שלט ענקי עם הכיתוב "הדבר היחיד שיותר חזק משנאה הוא אהבה" התנוסס השבוע בהופעה ההיסטורית של באד באני בסופרבול, שהיתה כולה שיר אהבה לפוארטו ריקו ואמריקה הלטינית. בהמשך הוא גם נופף בדגל פוארטו ריקו החופשית (סמל למאבק למען עצמאותה מארצות הברית), החזיק כדור עם הכיתוב "ביחד אנחנו אמריקה", וקרא "אלוהים, ברך את אמריקה", כשהוא מיד מונה את כל מדינות היבשת כדי להבהיר שארצות הברית אינה היחידה. כוכב העל הפורטוריקני ידוע כמתנגד חריף של דונלד טראמפ רודף המהגרים, וההופעה שלו, שנעשתה כולה בספרדית בלב האירוע הכי אמריקאי שיש, היתה אצבע בעין של הנשיא. לא פלא שתגובתו למופע היתה שמדובר ב"סטירה בפני האומה... הוא לא מייצג אותנו".
עצם הבחירה של ליגת ה־NFL בבאד באני למופע עצבנה את טראמפ, שאמר לפוקס ניוז כי "ה־NFL הפכה ל־Woke, וזה יעלה לה ביוקר". ואכן נראה שהליגה רצתה להעביר מסר ברור. אחרי הכל, גם בשנה שעברה היא הציבה במשבצת הזו אמן פוליטי — קנדריק לאמאר, ששירו "Alright" ("אנחנו שונאים את המשטרה, הם רק רוצים להרוג אותנו ברחובות") הפך להמנון של מחאת Black Lives Matter, ובהמשך תקף ישירות את טראמפ ("הוא אידיוט. דע איך אנחנו מרגישים, פרחח", מתוך "The Heart Pt.4").
ובכל זאת ההופעה ההיא של לאמאר לא נחקקה בתודעה כאירוע מאוד אקטיביסטי, אף שהתרחשה בחודש שבו טראמפ נכנס לכהונתו השנייה בבית הלבן — אלא בעיקר כנוקאאוט בסכסוך האישי והמתוקשר בין לאמאר לבין הראפר דרייק. במובן מסוים זה לא היה מפתיע. כבר באלבומו מ־2022 לאמאר הבהיר שהוא מאס בעמדה שהוצב בה ושהוא "לא המושיע" של הקהילה (מתוך "Savior"). האלבום ההוא, שעסק בסוגיות כבדות משקל כמו התמכרות למין והיחס לטרנסג'נדרים, היה אלבומו הראשון שזכה לתגובות מעורבות בקרב המבקרים והקהל. ולאמאר חזר להיות קונצנזוס רק כש"Not Like Us", שיר הטינוף שלו על דרייק, זכה להצלחה מטאורית — מה שהבהיר לו כנראה שהקהל שלו מעדיף כרגע יותר רכילות ופחות פוליטיקה. הפנמת המסר הזה ניכרת באלבומו האחרון "GNX", שנעדר אמירה פוליטית משמעותית.
2 צפייה בגלריה
באד באני מחזיק בדגל פוארטו ריקו החופשייה, השבוע במופע הסופרבול. עצם המופע היה אצבע בעין של טראמפ
(צילום: Kevin Sabitus/Getty Images)
2 צפייה בגלריה
לאמאר מופיע על גבי ניידת משטרה בטקס BET, 2015. לאמן הכי פוליטי בהיפ־הופ נמאס שמתייחסים אליו כאל "המושיע"
(צילום: Chris Pizzello/AP)
עם הסתלקותו של לאמאר מהזירה הפוליטית, נראה שהראפ המסחרי נותר בלי אף אמן מחאה. וזה מפתיע מאוד בז'אנר שצמח מהרחובות וחרת על דגלו את ההתנגדות לממסד הדכאני והגזעני. בפרט משום שהקדנציה הראשונה של טראמפ גרמה ללא מעט ראפרים לכתוב שירי מחאה נגדו, ובהם YG (שהוציא שיר שנקרא "Fuck Donald Trump") ואמינם ("מי שיושב עכשיו בבית הלבן הוא טייס קמיקזה, שכנראה יביא לשואה גרעינית", מתוך הפריסטייל שביצע ב־2017 בטקס פרסי BET). אבל משהו עמוק השתנה מאז, ובשנתיים החולפות רוב אמני ההיפ־הופ שכן עסקו בפוליטיקה דווקא תמכו בטראמפ: שף ג'י וליל פאמפ התארחו בעצרות הקמפיין שלו ב־2024; קנייה ווסט וצ'יף קיף תמכו בו פומבית בטענה שהוא יביא למהפכה במדיניות הכליאה המפלה; וסנופ דוג, סולג'ה בוי וריק רוס הופיעו בטקס ההשבעה שלו.
