העליות בדולר מתגברות אחרי החלטת הפד: הדולר מעל ל-2.98 שקלים
אחרי שהבנק המרכזי של ארה"ב הותיר את הריבית בשיעור של 3.75%, בהחלטת הריבית האחרונה תחת היו"ר פאוול: הדולר מתחזק ב-0.9% ונסחר ב-2.985 שקלים, היורו עולה ב-0.6% ל-3.478 שקלים, הדולר אינדקס מול סל המטבעות מתחזק ב-0.3%
הדולר מחזק מעט את העליות הערב (ד') אחרי החלטת הריבית של הפד, והשקל ממשיך להיסחר בירידות. בשוק המקומי: הדולר מתחזק ב-0.9% ונסחר ב-2.985 שקלים, היורו עולה ב-0.6% ל-3.478 שקלים, הפאונד מטפס ב-0.6% ונסחר ב-4.014 שקלים. בשווקים העולמיים: היורו נחלש ב-0.3% מול הדולר ונסחר ב-1.168 דולר, הפאונד מאבד 0.3% ונסוג ל-1.348 דולר, הדולר מתחזק ב-0.5% מול הין היפני ומטפס ל-160.27. הדולר אינדקס, שמודד את ערך המטבע מול סל המטבעות המובילים, מתחזק ב-0.3% לרמה של 98.91 נקודות.
בישיבת הפד האחרונה תחת היו"ר ג'רום פאוול (שכהונתו מסתיימת ב-15 במאי), הוא הותיר את הריבית בארה"ב ללא שינוי, על 3.75%. קובעי המדיניות של הפד היו חלוקים באופן חריג: בניגוד לציפיות להצבעה שגרתית, הוועדה התפצלה בהצבעה של שמונה מול ארבעה. הפעם האחרונה שבה ארבעה חברי FOMC התנגדו הייתה באוקטובר 1992.מחר צפויה החלטה דומה של הבנק האנגלי והבנק האירופי, שניהם צפויים להותיר את הריבית ללא שינוי. מחר גם יתפרסמו בארה"ב נתוני הצמיחה של הרבעון הראשון.
"עדיין קיימת אי-ודאות לגבי האופן שבו המלחמה הזו תסתיים, ומחירי הנפט היו תנודתיים. אך הם עדיין גבוהים משמעותית מהרמה שבה היו לפני תחילת המלחמה, ולכן בסופו של דבר תהיה לכך השפעה על הכלכלה", אמרה לורטה מסטר (Loretta Mester), לשעבר נשיאת שלוחת הפד בקליבלנד.
אסתר ג'ורג' (Esther George), לשעבר נשיאת הפד בסניף קנזס סיטי, הוסיפה שההערכות הן שהשפעות המתגלגלות של המלחמה יורגשו לאורך הקיץ ועד הסתיו, ישמרו מחירי נפט גבוהים וישפיעו על ההיצע. משום כך, לדבריה, הפד צריך להיות זהיר ביחס לזליגה הזו.
"אני חושבת שזה יוביל אותם לומר: 'נצטרך פשוט להישאר בהמתנה ולחפש חלון הזדמנויות להפחתה', שכן הם לא באמת שינו את הנטייה הזו בחישובים שלהם", אמרה ג'ורג'. "אני עדיין סבורה שריבית הפד מעט גבוהה, ולכן זה משאיר אותם בהמתנה, אם לא לכל השנה אז לפחות עמוק לתוך המחצית השנייה".
ג'ורג' הסבירה, כי "אם מדובר היה רק במחירי בנזין גבוהים יותר, אני לא חושבת שזה משנה את הנטייה של הפד להפחתה, אף, שבשלב מאוחר יותר. השאלה המרכזית היא היכן עוד אנו רואים שהאינפלציה מתחילה לעלות". ההערכה שלה להשפעה משמעותית על האינפלציה בחודשים הקרובים, גם לאחר פתיחה של מצר הורמוז, שכן יידרש זמן עד שהנפט יחזור לרמה שקדמה למלחמה.
"עם עוד כמה חודשים של אינפלציה גבוהה, השאלה שוועדת השוק החופשי תצטרך להתמודד איתה היא האם להתעלם מכך או לשקול את האפשרות שמדובר בתופעה ממושכת יותר שתשפיע גם על נתוני האינפלציה הבסיסיים", אמרה.
הנגיד אמיר ירון מזהיר מהשלכות ההוצאות על המלחמה
"עלויות המלחמה הגיעו ל-405 מיליארד שקל - זה מספר עצום, זה יותר מ-17% תוצר. ב-2024-2025 לפחות נעשו התאמות תקציביות, בכל נקודת זמן נבנה תקציב שמראה ירידה של יחס חוב-תוצר בעתיד. אז יכולתי לומר 'רבותי, אחרי התקציב יש לנו יחס חוב-תוצר שלא עולה כלפי מעלה, ואולי אף יורד'. לצערי, היום אי אפשר להגיד את זה, יחס החוב-תוצר נמצא בעלייה, ואם תוכנית ראש הממשלה להגדלת התקציב ב-350 מיליארד שקל תמומש - יחס החוב יגיע ל-81% תוצר עד ל-2035, ואם הסיוע האמריקאי ייפסק, יחס החוב-תוצר יגיע אף ל-83%", אמר אתמול נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בכנס מכון אהרן למדיניות כלכלית, בוניברסיטת רייכמן. לשם השוואה, יחס החוב-תוצר בסוף 2025 עמד על 68.6%.
הנגיד הסביר כי מסלול העלייה ביחס חוב לתוצר שאנו נמצאים עליו כעת נובע מהעלייה בהוצאות המלחמה מחד, ומכך שהממשלה המשיכה בקו של הורדות המסים (ריווח מדרגות המס, והעלאת פטור המע"מ) מאידך, למרות שבוטלו העלאות המס המתוכננות ל-2026. הנגיד אמר כי תקציב 2026 מאחורינו וכי הציפיות האופטימיות בנוגע ל-2026 צריכות להיות ש"התקציב לא ייפרץ שוב". הנגיד חזר שוב על מה שהוא מכנה 'הטרילמה הפיסקלית של ישראל שכל ממשלה תצטרך להתמודד איתה". הטרילמה (דילמה משולשת) היא שמצד אחד הוצאות הביטחון עולות, מצד שני ההוצאות האזרחיות בישראל נמוכות וקשה לקצץ בהן יותר. הנגיד אמר בחצי ציניות כי "אם החינוך בישראל היה כמו בפינלנד, והיתה לנו רכבת תחתית כמו בלונדון - אז אולי היה אפשר לרסן בהוצאות אזרחיות והוצאות תשתית". מצד שלישי, יש קושי להעלות מסים. הנגיד חזר שוב על הניתוח של דו"ח בנק ישראל לפיו "רמת המיסוי בעשירונים 3 עד 8 נמוכה". המשמעות הנסתרת היא שמבחינת בנק ישראל המקום שבו ניתן להעלות מסים הוא דווקא מעמד הביניים הישראלי.
