הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת
"הבחירות הקרובות הן האירוע הכי משמעותי למדינת ישראל", אומר רן הר נבו. "זו שעת חירום אזרחית, רגע שבו מחאת הרחוב צריכה להפוך למנגנון פעולה מאורגן". הר נבו הוא ממייסדי פרויקט חמ"ל בחירות, שמנסה לתעל את האנרגיה והערבות ההדדית שנוצרו במחאה נגד ההפיכה המשטרית, בימים שאחרי אסון 7 באוקטובר ובמשך המאבק להשבת החטופים, ולהפוך אותן למבנה פעולה מאורגן. המטרה: להבטיח בכלים אזרחיים את עצם קיומן של בחירות, ולהבטיח שיהיו חופשיות, הוגנות ושוויוניות.
"התחושה היא שהממשלה למדה להכיל כל אקט של מחאה", אומר הר נבו. "גם אם יוצאים מיליון איש לרחוב, זה כבר לא מזיז לה, והציבור שואל את עצמו אם האקט הזה עוד מחזיר אוויר לריאות או דווקא מייצר ייאוש. החשש הוא מפני חוסר אונים נרכש, תחושה של הציבור שאין קשר בין הנחישות שבה הוא פועל לבין מה שקורה בפועל".
אז החלטתם לוותר על הרחוב ולהתמקד בבחירות?
"הבחירות שמתקרבות הן סוף סוף אקט אחד שאפשר לנקז אליו את כל הכוח המטורף שהיה כאן בשנתיים וחצי האחרונות ברחובות. זה האירוע, כאן צריך לשים את האנרגיות. הבחירות האלה יכולות להבטיח שישראל תישאר דמוקרטיה, ואין דבר משמעותי מזה. פרויקט חמ"ל בחירות נועד להיות הפלטפורמה שמרכזת את האנרגיה האזרחית הזו".
חברי החמ"ל מגיעים ממגוון גופי מחאה אזרחיים שפעלו בשלוש השנים האחרונות: איל נוה, ממייסדי תנועת אחים ואחיות לנשק; מיכל ביניש, שותפתו של נוה ליוזמת בונים מחדש, ששיקמה שכונות שלמות בעוטף עזה; הר נבו מיאללה תקווה; ושיראל חוגג מתנועת קומו, שנוסדה בידי משפחות 7 באוקטובר. אליהם הצטרפו פרופ’ יניב רוזנאי, חבר בפורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, שעמד בחזית ההתנגדות לרפורמה המשפטית; פרופ' קרין נהון, דקאנית בית הספר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן, שהובילה קבוצות עדכונים במחאה; והדס קליין, עדת מפתח בתיקי נתניהו שמובילה מאבקים משפטיים נגד הכפשות ברשת.
"לא מדובר ביוזמה מפלגתית בשום צורה, לא ב'מחנה', לא ב'גוש' ואפילו לא ב'צד', אלא בקבוצה של אנשים שבחרו לפעול על בסיס ערכים ולא לפי השתייכות פוליטית", מדגיש הר נבו.
המייסדים כולם "בוגרי" תנועות המחאה.
"הם אזרחים שמאמינים במדינה דמוקרטית־ליברלית, כפי שהוגדרה במגילת העצמאות. אנשים שמאמינים בשוויון, בחירות, בחופש ביטוי ובהפרדת רשויות" (ההימנעות של הר נבו מזיהוי פוליטי נובעת גם מהמגבלות שמטיל "תיקון V-15" לחוק הבחירות, שאותו הוא מכנה "מטונף" - ראו מסגרת).
המחאה עוד יכולה לגייס כוחות חדשים?
"כל מי שנשאר עד עכשיו על הקווים, שנשבר לו, שנמאס לו ללכת להפגין, או שהרגיש עד היום שהאקט של המחאה חסר משמעות — זה האירוע. הבחירות הן הרגע שקמים בשבילו מהכורסה. יש חבורה חסרת מעצורים, שעכשיו לא מכירה בנשיא העליון, אז מי אמר שהיא תכיר בתוצאות הבחירות?".
