אפקון: מגדלי הים התיכון הפעילה נגדנו טרור כלכלי "באופן בלתי חוקי בעליל"
אפקון הקימה את בית הדיור המוגן של מגדלי הים התיכון ברחובות ותובעת אותה כעת בסך של 162 מיליון שקל - לאחר שזו הגישה כנגדה תביעה של 57 מיליון שקל בטענות לאיחור במסירה ובנוגע לאיכות הפרויקט; אפקון טוענת לניהול כושל של הפרויקט מצד מגדלי הים התיכון, שטוענת בתגובה: "השפה הבוטה בה משתמשת אפקון מעידה על מידת הלחץ בה מצויה החברה בעקבות מחדליה"
הסכסוך בין אפקון למגדלי הים התיכון מסלים, והראשונה מעלה כלפי השנייה טענות ל"טרור כלכלי" ולהתנהלות דורסנית, כמו גם בנוגע לפעילות "באופן בלתי חוקי בעליל, בריוני ותרמיתי ממש". בחודש מאי אשתקד הגישה מגדלי הים התיכון, שחנכה מוקדם יותר באותה השנה את בית הדיור המוגן החדש שלה ברחובות, תביעה של 57 מיליון שקל נגד קבלנית ההקמה הראשית של הפרויקט, אפקון, זרוע התעשיות של משפחת שמלצר, בטענות לאיחור במסירת הפרויקט ובנוגע לאיכות עבודתה בו. במקביל היא גם חילטה ערבויות שאפקון הנפיקה לטובתה בנוגע להקמת הפרויקט בסך של 21 מיליון שקל, 17 מיליון שקל בתוספת הפרשי הצמדה, לאחר שבית המשפט סירב לבקשת אפקון להתערב בכך.
ביוני הודיעה אפקון בתגובה על כוונתה להגיש תביעה נגדית בסכום של למעלה מ-100 מיליון שקל. זאת בגין תשלומים שלדידה מגיעים לה בגין עבודות שביצעה, התארכות משך הפרויקט, פיצויים בגין עלויות מנזקי המלחמה, החזר הערבויות שחולטו, ונזקים אחרים שנגרמו לה מהתנהלות מגדלי הים התיכון. היום, שני, דיווחה החברה על מימוש הכוונה, באמצעות תביעה שהגישה כנגד מגדלי הים התיכון ומנהליה בסך של 162 מיליון שקל, שכוללים תשלומים עבור עבודות שביצעה ולא שולמו לה לטענתה, תקורות שונות, עלויות שנבעו מהתארכות הפרויקט והחזר הערבויות שחולטו. לטענת אפקון, מהלכיה של מגדלי הים התיכון כנגדה נגועים בתרמית.
עוד היא מציגה כי "הנתבעים העבירו את אפקון 'טרור כלכלי' והתנהלו באופן דורסני", כולל טענות כי מגדלי התיכון ובכיריה "פעלו באופן בלתי חוקי בעליל, בריוני ותרמיתי ממש. גם ניצלו את מעמדם על מנת לנווט את אפקון באופן תרמיתי לעבר הפרת התחייבויותיה על פי ההסכמים שנחתמו עמה, וגזילת מיליוני שקלים על דרך חילוט ערבויות פסול וללא בסיס ממשי".
אפקון טוענת עוד כי מגדלי הים התיכון ניהלה את הפרויקט להקמת בית הדיור המוגן "באופן כושל לגמרי, שכלל שינויים תכופים, עיכובים, וחוסר תיאום". ומעבר לכך מתייחסת להתנהלותה של מגדלי הים התיכון כאל "מקרה קיצוני של חמדנות וניצול שלא כדין באופן חסר תום לב מהמעלה הראשונה", תוך שמציגה כי "הנתבעים עמלו על הכנסת 'כתב תביעה' שקרי, כוזב ומגמתי, שאינו מתכתב עם המציאות", וכן כי "הסיפור שמגדלי הים התיכון סיפרה בתביעתה הוא פשוט פיקציה שאינה מתכתבת עם המציאות האמיתית".
ממגדלי הים התיכון נמסר בתגובה כי "בשנת 2025 הגשנו תביעה נגד אפקון, ששימשה כקבלן המבצע בפרויקט, בעקבות ליקויים מהותיים, אי עמידה בלוחות הזמנים והתנהלות שגרמה לרשת נזקים. התביעה מבוססת ונשענת על תשתית עובדתית רחבה, ובית המשפט אף חילט לטובתנו ולבקשתנו כספי ערבויות, מה שמחזק את התשתית העובדתית עליה נשענות טענותינו. אנו סבורים כי במסגרת ההליך המשפטי יתבררו העובדות ונכונות טענותינו. זו לא פעם ראשונה שאפקון נמצאת בסיטואציה כזו והשפה הבוטה בה משתמשת אפקון מעידה על מידת הלחץ בה מצויה החברה בעקבות מחדליה".
הבית ברחובות הוא בית הדיור המוגן השמיני של מגדלי הים התיכון והיא חנכה אותו בינואר 2025. בבית 250 יח"ד, מהן 40 שהקמתן הסתיימה רק בתחילת 2026. מ-210 היחידות שהוצאו לשיווק 79% שווקו. הבית היה מצוי במהלכה של 2025 בהרצה. תקבולי הדיירים שהתקבלו באכלוסו הוביל לזינוק ב-FFO, רווח תזרימי תפעולי, מ-76 מיליון שקל ב-2024 ל-166 מיליון ב-2025.
הנכס גם תרם לקפיצה ברווחי השיערוך של החברה מ-404 מיליון שקל ב-2024 ל-607 מיליון ב-2025, ובכך הוביל לקפיצה של 45% ברווח הנקי שמיוחס לבעלי מניותיה לסך של 388 מיליון שקל. אפקון שבשליטת משפחת שמלצר ומנוהלת על ידי דוד הראלי סיימה את 2025 עם עלייה של 30% ברווח הנקי לסך של 83 מיליון שקל למרות ירידה בהכנסות מ-1.8 מיליארד שקל ב-2024 ל-1.7 מיליארד ב-2025. היא פועלת באמצעות חברות בנות שונות במספר מגזרי פעילות, בקרה וטכנולוגיות, סחר, מערכות EPC ובנייה, מולטימדיה ותקשורת ואנרגיות מתחדשות. בנוסף היא מחזיקה בפעילות של טעינת רכבים חשמליים. החברה החליטה בשנים האחרונות לצמצם את פעילותתה בתחום פעילות הבנייה הרווחי פחות, במסגרתו הקימה את הבית ברחובות.
