1הבדיחה שלפיה בישראל יש רק שלוש עונות — קיץ, מלחמה ובחירות — הוכיחה את עצמה כבר אינספור פעמים. אבל אצלי ישנה עונה נוספת: זו שבה אני שוב מקבל אינספור הודעות משלל אנשים, קרובים כרחוקים, שתוהים אם התחלתי להמליץ על מניות, ואם כן — באיזו מניה כדאי להשקיע.
זה קורה כי מישהו פתח עמודי פייסבוק מזויפים עם שמי ותמונתי. בפעם הראשונה, לפני כשנה וחצי, זה שעשע אותי. אבל כשהבנתי שמישהו, מישהם, משקיעים הרבה כסף בהתחזות הזאת, שמזמינה אנשים לקבוצות עם המלצות השקעה, זה כבר היה פחות מצחיק. ואז הבנתי שיש סיכוי לא רע שכמה אנשים יחשבו שזה אכן אני, ועוד ישקיעו כסף לפי "המלצות שלי", ויאבדו אותו, ושאני לא יכול סתם להסתכל על זה מהצד, אני צריך להילחם בזה. לצערי, המלחמה הזאת נמשכת עד היום. יש תקופות שאני מצליח בה יותר, גורם לסגירת עמודים מזויפים. ואז צצים חדשים, ואני מצליח פחות. כאמור, זה עונתי.
בימים אלה אני חווה גל גדול של פייק שאולים שמציפים את הרשת במודעות ומזמינים אנשים לקבוצת ווטסאפ כדי לקבל המלצות השקעה. לא משנה כמה מודעות כאלה אני מצליח להסיר, כל הזמן צצות חדשות. על כל עמוד פייק שאול שאני מצליח להוריד צצים כמה חדשים. זה כמו הרפס, זה תמיד חוזר. עד שלא נותרה לי ברירה אלא לכתוב על זה טור.
כדי שהמסר לא ילך לאיבוד בין שלל המילים, תנו לי לכתוב אותו במפורש על ההתחלה: פייסבוק היא פח זבל בוער. אנחנו, המשתמשים שלה, מעניינים אותה כקליפת השום. אנחנו קיימים רק לתכלית אחת — להיות מטרה לשטחי הפרסום שהיא מוכרת. המטרה הזו מקדשת מבחינתה את כל האמצעים, אבל ממש את כולם. גם אם זה אומר להציף בדיסאינפורמציה, להפיץ נוכלות, להתחזות, לרמות, לקלל, להרבות שנאה, לקרוא לאלימות, ובכללי להפוך את העולם למקום יותר גרוע. אלה לא רק עמודים מזויפים, כמובן. נסו לדווח לפייסבוק על תגובות בריוניות ומלאות שנאה; תקבלו תשובה קבועה — "לא הסרנו את התגובה". מבחינת פייסבוק — פאק יו, ג'אסט גיב מי יור מאני.
לא היינו משלמים לאף אחד אפילו דולר אחד על מוצר כל כך גרוע ועל שירות כל כך מחורבן. אבל למה בעצם בחינם אנחנו מוכנים לספוג את זה?
2כך זה עובד: פותחים עמוד בפייסבוק. נותנים לו שם סקסי, נגיד Tnmvgyynndhseujqkzfq. לא המצאתי, זה עמוד אמיתי שנפתח לפני שבועיים. במקביל אליו נפתחו גם Cyffffff7, Zxhcthixhvtlhjtbivyh, Spucranatcing Shingrutritru ו־Inside Press Journal. הם לא נפתחו בישראל. חלק בדרום אפריקה, חלק בדרום־מזרח אסיה. כמה ימים אחרי שהם נפתחו הם שינו את השמות המוזרים האלה ל"שאול אמסטרדמסקי", לרוב עם טוויסט קטן — נקודה, סוגריים. התעלול הזה לא מקרי — מי שפותח את העמודים האלה יודע שלפתוח עמוד שנושא שם של דמות מוכרת זה קשה, אז הם פותחים בשם אחר ואז משנים אותו לשם שכמעט זהה לזה של אדם אמיתי. סימני הפיסוק מקשים על פייסבוק לאתר את ההתחזות (לא באמת, הם פשוט מקילים עליה להעלים עין). וזה לא רק השם, יש בעמוד גם תמונות שלי, שמועתקות מהפרופיל האמיתי שלי. הכל נראה כמו הפרופיל שלי, לפעמים גם אני צריך שנייה כדי להבין שזה מזויף. מה הפלא שאפילו הבוס שלי בתאגיד תהה אם בניתי מסלול הכנסה צדדי, ובת דודה שלי, שמכירה אותי מגיל 0, שלחה לי צילום מסך של ההמלצות שלי על מניות והתרעמה על שלא המלצתי לה עליהן עוד קודם.