הר נבו: "הממשלה למדה להכיל כל מחאה, והבחירות הן סוף סוף אקט שאפשר לנקז אליו את כל הכוח המטורף שהיה כאן ברחובות. זה האירוע, כאן צריך לשים את האנרגיות, אין דבר משמעותי מזה. חמ"ל בחירות נועד להיות הפלטפורמה שתרכז את האנרגיה הזו"
5 צפייה בגלריה
הר נבו בסרטון שהפיץ. "אנחנו עובדים עם סיוע משפטי כדי להישאר במגבלות החוק"
(צילום מסך מתוך אינסטגרם)
"הגוש הליברלי מצא נרטיב"
חמ"ל הבחירות חולק לשלוש שכבות של פעילות: גיוס תודעתי, לרבות ניטור והפרכת פייק ניוז ותיאוריות קונספירציה; טוהר הבחירות, לרבות טיפול משפטי, טכנולוגי ולוגיסטי שיבטיח את תקינות הבחירות ויגן על ועדת הבחירות המרכזית; והנעה לפעולה, כולל גיוס מתנדבים, ארגון חוגי בית והפעלת מערך סיוע ביום הבחירות. כל אחד מהמובילים הופקד על חזית מסוימת במערכה האזרחית.
איל נוה מוקם בעורף, ויהיה אחראי לניהול, הלוגיסטיקה והתמיכה המינהלית לכלל אגפי הפרויקט. הוא ינסה להפוך את היוזמה האזרחית השאפתנית למכונה מתפקדת, על סמך הניסיון שצבר באחים ואחיות לנשק ובחמ"ל המתנדבים האזרחי שהוקם אחרי 7 באוקטובר, ושימש מעין מרכז שליטה, בעיקר בחודשי החירום הראשונים.
"עד לפני שלוש שנים לגוש הליברלי לא היה נרטיב", אומר נוה. "30 שנה אמרו לנו שזה גוש חלש, מפוצל, שלא יודע על מה הוא נלחם. האשימו אותו שהוא שכח מה זה להיות יהודי, והוא קיבל את זה".
מה השתנה?
"שהיום, לראשונה, יש נרטיב ברור. יש הבנה מה זה הגוש הזה ומה חשוב לו: דמוקרטיה, חירות, שוויון, זכויות אדם. זה התחיל עם ניסיון ההפיכה המשטרית, והמלחמה זיקקה עוד יותר את המחויבות לערכים האלה. ברגע שאיימו לנו על הבית, ברגע שאמרו לנו שהערכים שלנו לא חשובים ו'הדמוקרטיה שלכם' היא לא הדבר המרכזי, הבנו מי אנחנו. הבנו שדמוקרטיה אינה מובנת מאליה, היא לא כמו כוח המשיכה, גם אם התרגלנו לקיומה. והתעוררנו".
מה הבנת?
"שפוליטיקה זה הרבה יותר מלשים פתק בקלפי פעם בארבע שנים, היא מציאות יומיומית. התרגלנו לחשוב שפוליטיקה היא משהו מלוכלך שעדיף להתרחק ממנו, וההתרחקות הזו איפשרה לאחרים להשתלט על הזירה. פוליטיקה היא תרבות, ואנחנו רק עכשיו מתחילים לבנות אותה מחדש".
המחנה הליברלי קיים לא מהיום, וגם לא רק מתחילת ההפיכה המשטרית.
"לא באופן הזה. באמת לא היה מחנה כזה. כמות האנשים שאתה רואה עכשיו סביב הקמת חמ"ל הבחירות, ההצטרפות, ההתלהבות, זה משהו חדש. פתאום אתה רואה אנשים שלא העלו על דעתם להיות מזכירי קלפי או לעסוק בפוליטיקה, שמתעוררים ומוכנים לתת מעצמם. הם מבינים ששם, במוקדי ההשפעה, בקלפיות, במוסדות, נקבעים החיים שלנו, הצביון, הזהות. ובמקומות האלה לא היינו".
