חברות התקשורת מוצאות נחמה בקרב מנויי האינטרנט
בזמן שההכנסה הממוצעת של חברות התקשורת ממנויי הסלולר התייצבה, למרות הפגיעה בהכנסותיהן משירותי נדידה, ההכנסה הממוצעת שלהן ממנויי האינטרנט עולה בעקביות. זאת, הודות למעבר לתשתית סיבים אופטיים ושימוש הולך וגובר בפתרונות תקשורת מתקדמים
בדיוק כמו שחברות הביטוח הפכו לחברות פיננסיות, כאשר לצד פעילות הביטוח המסורתית שלהן הן עוסקות גם באשראי וחיסכון לטווח ארוך, כך גם חברות הסלולר הפכו לחברות תקשורת, שבמקביל לפעילות הסלולר הוותיקה הן פיתחו מקורות הכנסה חדשים, כמו טלוויזיה רב־ערוצית ושירות תשתית על בסיס סיבים אופטיים.
הטרנספורמציה בפעילות של חברות הסלולר הוותיקות לא מקרית. השחיקה העקבית והמתמשכת בפעילות הליבה – תחום הסלולר – חייבה את ההנהלות להמציא את עצמן מחדש. זה לא שהציבור בישראל הפסיק להשתמש בשירותי הסלולר, נהפוך הוא. אלא שהמחיר שהוא משלם עבור השירות הזה הלך ופחת לאורך יותר מעשור, עד שלאחרונה הוא התייצב.
נחמת העניים בתחום הסלולר
מדד הביצוע התפעולי (KPI) החשוב ביותר בחברות התקשורת הוא ה־ARPU: ראשי התיבות של Average Revenue Per User, הכנסה חודשית ממוצעת למנוי. ה־ARPU מחושב באמצעות חלוקת ההכנסות משירות מסוים במספר המנויים הממוצע בתקופה. התוצאה מבטאת את ההכנסה החודשית הממוצע של חברת התקשורת מכל מנוי. ב־2010 ה־ARPU של חברות הסלולר הגיע לשיא.
ההכנסה החודשית הממוצעת של סלקום ממנוי סלולר הגיעה ל־144 שקל, ובפרטנר היא עמדה על 122 שקל. מאז המספרים התכווצו לנוכח הרפורמה בשוק הסלולר וכניסת מתחרים חדשים לענף. עשור וחצי אחרי הרפורמה, ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי סלולר בסלקום נמוכה ב־70% מהשיא, ובפרטנר נמוכה ב־60% מהשיא. בשנתיים האחרונות ניכרת מגמת התייצבות ב־ARPU מתחום הסלולר. ההתייצבות היא בשורה טובה, אבל זו נחמת עניים בהשוואה למספרים ערב הרפורמה.
היציבות ב־ARPU בתחום הסלולר מטעה. למעשה, בשנתיים האחרונות חלה עלייה במחירי חבילות הסלולר, בין היתר הודות למעבר של צרכנים לחבילות דור 5. אולם העלייה במחירי החבילות מתקזזת עם אובדן ההכנסות של חברות הסלולר משירותי נדידה (הכנסות על שירותים בחו"ל ללקוחות וללקוחות מפעילים זרים המבקרים בישראל). ירידת הכנסות חברות התקשורת משירותי נדידה נובעת משתי סיבות מרכזיות: ירידה בתיירות היוצאת והנכנסת, ושימוש הולך וגובר בטכנולוגיית ה־e-SIM, שמביאה לשחיקה בהכנסות ממנויים שטסים לחו"ל.
אחרי שחברות התקשורת נותרו על הרגליים והתייצבו אחרי יותר מעשור מאז הרפורמה בשוק סלולר, הן מתמודדות היום עם רפורמה נוספת. חברות התקשורת גובות דמי קישור גומלין (קש"ג). אלו תשלומים שמפעיל סלולר — מפעיל פנים־ארצי או מפעיל בינלאומי — משלם עבור השלמת שיחות ברשתות של מפעילים אחרים, או עבור העברת הודעת SMS בין מפעילים סלולריים. תשלומי קש"ג כפופים לפיקוח, וביוני 2022 שר התקשורת החליט על תיקון תקנות התקשורת ביחס אליהם.
במסגרת התיקון, נקבע מתווה הפחתה הדרגתי בתעריפי קש"ג. הפחתת התעריפים החלה ביוני 2023 ולפי מתווה ההפחתה, תעריפי הקש"ג המרביים לשיחות יופחתו בשתי פעימות על פני 36 חודשים. חברות התקשורת מעריכות שליישום מתווה ההפחתה לא צפויה השפעה מהותית על תוצאותיהן. הסיבה פשוטה: על ההכנסות מקש"ג שנגרעות מהן, הן מפצות באמצעות חיסכון בדמי קישוריות שהן אמורות לשלם למפעילים אחרים.
עם זאת, חברות התקשורת צופות שהרפורמה בדמי הקש"ג תביא לירידה משמעותית בהכנסות שלהן משירותי סלולר ולירידה ב־ARPU, והציפיות האלו אכן באות לידי ביטוי בדו"חות. ההכנסה של סלקום, פרטנר ופלאפון מדמי קשרי גומלין ירדה בתוך שנתיים ב־45% בממוצע, מרמה של 443 מיליון שקל ל־242 מיליון שקל (בממוצע לחברה). לירידה הזאת יש השפעה על ה־ARPU בתחום הסלולר.
