אלון טל אינו האיש שרוב הישראלים היו מצפים למצוא במרכז אחת העסקאות הדרמטיות ביותר בשוק התקשורת המקומי. במשך קרוב לשלושה עשורים הוא פעל הרחק מאור הזרקורים כשעסק במסחר ממוחשב בניירות ערך, הקים את קבוצת הניהול הפיננסי אלפא, התקדם לניהול הון של משפחות אמידות, ייסד את קרן הפילנתרופיה מריט, והשקיע בטכנולוגיות מגוונות. כעת, כמנכ"ל ומייסד מריט שמוביל את השקעתם של מייסדי וויז, אסף רפפורט וינון קוסטיקה שרכשו את השליטה ברשת 13 לבדם (השבוע דווח כי הייטקיסטים אחרים נסוגו מההשקעה), טל יוצא מהצללים אל קדמת הבמה. במסגרת העסקה, שכוללת התחייבות להשקעה של כ־100 מיליון דולר בתוכן ובפלטפורמות הדיגיטליות, הוא צפוי לשמש נציג הבעלים ועשוי להיות מי שיוביל בפועל את הערוץ.
עסקת רשת 13 ועסקת הרכישה של ישראל בידור הן רק התחנות האחרונות במסלול אישי יוצא דופן, שכן איש העסקים השקט מתמחה בחיבור אנשים ותחומים שבדרך כלל לא נפגשים: ניהול הון, פילנתרופיה, ביוטכנולוגיה ועתה גם תקשורת. הוא משוכנע שאפשר לנהל את כולם באמצעות אותם עקרונות של חשיבה מערכתית, מתמטיקה ותכנון ארוך טווח. השאלה היא האם המודל הזה, שלדבריו פועל היטב בעולם הפיננסי, יוכל להצליח גם בזירה הרגישה, הרועשת והפוליטית ביותר בישראל — הטלוויזיה.
בוא נתחיל מההתחלה: למה רפפורט וקוסטיקה בחרו לבצע את העסקה באמצעות מריט ולקחת באמצעותה את השליטה ברשת?
"כשהם החליטו לתרום הם בכלל לא חשבו על ערוץ 13. הם פשוט רצו לעשות טוב. הם בחנו אפשרויות שונות כי בעל הון בסדר הגודל של אסף יכול לעשות מה שהוא רוצה, בכל גוף. יקבלו אותו באהבה ובשמחה בכל מקום. הוא גם היה יכול להקים תשתית עצמאית משלו. הוא מספיק גדול, תרם כבר יותר מ־300 מיליון דולר ואין לו שום בעיה להקים פעילות עצמאית. בסופו של דבר חברי הקבוצה הגיעו למסקנה שיהיה להם יעיל ופשוט לעשות את הפעילות באמצעות מריט. היה בינינו גם חיבור טוב ברמה האישית".
עוד לפני שהעסקה קיבלה את אישור הרשות השנייה, החלו להסתמן שינויים ברשת 13 ובחברת החדשות שלה (ראו תיבה). על רקע הדיווחים הללו חשוב לטל לומר שלקבוצה שאותה הוא מייצג אין שום מעורבות בניהול הערוץ. "רשת 13 אינה פרויקט חברתי. מבחינתנו, היא חלק מתיק ההשקעות של מריט. נכון להיום אין לנו עדיין שום נגיעה ישירה לערוץ, משום שטרם התקבל אישור הרשות השנייה. לכן למריט אין כרגע שום מעורבות בניהול של רשת 13. אבל בראייתנו, זה בהחלט ערוץ שאפשר להשביח".
איך תשפיעו על הערוץ?
"נשב בדירקטוריון ונקבל החלטות, אבל לא אנחנו ולא התורמים נהיה מעורבים ביומיום של הערוץ. כשאנשי תוכן וטאלנטים מגיעים, באופן טבעי הם רוצים לדעת שיש לערוץ גב פיננסי ושהכוונה היא להיות כאן לאורך זמן. אני חושב שהם מקבלים הרבה מאוד ביטחון מהתורמים שהכוונה שלהם היא לפרויקט ארוך טווח, ולא ל'זבנג וגמרנו'".
אתה מתאר את רשת 13 כחלק מתיק ההשקעות של מריט. זו השקעה שנועדה להניב תשואה כספית?