5 צפייה בגלריה
נווה בהפגנה בירושלים נגד ההפיכה המשטרית של אחים ואחיות לנשק, 2023. "כמות האנשים שאתה רואה בחמ"ל הבחירות, ההצטרפות, ההתלהבות, זה חדש"
איך זה לא פוליטי?
"אתה רואה את ההבדלים בין מי שחושב שחיי אדם הם ערך עליון לבין מי שמקדש נקמה - ואתה מבין שאלה לא רק מחלוקות פוליטיות, אלא גם פערים מוסריים עמוקים שמעצבים את מי שאנחנו כחברה. כאן המאמץ הגדול באמת הוא לבנות מחדש את המחנה הליברלי, כדי שידע לעמוד על ערכיו בלי להתנצל".
"להפוך התלהבות לפעולה"
כמו בחמ"ל האזרחי ובמיזם בונים מחדש, גם כאן יחד עם נוה עובדת מיכל ביניש, בתה של נשיאת בית המשפט העליון לשעבר דורית ביניש. "ב'בונים מחדש' שיקמנו שכונה שלמה בכפר עזה עם עשרות אלפי מתנדבים", אומרת ביניש. זה היה פרויקט סוחף, שנמשך ביישובים נוספים, אבל בשיחות עם רן הר נבו הבנו שהקרב הבא הוא כבר לא על שיקום, אלא על העתיד – על הבחירות הקרובות. הדבר הקריטי ביותר הוא איך נגיע לבחירות האלה, ואיך נדאג שיתנהלו באופן דמוקרטי והוגן".
איך?
"אנחנו בונים את זה באותו מודל של החמ"ל האזרחי, כלומר גם כאן מדובר במעין חממה של סטארט־אפים אזרחיים, שכל אחד מהם מספק מענה לצורך בשטח: מתשתיות, דרך קבלת תמיכה ותקשורת עד ייעוץ משפטי וארגוני. יש לנו מטה רוחבי ואפליקציה לאיגוד כל הפעילות ולגיוס מתנדבים מומחים. הרעיון הוא לייצר מנגנון שמחבר בין ההתלהבות האזרחית לבין פעולה אפקטיבית".
איך הופכים התלהבות לפעולה?
"שיראל חוגג, למשל, אחראי לתחום חוגי הבית, שהוא לב הפעולה הקהילתית שלנו. כבר היום יש לנו מעל 20 אלף נרשמים, בלי שעשינו כמעט פרסום. אחר כך מגיע שלב הסינון, כי לא כל מי שמצטרף מתאים. יש לנו צוות שבודק כל שם של מועמד, כדי לוודא שאנחנו מכניסים רק אנשים שניתן לסמוך עליהם. ואז מגיע שלב ההכשרות – יש לנו כבר קאדר של אנשים שעברו הכשרה ויודעים איך לדבר עם הציבור בחוג בית. כל חוג בית כזה הופך למכפיל כוח ומצרף עוד עשרות אנשים, שביום הבחירות יהיו בשטח ובקלפיות וידעו בדיוק מה לעשות".
הרבה גופים אזרחיים ניסו להשפיע על הבחירות ולא הצליחו. למה שאתם תצליחו?
"החברה האזרחית היא הכוח שהחזיר את החטופים והכוח שעיכב את הניסיון לנרמל את ההפיכה המשטרית, זה הישג שלא ניתן להתכחש לו. האופוזיציה האמיתית בשנים האחרונות היא הרחוב. החזרת החטופים היא תעודת כבוד לחברה האזרחית, וזה אחד הדברים שעומדים לטובתנו. השבוע האחרון חיזק את תחושת היכולת הזאת, והמסר ברור: קחו את האמונה הזו, התאמצו, ותצליחו להביא את הניצחון".
את בתה של דורית ביניש. המאבק שלך נובע מהרצון לשמור על בית המשפט שאמך עמדה בראשו?
"אני מחוברת לזה מילדות, אבל זה לא קשור לשמירה על משהו שלה, אלא נובע מהצורך במדינה דמוקרטית וליברלית, ומההבנה שצריך להילחם עליה. ההבנה הזו, של חשיבות המאבק, קשורה לבית שבו גדלתי: לצאת להילחם, לא לפחד, להשמיע את דעתך. הערך הזה קשור באמת לאמא שלי – לא לוותר".
