הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת
מגנוס קרלסן הנורבגי ביצע את המהלך הראשון במשחק השחמט המקוון "מגנוס קרלסן נגד העולם" ב־4 באפריל. אלוף העולם לשעבר ומי שנחשב בעיני רבים לשחמטאי הטוב ביותר בכל הזמנים התמודד בו מול לא פחות מ־143 אלף משתתפים, שאת מהלכיהם בחרו באמצעות חצי מיליון הצבעות פומביות. המשחק נמשך חודש וחצי, ולבסוף נגמר בתיקו. ובכל זאת לקרלסן היתה סיבה לגאווה: המשחק הוכתר כמשחק השחמט האינטרנטי עם הכי הרבה משתתפים בהיסטוריה.
את אריק אלבסט (Allebest), מייסד ומנכ"ל הפלטפורמה Chess.com, שבה התנהל המשחק, זה לא מפתיע. "יש יותר משחקי שחמט בשבוע אחד בצ'ס.קום מאשר בכל ההיסטוריה של העולם לפני שנת 2000", הוא אומר בריאיון בלעדי ל"מוסף כלכליסט". אחרי הכל לפלטפורמה שלו רשומים 235 מיליון משתמשים בכל העולם (מתוכם 1.5 מיליון מנויים), שמשחקים יותר מ־140 מיליון משחקים בשבוע. לשם השוואה, פלטפורמת השחמט השנייה בגודלה היא Lichess החינמית, שלה, לפי הערכות, יש רק 10 מיליון משתמשים.
אלבסט (48) הוא קיסר השחמט המקוון הבלתי מעורער. 20 שנה לאחר שהקים את הפלטפורמה שלו, שבה אפשר לשחק נגד מחשב או כל משתמש אחר באתר, היא נחשבת מעצמה של ממש: זו שמתקיימים בה כל האירועים המרכזיים בעולם השחמט המקוון, עם פרסים כספיים משמעותיים וקהל הולך וגדל של חובבים ומקצוענים כאחד, ותחת חסותה משגשג אקוסיסטם שלם של יוצרי תוכן, יוטיוברים ופרשנים שמשנים את חוקי המשחק.
התמנון של צ'ס.קום כולל, בין השאר, מותג לילדים (Chess Kid), פלטפורמת שידורים וקורסים (לשעבר Chess24) ופלטפורמת לימוד שחמט (Chessable). הוא מכניס כיום 150 מיליון דולר בשנה, מעסיק כ־700 עובדים ושוויו נאמד ביותר ממיליארד דולר.
הנתונים הללו מרשימים עוד יותר כשמגלים שעד סוף 2022, לפלטפורמה היו פחות מ־100 מיליון משתמשים רשומים — כלומר, היא צמחה ביותר מפי שניים בתוך שלוש שנים. "העולם פשוט התעורר לשחמט בזמן הקורונה", אומר אלבסט. "הרבה אנשים התחילו לשחק בבית על לוחות אמיתיים עם המשפחה, ומשם המשיכו לאונליין. ואז כמה מהסטרימרים הכי פופולריים בעולם, ששידרו בטוויץ' את עצמם משחקים פורטנייט ומשחקים אחרים, התחילו פתאום גם לשחק שחמט, ונוצר בום שלם של יוטיוברים צעירים. ואז נטפליקס הוציאו את 'גמביט המלכה' (סדרת להיט שבמרכזה ילדת פלא בשחמט בשנות השישים — ר"ד). פתאום מבוגרים חזרו לשחק, ואז סלבס וספורטאים התחילו לצאת מהארון ולהגיד: 'אני משחק שחמט', והעלו תמונות לאינסטגרם… ראינו גל אחרי גל של עניין שהפכו את העולם. השחמט פשוט התפוצץ".
איך הצליח שחקן חובב היכן שנכשלו סלבריטאי־על, ובהם אלוף העולם לשעבר גארי קספרוב עם פלטפורמת השחמט המקוון Kasparov Chess (שהושקה ב־1999 ואף פעלה מהרצליה פיתוח)? התשובה טמונה בגוף השאלה — כוחו נעוץ דווקא בהיותו חובב, ולא רב־אמן קלאסיציסט שמעקם את אפו מול חידושים טכנולוגיים, רשתות חברתיות ותרבות המשפיענים.