"המטרה היא להשביח את הערוץ כך שהפירות שלו יופנו בעתיד לפעילויות חברתיות שונות. רוב תיק ההשקעות שלנו מייצר הכנסה שוטפת של בין 50–100 מיליון שקל בשנה. רשת 13 היא חלק קטן יחסית מהתיק, והיא נמצאת באפיקים שיכולים לצמוח ולהשביח אותו".
"אחת הבעיות של ערוץ 13 היא הרייטינג הנמוך ביחס למתחרים. כדי להשביח אותו צריך למשוך טאלנטים, והם צריכים לדעת שיש מאחוריו גוף בעל אורך נשימה שמבטיח את זכות קיומו"
4 צפייה בגלריה
עיתונאי חדשות 13 מתן חודורוב בכנס נגד מינוי יוליה שמאלוב ברקוביץ למנכ"לית, יולי 2023. טל: "אני לא נכנס לנושאים פוליטיים"
(צילום: קובי קואנקס)
"אין סיבה שלא יאשרו את העסקה כי אין לנו אג'נדה"
עם זאת, במאי האחרון, כשרפפורט עצמו נשאל מה תוכניותיו לערוץ 13, גוף התקשורת שמוביל את הקו הביקורתי ביותר כלפי הממשלה, ושמשדר בו רביב דרוקר, עיתונאי שנמצא במרכז הכוונת של מקורבי ראש הממשלה, הוא ענה כך: "הרכישה היא תרומה. לא נראה פירות ממנה. הפרי היחידי הוא לאפשר תקשורת חופשית ועצמאית מכל ממשלה ומכל שלטון, או בעלי עניין שמחזיקים גופי תקשורת. נגייס את האנשים הכי טובים ונבנה את חברת החדשות הטובה בישראל, שתהיה בעד הממשלה או נגד הממשלה, לפי העניין".
כיצד הנרטיב הניטרלי לכאורה שמתאר טל מתיישב עם הנרטיב האקטיביסטי של בעל ההון שמאחורי ההשקעה? "הערוץ יקבל את ההחלטות המקצועיות הנכונות עבורו כדי להשביח אותו. אנחנו לא מעורבים בניהול וגם אין לי כוונה להיות מעורב בו, ובוודאי שלא בתכנים", אומר טל. "התורמים ודאי לא מצפים להרוויח מהפעילות הפילנתרופית שלהם. כך שמבחינתנו, הערוץ הוא חלק מתיק ההשקעות של מריט — לא תרומה. אם יש להשקעה הזאת גם ערכים נוספים, מה טוב".
בימים אלה, לאחר חודשים שבהם שותקה מועצת הרשות השנייה בשל המאבק המשפטי והפוליטי על הרכבה, היא שבה לפעול והחלה בבדיקת העסקה. במסגרת זו נפגשו חברי המועצה והנהלת הרשות עם נציגי רשת 13, מריט ורפפורט, ודרשו לקבל מסמכים נוספים ולחשוף את זהות כלל המשקיעים בקבוצה, שכאמור למעט קוסטיקה נסוגו ממנה מאז. בשלב זה לא ידוע על מכשול רגולטורי מהותי שעשוי להצדיק את פסילת העסקה, אולם לנוכח המאבק שהתנהל סביב הרכב המועצה והניסיונות לעכב את פעילותה, אישורה עדיין אינו מובן מאליו. טל, מצדו, משוכנע שהעסקה תאושר: "אין סיבה שלא יאשרו אותה משום שאנחנו לא מגיעים עם אג'נדה".
אבל ברור שהמטרה היא לסייע לדמוקרטיה הישראלית לפי תפיסתכם. הרי רפפורט עצמו דיבר על כך. אין צורך להסתיר את זה.
"אני אומר לך שלא. זה לא פרויקט שמטרתו להציל את הדמוקרטיה, ליצור מקומות עבודה או לקדם מטרה חברתית אחרת. זו השקעה במסגרת תיק ההשקעות של מריט".
אם זו רק עסקה, מדוע שר התקשורת ניסה לשנות את ההרכב של מועצת הרשות השנייה? הרי המהלך נועד למנוע את אישור הרכישה.