אבל הראפרית שעשתה את השינוי הגדול ביותר היא ניקי מינאז', מהגרת מטרינידד וטובגו שבעבר ביקרה בחריפות את הנשיא. בחודשים האחרונים היא פרסמה ציוצים בטוויטר נגד טרנסים ומהגרים, השתתפה בכנסים של הארגון השמרני Turning Point, וביקרה בבית הלבן, שם קיבלה "ויזת זהב" — מנגנון חדש שמאפשר זירוז בתהליך האזרוח של מהגרים בעלי הון, ומתבטא בתעודת ויזה זהובה, שעליה מתנוססות פניו של טראמפ. לפני שבועיים היא כבר היתה אורחת כבוד באירוע של הנשיא, חיבקה אותו וקראה לעצמה "המעריצה מספר אחת" שלו.
על הנייר, יש נקודות השקה בין תרבות ההיפ־הופ לבין תפיסת העולם של טראמפ — שתיהן חולקות תפיסה אנטי־ממסדית, סולדות משיח פוליטיקלי קורקט ומקדשות את השאיפה להצליח ולשגשג כלכלית. אבל אין כאן רק עניין אידאולוגי, אלא גם אינטרסים: "השכונה תומכת בטראמפ", הסבירה הראפרית סקסי רד בריאיון לתיאו וון. "בהתחלה אנשים חשבו שהוא גזען שמדבר חרא לנשים, אבל אז הוא התחיל לשחרר שחורים מהכלא ולחלק כסף בחינם. אנחנו אוהבים את טראמפ". השחורים שעליהם היא מדברת הם ראפרים כמו קודאק בלאק וליל ויין, שקיבלו חנינה מהנשיא לפני סיום כהונתו הראשונה, והודו לו בכך שהביעו תמיכה בכהונתו השנייה.
כוכבי היפ־הופ נמנעים מלצאת נגד טראמפ כי בניגוד לעבר, כיום יש להם הרבה מה להפסיד. על רקע פרשת פי דידי, שמאיימת לסבך כוכבים רבים, נראה שהם מעדיפים לא למשוך אש ולהסתבך עם נשיא נקמן
נראה כי הסיבה העיקרית לשתיקה של כוכבי העל בז'אנר פשוטה — בניגוד לעבר, כיום יש להם הרבה מה להפסיד. עם התפוצצות פרשת פי דידי, שחשפה כי שורה של כוכבים, ובהם ביונסה וג'יי.זי, נכחו במסיבות שבהן נעשו עבירות בקטינות, ולנוכח הסכסוך המתוקשר בין לאמאר לדרייק, שכלל האשמות חמורות הדדיות על עבירות מין ואלימות במשפחה — נראה שכולם מעדיפים לא למשוך עוד אש ולצאת נגד הנשיא שידוע בנקמנותו.
הבעיה היא שהזהירות הפוליטית בראפ נהפכה לסטנדרט בדור הצעיר: גל של ראפרים חדשים צומח בסאונדקלאוד וטיקטוק עם מוזיקה רועשת, פרועה, ויותר מכל — ניהיליסטית. ראפרים כגון OsamaSon, Che ו־Xaviersobased מוותרים על כל אספקט חברתי, מקדשים מסיבות, סמים וכסף, ואפילו סולדים מהציפייה מהם להיות מודעים ומעורבים במה שקורה סביבם. כפי ששר Xaviersobased, "להיות חכם זה קשה, בורות היא ברכה" (מתוך "iPhone 16").
כל זה היה יכול להיות מייאש מאוד אם האקטיביזם הפוליטי היה נחלת ההיפ־הופ בלבד, כמו בתקופות עבר מסוימות. אבל כיום מצופה מכל כוכבת פופ להשמיע את עמדתה הפוליטית ובקול רם: מבילי אייליש, שניצלה את במת הגראמי כדי למחות נגד טראמפ ו־ICE, דרך לורד, שצעקה בהופעותיה "Free Palestine" וחסמה את שיריה למאזינים ישראלים, ועד יאנג בלאד, שיצא נגד המשטר האיראני בהופעה שלו. ויש גם לא מעט מוזיקת מחאה אמריקאית אמיתית עכשווית. פשוט צריך ללמוד בשבילה קצת ספרדית.
