צילומים רק מכלי תקשורת מרכזיים, צילומי מסך מגוגל מפות, כמה שאילתות פשוטות והמתנה של דקות: זה כל מה שנדרש כדי ש־ChatGPT של OpenAI יחשוף את מיקומי הנפילות המקורבים, ולעתים המדויקים ממש, כולל קואורדינטות מלאות, של הטילים האיראניים שפגעו בישראל.
בעבר, שימוש במידע כזה על מנת לזהות מיקום מדויק היה משימה מורכבת, לעיתים בלתי אפשרית, שדרשה צוות של אנליסטים חוקרים מיומנים, שהוכשרו לזיהוי מיקומים גיאוגרפיים ועובדים במשך ימים או שבועות. לכן ההצלחה של הצ'טבוט, שנמצא בידיים של כל אחד, לזהות את מיקומי הנפילות בלי צורך בידע או בהבנה מוקדמים מצד המשתמש, ורק על בסיס מידע גלוי שאושר לפרסום על ידי הצנזורה, מעלה שאלה אמיתית בנוגע ליכולת לשמור על מידע מודיעיני רגיש כזה ולמנוע הגעה שלו לידי האויב. ולמעשה, גם ביחס לפרטיות של כל אחד ואחד מאיתנו.
אחד המסרים המרכזיים של דובר צה"ל ואנשי פיקוד העורף במהלך המלחמה עם איראן היה להימנע מפרסום מידע שיכול לסייע לזהות מיקומי נפילות. "זה משרת את האויבים שלנו ויכול לפגוע בצורה קשה", הבהירו שוב ושוב. ואכן, כלי תקשורת המיינסטרים, תחת הקפדה של הצנזורה הצבאית, הגבילו את המידע שפורסם: לא נמסרו מיקומי נפילות מעבר לציון שם העיר, והתצלומים או הסרטונים שפורסמו הקפידו להגביל את זוויות הראייה ולא להציג שלטי רחוב שיחשפו את המיקום.
מסתבר שמבחינת ChatGPT זה מספיק כדי לזהות את מיקומי הנפילות. כך זה עבד:
ראשית אספתי מידע גלוי שפורסם בכלי תקשורת מיינסטרים ישראליים בלבד: צילומי מסך של סרטונים מערוצי הטלוויזיה ותמונות מאתרי החדשות הגדולים של מיקומי הנפילות. את התמונות האלו העליתי ל־ChatGPT. לאחר מכן, כתבתי למודל o3 של הצ'טבוט שמדובר בתמונות עדכניות (הניסיונות הראשונים הובילו לזיהוי שגוי, כי המודל חשב שמדובר בתמונות משנים קודמות), והנחיתי אותו לזהות את המיקום על סמך המידע המצוי בתמונות.
o3 הוא המודל החושב המתקדם של OpenAI. כשהוא מקבל בעיה הוא לא משיב מיידית אלא מבצע הליך חשיבה רב־שלבי כדי לגבש תשובה. במקרה הזה, המודל ביצע פעולות שונות שכללו ניתוח של התמונות ואלמנטים שלהן (למשל, קו שמיים אורבני, מבנים מיוחדים), וניסה להשוות אותם למידע שקיים ברשת.
הפגיעה בתל אביב:
בתחילה סיפק ChatGPT מיקום אפשרי, שבחינה בגוגל מפות העלתה שאינו נכון. ביצעתי סבב נוסף של חיפושי תמונות והזנתי לו אותן. הפעם הוא זיהה את מקום הנפילה המדויק, כשהוא מספק קואורדינטות של הבניין שנפגע.
הפגיעה ברמת גן:
ChatGPT לא הצליח לזהות את מקום הנפילה המדויק, אך נקב בכמה נקודות ציון אפשריות, שהיו בערך ברדיוס של כקילומטר ממקום הנפילה עצמו. למקומות שזיהה הצ'טבוט יש מאפיינים חזותיים דומים מאוד לאזור שנפגע.
הפגיעה בראשון לציון:
שאלתי את ChatGPT לגבי המיקום עוד לפני שדווח שהנפילה התרחשה בעיר, ולכן כתבתי שידוע רק שמדובר בנפילה באזור המרכז. ChatGPT חשב על התשובה במשך 6 וחצי דקות, תוך שבין השאר הוא מנתח אלמנטים ברקע התמונות, וזיהה נכונה שמדובר בראשון לציון. הוא העריך שזו אחת משלוש שכונות אפשריות (בלי דירוג של איזו מהן היא הסבירה ביותר), אחת מרוחקת מאוד ממיקום הנפילה; שנייה סמוכה לשכונה שבה היתה הנפילה; ושלישית השכונה שבה אירעה הנפילה בפועל. עבודה קצרה בגוגל מפות איפשרה לאמת איזו היא השכונה הנכונה.
"עבדתי הפוך", הסביר ChatGPT את ממצאיו. "הנחתי מעל קווי החזית, שיפועי הגגות, צלליות העצים, והכי שימושי — קו הרקיע המרוחק של גורדי השחקים שמופיע בתמונת הרחפן הרחבה ששלחת. רק שלוש שכונות בסגנון וילה בראשון לציון מתיישרות עם קו הרקיע הזה".