עזבו את תחושת הערעור שבלראות מישהו מתחזה לך. הדבר הזה מסוכן. העמודים האלה שולחים בקשות חברות לכל עבר ומעלים מודעות בתשלום. אחד מהם, למשל, צבר 4,500 עוקבים. ולכל העוקבים והחברים האלה המתחזים שולחים לינק לקבוצת ווטסאפ (עוד פלטפורמה בבעלות מטא, החברה האם של פייסבוק), ובקבוצה הזאת "אני" ממליץ על מניות להשקעה. אנשים שלא מזהים שמדובר בזיוף מאשרים חברות, ועוקבים, ומצטרפים לקבוצה, וחלק מהם עלולים להשקיע לפי ההמלצות האלה, או חלילה להעביר כסף אמיתי לחשבונות קש. הנזק אמיתי, לא תיאורטי. המתחזים ירוויחו, ולא מעט, ומי שגוזרת את הקופון הגדול, ומתנערת לחלוטין מהאחריות שלה, היא פייסבוק עצמה.
(מקור: Stark Security)
3כשזה רק התחיל פניתי ישירות למנכ"לית פייסבוק ישראל, עדי סופר תאני. היא היתה אדיבה והבטיחה לעזור, אבל בפועל לא קרה הרבה. בשלב מסוים היא הפסיקה לענות לי. הבנתי שהמסלול הזה לא יועיל, ופניתי לשיימינג של פייסבוק ברשת. גם זה לא עזר. העליתי פוסטים וציוצים שמזהירים אנשים מההונאה הזו, אבל האלגוריתם קבר את הפוסטים האלה והמשיך לדחוף את המודעות המזויפות שקנו המתחזים. יופי פייסבוק, כל הכבוד. לקח זמן עד שגיליתי שהעזרה האפקטיבית היחידה מגיעה מאיגוד האינטרנט הישראלי. כמעט בכל יום אני שולח לינקים חדשים לקו הסיוע של האיגוד, עוד ועוד עמודים מתחזים, ואנשי האיגוד מצליחים לגרום לפייסבוק להסיר אותם. וגם זה לא במיידי. לוקח זמן עד שעמוד מזויף אחד יורד, ובזמן הזה צצים חדשים. והנזק רק מתרחב.
עד כמה לפייסבוק לא אכפת מהתופעה? גם כשהיא מדי פעם אוסרת על עמוד להתחזות אליי, הוא יכול להמשיך להתחזות למישהו אחר. אחד הפייק שאולים היה לפני כן פייק תמיר מנדובסקי, איש "השקעות לעצלנים". פייק שאול אחר נשא בעבר את שמו של משפיען פיננסי מלטביה, והריץ את ההונאה שם. פייסבוק נאלצה להתערב בגלל תקנות של האיחוד האירופי בנושא, אבל ההתערבות שלה נגמרה בזה שהיא הסירה את המודעות של העמוד הזה באירופה — אבל לא סגרה את העמוד עצמו. מה אכפת לה שימשיך להריץ הונאות מחוץ לאיחוד האירופי.