"אנחנו הצלחנו כי שינינו את הגישה למשחק השחמט", אומר אלבסט. "במקום שזה יהיה רק לאנשים חכמים או רק לקבוצות מסוימות או רק לאנשים שטובים בזה, היה לנו חשוב לחגוג את זה שלא כולנו מגנוס קרלסן, וכולנו עושים טעויות, אבל כולנו משחקים ונהנים. כשמורידים את מפלס הלחץ ואומרים 'כולם שחמטאים', 'כולם יכולים להיות שחמטאים', 'השחמט הוא לכולם' — שזה המסר המרכזי שלנו היום — זה משנה את האופן שבו אנשים תופסים את עצמם ואת מה ששחמט יכול להוות עבורם".
"צ'ס.קום הצליח כי שינינו את הגישה לשחמט. במקום שיהיה רק לחכמים או מצטיינים, חגגנו את זה שכולנו עושים טעויות, ובכל זאת המשחק הוא לכולם. כשיורד מפלס הלחץ, זה משנה לאנשים את התפיסה העצמית"
"שחמטאי זו זהות. ואנחנו סיפקנו לשחמטאים קהילה"
אלבסט גדל בקליפורניה, התחנך על ברכי הנצרות המורמונית, ונחשף לראשונה לשחמט בגיל 8, כשאמו לימדה אותו את המשחק. הוא התחיל לשחק ברצינות בגיל 17, אך מעולם לא שיחק באופן מקצועי. הוא חובב בייחוד סגנון שנקרא Bullet, הסוג המהיר ביותר של שחמט תחרותי, שבו כל שחקן מקבל בדרך כלל בין 1 ל־2 דקות למשחק כולו. "זה מצריך אינסטינקט ומהירות מחשבה, ואני נהנה מזה. ואם מפסידים — לא נורא, עוד דקה מתחיל משחק חדש", הוא מסביר.
"תמיד הייתי יזם", סיפר אלבסט בעבר. "העסק הראשון שלי היה כשהייתי בן 9: עברתי מדלת לדלת וניסיתי למכור צמידים וציוד משרדי... בגיל 21 הקמתי תוכנית לימודי שחמט לילדים ששמה 'Schoolhouse Chess', שבשיאה פעלה ב־100 בתי ספר. לא ידעתי אפילו איך פותחים חשבון בנק עסקי. זה היה מסע למידה עבורי, והמזל שלי הוא שנולדתי בלי פחד להיכשל... כשהעסק גדל הקמתי את Wholesale Chess, כי הייתי צריך הרבה ציוד וגיליתי שלא היה איפה לקנות ציוד לשחמט אונליין. היינו האמזון של ציוד השחמט עוד לפני שהיה אמזון".
את צ'ס.קום הקים אלבסט ב־2005 עם חברו מהקולג', ג'יי סברסון, ככלי שיווקי ל־Wholesale Chess. "קודם כל כי המתמטיקה פשוט לא הסתדרה", הוא מסביר. "שילמתי שלושה דולרים כדי שמישהו יקליק על מודעת פרסומת לסט שחמט שעולה בעצמו שלושה דולרים. אבל גם רציתי קהילה, והבנתי שהעתיד של השחמט נמצא באינטרנט".
המחשבה הזו לא היתה מובנת מאליה באותה תקופה. "השחמט היה אז מחוץ לאופנה", אומר אלבסט, שרכש את הדומיין Chess.com ממי שפשט את הרגל בניסיון להפוך אותו לעסק מצליח. "שחמט היה טרנדי בארצות הברית בשנות השבעים והשמונים, ומאז נתפס כעניין של חנונים או של סבים". אלבסט התקשה לגייס משקיעים למיזם שלו, ונאלץ ללוות ממכרים. "אבל העובדה שהיינו משוחררים ממשקיעים ומספר החוקים של עמק הסיליקון עזרה לנו לעשות הכל אחרת. לא יכולנו להרשות לעצמנו לשכור משרדים, אז הפכנו לחברה שבה העבודה מתבצעת מרחוק", הוא סיפר. וכך זה נמשך עד היום. "היום כבר יש מלא חברות כאלה, אבל אז זה ממש לא היה המצב, והרבה אנשים, כולל אשתי, חשבו שאני משוגע".