חוגג: "מאות מנחים עוברים הכשרה לניהול חוגי בית, כדי לספר את הסיפור של המחנה הדמוקרטי ולהבהיר את עמדותיו. נשים דגש על אזורים המזוהים עם הימין – עיירות פיתוח ושכונות של בני שכבות חברתיות נמוכות, שלרוב מזוהות עם הליכוד ומצביעות לנתניהו"
5 צפייה בגלריה
חוגג. "השיח הפוליטי הפך רעיל, בינוני ושטחי. מה שאנחנו מציעים הוא אלטרנטיבה"
(צילום: דנה קופל)
"חלום בלהות דמוקרטי"
על טוהר הבחירות בחמ"ל מופקד פרופ' יניב רוזנאי מבית הספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן, שנחשב אחד המובילים בתחום המשפט החוקתי. תפקידו הוא לעקוב אחר החוקים, התקנות והמהלכים המינהליים שמקדמת הממשלה לקראת יום הבחירות, כדי לוודא שהמערכת תתנהל באופן הוגן, שקוף ודמוקרטי. רק השבוע, עם פתיחת מושב הכנסת, הופצו שפע הצעות חוק ורעיונות שנועדו להטות את הבחירות לטובת הקואליציה הנוכחית, כמו הנמכת אחוז החסימה או הורדת גיל ההצבעה ל־17 שנה.
"אלו הבחירות המכריעות ביותר לעתיד המדינה", אומר רוזנאי. "הן יכריעו אם היא תמשיך במסלול של שחיקה דמוקרטית והתרחקות מערכים ליברליים, או שנצליח לעצור ולחשב מסלול מחדש".
ממה אתם חוששים?
"יש בצנרת עשרות הצעות חוק פרטיות שעוסקות בבחירות, וחלקן כבר בשלבי חקיקה מתקדמים - אושרו בוועדת השרים או עברו הצבעה טרומית. הצעת החוק המתקדמת ביותר היא זו שמבקשת להרחיב את היכולת לפסול מועמדים לכנסת בעילה של תמיכה במאבק מזוין, ולצמצם את הביקורת השיפוטית על פסילה כזו. זה קריטי לקואליציה הנוכחית, כי פסילת מועמדים או רשימות ערביות משרתת את המטרה של דיכוי הצבעה בחברה הערבית.
"לצד זה יש הצעות נוספות בצנרת, כמו ביטול או הגבלת סמכות בית המשפט העליון להתערב בפסילת מועמדים על ידי ועדת הבחירות המרכזית - מה שיאפשר בסבירות גבוהה פסילת ערבים בלבד; הצעות למניעת התמודדות של 'תומכי חרם' או מי שטוען שישראל מבצעת פשעי מלחמה; והצעה למנוע מראש מפלגה שהותירה חובות לשוב ולהיבחר במפלגה חדשה. לא בכדי הצעת החוק הזו מכונה 'חוק בנט'".
רוזנאי מזכיר גם את הצעת החוק שהוקפאה בשלב זה, שלפיה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית ימונה לפי המלצת יו"ר הכנסת ולא יהיה שופט עליון. את הניסיון הזה הוא מגדיר כ"חלום בלהות דמוקרטי", לאור תפקידו המרכזי של יו"ר הוועדה בהבטחת הגינות הבחירות והאמון הציבורי בהן. "ולכל ההצעות האלה", אומר רוזנאי, "יש להוסיף עוד מגוון רחב של אמצעים שעשויים להשפיע על טוהר הבחירות וקשורים לתעמולת בחירות, הפצת מידע כוזב ומטעה, דיפ פייק, הונאה ברשתות ועוד".
תוצאות הבחירות יהיו מוסכמות בסופו של דבר?
"קיימת גם סכנה של סירוב להכיר בתוצאות הבחירות, כפי שראינו במדינות אחרות, ולשם כך יש ניסיון לפגוע בלגיטימיות של ההליך. זה נפוץ במשטרים פופוליסטים הטוענים שהשלטון הוא — ורק הוא — מייצג העם האמיתי. ואיך אפשר שהעם יפסיד בבחירות?"