אני לא הקורבן היחיד של העניין. מתחזים להרבה אנשים. באחד מגלי ההונאות הקודמים, לפני שנה, הרגולטורים ונבחרי הציבור התעוררו. אפילו רשות ניירות ערך נפלה קורבן להונאות פייסבוק דומות — כשהרגולטור של שוק ההון נופל קורבן להונאות רשת אתם מבינים עד כמה המצב חמור. אז היא שלחה מכתב חריף למנכ"לית פייסבוק ישראל, האשימה אותה בגרירת רגליים ודרשה שתאמת את הזהות של מי שמפרסם מודעות כמו שהחברה עושה במדינות אחרות. הרשות אפילו איימה ליזום חקיקה שתחייב את מטא להילחם בהונאות בפלטפורמות שלה. אז נציג החברה הגיע לכנסת והודיע שכל מי שמפרסם מודעות פיננסיות לציבור הישראלי, בכל שפה, יצטרך לעבור אימות וזיהוי, ושהכלי יכסה 100% מהמפרסמים עד סוף יוני. יוני חלף מזמן, המודעות הפיננסיות המזויפות עדיין איתנו, פייסבוק עדיין עושה מהן כסף.
עד כמה המודעות איתנו? בדיקה של חברת Stark Security שפורסמה השבוע ב"כלכליסט" מיפתה את עומק הבעיה. לצערי גם אני מככב ברשימה שלה, והחברה גילתה 16 עמודים מתחזים על שמי שהפיצו כמעט 100 מודעות. זה מלא, אבל זה כלום. הבדיקה העלתה שהבורסה היא קורבן מרכזי — השם או הסמל שלה הופיעו על יותר מ־4,800 מודעות שפרסמו כ־300 עמודים פיקטיביים (ראו רשימה).
ועד כמה פייסבוק עושה מהן כסף? לפי מסמכים פנימיים שנחשפו בשנה שעברה, ב־2024 רק 55% מהכנסות החברה מפרסום הגיעו ממפרסמים מאומתים, וכנראה עשירית מההכנסות שלה, כמעט 20 מיליארד דולר, הגיעה מפרסומות הונאה. במילים אחרות, אם היא תאמת את הזהות של כל המפרסמים זה עלול להוביל להפסד של עשרות מיליארדי דולרים בשנה. כשהנוכלים הם גם לקוחות משלמים, לא צריך להיות כלכלן כדי להבין למה היא לא ממהרת לסגור את הפרצה הזו. פניתי לפייסבוק ישראל לקבל תגובה רשמית, ומהחברה נמסר: "השימוש בדמויות ציבוריות במטרה להטעות אנשים או לנסות להונות אותם מנוגד למדיניות שלנו, ואנחנו מסירים מודעות כאלה כשאנחנו מזהים אותן. בדקנו את העמודים שהועברו אלינו, וכולם הוסרו בשל הפרת המדיניות שלנו". כאמור, זה לא מה שקורה, לפחות לא במקרה שלי, ואין כאן מילה על אימות.
4מול היחס הזה, בנק לאומי החליט להילחם דרך הכיס. באוגוסט הוא תבע ממטא 26 מיליון שקל רק על ההונאות שאיתר ביולי, בסך הכל 243 מודעות שהתחזו לבנק, בחודש אחד בלבד. בכתב התביעה טען הבנק שמטא משתפת פעולה ביודעין עם הונאת הלקוחות. תביעות דומות — שלא דורשות רק פיצוי אלא גם דורשות שמטא תעשה את הבייסיק ותאמת מפרסמים — מתנהלות גם בארצות הברית, בבריטניה, בגרמניה, באוסטרליה ובפולין.
אני לא יודע מה הסיכוי של התביעה של בנק לאומי. אני מאחל לו בהצלחה; אני עצמי לא יכול לתבוע, לא יכול לעמוד במשאבי הכסף והזמן שמהלך כזה דורש, ובטח כשלא ברור מה הסיכוי לנצח (בארצות הברית, אגב, מטא מוגנת כמעט לגמרי מתביעות כאלה, בזכות סעיף בחוק שפוטר פלטפורמות מאחריות לתוכן שמפרסמים אחרים). אבל האמת היא שגם אם לאומי ינצח במשפט הזה, או יגיעו להסדר עם מטא, 26 מיליון שקל לא יעשו כלום למטא, חברה בשווי שוק של כטריליון וחצי דולר עם רווח שנתי נקי של יותר מ־50 מיליארד. תביעות לא יספיקו כדי לעצור את התופעה.
