגרה בטקסס הושלמה בספטמבר השנה והשתקפה בשורת הרווח התפעולי, שקפץ ל-1.2 מיליארד שקל. בנטרול העסקה הייתה החברה רושמת הפסד תפעולי של 43 מיליון שקל, בעיקר בשל ההפסדים במגזר קבלנות התשתית והבנייה בחו"ל (124 מיליון שקל, מרביתם בשל הנעשה באתיופיה) ובישראל (24 מיליון שקל).
מכירת ההחזקות בכביש הייתה המהלך העיקרי שביצעה שו"ב עד כה לחיזוק ההון והפחתת המינוף, לאחר שהחוב הפיננסי שלה הגיע בסוף הרבעון המקביל ל-12 מיליארד שקל (נטו) וכעת מסתכם ב-10.5 מיליארד. בנוסף היא ביצעה בשנתיים האחרון מספר גיוסי הון, הנפיקה את חברת הבת שיכון ובינוי אנרגיה (ופרעה הלוואת בעלים ממנה), ומכרה החזקות בחברות בת ובפרויקטים, בהיקף של 2.5 מיליארד שקל (ללא הכביש).
בניגוד להצלחה בהשלמת המכירה, פרויקטי הדיור להשכרה ארוכת טווח שאליהם נכנסה החברה ממשיכים להעיק עליה, וברבעון השלישי היא נאלצה לרשום כאמור ירידת ערך נוספת, של 88 מיליון שקל בגינם.
שו"ב זכתה במהלך 2022-2020 בחמישה מכרזים להקמת פרויקטים להשכרה ארוכת טווח, שבנייתם טרם החלה, כששוויים הכולל הוערך נכון לסוף 2022 ב-3.3 מיליארד שקל. מדובר בפרויקטים בדרך השלום בתל אביב, בשכונת נווה איילון שבאור יהודה, בשכונת נופי בן שמן שבלוד, ובשני מכרזים שבהם זכתה בשדה דב בתל אביב בתמורה ל-2 מיליארד שקל.
עליות הריבית שהחלו ב-2022 הובילו לפגיעה בערך הכלכלי של פרויקטי הדיור להשכרה ולעלייה בעלויות המימון. כבר בסוף 2022 נאלצה שו"ב לרשום ירידת ערך של 157 מיליון שקל בגין הפרויקט בלוד. במטרה להקל על התסבוכת שנוצרה לה התכוונה שו"ב למכור חלק מהחזקותיה (40%) בשני הפרויקטים בשדה דב, אך כבר בסוף המחצית הראשונה היא חדלה מלסווג אותם כנכסים למכירה לאחר שלא צלחה במהלך זה.
פעילותה של שו"ב במגזר יזמות הנדל"ן בישראל משקפת את ההאטה שנרשמה בשוק הנדל"ן למגורים במדינה. החברה מכרה ברבעון השלישי 96 דירות בעסקאות בהיקף של 211 מיליון שקל לעומת 149 דירות ב-388 מיליון שקל ברבעון המקביל. ההאטה החריפה עוד יותר בעקבות המלחמה, ובאוקטובר ובנובמבר הצליחה שו"ב למכור 30 דירות בלבד לעומת 70 בחודשים המקבילים אשתקד.