איך אתם מתכננים לפעול נגד כל אלה?
"שורה של עורכי דין, משפטנים ואנשי מדע המדינה קודם כל תתריע. ובמידת הצורך נגיש עתירות ונפעיל גופים שונים בדרכים משפטיות, פוליטיות ובשיתוף החברה האזרחית כדי לעצור יוזמות כאלה".
קליין: "המחיר הציבורי של דיבה אינו רק בפגיעה באדם פרטי. זה גורם לכך שלא יהיו עדים יותר במדינה. מי שהיה עד לשחיתות וראה מה שאני עברתי יגיד לעצמו 'מה אני צריך את זה? אני לא מדבר'. זה משתק, ולכן נקים מערך מתנדבים שינהלו הליכי דיבה"
5 צפייה בגלריה
קליין בבית המשפט. "אני לא אחת שמורידה ראש ומחכה שיעבור. הדרך היחידה היא לתבוע"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
"להגן על ערכים, לא אנשים"
מי שאמורה לפעול בחמ"ל הבחירות לצד המערך המשפטי היא פרופ׳ קרין נהון, שאחראית לתחום המדיה והתודעה - זירת המאבק על נרטיבים, מידע והשפעה ציבורית. נהון חוקרת זה שנים את יחסי הכוח בין תקשורת, טכנולוגיה ודמוקרטיה, ומשוכנעת שמדובר בקרב מכריע לא רק על דעת הקהל, אלא גם על עצם היכולת של הציבור לשמור על תודעה ביקורתית בתקופה של מאבק פוליטי מתמשך.
"המטרה המרכזית שלנו היא להוריד את רמת הפייק — את השקרים, ההגזמות והמציאויות האלטרנטיביות שמציפות את הרשת, בעיקר בתקופת בחירות," אומרת נהון, "במקביל, ננסה ליצור שיח ציבורי אחר, שמבוסס על עובדות ומידע אמין ולא על תחושות בטן".
קצת מאוחר לא? איך אפשר להתמודד, למשל, עם קונספירציה שמתקבעת אצל רבים, ולפיה אחים לנשק, השב"כ והמחאה אשמים באסון 7 באוקטובר?
"נניח שאתה רוצה להזים את הקונספירציה הזו, אתה צריך סרטונים, אתה צריך וידיאו, אתה צריך לחזור אחורה להבין מה היה, מי אמר מה ואיפה. ואתה צריך הרבה אנשים שיגידו את הדברים האלה. יש היום מתקפות יזומות על מה שאני מכנה 'נכסים דיגיטליים' — עיתונאים, פעילים, אנשי חברה אזרחית. ההתקפות עליהם יוצרות פחד וספירלת שתיקה, ואנשים חוששים להביע עמדה. תפקיד החמ"ל הדיגיטלי הוא לספק להם שכפ״ץ — רשת תמיכה שתחזק את ביטחונם להמשיך לדבר גם כשהם תחת אש.
"את יסודות הדמוקרטיה אפשר לערער בקלות מבהילה, ולרשתות החברתיות יש תפקיד מכריע במאבק הזה: שם מתנהל השיח הפוליטי שבו נקבע מה חשוב ומה נדחק הצדה. מול זה אנחנו רוצים למצב סדר יום ציבורי יהודי־דמוקרטי עם דגש ליברלי, שמבוסס על ערכי מגילת העצמאות. זה הסיפור".
הרשת לא משנה בקלות את דעתה, שלא לדבר על אלפי בוטים שכבר פועלים היום בדיוק כדי לערער את סדר היום.
"אנחנו לא קונים בוטים ולא מפעילים מניפולציות. אנחנו עובדים עם הון אנושי אמיתי: מאות מתנדבים, אנשי החברה האזרחית, שמאמינים בדמוקרטיה ורוצים להשפיע. בימים אלה מוקמת קבוצה ייעודית של מגיבים ברשתות, שמטרתה להתמודד עם בוטים וחשבונות פייק. הם יפעלו בקו תקיף כדי להפגין נוכחות אגרסיבית ברשת ולעצב נרטיב נגדי, על בסיס דף מסרים מסודר שיתעדכן ויופץ באופן שוטף. כך נייצר שיח ציבורי עם אמירות ערכיות ברורות על מה שחשוב באמת ועל הכיוון שאליו המדינה צריכה לפנות".
