הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת
1 הנה חידה לקיץ: כמה עולה, בערך, חופשה משפחתית לקיץ הקרוב? בזמן הזה שבו כולם לוקחים חופשות, בשבועיים האחרונים של אוגוסט, כשלילדים אין שום מסגרת וממילא אי אפשר לעבוד ממילא. זרקו מספר.
כשחברה הציעה שנצטרף לחופשה שהם הזמינו בתאילנד, יעד ישראלי טיפוסי לכל הדעות, נכנסתי לרשת כדי להבין כמה זה יעלה לנו. מנוע חיפוש הטיסות google flights התעקש להציג לי את מחירי הכרטיסים בשקלים, לא בדולרים. ראיתי את המספר, חמש ספרות, והיה ברור לי שהוא טועה. 35,825. גם אחרי שהבנתי שזה בשקלים חשבתי: לא יכול להיות שזה המחיר. ואנחנו מדברים רק על הטיסות, כן?
אבל ככל שחיפשתי יותר הבנתי שזו לא טעות, ושאלה המחירים. ככה בערך עולה טיסה ישירה של אל על לקוסומוי, 14 שעות, שני הורים ושני ילדים. ומה אם לא נטוס ישיר אלא עם קונקשן, או קונקשנס? נגיד עם שתי עצירות ביניים, באיחוד האמירויות ובבנגקוק, סיוט של 21-18 שעות? 25 אלף שקל. גם אם אני לוקח את זה, עם לינה ואוכל אנחנו יכולים להגיע לחופשה של 50-40 אלף. ולא תגידו שמדובר בחופשה של פעם בחיים, עם זיכרונות לשנים, מסע בפינות האקזוטיות של יפן, טיול שורשים במרוקו, גילוי מחדש של אפריקה, טיול בפארקים עוצרי הנשימה של צפון אמריקה או ביערות הגשם המדהימים בדרומה, וגם לאנטארטיקה אני לא מנסה להגיע כרגע. זו לא חופשה מופלאה ויקרה מראש כמו הטיול הגדול שעשינו בניו זילנד לפני יותר מעשור. רוב החופשות הן לא חופשות של פעם בחיים. מה כבר ביקשתי עכשיו, שבועיים התאוששות על החוף בקוסמוי. קצת לנשום, להעביר את הזמן לילדים. איך חופשה כזו עולה יותר משתי משכורות נטו של משפחה ישראלית ממוצעת (21 אלף בחודש, לפי הלמ"ס)?
ישראל במצור כבר כמעט שנתיים. יש פחות טיסות, והן יקרות, ומתבטלות, והמלונאים הישראלים מתחזרים וגוזרים יופי של קופון. חזרנו לשנות ה־80, בלי חופשות בחו"ל
2 אני אוהב את החברים שלי (החכמים, שהזמינו מראש ולכן יותר בזול) וממש הייתי שמח להעביר איתם את סוף הקיץ, כפי שעשינו בקיצים קודמים, אבל לא נוציא על זה50-40 אלף שקל. אז בדקנו אפשרויות אחרות לשבועיים האחרונים של אוגוסט. נאפולי 15 אלף, פריז 12 אלף, ברצלונה 11 אלף. ללונדון נוכל להגיע ב־9,000, אם נלך על קונקשנים והמסע כולו יימשך 41 שעות ו־30 דקות. הי, גם זו דרך להעביר איזה שלושה ימים באוגוסט. ואלה רק מחירי הטיסות. עם הלינה והתחבורה והבילויים והאוכל שום חופשה לא תיגמר בפחות מ־25 אלף שקל.
האם עלות של 25 אלף שקל לחופשה משפחתית בקיץ היא סבירה? האם הגיוני להוציא יותר מחודש הכנסות של משפחה על שבועיים?
מבחינתנו לא, אז המשכנו לחפש עוד יעדים. ורנה ב־14 אלף? ורשה או בודפשט ב־11 אלף? לא שיש לי מושג מה יש לי לעשות שם שבועיים עם שני מתבגרים. אפילו את אלבניה בדקנו — אני מוכן להתערב שרובכם לא יודעים למקם אותה על המפה או לצטט איזה שלוש עובדות לגביה — וגילינו שהטיסות יעלו 14-10 אלף, המסע יהיה ארוך מהצפוי (עד 10 שעות) והכל יעלה לפחות 20 אלף. ואיך נבלה שם שבועיים? לא יודע, יש די הרבה בונקרים לבדוק. זה בהחלט יכול לאוורר אותנו מהשנתיים האחרונות.