"אני לא נכנס לנושאים פוליטיים, לא מימין ולא משמאל. נפגשתי עם הדרגים המקצועיים שאמורים לאשר את העסקה. הבדיקה שהם עשו היתה יסודית ומקצועית. אני מקווה שהאישור יתקבל. אחת הבעיות של הערוץ היא הרייטינג הנמוך ביחס למתחרים. כדי להשביח אותו צריך למשוך טאלנטים, והם צריכים לדעת שיש מאחוריו גוף בעל אורך נשימה שמבטיח את זכות קיומו. אנחנו לא עוסקים בפוליטיקה ולא נעסוק בה. זה גם ההסכם שלי עם כל אחד מהתורמים: מריט לא תהיה מעורבת בפוליטיקה. המטרה כאן פשוטה — השקעה עסקית".
אז התורמים לא העבירו את הכסף כדי לחזק את המחנה הדמוקרטי?
"אתה מנסה למשוך אותי למקום שלא אגיע אליו. עניתי בצורה ברורה כמנכ"ל הארגון: ערוץ 13 הוא חלק מתיק ההשקעות של מריט. לא משנה מאיזה כיוון תשאל, התשובה לא תשתנה".
ברור לי, אבל נדמה לי שמי שיקרא את הדברים פשוט לא יאמין שזו השקעה עסקית רגילה.
"הצגתי את הדברים גם בפני הרגולטורים. הם קיבלו את מלוא המידע ואת ההסברים מדוע העסקה בנויה כך, ואני מחויב בדיווח כלפיהם. עם כל הכבוד לדעת הקהל, הרגולטור הוא זה שצריך לבחון את הדברים".
אז בוא נדבר רק על ההיבט העסקי. אפילו ערוץ 12 מתקשה לייצר רווחיות. מדוע שערוץ 13, שמצבו גרוע בהרבה, יהפוך לרווחי?
"התעשייה הזאת אכן נמצאת בקשיים אבל מקושי נולדות לעתים הזדמנויות. גוף שנמצא בסטגנציה וממשיך לעשות את אותו הדבר כנראה לא ישרוד. לעומת זאת, גוף שיאמץ פורמטים ויכולות חדשים, ירחיב את פעילות האונליין, יפנה לתפוצות ויגיע לקהלים חדשים יכול להתחזק ולהפוך לרווחי. זה לא יקרה ביום אחד, אבל עם תוכנית טובה וטאלנטים טובים, גם לערוץ 13 יש זכות קיום כלכלית".
כשרפפורט הציע לך להיכנס לעסקה, הוא אמר שהוא רוצה לבנות ערוץ משפיע?
"הוא לא דיבר איתי על ערוץ משפיע או לא משפיע. מעבר לכך, השיחות בינינו פרטיות".
כלומר, גם בשיחות איתו לא דובר על השפעה ציבורית או פוליטית?
"אמרתי את מה שאני יכול לומר. כשהיינו בקשר עם הרגולטורים הם ביקשו להבין כיצד נולדה העסקה וקיבלו את התשובות. לא הרגשתי שהם מנסים להתנכל לנו אלא שהם ממלאים את תפקידם: להבטיח ששוק התקשורת יהיה חופשי ותחרותי".
אבל זו לא רק פוליטיקה, זה ביזנס. כשאי אפשר לדעת עד כמה מערכת המשפט יציבה, קיים סיכון עסקי.
"יש דבר אחד ברור: הדימוי של מדינת ישראל נפגע מאוד וצריך לתקן אותו. לא משנה כרגע מי צודק ומדוע זה קרה, התדמית של ישראל נמצאת על הקרשים. כאן הקהילה העסקית והפילנתרופית צריכה להיכנס לתמונה ולהציג את מה שאני מכנה 'ישראל האמיתית'".
מעבר לתדמית, ישראל מספיק יציבה כדי לעשות בה עסקים?
"כן. אני לא רואה סיבה שלא".