הפלטפורמה של צ'ס.קום מציעה לשחקנים להתמודד מול שני סוגי יריבים: הראשון הוא בוט, כלומר משחק מול מחשב, שאפשר לשחק נגדו גם בתצורת "מאמן", שבה הבוט נותן לכם טיפים ומסביר דברים במהלך המשחק; והשני הוא אנושי. אפשר לשחק מול חבר באמצעות שליחת הזמנה או לבחור שחקן רנדומלי, שהמערכת מצמידה לכם, לפי דירוג הרמה שלכם. הפלטפורמה מאפשרת משחק בסיסי בחינם או מנוי משודרג בתשלום חודשי של 13–54 שקל.
"מהפכת הטלפונים החכמים דחפה אותנו", אומר אלבסט. "הם הפכו את השחמט לדבר שאפשר להחזיק בכיס, כבר מימי הבלאקברי שהיו עליהם תוכנות שחמט. ככה התווסף לסלוגן 'שחמט הוא לכולם', גם הסלוגן 'השחמט הוא בכל מקום'. וכשאת משלבת את שני הדברים הללו, זה מאפשר לכל אחד בכל זמן לשחק שחמט בכל מקום".
היו פלטפורמות אונליין גם לפניכם. איפה הן טעו?
"בימיו המוקדמים של האינטרנט הפלטפורמות הקיימות היו מאוד לא נגישות. יאהו שחמט היה נורא, ומועדון השחמט האינטרנטי (ICC) היה מאוד אקסקלוסיבי למקצוענים, עלה כסף והיה לא קל לשימוש. היית צריכה להיות כמעט מתכנתת כדי לשחק שם".
הזינוק הבא בפופולריות של השחמט המקוון הגיע עם פריחתן של הרשתות החברתיות. בתחילת העשור הקודם צ'ס.קום יצרה מעין רשת חברתית של שחמט, עם פוסטים, פורומים ושידורים חיים. "ראינו אתרים מוקדמים כמו MySpace, וחשבנו שאפשר לעשות גרסה לזה משלנו. לא רציתי שזה יהיה פשוט דף פייסבוק או מייספייס, כי לפלטפורמות האלה לא היו הכלים הדרושים לנו — כדי לשחק עם מישהו, את לא יכולה פשוט לשתף תמונה, את צריכה דף שאפשר להקליק עליו, כפתורים שדרכם אפשר להתקדם במשחק. אז היינו צריכים לבנות את הרכיבים האלה".
מה בעצם הרציונל של רשת חברתית כזו?
"מי שמתאהבים בשחמט הופכים ל'שחמטאים'. זה הופך להיות חלק מזהותם והם רוצים להצטרף לקהילה של שחמטאים כדי להכיר עוד אנשים כמותם, לשפר טכניקות ולעקוב אחר חדשות וסצנת המקצוענים".
מתי הבנת שהפורמט עובד?
"כשהיקארו נקאמורה (רב־אמן שזכה חמש פעמים באליפות ארצות הברית בשחמט ובשיאו דורג במקום שני בעולם) פתח אצלנו חשבון משתמש ביולי 2017. זה היה ביג דיל, כי היינו אאוטסיידרים בתחום. שיחקו אצלנו רק שחקנים בינוניים לכל היותר, ולא הצלחנו לפרוץ לעולם המקצועני, כי להם כבר היה ICC. עבורנו זה היה רגע ענקי, כשאחד השחקנים הכי טובים בעולם הגיע ואמר: 'אני מתעניין במה שאתם עושים ובחזון שלכם. בואו ננסה את זה'. זה נתן לנו משנה תוקף, והוא הפך לאחד השגרירים המוקדמים והחשובים ביותר שלנו".
מה זה אומר להיות שגריר שלכם?
"יש לנו סוגים שונים של שגרירים. יש כאלה שמקבלים מאיתנו כסף כדי להיות מזוהים איתנו. יש לנו תוכנית סטרימרים ויוצרי תוכן, שמתגמלת אותם על מנויים שמגיעים דרכם. יצרנו אקוסיסטם שמאפשר להם להתפרנס ולנו לקבל קהל".