אולי קרוב יותר עדיף? אתונה ב־8,000 שקל, רודוס וכרתים וסנטוריני קצת יותר, עם מלון ואוכל שוב נגיע ל־20 אלף. ביוון! לא איזה יעד מסעיר ונחשק. וקפריסין? הטיסות סביב 6,000, אבל הי, אייר חיפה השיקה קו חדש! מצאתי טיסות ללרנקה ב־199 דולר לאדם! הידד! עד שקלטתי שזה כיוון אחד. ואם רוצים גם טרולי, לא משהו לא סביר כשנוסעים לחופשה, מגיעים ל־450 דולר לאדם, כ־6,000 שקל למשפחה. יופי חיפה, תחרות רצינית נתת פה. שברת את השוק. ושוב, אלה רק הטיסות. גם אם ניסע לשבוע — אני לא אסע לקפריסין ליותר מזה — זה יעלה 20-10 אלף. נגיד 15. זה מחיר הגיוני לחופשה כזאת?
3 צפייה בגלריה
מקומות שבהם לא ננפוש הקיץ: קוסמוי, אילת, גני חוגה. מה עושים כשחופשה משפחתית עולה כמו משכורת משפחתית?
3 בסדר, אמרנו, לא חייבים חו"ל, נבדוק חופשות בארץ. הכי טוב בארץ!
נכנסתי לאתר של ישרוטל, מרשתות המלונות הגדולות בישראל. החדשות הטובות הן שחופשה משפחתית באחד ממלונות הרשת בתקופה הכי מבוקשת באוגוסט יכולה לעלות פחות מ־20 אלף שקל. בהנחה שאתם מוכנים שהחופשה הזו תהיה בים המלח (באוגוסט!). וגם אז היא עולה 18 אלף (יש מבצע!). אם תרצו חופשה באילת היא תתחיל ב־35 אלף שקל (מלון אגמים) ויכולה להגיע גם ל־55 אלף (רויאל ביץ'). במלון אוריינט בירושלים, מוקפים בעבודות על הרכבת הקלה מכל כיוון, תוכלו להעביר 10 ימים בלי שקט תמורת 34 אלף שקל.
יצאתי מהאתר של ישרוטל. עברתי לחפש מלונות קטנים, צימרים, נופשונים, מה שלא יהיה. התמקדתי בצפון. אחרי שנפגע קשה מאוד בגלל המלחמה, חופשה בצפון היא מעשה ציוני שתומך בכלכלה המקומית. אז ככה: בקיבוץ דלתון 10 ימים יעלו לנו 21.5 אלף שקל, בכרם בן זמרה 27 אלף, ביישוב הקהילתי כלנית שצופה אל הכנרת יש וילה רחבת ידיים שתעלה 56 אלף אבל אפשר לחלק את זה בין 15 אורחים (אנחנו ארבעה, מישהו רוצה להיכנס איתנו שותף בחופשה הזו?).
לא הכל עולה ככה, כמובן. אפשר למצוא חופשה בדובב ב־16.5 אלף. דובב הוא מושב קטנטן, בגליל העליון, ממש על גבול הלבנון. נסעתי לשם עם צוות של כאן חדשות בזמן המלחמה. זה מקום מקסים וקסום, עם אנשים עם לב ענק, בלי ציניות. במשך שנה וחצי המושב היה מטווח, ננטש, רק כיתת הכוננות החזיקה אותו, ובעלי הלולים המבוגרים התגנבו בלילות, תוך חירוף נפשם, כדי לאסוף ביצים. מבחינתי האישית, עדיין, בינתיים, זה מקום לצלם בו כתבה לעבודה, לא לקחת את המשפחה לחופשה.
4 הבנו שכנראה לא נצא לחופשה. אתם יכולים לומר: זה בגללך. אשמתך שחיכית לרגע האחרון. בעיה שלך שאתה מחפש סטנדרט מסוים. עניין שלך שאתה כבר לא מוכן להיזרק כמו פעם עם אוהל בגני חוגה. ובכלל, מה פתאום חופש? למה מה? מה קרה? אפשר בלי.