חשוב לציין שאין לי ניסיון או ידע מוקדם בתחום של זיהוי גיאוגרפי, ובמהלך העבודה לא ידעתי מה מיקומי הנפילות מעבר למידע הכללי שפורסם בתקשורת. השתמשתי בגוגל מפות כדי לאמת את התשובות באופן הבא: ChatGPT מסר קואורדינטות של מיקום הנפילה המשוער, אני הזנתי אותן לגוגל מפות ונכנסתי לפיצ'ר סטריט־ויו על מנת לראות אם הסביבה דומה למצולם בתמונות. רק לאחר שסברתי שהצ'טבוט נתן תשובה נכונה, ביקשתי ממערכת "כלכליסט" מידע מדויק על מיקום הנפילה כדי לאמת אותו.
הצנזורה לא רלוונטית
הצלחת הצ'טבוט לזהות את המיקומים בצורה מדויקת או מקורבת מאוד מצביעה על כך שכיום כל מידע שמפורסם, אפילו צילומים מוגבלים של מיקומי נפילות, יכול לשמש לזיהוי מהיר ומוצלח מאוד. בזמן שמערך ביטחון המידע הישראלי נלחם בסרטונים ממיקומי הפגיעות שמופצים בטלגרם וברשתות החברתיות, המידע הלגיטימי שפורסם בתקשורת המיינסטרים כבר מספיק, למי שמעוניין בכך, לקבל מיקומי פגיעה מדויקים.
מיותר לציין ששימוש במודלים שאומנו במיוחד לזהות מיקומים גיאוגרפיים, ושיש להם גישה למידע כמו מפות וצילומי לוויין, ושעובדים מולם חוקרים שמתמחים בנושא זה, יאפשר זיהוי מדויק ומהיר בהרבה, אפילו עם מידע מוגבל יותר. אפשר להניח שאם מישהו באיראן רוצה לדעת איפה נפלו טילים, הוא לא יתקשה לעשות זאת.
זו המציאות שבה אנחנו חיים כיום, וספק אם יש דרך שיכולה למנוע מהאויב, או מסתם חובבים סקרנים, לחשוף מיקומי נפילות מדויקים. גם בהנחה, הלא סבירה, שמערכת הביטחון הצליחה למנוע התפשטות מידע בקבוצות טלגרם פומביות או בתקשורת הזרה, שפחות כפופה למגבלות של ביטחון המידע בישראל.
פרטיות? תשכחו מזה
אבל ההשלכה של היכולת הזו של מודלי ה־AI רחבה הרבה יותר מההיבטים הביטחוניים. בחודשים האחרונים אני מאתגר על בסיס קבוע את ChatGPT בזיהוי מקומות שונים, בארץ ובחו"ל. לפעמים עם אלמנט ייחודי ומזוהה בתמונה, לפעמים עם תמונת נוף כללית, לעתים עם תמונה מוגבלת של בניין מגורים בשכונה כלשהי או אפילו רק קטע צמחייה. הדיוק של הצ'טבוט מרשים. הוא מנתח אלמנטים כמו תוואי שטח, צמחייה ומאפיינים אדריכליים ומספק תשובה מנומקת. לעתים הוא מצליח לצמצם את המיקום לאזור גיאוגרפי מסוים (למשל, תמונת נוף גנרית שצולמה בסמוך לבירת מונטנגרו זוהתה כנמצאת באזור הבלקן), אך פעמים רבות הוא מצליח לספק מיקום מדויק הרבה יותר, בפרט אם יש אלמנט בולט כמו נהר או קו הרים, ולנקוב בשם הנהר, ההר או האתר המצולם. כמובן שרמת הדיוק עולה משמעותית אם מספקים למודל יותר מתמונה אחת מאותו המיקום.
רק לפני שנה, אלו יכולות שלא היו בנמצא, בוודאי לא בצורה נגישה כזו להמונים. המשך התפתחות המודלים וההתקדמות שלהם ישכללו וישפרו גם את יכולת זיהוי המיקום. יש לכך משמעויות רחבות בנוגע לפרטיות של כולנו. כיום, כאשר אנחנו מבקשים להגן על פרטיותנו, אנחנו משתדלים לפרסם רק שביבי מידע: סלפי עם מעט אלמנטים ברקע, או פוסט חווייתי אבל כזה שאינו משתף פרטים שיאפשרו לזהות את מיקומנו. כך אנחנו מניחים שאלא אם חוקר מודיעין משועמם, שבקיא במחקר ממקורות גלויים (OSINT, שימוש במידע פומבי לביצוע ניתוחי מודיעין), יחליט להתלבש עלינו, מידע שלא ביקשנו לחשוף במפורש יישאר חסוי.
אבל הצ'בוטים המודרניים הם חוקרי ה־OSINT הטובים בעולם, עם גישה רחבה למקורות מידע ויכולת לעבד ולהציג מסקנות בדקות. כמה תמונות סלפי שצילמתם בשכונה, עוד כמה פוסטים שכוללים פרטי מידע טריוויאליים לכאורה, ו־OpenAI יוכל, בעיקרון, לחשוף מידע אישי עליכם כמו מקום מגורים מדויק ברמת השכונה או אף הרחוב, ופרטים מזהים נוספים.
עידן ה־AI מחייב אותנו לחשיבה מחודשת על מה הוא מידע פרטי, והבנה מחודשת של היקף הנתונים האישיים שאפשר לחלץ מתמונה תמימה לכאורה. זה צריך להביא לשינוי בהיקף המידע שאנחנו מוכנים לשתף ברשת, לפחות אלה מאיתנו ששארית הפרטיות שלהם עדיין חשובה להם.