אבל שגרירים גם עלולים לעשות בעיות למותג. נקאמורה, למשל, שהוא אחד היוטיוברים המובילים בעולם בשחמט (3 מיליון עוקבים), חולל סערה לפני חודשיים כשהשתתף בטורניר ראווה קצבי ואנרגטי, כזה שכולל כרוז, קהל חי ושידול לטראש טוק בין השחקנים. בטורניר נקאמורה ניצח את אלוף העולם המכהן, גוקאש דומרזו ההודי. אבל במקום ללחוץ את ידו באיפוק, הוא הסיר את המלך של דומרזו מהלוח, והשליך אותו אל עבר הקהל המשולהב. הרגע הזה זכה למיליוני צפיות ברשת, אך זעזע שחקנים בכירים רבים שרואים בו דרדור של השחמט למחוזות שהולמים תוכניות ריאליטי צהובות, לא ספורט מעונב של מלכים.
"רמאויות קורות בפחות מ־1% מהמשחקים, ויש לנו אפשרות לזהות אותן באמצעות ניתוחי סטטיסטיקה. אנשים חושבים שהם חכמים כשהם מרמים, אבל יש לנו עשרות אנשים שמסתכלים על המשחקים שלהם"
קרלסן. שבר השנה שיא למשחק מרובה משתתפים, כששיחק בצ'ס.קום מול 143 אלף משתתפים, שאת מהלכיהם בחרו באמצעות חצי מיליון הצבעות פומביות(צילום: Kamran Jebreili/AP)
נימן. ניצחונו על קרלסן חולל שערוריית ענק. אלוף העולם דאז האשים אותו ברמאות, ובתגובה צ'ס.קום נדרשה להקשיח את הטיפול שלה בתופעת הרמאויות(צילום: Brian Cahn/Reuters)
כשנער בן 19 הביס את אלוף העולם ופיצל את הענף לשניים
ההצלחה האדירה של צ'ס.קום היא לא פחות מרעידת אדמה בתחום השמרן — אבל לא רק בגלל שהיא מערבבת לתוכו אלמנטים עממיים כגון סטרימרים וצ'אטים לייב, אלא גם מפני שהיא מערערת על ההגמוניה של איגוד השחמט הבינלאומי FIDE. מאז ומעולם פיד"ה היה הסמכות בענייני שחמט, זה שעורך אליפויות עולם, מדרג את השחקנים ושומר על החזות המכובדת של הענף. ואז הגיע צ'ס.קום עם גישה צעירה ומשוחררת, ביסס אליפויות עולם ודירוגים משלו, ומשך אליו עוד ועוד מבכירי השחקנים בענף. אותם שחקנים שמחו "להכניס" לפיד"ה הנוקשה, שמשנה תכופות את שיטת הדירוג המורכבת שלה — מה שנתפס בעיניהם כאמצעי "לדפוק" רבי־אמנים מסוימים.
אליפות העולם השנתית של צ'ס.קום (CGC) היא כבר הטורניר הפתוח הגדול בעולם, שהפרסים בו יגיעו השנה ל־250 אלף דולר. היא גם עורכת אירועים מתוקשרים שבהם משחקים סטרימרים מפורסמים ואפילו סלבס מתחומים אחרים — לפני כמה חודשים היו אלה כוכבי פורמולה 1 לואיס המילטון ושארל לקלר. "זו אשמתו של פיד"ה שלמרות הפופולריות הגואה של השחמט הוא עדיין לא מצליח לגייס מספיק כסף", אמר נקאמורה בסרטון שהעלה ליוטיוב לפני שבועיים. "אני מרוויח הרבה יותר כסף מיצירת תוכן מאשר בשחמט".
אבל עם הכוח החדש של צ'ס.קום מגיעות גם השערוריות. בשנים האחרונות התפוצצו כמה פרשות שהטילו צל כבד על ענף השחמט המקוון, ובמרכזן הקושי להשתלט על תופעת הרמאויות: רק ברבעון השלישי של השנה צ'ס.קום סגרה 364 אלף חשבונות משתמשים על רקע סוגיות Fair Play — עלייה של 4% מהרבעון שקדם לו. "מדובר בפחות מאחוז אחד מהמשחקים", מתעקש אלבסט. "הרמאות מתרחשת יותר ברמות של רבי־אמן. מתחת לזה כמעט אין רמאויות".
