מאחורי הוואטסאפ המזמין להשקעה בוולטה סולאר מסתתרת הערת עסק חי
חברת הגגות הסולאריים פתחה בגיוס באמצעות מכירת מניות, ללא רישום למסחר. המהלך מחייב תשקיף, שקריאה בו חושפת הפסד שאמנם מצטמצם, אך הגיע בשלוש השנים האחרונות ל־107 מיליון שקל
מגייסים הון דרך הטלפון. שיווק דרך קבוצות וואטסאפ הפך בשנים האחרונות למתודת מכירה נפוצה. חקלאים ובעלי עסקים אחרים משווקים כך את תוצרתם באופן ישיר לצרכנים.
אך יש מי שלקח את זה צעד קדימה, על מנת לשווק מניות: וולטה סולאר, שפועלת בתחום הסולארי, מעוניינת לגייס בין 5 ל־50 מיליון שקל, שמיועדים להמשך הפעילות השוטפת ולפירעון חובות. זאת, לפי שווי של 211 מיליון שקל.
וולטה מעוניינת לבצע את הגיוס בדרך לא נפוצה. בכוונתה למכור את מניותיה למשקיעים שונים, לאחר שפרסמה לשם כך תשקיף, אך מבלי להפוך בסוף התהליך לחברה נסחרת. לפניה, ביצעו אותו בשנים האחרונות רק שתי חברות, אנבלה אשתקד וקנבוטק ב־2020.
גיוס ההון באמצעות הפצת ניירות ערך שאינם סחירים נעשה דרך הפלטפורמה להשקעות המונים אקזיטוואלי (Exitvally), אליה מופנים מי שנרשמו כחברים בקבוצת וואטסאפ ייעודית שנפתחה לשם כך.
החברה, שמייסדיה ובעלי השליטה בה הם המנכ"ל והיו"ר ערן טל (26%) וסמנכ"ל העסקים טל הרכבי (16%), הוקמה ב־2017 והשלימה עד כה כמה סבבי גיוס. במסגרתם, בית ההשקעות מור מחזיק בה כיום, באמצעות גופי הגמל והפנסיה שלו, 19%, לאחר השקעה של 30 מיליון שקל ב־2022 ושל 3.6 מיליון שקל ב־2024.
הפנייה לגיוס שכזה יכולה להגיע מחשש שמפאת שווייה, הגופים המוסדיים שמחפשים ערוצים להשקעה של עשרות מיליוני שקלים לפחות לכל אחד, יימנעו מלהשתתף בהנפקה, שכן זו תהיה קטנה מדי עבורם. ואכן 10 מ־13 הנפקות המניות הראשונות שיצאו לפועל מתחילת השנה היו של חברות בשווי של 424 מיליון שקל ויותר. לצידן, שלוש חברות השלימו הנפקות בשווי נמוך יותר: אנשי העיר ו־י.ע.ז בשווי של 255 ו־251 מיליון שקל, בהתאמה ויסודות איתנים בשווי של 73 מיליון.
וולטה כבר עמדה ביעד הגיוס המינימלי שלה, וגייסה עד כה 5.2 מיליון שקל. בעמוד החברה באקזיטואלי היא כותבת כי מדובר ב"השקעה בחברת אנרגיה מתחדשת, טרום הנפקה בבורסה". במידה והיא אכן תרצה לצאת להנפקה בבורסה היא תוכל לבצע זאת בצורה מהירה יחסית, מכיוון שהשלימה, עם הפצת התשקיף, חלק ניכר מההליך הרגולטורי הנדרש.
החברה מדגישה בעמוד הגיוס שלה שההנפקה מבוצעת בהתאם לתשקיף שפרסמה בחודש שעבר, שאת הקישור אליו היא מציגה באופן בולט באתר, יחד עם הפנייה ממוקדת לפרק הסיכונים שבו. אולם, על פי דגשים שפרסמה רשות ני"ע, חברות שמעוניינות לבצע הפצה של ניירות ערך לא סחירים למשקיעים, נדרשות לציין בפניהם גם את הסיכון הקיים בהעדר הסחירות. אולם למרות שעמוד הגיוס רווי בפרטים, היא אינה מתייחסת בו לנקודה זו.
דגש נוסף שהציגה הרשות הוא הצורך בהצגת מידע מאוזן למשקיעים, "להבדיל ממידע סלקטיבי, המציג רק את הצדדים החיוביים בפעילות התאגיד".
בעוד שוולטה מפנה את המתעניינים לשקף המתאר את התפתחותו החיובית של הצבר היזמי שלה ואת העלייה בהכנסות וברווחיות הגולמית במחצית הראשונה של השנה, היא לא פירטה דבר באותו שקף או בעמוד החברה עצמו, אודות העובדה שאת אותה מחצית היא סיימה עם הפסד בשורה התחתונה של 10 מיליון שקל, ושסיימה את כל אחת משלוש השנים האחרונות בהפסדים.