תגנו גם על פקידים, למשל על היועמ"שית, אנשי הפרקליטות או שופטים?
"אני לא מגוננת על אנשים אלא על מהות וערכים. מאז ההפיכה המשטרית נהיה ספורט לאומי לתקוף פקידי ציבור – שלא יכולים להגן על עצמם ולספר את גרסתם. הם הפכו למטרה קלה, וכאן צריך לעמוד ולהגן על עצם הרעיון של שירות ציבורי עצמאי ומקצועי.
"אנחנו מנסים לייצר את השכפ״ץ, את כיפת הברזל של הדמוקרטיה הישראלית. ואם צריך להגן על שופטים, נגן עליהם. מערכת המשפט מותקפת יום־יום, והיא אולי הבלם האחרון בפני כוח בלתי מוגבל של הקואליציה. הם קוראים לזה משילות, אבל זו לא משילות – זו פעולה בלי מגבלות. ודמוקרטיה, בדיוק להפך, היא מערכת של מגבלות, איזונים ובלמים, אחריות".
5 צפייה בגלריה
רוזנאי. "מנסים לפגוע בהליך, כדי להכשיר סירוב להכיר בתוצאות הבחירות"
(צילום: עוז מועלם)
"מערכת התמודדות עם דיבה"
מעטות הדמויות שעמדו בלב הסערה הציבורית כמו הדס קליין. העוזרת האישית לשעבר של ארנון מילצ'ן, שהעידה במשפט נתניהו וחשפה את פרטי הקשרים בינו לבין המיליארדר, הפכה באחת מאשה אנונימית למטרה קבועה של מתקפות מימין. אלה כללו חדירה לפרטיותה, הטרדה, איומים בפגיעה פיזית, קמפיינים אלימים ברשתות ואינספור השמצות, הכפשות וניסיונות לפגוע בשמה.
קליין לא נרתעה, ובשלוש השנים שחלפו מעדותה ניהלה מאבקים משפטיים נגד משמיציה והפכה לסמל למאבק על גבולות השיח. על בסיס הניסיון שצברה היא מקימה כעת את חמ"ל דיבה - תשתית אזרחית למאבק בתעשיית השקרים והאיומים, שהפכו לחלק בלתי נפרד מהפוליטיקה בארץ. "בתקופת העדות שלי חוויתי דברים איומים עם מכונת הרעל. הייתי בטוחה שזה יירגע בסיום העדות, אבל זה רק החריף", אומרת קליין. "התחיל מרדף אחריי, מסע צלב, שלא נגמר עד היום. זה בא בגלים – בכל פעם שביבי עולה להעיד, שמי חוזר - ולא במקרה. זה מנגנון שמכוון היטב".
כיצד התמודדת?
"מלכתחילה היה לי ברור שהדרך היחידה היא לתבוע את כולם. אני לא אחת שמורידה ראש ומחכה שיעבור. החלטתי, בשביל עצמי ומשפחתי, שלא אהיה קורבן. איש לא ירדוף אותי, אני ארדוף את האחרים. הגשתי תביעות גדולות ואנחנו בדיונים כל הזמן. אני לא רוצה גישור ולא פשרות, אני מעוניינת להגיע להוכחות ולקבל פסקי דין. הרבה פעמים שאלו אותי 'למה את מעלה את הדיבה המטונפת שלהם?', ואני עונה שאני לא מתביישת. מי שצריך להתבייש הוא מי שכתב עליי שאני זונה או נערת ליווי. הבנות שלי יודעות שאלה שקרים, הם לא מצליחים לפגוע במשפחתי, אבל אילו שתקתי הייתי היום אדם מאוד עצוב. השקרים רק הולכים ומתגברים, ואני רואה איך אנשים מאמינים להם.