מה שאילץ את צ'ס.קום להגביר הילוך במאבק ברמאויות היה פרשה שהתחילה בספטמבר 2022, כשרצף 53 הניצחונות של אלוף העולם לשעבר קרלסן נשבר בטורניר סנט לואיס היוקרתי. מי ששבר את הרצף היה הנס נימן, רב־אמן בן 19 (אז) שדורג 200 נקודות מתחת לקרלסן. בעקבות ההפסד במשחק פרש קרלסן מהמשך הטורניר, ולאחר מכן העלה לחשבון ה־X שלו סרטון של מאמן הכדורגל ז'וז'ה מוריניו, שבו הוא אומר כי "אם ידבר על הנושא הוא יהיה בצרות גדולות". המסר עבר: קרלסן רמז שהניצחון נלקח ממנו במרמה. ניימן, מצדו, טען כי התכונן בדיוק למהלכים שקרלסן ביצע וניצח אותו בזכות. שבועיים לאחר האירוע נפגשו השניים שוב בטורניר מקוון בצ'ס.קום, וקרלסן נכנע לאחר מהלך אחד, מה שהתפרש כסירוב לשחק מול נימן.
העסק הלך והסתבך כשצ'ס.קום פרסם מסמך בן 72 עמודים שבו כתב כי נימן כנראה רימה ביותר מ־100 משחקים מקוונים, ובהם כאלה שנשאו פרס כספי. בעקבות ההאשמות נאסר על נימן להשתתף במשחקים בפלטפורמה, והוא סולק מטורנירים פנים אל פנים. אבל חודש לאחר מכן נימן הגיש לבית משפט בארצות הברית תביעה בסך של 100 מיליון דולר נגד קרלסן ונגד צ'ס.קום, שבה האשים את קרלסן כי פתח נגדו בקמפיין מכפיש בעיתוי לא מקרי — חודשים אחדים לפני מכירת חברת השחמט שלו, Play Magnus Group, לצ'ס.קום ב־83 מיליון דולר. ב־2023 התביעה הסתיימה בפשרה בין הצדדים, ואלבסט מספר שבדיעבד פרשת קרלסן־נימן היתה אחד הקטליזטורים לצמיחת התחום, כי היא הפנתה לעברו תשומת לב חסרת תקדים.
"כשהתחלנו, השחמט היה מחוץ לאופנה ונתפס כעניין של חנונים או של סבים. גם פלטפורמות האונליין היו מאוד לא נגישות. יאהו שחמט היה נורא, ו־ICC עלה כסף והיית צריך להיות כמעט מתכנת כדי לשחק בו"
2 צפייה בגלריה
נקאמורה. "כשהוא פתח אצלנו חשבון משתמש ביולי 2017. זה היה ביג דיל, כי עד אז לא הצלחנו לפרוץ לעולם המקצועני. הוא הפך לשגריר חשוב שלנו"
(צילום: Felix Koenig/Reuters)
2 צפייה בגלריה
נרודיצקי. כוכב הרשת מת על רקע בריונות רשת מצד אלוף העולם לשעבר ולדימיר קרמניק
(צילום: Travis Dove/The New York Times)
למה כל כך קשה למגר רמאויות בשחמט מקוון?
"במשחקים תחרותיים מקצועיים יש מצלמות, הקלטות מסך, שומעים סאונד. לכן קשה מאוד לרמות בהם. אבל בכל הנוגע לסתם משחקים — אין לנו מצלמות בבתים של אנשים, אז אי אפשר לדעת בדיוק מה קורה בהם. אנחנו לא יכולים למנוע מאנשים מלהציץ במהלכים של שחמט, או לדעת אם מישהו יושב לידם או שהם לבד. כרגע אפשר לשחק אנונימית בפלטפורמה, וזה טוב, כי אנשים רוצים פרטיות — הם לא רוצים לתת מספר טלפון, תעודת זהות ותמונה, רק כדי לשחק שחמט. אבל אני חושב שבעתיד נחייב אימות זהות כתנאי למשחק נגד אנשים מאומתים, מה שיגביר את הסיכונים למי שירמה. זה יעזור למניעה".
איך אתם מזהים רמאות?