גם העובדה שלדו"חותיה הכספיים האחרונים נוספה הערת "עסק חי", לפיה ללא גיוס הון נוסף קיים ספק ביכולתה להמשיך בפעילות בתקופה של 12 חודשים ממועד אישור הדו"חות. נכון לסוף יוני, לחברה היה גירעון בהון ובהון החוזר של 94.6 מיליון שקל ושל 73.3 מיליון שקל.
גם עלויות המימון שלה גבוהות, ועבור מקורות מימון של 43.2 מיליון שקל שנטלה מגופים לא בנקאיים היא משלמת ריבית ממוצעת של 14%-13%. נכון לסוף דצמבר, לחברה מזומנים בהיקף של 4.4 מיליון שקל, כשהאשראי מתאגידים בנקאיים ומנותני אשראי אחרים עומד על 19 מיליון שקל.
וולטה פועלת כיזמית בתחום הסולארי, בעיקר דרך שותפות עם EDF הצרפתית. השותפות מתקשרת עם בעלי זכויות במבנים פרטיים, מסחריים וציבוריים לטובת הקמת מערכות סולאריות. בנוסף היא ממשיכה בפעילות שבה החלה עם הקמתה, במכירה וההתקנה של מערכות סולאריות ובאספקת שירותים עבורן. בהתאם למיקוד של החברה שהשתנה לתחום הייזום, הפעילות בו נמצאת בצמיחה וההכנסות בו עלו מ־2.4 מיליון שקל ב־2022 ל־7.9 מיליון ב־2024 ול־4.7 מיליון במחצית הראשונה של 2025.
מכירת המערכות ממשיכה להיות תחום הפעילות העיקרי עם 27.2 מיליון שקל הכנסות במחצית הראשונה השנה, עלייה של 2% ביחס לתקופה המקבילה. וולטה גם הצליחה להגדיל את רווחיותה, ושיעור הרווח הגולמי שלה עלה מכזה כמעט אפסי ב־2022 ל־15% ב־2024 ול־22% במחצית הראשונה השנה. כשתחום הייזום אף הצליח להניב ב־2024 רווח תפעולי צנוע של 1.1 מיליון שקל לעומת הפסד של 3.2 מיליון ב־2023. אולם היא עוד רחוקה מלהיות חברה רווחית ואף שהפסדיה מצויים במגמת ירידה, ב־2024 הם הסתכמו ב־27 מיליון שקל ובמחצית הראשונה של 2025 הם הגיעו ל־10 מיליון שקל.
החברה בונה על העלייה בביקושים בתחום האנרגיה המתחדשת יחד עם הקלות ברגולציה, ועידוד מצד הממשלה להתקנת מערכות על גבי גגות. כמו גם על ירידה בעלויות המערכות ושיפורים טכנולוגיים בהן.
וולטה מחזיקה היום בהספק מותקן של 22 מגה־ואט, מהם 16 במתקנים על גבי גגות של מבני ציבור ברשויות מוניציפיליות. לצדם עוד 18.3 מגה־ואט בהליכי הקמה או לקראת הקמה בישראל, ו־5 מגה־ואט נוספים בפרויקט בספרד. בנוסף 34 מגה־ואט בהליכי ייזום מתקדם והחברה מעריכה כי אלה אכן יוקמו בפועל וייכנסו להפעלה מסחרית. בוולטה מציגים התפתחות בצבר, לאחר שבסוף 2022 החזיקה החברה ב־24 מגה־ואט בהפעלה ובהקמה או לקראת הקמה, לעומת 44 מגה־ואט בסוף 2024.
עלות שכרו של טל, המכהן כמנכ"ל ויו"ר ב־2024 היתה 805 אלף שקל. בעל השליטה השני, הרכבי, סמנכ"ל העסקים, קיבל שכר בעלות של 504 אלף שקל.
מוולטה נמסר בתגובה: "הערת 'עסק חי' בדוחות היא תופעה מוכרת ושגרתית בחברות יזמיות בתחילת דרכן, במיוחד כשהן צומחות במהירות ונמצאות לפני גיוסי הון. לא מדובר בחריג בשוק, אלא במצב זמני שמטופל באופן טבעי עם השלמת גיוס ההון – ולאחר הגיוס המוצלח ההערה תרד מהדוחות. נציין כי מבין המשקיעים בגיוס נמצא גם ערן טל מנכ"ל החברה, אביו, ובני משפחה של בעלי תפקידים כמו סמנכ"לית הכספים שהשקיעו סה"כ כמעט 300 אלף שקלים מכספם. לצידם גם גופים כמו מור השקעות המושקעות בחברה. אנו מבינים את העניין שנוצר סביב הגיוס ומזמינים את כל מי שמתעניין ליצור עמנו קשר ולקחת עמנו חלק בהצלחה".