"תשמע, אלי ציפורי כותב ורמז לרומן שכאילו היה לי עם יוסי כהן, וברגע נהיה כאילו באמת היה לי רומן. אני לא אוותר עד שיוסי כהן ייצא ויגיד בפומבי שלא היו דברים מעולם. כי בינתיים מי שנפגע זו אני".
קליין אומרת שהחמ"ל שהקימה נולד מהצורך לבנות הגנה אזרחית, כמעט רגשית, מפני טרור תודעתי. "בניתי עם חבר, שכיום שותף איתי גם בחמ״ל דיבה, פלטפורמה להתמודדות עם זה. אנחנו מזהים דיבה ברף הגבוה ביותר ושולחים מכתב לאותו אדם. הוא ניגש לעורך דין, שממליץ לו להגיע לפשרה כי להילחם איתי יעלה לו יותר. עד כה יצאו כ־300 מכתבים וקיבלנו את רוב הכסף, אפילו בלי להגיע לבית משפט".
ועכשיו תעבירי את זה למאבק ציבורי רחב יותר?
"נרחיב את זה גם לדיבות על אנשים אחרים. נדרוש כסף, ואז התנצלות, ואז מחיקת הפוסט המכפיש".
למה להיכנס למקרים פרטיים של אחרים?
"כי המחיר הציבורי של דיבה אינו מסתכם רק בפגיעה באדם הפרטי. זה גורם לכך שלא יהיו עדים יותר במדינה. מי שהיה עד לשחיתות וראה מה שאני עברתי יגיד לעצמו 'מה אני צריך את זה? אני לא מדבר'. אנשים מפחדים וזה משתק את כולם".
איך זה ינוהל אופרטיבית?
"נקים מערך משולב של מתנדבים וסטודנטים, בעיקר מתחום המשפטים, שינהלו את התהליך. זו תהיה בשבילם הזדמנות אדירה ללמוד מקרוב מקרים אמיתיים של דיבה ולעבוד לצד עורכי דין מהשורה הראשונה, שחלק מהם כבר הציעו להתנדב.
"לצדם יפעלו מתנדבים שיעסקו בניטור הרשת. נכשיר אותם להבין מה היא דיבה ומה לא. כל מקרה יעבור בסוף בדיקה משפטית מסודרת, לפני שנחליט אם לפעול. נחשוף ונוקיע את התופעה הזאת, כי זו פשוט רעה חולה. חלק מחמ"ל הדיבה יכלול מערך שבו גם בכירים לשעבר שנפגעו בעצמם מהכפשות".
"לא על מי, אלא על מה ואיך"
לקשר עם הציבור יהיה אחראי שיראל חוגג, מנכ"ל רשת AM:PM וממייסדי תנועת קומו, שאחותו ובעלה נפצעו קשה ב־7 באוקטובר בכפר עזה. חוגג, שפרץ לתודעה בזכות מונולוג זועם וכואב מול מצלמות ערוץ 14, יוביל חוגי בית ומפגשים לקראת הבחירות, וביום הבחירות עצמו ידרבן לצאת להצביע. "לא נגיד לאנשים במי לבחור", אומר חוגג. "המטרה היא לדבר על הערכים שמדינת ישראל צריכה להיבנות עליהם – אחריות, שקיפות, מצוינות, מנהיגות אמיצה. לא על מי, אלא על מה ועל איך".
במפגשים הללו, הוא מסביר, יידונו גם נושאים מהותיים כמו הקמת ועדת חקירה ממלכתית, הצורך בקבלת אחריות מצד הדרג המדיני, והגדרת מדדי הצלחה חדשים למנהיגות. "כשאנחנו משווים את מה שקורה היום במרחב הציבורי למה שהיינו רוצים לראות, אנחנו מבינים עד כמה השיח הפוליטי הפך רעיל, בינוני ושטחי. מה שאנחנו מציעים הוא אלטרנטיבה: שיח אחראי, מאחד ובונה, שמבוסס על האחריות שלנו כאזרחים לשנות את התרבות הפוליטית ואת הערכים שמובילים אותנו".