4 צפייה בגלריה
אסף רפפורט (מימין) בהפגנה בתל אביב, מרץ 2025. "הוא לא דיבר איתי על ערוץ משפיע או לא משפיע. מעבר לכך, השיחות בינינו פרטיות"
(צילום: ליאור נגרין)
"יעילות מס היא לא לשלם מס באופן שוטף"
טל נכנס לתחום ההשקעות הרבה לפני הקמת קרן מריט בדצמבר 2021 ולפני מעורבותו בקבוצת אלפא או עסקת רשת 13. הוא גדל בבית חילוני בירושלים ובגבעון החדשה, למד בבית הספר היוקרתי ליד"ה, המשיך ללימודי כלכלה וראיית חשבון באוניברסיטה העברית ולתואר שני במינהל עסקים. הוא החל לצבור ניסיון מקצועי בדיסקונט חיתום ולאחר מכן ומשם עבר לפעילות עצמאית של ניהול הון וניהול קרנות ועם הזמן הביא לתוכה תאגידים גדולים כגון איי.די.בי וקבוצת דלק. במקביל, הוא החל לעסוק בתחום שהחל להתפתח במהירות בתחילת שנות התשעים ועדיין לא היה מוכר בישראל של אותן שנים: מסחר אלגוריתמי. "הצוות שלנו כותב מכונות אלגו־טריידינג מ־1994, עוד לפני שהכירו פה את המונח אלגו־טריידינג", הוא אומר בגאווה.
ב־2003 טל ייסד את קבוצת אלפא שמספקת שירותים פיננסיים לקרנות השקעה, וב־2014 הקים את פעילות ניהול ההון למשפחות אמידות, שהפכה לליבת פעילותו העסקית. לדבריו, החברה מספקת שני שירותים מרכזיים: "מבנים משפטיים מאוד חדשניים ומתוחכמים לניהול הון משפחתי, לצד ניהול הון מאוד יעיל בכלים של דאטה סיינס".
השיטה שבה פועלת הקרן אינה מבוססת על השקעה ישירה בניירות ערך, אלא על בניית אסטרטגיות פיננסיות שנועדו לצמצם את התנודתיות ולייצר תשואה צפויה ככל האפשר. "כשאתה נכנס לבורסה קשה לדעת מה תהיה התשואה. אפשר להסתמך על הממוצע הרב־שנתי, אבל בדרך יהיו עליות וירידות. אנחנו מנסים למזער את התנודתיות הזאת: יעד תשואה הוא 10%, השאיפה היא להגיע ל־9.5% או ל־10.5%, ולא להיות חשופים לתנודות חדות. לשם כך אנחנו מגדרים את הסיכונים ומשלבים באסטרטגיה רכיבי ביטוח משמעותיים", הוא מסביר.
כלומר אתם מוותרים על חלק מפוטנציאל הרווח בתמורה להגנה מפני ירידות.
"אנחנו מתקשרים עם גוף מבטח ואומרים לו: נניח שאנחנו רוצים קופון של 9%. אם התשואה תהיה גבוהה יותר, כל מה שמעל 9% חלק יישאר אצלך; ובתמורה, תגן עלינו במקרה של ירידה. אחר כך מנהלים משא ומתן על היקף ההגנה — 30%, 40% או 50%. לא מדובר בהגנה מלאה, אלא במנגנון שנועד לצמצם מאוד את הסיכון".
נדבך נוסף בשיטה, טל מסביר, הוא תכנון מס ארוך טווח — לא באמצעות הימנעות מתשלום מס, אלא באמצעות דחייה חוקית שלו. "יעילות מס פירושה שלא משלמים מס באופן שוטף על כל פעולה, אלא דוחים את התשלום למועד שבו מושכים את הכסף. כך גם הכסף שהיה משולם כמס נשאר מושקע וממשיך לצבור תשואה".
לצורך הדגמה הוא מתאר השקעה של 10 מיליון דולר, בתשואה שנתית של 10% ובשיעור מס של 25%. "אם הכסף מושקע במשך 30 שנה במסגרת יעילה מבחינת מס, הוא יכול לצמוח לכ־174 מיליון דולר. אם משלמים מס באופן שוטף, מגיעים לכ־88 מיליון דולר בלבד. כלומר, כמעט מחצית מהתוצאה נובעת מהיכולת להשאיר את מלוא הכסף מושקע וליהנות מאפקט הריבית דריבית".
אלא שלניהול הון משפחתי ישנם גם צדדים פחות נעימים, למשל ההגנה על הרכוש והעברתו מדור לדור.
"כשחושבים על הון משפחתי, חושבים בדרך כלל על הסכמי ממון וצוואות, אבל יש מבנים משפטיים יעילים, כמו הקדש או קרן, שהם פשוטים יחסית להקמה. מרגע שהקמת אותם, המבנה עצמו מסדיר את הבעלות על הנכסים ומגן עליהם לאורך זמן".