"זה מונע מאוד על ידי מתמטיקה וסטטיסטיקה. אני לא יכול לפרט יותר מזה, רק אוסיף שאנחנו יודעים יותר ממה שאנשים חושבים. אנשים חושבים שהם חכמים כשהם מרמים, אבל יש לנו צוות של עשרות אנשים שמסתכלים על המשחקים, ואנשים לא כאלה חכמים כמו שהם חושבים".
דני רנש, מנהל השחמט הראשי של צ'ס.קום, הסביר בעבר ל"הגרדיאן" כי החברה פיתחה מודל לזיהוי רמאות, שאומן על מאגר עצום של משחקים ששוחקו בפלטפורמה. לדבריו, המודל הוא כמו "ניתוח דנ"א מזירת פשע לכל שחקן שחמט בעולם. המשמעות היא שלצ'ס.קום יש מודל מפורט באופן יוצא דופן של מהי התנהגות טיפוסית של משתמש, שמבוסס על מאות מיליוני משחקים ששיחקו מיליוני משתמשים, והיא יכולה להשתמש בו כדי לזהות חריגות".
למרות כל אלה, המוניטין הבעייתי שדבק בשחמט המקוון ממשיך לעורר שערוריות. האחרונה שבהן התפוצצה באוקטובר האחרון: אלוף העולם לשעבר ולדימיר קרמניק תקף ברשת שוב שוב את הרב־אמן וכוכב הרשת היהודי־אמריקאי דניאל נרודיצקי וטען שהוא מרמה במשחקיו המקוונים ומסתייע בתוכנת מחשב, אף שלא היתה לו שום הוכחה לכך.
נרודיצקי, ששימש בעברו פרשן ושדרן בצ'ס.קום במשך יותר מעשור, התערער מההאשמות שהטיח בו מי שהיה נערץ עליו בילדותו. בשידור האחרון שלו הוא נראה נסער, עייף ומבולבל, ואמר בקול חנוק כי "מאז ההאשמות של קרמניק אני מרגיש שאם אשחק טוב, אנשים מיד יחשבו שאני מרמה. יש לזה אפקט מצטבר". בזמן השידור, קרמניק צייץ ב־X: "להפסיק להשתמש בסמים", וקרא לחבריו של נרודיצקי, "אם יש לו כאלה", לעזור לו. אחרי כשעתיים נרודיצקי סיים את השידור במילים: "משחק אחד אחרון". יומיים לאחר מכן נמצא ללא רוח חיים בביתו, כשהוא רק בן 29.
"לבי עם משפחתו של דניאל ואוהדיו", אומר אלבסט כעת. "איבדנו את אחד הפרשנים הכי טובים שהיו לנו, שהיה גם אחד הכוכבים הכי נוצצים ואחד השחקנים הכי טובים. הוא פעל בעולם מאוד לחוץ — להיות אושיית רשת, יוצר תוכן ושחקן־על במקביל זה מאוד מלחיץ".
כמה עמוק הקשר בין איגוד השחמט הבינלאומי לקרמלין?
אף שפרשת נרודיצקי קשורה לשחמט מקוון, עיקר הביקורת בענף מופנית דווקא לעבר פיד"ה, על כך שלא פעל כדי לעצור את מופע הבריונות של קרמניק (פיד"ה פתח בחקירה נגדו רק לאחר מותו של נרודיצקי). ציוץ אחד של מנכ"ל פיד"ה, הרב אמן הישראלי אמיל סוטובסקי, עורר את זעמם במיוחד. "כמות האהבה שדניאל מקבל לאחר מותו היא חסרת תקדים", כתב שם, "אבל הנה הבעיה — איפה הייתם כולכם כשדניה היה חי ולא בטוב? דבר אחד ברור: אסור לקבל את האופן שבו קרמניק ניגש לדברים. התגובה שלו למותו של דניה דוחה ומבישה. פיד"ה הוא לא בית משפט לצדק, אבל נפעל במסגרת סמכותנו".