איך זה יתבצע בפועל?
"בימים אלה עוברים מאות מנחים הכשרה לניהול חוגי בית ברחבי הארץ, במטרה לספר את הסיפור של המחנה הדמוקרטי ולהבהיר את עמדותיו. נשים דגש דווקא על אזורים המזוהים עם הימין – עיירות פיתוח ושכונות מגורים של בני שכבות חברתיות נמוכות, שבדרך כלל מזוהות עם הליכוד ותומכות בנתניהו".
התיקון שמאיים על פעילות אזרחית
"חוק V15 מטונף, נסתדר איתו"
הזהירות של רן הר נבו ויתר חברי החמ"ל מפני זיהוי מפלגתי אינה מקרית, ונובעת מתיקון מס' 35 לחוק מימון מפלגות, המכונה "חוק V15". התיקון, מ־2017, היה תגובה לפעילות התנועה האזרחית Victory 2015, שהוקמה ערב הבחירות באותה שנה כדי להביא לסיום שלטון הימין.
V15 השתמשה בכלים שנלקחו מקמפיינים אמריקאיים, כגון ניתוחי דאטה, מיפוי בוחרים, מיקוד פעילות דיגיטלית ועבודת שטח. היא הפכה לסמל של אקטיביזם אזרחי, אך כשלה במבחן התוצאה: נתניהו שוב ניצח. חרף הכישלון, בליכוד תרגמו את פעילות התנועה לנרטיב של "קמפיין מימון זר להפלת ממשלה נבחרת", ומיהרו לסתום פרצות כדי למנוע מגופים אזרחיים לפעול מחוץ למערכת המפלגתית ולהשפיע על הבחירות.
חוק V15 לא היה תגובה פרופורציונלית, אלא ענישה גורפת בגלל תנועה אזרחית שהבהילה את השלטון. לפי תיקון 35, "גוף פעיל בבחירות" הוא כל מי שחוצה את הקו שבין פעילות אזרחית רגילה לניסיון להשפיע ישירות על תוצאות הבחירות. לפי החוק, כל מי שמשקיע מעל 113 אלף שקל בפרסום, פנייה לבוחרים, הסעת מצביעים או הקמת מאגרי מידע פוליטי, מחויב להירשם אצל מבקר המדינה, לדווח על מקורות המימון וכפוף למגבלות נוקשות.
מאז התיקון, הגבול בין פעילות אזרחית לפוליטית הפך דק ומסוכן לחציה. כל גוף או יוזמה שמדברים על שינוי, צדק חברתי או חיזוק הדמוקרטיה עלולים להיחשב "גוף פעיל בבחירות" ולספוג סנקציות או דרישות פיקוח מחמירות. הר נבו מבין היטב שכיום בישראל גם אמירה כללית על ערכים דמוקרטיים עלולה להיתפס כפוליטית, והוא שוקל את מילותיו בקפידה. העובדה שאזרחים נאלצים למדוד כל ביטוי אזרחי במונחים משפטיים היא כנראה העדות הברורה ביותר להשפעתו המצננת של החוק. "זה חוק מטונף", אומר הר נבו, "מטרתו הבוטה היא למנוע מהחברה האזרחית להיות מעורבת בהליך הכי דמוקרטי שעליו מבוססת כל דמוקרטיה בעולם. במובן הזה אין אח ורע לחוק הזה באף דמוקרטיה".
כיצד אתם מתגברים על המכשול?
"אנחנו עובדים עם סיוע משפטי כבד, כדי להישאר במגבלות החוק. לכן אני מדגיש שאנחנו נלחמים פה על רעיון, על אידאה, על דמוקרטיה יהודית־ליברלית ברוח מגילת העצמאות. אנחנו לא מדברים עם אף מפלגה, לא קשורים לאף מפלגה, לא דוחפים מצביעים להצביע לאף מפלגה ולא מנסים להיות פוליטיקאים. כן, החוק מסריח, אבל אנחנו בתוך מגבלותיו. החברה האזרחית כולה, ללא יוצא מן הכלל, עומדת מול החוק הזה ומתאימה את עצמה אליו".