העיקרון, לדבריו, הוא הפרדה בין בני המשפחה לבין הרכוש. "אתה מכניס את הרכוש למבנה משפטי נפרד. הנכסים כבר אינם מוחזקים ישירות על שמך, אלא שייכים להקדש או לקרן. המטרה של המבנים האלה היא לעשות סדר במשפחה, להגן על הרכוש ולקבוע מראש כיצד הוא ינוהל ויעבור בין הדורות".
כדי להמחיש את חשיבותו של תכנון רב־דורי, טל משווה בין שתיים מהמשפחות העשירות בתולדות ארצות הברית: משפחת ונדרבילט, שבנתה במאה ה־19 אימפריית ספנות ורכבות אך חלק ניכר מהונה נשחק בתוך כמה דורות; ומשפחת רוקפלר, שהונה נוצר בעיקר מעסקי הנפט ונשמר לאורך דורות באמצעות קרנות, נאמנויות ומנגנונים מוסדרים לניהולו. "ונדרבילט היה עשיר יותר מרוקפלר, אבל בתוך כמה דורות המשפחה איבדה חלק ניכר מההון. משפחת רוקפלר, לעומת זאת, הצליחה לשמר ולהצמיח אותו. ההבדל הוא לא רק בכמה כסף היה להן, אלא באופן שבו הן תכננו את העברת ההון", הוא אומר.
איך מונעים מלחמות ירושה, שהן אחת הבעיות המרכזיות במשפחות עתירות הון?
"אם ההורים מקימים מראש מבנה משפטי ומגדירים את 'מערכת ההפעלה' שלו — למשל נאמנות או הקדש — הרכוש אינו עובר ישירות לידי הילדים, אלא נשאר בתוך אותו מבנה. בני המשפחה יכולים להיות המוטבים, וליהנות מפירות ההון, אבל הוא לא נמצא בבעלותם הישירה. לכן הם גם לא יכולים לפרק אותו או לתבוע לעצמם את כולו".
כלומר, היורש לעולם לא יוכל לקחת לידיו את מלוא ההון?
"זה תלוי במה שקבע מייסד המבנה. הוא יכול לקבוע שהכסף יחולק בגיל מסוים או בהתקיים תנאים מסוימים, ויכול גם להגדיר מראש כיצד ינוהל ההון. כך הוא מקבל ודאות שגם לאחר מותו ההון המשפחתי יתנהל בהתאם לחזון שלו".
ומי מפקח על מי שמנהל את הקרן או הנאמנות? בסופו של דבר, גם מנהל שמגיע מתוך המשפחה עלול לנצל את כוחו לרעה.
"אפשר לבנות מנגנוני פיקוח ואיזונים, ולדאוג שגם בני משפחה נוספים יהיו שותפים לבקרה. זה בדיוק תפקידם של המבנים המשפטיים האלה: לאפשר למשפחה לנהל את ההון ביעילות, תוך קביעת כללים ברורים והגבלת הכוח של אדם יחיד".
האמרה הידועה שלפיה הדור הראשון בונה, השני משמר והשלישי הורס אינה מופרכת לחלוטין בעיניו. "סטטיסטית נכון שברוב המקרים ההון אינו שורד עד הדור השלישי. אבל זו לא גזירת גורל. אם בונים מנגנונים נכונים — מוטיבציה לילדים, תקשורת בתוך המשפחה, חינוך וכללים ברורים — אין שום סיבה שהדור הבא לא ימשיך להצמיח את ההון".
בוא נעזוב לרגע את תחום ניהול ההון המשפחתי. מהניסיון שצברת, האם הייטקיסטים שכבר הצליחו פעם אחת מוכנים לעבור מניהול יזמי והרפתקני לניהול שמרני יותר?
"בעלי הון, בין שהם הייטקיסטים ובין שלא, מנסים בדרך כלל לנהל את ההון בצורה חכמה".