עבור רבים, סירובו של פיד"ה לקחת אחריות לחלקו בהגנה על שחקניו מעיד על חוסר יכולתו של הארגון המיושן להתאים את עצמו להווה. ולכך מצטרפת ביקורת ותיקה על הארגון, שבשנים האחרונות נהפכה דרמטית במיוחד ונוגעת לקשריו רבי השנים עם הקרמלין. בראש איגוד השחמט הבינלאומי מכהן מאז 2018 הכלכלן הרוסי ארקדי דבורקוביץ' (Dvorkovich), שעד לפני פחות מעשור היה סגן ראש ממשלת רוסיה תחת ולדימיר פוטין. קודמו בניהול האיגוד, קירסן איליומז'ינוב, היה נשיא קלמיקיה (רפובליקה בפדרציה הרוסית), וקיים קשרים דיפלומטיים עם רודנים כגון מועמר קדאפי וסדאם חוסיין. וב־2022, כשרוסיה פלשה לאוקראינה ופרצה המלחמה, המינוי של דבורקוביץ' הפך שנוי במחלוקת.
אומנם פיד"ה הוציא הודעת גינוי רשמית לפלישתה של רוסיה לאוקראינה עוד במרץ 2022, קרא להפסקת אש ואף אסר על שחקנים רוסים לשחק עם הדגל שלהם (איסור שבוטל השבוע). אך הוא יצטרך לעשות הרבה יותר מכך כדי לתקן את המוניטין שלו: בנובמבר 2024 אתר The Insider פרסם תחקיר שהעלה שכמחצית מתקציב התחרויות של הארגון מגיעה מספונסרים הקשורים להנהגה רוסית — הבולט שבהם הוא טימור טורלוב, נשיא התאחדות השחמט של קזחסטן ובעלי קבוצת הפיננסים Freedom Holding, שמוכרת בתור אחד הבנקים הפופולריים בקרב רוסים שמבקשים להנפיק כרטיסי אשראי הפועלים מחוץ למדינה.
תמונה מדאיגה עוד יותר בנוגע לאחיזה של רוסיה בפיד"ה עלתה מתחקיר שפרסם "פוליטיקו" במאי האחרון, ובו מתוארים קמפיין רוסי אגרסיבי לבחירת דבורקוביץ' לנשיאות, השתלטות של בכירים רוסים על שורות הארגון וקבלת החלטות שנוגדות את מדיניות הניטרליות של פיד"ה. כך למשל, ביוני 2024 ועדת האתיקה של פיד"ה החליטה להשעות לשנתיים את התאחדות השחמט הרוסית (RCF) בעקבות תלונה של התאחדות השחמט האוקראינית על ארגון טורנירים בשטחים כבושים ושיתוף פעולה עם אנשים הנתונים לסנקציות, ואף נזפה בדבורקוביץ'. אך בתוך שלושה חודשים הוועדה הפכה חלק גדול מהחלטתה, ביטלה את הנזיפה בנשיא והחליפה את ההשעיה בקנס של 45 אלף יורו.
"פיד"ה הוא כלי בעבודת הגיאופוליטיקה של רוסיה", אמר ל"פוליטיקו" אולכסנדר קמישין, ראש התאחדות השחמט האוקראינית. "דבורקוביץ' נושא ומיישם משימות שמגיעות מהקרמלין". וקספרוב הרוסי, שידוע כמתנגד ותיק לפוטין, הלך רחוק יותר ותיאר את פיד"ה בתור "היד הזרה של הקג"ב".
האם נסיקתה של צ'ס.קום לצד הזיקה הרוסית של פיד"ה תביא לסופו של איגוד השחמט והחלפת כוחות בענף? שחקנים בכירים בענף מדגישים שלמרות כל הבעיות, מעמדו של פיד"ה נותר יציב, והרלוונטיות שלו לא נפגעה גם בעידן הטורנירים נושאי הפרסים של צ'ס.קום. "רוב השחקנים משלבים בין תחרויות מקצועניות של פיד"ה לטורנירים אונליין, אבל לרוב מוחלט מאלה שיכולים להגיע להישגים רציניים הטורנירים של פיד"ה הם עדיין בראש סדר העדיפויות", אומר בוריס גלפנד, גדול שחמטאי ישראל ומי שהיה בעבר סגן אלוף העולם. "למי מהם שמבין שהתחרות קשה מדי, יש אלטרנטיבה — והם מנסים להצטיין בטורנירים אונליין. הטורנירים השבועיים בפלטפורמות המקוונות נושאים פרסים כספיים לא גבוהים מאוד, אבל הם מהנים לשחקנים טובים. אז הם משלבים, חלק מהם גם נעשים פרשנים. וכך למאות ואולי אלפי אנשים יש תחום עיסוק".