הכל נכון. כלומר, בערך נכון. זו ללא ספק גם אשמתי. אבל זה קודם כל בגלל המצב. איך אפשר לתכנן משהו מראש, קל וחומר חופשה משפחתית בחו"ל, כשבכל רגע נתון יכולה להתחיל מלחמה רב־זירתית עם טילים משלל כיוונים? ואז לך תדע מה איתך ועם הילדים שלך בכלל, ועם הבית, ומה בכלל יעלה בגורל הטיסה, או ההכנסה שלך שאמורה לממן אותה. רק תספרו כמה אנשים שהכרתם נתקעו בארץ או בחו"ל בגלל איראן, לא משנה כמה מראש הם הזמינו כרטיסים, ותיזכרו מה הם עשו כדי למצוא פתרון לטיסות שהתבטלו, וכמה הם שילמו הרבה יותר ממה ששילמו במקור. הזמנה מראש היא תוכנית אחראית וטובה, שברוב המקרים כנראה מצליחה לחסוך קצת כסף, אבל היא בטח לא ערובה לחופשה מוצלחת, או זולה.
וגם כשאפשר להזמין טיסות והן לא מתבטלות, דה פקטו אנחנו די במצור. לא שמים סגורים כמו בימי המלחמה עם איראן, אבל עם מעט יחסית טיסות, וטיסות יקרות, וזה כך כבר כמעט שנתיים. גם אחרי שהשמים נפתחו ורשות התעופה האירופית הסירה את ההגבלות על טיסות לישראל לא כל חברות התעופה חזרו, ובעיקר בולטות בחסרונן חברות הלואו־קוסט. היציאה מהארץ שמורה רק למי שיכולים לשלמים מחירים גבוהים, מאוד גבוהים.
וכשזה המצב, כשאנחנו במצור מתמשך, המלונאים הישראלים, וישרוטל בראשם, מתחזרים. הם יודעים שאין לנו אופציות. הם גוזרים מזה יופי של קופון. באפריל ישרוטל חילקה דיבידנד של 56 מיליון שקל לבעלי המניות שלה.
ואגב, בדקתי גם בגני חוגה — מקום חמוד בעמק בית שאן, כל השנה חם שם, באוגוסט חם כמו בגיהינום. אם אני לא בא עם האוהל המסמורטט שלי, שקצת צפוף לנו להיות תקועים בו יחד, אלא לוקח אוהל של המקום, יורט עם מזגן ומזרנים על הרצפה, בלי שירותים או מטבח, זה עולה 900 שקל ללילה או יותר. הייתי עומד בזה, זה לא נורא. אילו רק היה מקום באוגוסט. אין.
5 בתכלס, לא חייבים חופשה בחו"ל כל שנה. לא גדלנו ככה, בשנות ה־70 וה־80 וה־90. מתחילת המלחמה היינו בחו"ל לחופשה משפחתית קצרה אחת בלבד, של סוף שבוע, וגם זה רק לאחרונה. עד עכשיו בכלל לא היה לנו מצברוח לחופשה. למעשה גם עכשיו אין לנו. אז הילדים שלנו יעשו הקיץ את מה שעשינו אנחנו כשהיינו בגילם — הם יהיו בסוג כלשהו של מסך (אני צפיתי בכל השידורים האפשריים של "הקוסם מארץ עוץ" ו"רואים 6/6", הם יהיו בפיד אינסופי בטיקטוק), ישחקו עם החברים שנותרו בארץ ויטפסו על הקירות. בדיוק כמונו. אולי ניקח איזה לילה במלון בוטיק מפנק בתל אביב במחיר מופקע; זה עדיין יהיה זול יותר מכל חופשה משפחתית אלטרנטיבית, כולל באלבניה.
אני יודע, אלה ממש צרות של עולם ראשון. איך אפשר בכלל להעז לדבר בפומבי על מחירה של חופשה משפחתית כשיש עדיין חטופים בגיהינום אמיתי. אלה לא באמת צרות, ההתחבטויות שלי מול מנועים לחיפוש טיסות. וגם קיץ עם שני ילדים כבר לא קטנים זו לא צרה. נעבור את אוגוסט בלי חופשה. ומי שיש להם ילדים צעירים יותר ישלמו לעוד פעילות מאולתרת שמישהי פותחת בחצר בסוף אוגוסט, יארגנו קייטנת הורים או ייעזרו עוד קצת בסבא וסבתא, העיקר להצליח לעבוד קצת. גם הם יעמדו בזה, גם זו לא צרה.
אז היינו שמחים לחופשה, אבל סיפור החופשה שלא תקרה הוא בעיקר תזכורת עגומה לכך שרמת החיים בישראל בנסיגה. זה לא הדבר הכי חשוב, ולא הדבר הכי כואב. אני מזכיר את זה לעצמי כל הזמן. ועדיין, אם רוצים להבין עוד משהו על החיים כאן, תכנון כושל של חופשה בהחלט עושה את העבודה.
הכותב הוא עיתונאי כאן חדשות