"אם כסף מושקע במשך 30 שנה במסגרת יעילה מבחינת מס, הוא יכול לצמוח לכ־174 מיליון דולר. אם משלמים מס באופן שוטף, מגיעים לכ־88 מיליון דולר בלבד"
4 צפייה בגלריה
מפגינים למען שחרור החטופים בעזה. תל אביב, אוגוסט 2025. "במסגרת מריט מומנו משלחות בעולם, נרכשה מדיה לקמפיינים והועבר סיוע כספי ישירות למשפחות"
(צילום: טל שחר)
"לא תכננתי את זה, אבל נמשכתי לפילנתרופיה"
הקמת מריט בדצמבר 2021 לא היתה הצעד הבא המתבקש במסלול הקריירה של טל, אלא באה לעולם עקב כורח, לאחר שטל אומר שהוא עצמו, ובעיקר הלקוחות שלו, התקשו למצוא מסגרת יעילה ושקופה לניהול כספי הפילנתרופיה שלהם. "ברגע שהתורמים נפרדים מהשליטה בכסף, באופן טבעי יש להם פחות יכולת לפקח עליו ולכן הקמתי תשתית משפטית ומסגרת שתהיה שקופה, יעילה ובעלת נופך בינלאומי. בדרך כלל פילנתרופיה היא עסק מאוד מקומי", הוא אומר.
אבל למה לך להתעסק בזה? זה נשמע כאב ראש רציני למדי.
"אחרי שהקמתי את מריט והחלה הפעילות הפילנתרופית המשמעותית של הקרן — ממציאת תרופה לילד שלא גדל, דרך הפעילות של מטה משפחות החטופים אחרי המלחמה, תמיכה במפונים וכן הלאה — נמשכתי פנימה, גם מבחינה רגשית. זה לא משהו שתכננתי, אבל כך היה. נוסף על כך, המעגלים החברתיים בתחומי ההשקעות והפילנתרופיה מאוד מעורבבים. זה מאוד טבעי שאנשים שעוסקים בעסקים יעסקו גם בפילנתרופיה, וזה בולט עוד יותר כשמשפחה מתכננת העברת הון בין־דורית משום שלא כולם בדור הבא עוסקים רק בעסקים. כשמספקים תשתית טובה, שמאפשרת לאנשים להתעסק בנתינה עצמה ופוטרת אותם מעיסוק באדמיניסטרציה שמסביב — זה מאוד נוח להם".
מה ייחודי בה?
"התורם יכול לפעול כמעט בכל תחום שיבחר, למעט פוליטיקה. הוא מקבל את הטבות המס הרלוונטיות, ואנחנו מספקים לו את כל התשתית: הניהול, הדיווחים, עורכי הדין, הבקרה והעבודה מול הרגולטורים. במקום שכל תורם יקים תשתית נפרדת, הוא יכול לפעול באמצעות היכולות שלנו. אנחנו מטפלים בכל הביורוקרטיה ומאפשרים לו להתמקד בפרויקט עצמו".
טל אומר שמריט מנהלת כיום נכסים בשווי כולל של יותר ממיליארד שקל שאמורים לייצר בכל שנה בין 50 ל־100 מיליון שקל, שמופנים לפרויקטים הפועלים במסגרת מריט, "מטיפולים רפואיים ועד חיזוק הקשר עם התפוצות ומאבק באנטישמיות". בחירת המטרות שייהנו מהכספים, הוא אומר, נעשית יחד עם התורם. "לא נעשה שום דבר שהתורם אינו מסכים לו. בדרך כלל הוא מגיע עם חזון כללי או עם תחום שמעניין אותו, ואנחנו עוזרים לו לגבש את הרעיון ולהפוך אותו לתוכנית אפקטיבית", הוא מסביר.
התשתית הזאת עמדה למבחן הגדול ביותר שלה מיד לאחר 7 באוקטובר כשאחד הפרויקטים הראשונים שפעלו באמצעותה היה מטה משפחות החטופים והנעדרים. לדברי טל, לאחר שאנשיו פנו לייעוץ משפטי, נאמר להם שעומדות בפניהם שתי אפשרויות: "להקים עמותה חדשה, הליך שגם במסלול מואץ היה נמשך חודשים ובמסלול רגיל עלול להימשך שנים; או להקים בתוך יום פעילות במסגרת מריט, שכבר החזיקה בתשתיות בישראל ובארצות הברית".