בדיוק מהסיבה הזאת חברות התקשורת בחרו להציג את ההכנסה החודשית הממוצעת למנויי סלולר ללא ההכנסות מקש"ג, במטרה לנטרל את ההשפעה השלילית של הרפורמה על ה־ARPU. ללא נטרול ההכנסות מקש"ג, חברות התקשורת מציגות ב־2024 ירידה של כ־4 שקלים בהכנסה החודשית הממוצעת למנוי בתחום הסלולר.
הצד השני של המטבע
בזמן שחברות התקשורת מציגות יציבות בהכנסה החודשית הממוצעת למנויי סלולר במקרה הטוב, ושחיקה אם לא מנטרלים את ההכנסות מדמי קישור גומלין, אותן חברות מציגות שיפור עקבי ומתמשך ב־ARPU ממנויי אינטרנט. בדו"חות האחרונים שפורסמו, לשנת 2024, סלקום ופרטנר סיפקו למשקיעים לראשונה מידע על אודות ההכנסה החודשית הממוצעת שלהן למנויי אינטרנט, וזאת בעקבות פנייה של מחלקת תאגידים ברשות ני"ע לחברות התקשורת כחלק מהפעולות של הרשות לשפר את איכות הגילוי שהחברות מספקות למשקיעים, ובפרט בנוגע לגילוי על מדדים תפעוליים מקובלים.
ה־ARPU למנויי אינטרנט מחושב באמצעות חלוקת סך הכנסות האינטרנט לתקופה במצבת לקוחות אינטרנט ממוצעת לתקופה. הכנסות אינטרנט מוגדרות כהכנסות ממוצר תשתית האינטרנט והחלק היחסי של הכנסות האינטרנט מתוך מוצר הטריפל. בשנים האחרונות ניכרת מגמת עלייה בהכנסה החודשית הממוצעת של חברות התקשורת מתחום האינטרנט, אבל רק בזק מצאה לנכון לשתף את המשקיעים בנתון הזה. נראה שלחברות סלקום ופרטנר לא בער "לרוץ לספר לחבר'ה". ככל הנראה, הרצון להצניע את השיפור ב־ARPU אינטרנט נובע מהלקח שנלמד מתחום הסלולר – כשההכנסה החודשית הממוצעת עולה, זה לא תמיד מועיל לנפנף בזה, ולפעמים זה גם יכול להזיק, גם מול הצרכנים וגם מול הרגולטור.
בשנה שחלפה שלוש חברות התקשורת הציגו עליה ב־ARPU אינטרנט לעומת 2023. ההכנסה החודשית הממוצעת למנויי אינטרנט בסלקום עלתה מ־90 שקל ל־93 שקל, בפרטנר נרשמה עלייה דומה מ־88 שקל ל־90 שקל, ובבזק מ־123 שקל ל־130 שקל. מה עומד מאחורי השיפור ב־ARPU אינטרנט? למרבה הפלא, במחירי חבילות הגלישה לא חל שינוי משמעותי שיכול להסביר את המגמה. הגורם המרכזי שמביא לעלייה בהכנסה החודשית הממוצעת למנויי אינטרנט הוא המעבר של הלקוחות מתשתיות נחושת מסורתיות לתשתיות מתקדמות מבוססות סיבים. הלקוח מקבל מוצר טוב יותר ומשלם על זה פרמיה.
גורם נוסף שתומך בעליית ה־ARPU באינטרנט הוא השימוש ההולך וגובר של מנויים בפתרונות תקשורת מתקדמים לשיפור חוויית הגלישה. המלחמה הגדילה את הביקוש למוצרים שמאפשרים להגדיל טווח וקליטה גם לממ"דים, ודוגמה נוספת היא רשת מאש (Mesh) שמורכבת ממספר נקודות גישה שמפוזרות ברחבי המבנה של המנוי ומאפשרות גלישה רציפה. בנוסף, לאור השימוש הגובר בתשתית האינטרנט, הלקוחות משדרגים את קצבי הגלישה ומדלגים בין חבילות זולות עם רוחב פס נמוך לחבילות יקרות יותר עם רוחב פס גבוה.
לפי ההערכות בשוק, ה־ARPU של בזק מתחום האינטרנט גבוה יותר מזה של סלקום ופרטנר הודות למספר גורמים: ראשית, בזק השכילה להיכנס לתחום פתרונות התקשורת המתקדמים בשלב מוקדם יחסית וצברה בסיס גדול יחסית של לקוחות שמשלמים על שירותים נוספים. שנית, חברות התקשורת האחרות מוכרות ללקוחות שלהן "באנדל" (חבילות) שכוללות טלוויזיה ואינטרנט. החבילות האלו מגלמות הטבה למנויים וההנחה הזאת באה לידי ביטוי בהכנסה החודשית הממוצעת למנוי שמיוחסת לאינטרנט.
הטיפוס המתמשך בהכנסה החודשית הממוצעת של חברות התקשורת מתחום האינטרנט עשוי להזכיר במידת מה את העלייה העקבית ב־ARPU של חברות התקשורת ערב הרפורמה בשוק הסלולר. אולם כאן הדמיון מגיע לידי סיום. האינטרנט של היום שונה מהסלולר של תחילת שנות האלפיים. הלקוח משלם יותר כי הוא מקבל יותר, והיכולת לעבור בין החברות שפועלות בענף קלה ופשוטה. התחרות היא המפתח לכל הטוב הזה, ולטובת הצרכן חשוב מאוד שהיא תישמר.