לכן צריך רגולציה. איגוד האינטרנט מקדם חקיקה שתחייב את הפלטפורמות בשקיפות ובאחריות. כדי להשלים אותה, וכדי להפעיל לחץ רגולטורי משמעותי יותר, צריך כנסת עם מחוקקים שהנושא חשוב להם. אולי אם ייפתחו מספיק עמודים שמתחזים לח"כים, זה יקרה.
ובהנחה שהדרך המשפטית והדרך הרגולטורית לא מאוד יצליחו, כדאי לחשוב על דרך שלישית, פחות זוהרת וקשה מאוד ליישום — לעזוב את פייסבוק.
5ככל שפרסמתי יותר פוסטים עם אזהרות נגד העמודים המזויפים כך התסכול שלי גבר, כי חוויתי היטב את השליטה של פייסבוק באלגוריתם, את חוסר הטעם שבמלחמה במודעות ממומנות, שקריות ככל שיהיו. האלגוריתם עובד אצלן, לא אצלי. הוא בצד של הכסף, לא בצד של האמת. ואז התחלתי לתהות למה אני צריך להיות בפייסבוק. מה התרומה שלה לחיי? ולחיי כולנו? ולעולם?
לפני עשור פייסבוק היתה אחד האתרים שגלשתי בהם הכי הרבה. מאז חלקה בהרגלים הדיגיטליים שלי הצטמצם למינימום. אפילו אין לי את האפליקציה. אני נכנס לפייסבוק רק אחת לכמה ימים, כדי להעלות את הטור השבועי הזה שכאן או כתבות ותוכניות שאני עושה בכאן. זהו. אני לא קורא תגובות, לא מחפש מידע, בקושי מגיע להודעות (עדיף לחפש אותי באפיקים אחרים). אין לי מה לעשות שם.
כי פייסבוק היא מזמן לא רשת חברתית. היא מנוע פרסום, אחד המתוחכמים, היעילים והרווחיים בהיסטוריה, לצד גוגל. אבל להבדיל מגוגל, פייסבוק מתפרנסת מכאוס, מהגברת רגשות שליליים, מדיסאינפורמציה. לפני שבועיים בית משפט בניו מקסיקו הטיל על מטא קנס של 25 מיליארד דולר על חלקה בפרשת קיימברידג' אנליטיקה, הסיפור ההוא של הפצת דיסאינפורמציה לפני בחירות 2016 בארצות הברית, אלה שהעניקו את הנשיאות לדונלד טראמפ. מוקדם יותר השנה החברה נדרשה לשלם עוד 17 מיליארד, במסגרת הסדר טיעון שקבע שהאלגוריתם שלה פוגע בבריאות הנפש של קטינים.
לא שהיינו צריכים את ההוכחות האלה כדי לדעת שמטא היא חברה לא טובה, שגורמת נזק לעולם. אבל כולנו משום מה ממשיכים להשתמש בה באופן יומיומי. ככה זה כשיש הרגל, וכשהכל בחינם. הרי בחיים לא היינו משלמים לה על מה שהיא נותנת לנו, על הזכות להיות חלק מרשת של הונאות, שנאה ומידע כוזב. לא היינו משלמים לאף אחד אפילו דולר אחד על מוצר כל כך גרוע ועל שירות כל כך מחורבן. אבל למה בעצם בחינם אנחנו מוכנים לספוג את זה? למה אנחנו לא עוזבים? אולי זה המנוף היחידי שיגרום לה להשתנות. וכן, אני לגמרי מודע לאירוניה, אני כותב את הדברים האלה ויודע שאשתף אותם בפייסבוק. אולי כדאי שזה יהיה השיתוף האחרון שלי.
הכותב הוא עיתונאי כאן חדשות
