גם בלי הכנסות חד פעמיות: הרווח הנקי של מקס עלה ב-13%
חברת כרטיסי האשראי שבשליטת כלל חצתה רף היסטורי כאשר מחצית מהכרטיסים הפעילים שלה הם חוץ־בנקאיים; מנגד, התחרות הגוברת שחקה את רווחי מגזר הסליקה, והירידה בנסיעות לחו"ל פגעה בעמלות המט"ח; תיק האשראי לרכב ממשיך להוות את מנוע הצמיחה המרכזי ומגיע ל-5.1 מיליארד שקל - זינוק של 30%
הרווח הנקי של חברת כרטיסי האשראי מקס ברבעון השני של השנה צמח ב-13% והסתכם בכ-80 מיליון שקל. זאת, לעומת 71 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד (בנטרול הפרשה חד־פעמית של 131 מיליון שקל בעקבות פסיקת המע"מ על עמלות מט"ח). בסיכום המחצית הראשונה עמד הרווח הנקי על 160 מיליון שקל, עלייה של כ-7% לעומת התקופה המקבילה. החברה, שבשליטת כלל החזקות ותחת ניהולה של שגית דותן, הובילה את הענף גם בשורת היעילות: התשואה על ההון במחצית הראשונה עמדה על 14%, הגבוהה מבין שלוש חברות כרטיסי האשראי (לעומת 14.1% בתקופה המקבילה).
השיפור בשורת הרווח של מקס נובע מצמיחה במחזורי הפעילות בכרטיסי אשראי וכן מצמיחת תיק האשראי, בסיוע ירידה בהוצאות התפעוליות, וזאת על אף השפעת המערכה מול איראן שצמצמה את תיירות החוץ ופגעה בהכנסות מעמלות. עם זאת, ברבעון המקביל אשתקד חל מבצע "עם כלביא", שפגע גם כן בתוצאות. הכנסות החברה ברבעון השני צמחו ב-3% ל-621 מיליון שקל. מנוע הצמיחה המרכזי היה תחום המימון: ההכנסות מריבית נטו עלו ב-5% ל-222 מיליון שקל, הודות לתיק אשראי נושא ריבית של כ-14 מיליארד שקל (צמיחה שנתית של 13.6%), התיק הצרכני הגדול במערכת.
מי שממשיך להוביל את הצמיחה המואצת הוא תיק האשראי לרכב, שזינק ב-30% ביחס לרבעון המקביל והגיע ל-5.1 מיליארד שקל, והוא מהווה כ-37% מכלל תיק האשראי של החברה. יתרת תיק האשראי (בנטרול הלוואות הרכב) צמחה ב-5.7% ל-8.8 מיליארד שקל, כשמתוך זה התיק העסקי צמח ב-11.7% ל-1.25 מיליארד שקל.
מנגד, פעילות כרטיסי האשראי המסורתית הציגה צמיחה מתונה בהרבה: ההכנסות מעסקאות בכרטיסים עלו ב-2% בלבד ל-399 מיליון שקל. ברקע עמדו מבצע "שאגת הארי" וההאטה הכלכלית שנגררה לחלק מהרבעון השני ולתקופת הפסח. הפגיעה בתיירות היוצאת השתקפה ישירות בשורת עמלות המט"ח, שירדו ברבעון ל-48 מיליון שקל לעומת 54 מיליון שקל ברבעון המקביל. למרות זאת, מחזור ההנפקה הכולל ברכישות מקומיות ובינלאומיות עלה ב-9.1% והגיע לכ-40 מיליארד שקל.
ברבעון החולף רשמה מקס אבן דרך אסטרטגית: לראשונה, מחצית מהכרטיסים הפעילים של החברה הם כרטיסים חוץ־בנקאיים (1.77 מיליון כרטיסים, צמיחה שנתית של 8.5%). מדובר בשיעור הגבוה ביותר בענף, בפער ניכר מכאל (42%) ומישראכרט (30%).
עם זאת, מעבר מועדון הנוסע המתמיד מידיה של כאל לישראכרט הצית בין החברות תחרות עזה, שמחייבת גם את מקס להגדיל את מאמצי השימור ואף לנצל את הגברת המודעות כדי לקדם את כרטיס SkyMax: הוצאות המכירה והשיווק של החברה קפצו ברבעון ב-12% ל-137 מיליון שקל. בחברה מציינים כי מספר כרטיסי SkyMax חצה את רף ה-100 אלף, אך אינם מפרסמים נתוני השוואה לתקופות קודמות.
בעוד שמגזר ההנפקה והאשראי הציג חוסן, מגזר הסליקה של מקס המשיך להרגיש את כובד משקלה של התחרות האגרסיבית בענף על בתי העסק. הכנסות מגזר הסליקה ברבעון השני ירדו ב-5% ל-121 מיליון שקל, והרווח הנקי של המגזר נשחק ב-7% ועמד על 39 מיליון שקל (לעומת 42 מיליון שקל ברבעון המקביל). במחצית הראשונה כולה נרשמה ירידה של 9% ברווחי הסליקה.
למרות הגידול המשמעותי בתיק ההלוואות והאי־ודאות המאקרו־כלכלית, מקס ממשיכה להציג מדדי איכות אשראי חזקים. שיעור המחיקות נטו מהתיק הממוצע ירד ל-1.02% לעומת 1.25% אשתקד, ושיעור החובות שאינם צוברים ירד ל-1.01% בהשוואה ל-1.19% ברבעון המקביל. איכות התיק אפשרה לחברה להקטין את ההפרשות להפסדי אשראי ברבעון ב-7% לרמה של 40 מיליון שקל. יחד עם ירידה של 5% בהוצאות התפעול (ל-247 מיליון שקל) וירידה של 9% בהוצאות ההנהלה, הצליחה מקס לרסן את סך הוצאותיה ברבעון ברמה של 510 מיליון שקל, יציבות כמעט מוחלטת בהשוואה לרבעון המקביל, שאיפשרה לה להציג את הרווח הנקי המוביל בענף.