כך, במסגרת מריט מומנו משלחות של בני משפחות החטופים ברחבי העולם, נרכשה מדיה לקמפיינים והועבר סיוע כספי ישירות למשפחות. "כל הכספים שגויסו מהפדרציות ומגופים אחרים עברו דרכנו, ואנחנו היינו הגוף שתכלל וביצע את התשלומים — מהתמיכה במשפחות ועד רכישת מדיה והוצאת משלחות", טל אומר.
למעשה קיבלתם על עצמכם תפקיד שהיה אמור להיות תחת האחריות של המדינה — לסייע למשפחות החטופים.
"המדינה לא יכולה לעשות הכל".
כשייסדת את מריט, תיארת לעצמך שהיא תשמש תשתית למבצע כזה?
"ממש לא. לא יכולתי לדמיין אירוע כזה אבל אני שמח שהיינו שם עם היכולות שלנו כשהיה בהן צורך".
מיזם חדש יותר שבו טל מעורב הוא Alpha AI Biotech, קבוצת חברות בתחום הביוטכנולוגיה שמלהיבה אותו במיוחד. "להערכתי, היא תשנה בשנים הקרובות את עולם הרפואה. זו הצהרה גדולה, אבל מדובר במהפכה תעשייתית חדשה בתחום הביוטכנולוגיה", הוא מתנבא לגביה.
הוא מספר על טיפולים תאיים וגנטיים מותאמים אישית, שכבר משמשים לטיפול בסוגים מסוימים של סרטן אם כי עלותם עדיין גבוהה מאוד. בטיפולים כאלה נלקחים מהחולה תאים של מערכת החיסון, נשלחים למתקן ייצור ייעודי, עוברים תהליך של מיון, ריבוי או הנדסה, ולאחר מכן מוחזרים לגופו כדי שיוכלו לזהות את התאים הסרטניים ולפעול נגדם. "הבעיה היא שכל התהליך דורש מערך לוגיסטי מורכב, חדרים נקיים ומתקני ייצור יקרים מאוד", הוא אומר.
כאן, לדבריו, נכנסת לתמונה החברה החדשה. "אנחנו רוצים שבית החולים יהיה יצרן התרופה. כך אפשר להוריד טיפול שעולה כיום כחצי מיליון דולר לכ־40 אלף דולר, ובהמשך אולי אפילו לכ־5,000 דולר. אם נהיה פרוסים ב־50 או ב־100 בתי חולים יגיעו אלינו מפתחים עם פתרונות לסרטן, למחלות עיניים, לכליות או למחלות אחרות. במקום לפנות לחברת תרופות ולשלם מיליון דולר על ייצור הטיפול, הם יוכלו להשתמש בתשתית שלנו. נהיה מעין אפ־סטור לטיפולים גנטיים: פיתחת טיפול חדש? תוכל להביא אותו אלינו ואנחנו נאפשר לייצר ולהפעיל אותו בבתי החולים".
העסקה עוד לא אושרה
מי מקבל את ההחלטות ברשת 13?
עסקת העברת השליטה ברשת 13 למייסדי וויז אסף רפפורט וינון קוסטיקה עדיין ממתינה לאישור הסופי של מועצת הרשות השנייה. אישור העסקה הפך בחודשים האחרונים לחלק ממאבק ציבורי ומשפטי רחב יותר. הממשלה קידמה מינויים חדשים למועצת הרשות השנייה, מהלך שבעקבותיו עלתה הטענה שנועד להשפיע על גורל העסקה. בג"ץ הקפיא את המינויים ומאוחר יותר הורה להשיב את המועצה הקודמת לפעילות כדי שתוכל להמשיך לקבל החלטות, ובהן גם ההכרעה על עסקת רשת 13. בעקבות ההחלטה הודיעה הממשלה שלא תכיר בהחלטות המועצה בהרכבה הנוכחי — כלומר בחרה במשבר חוקתי.
אלא שלמרות האי־בהירות המשפטית בעניין, ברשת 13 כבר מתקבלות החלטות ניהוליות משמעותיות. עידן אלרום מונה לממלא מקום מנכ"ל החברה; סולימאן מסוודה גויס לתפקיד שליח חדשות 13 בוושינגטון; נריה קראוס סיימה את תפקידה, ובשבוע שעבר מונתה בר גרינשטיין לתפקיד סמנכ"לית התפעול של הערוץ. את ההודעה על מינוי מסוודה הוציא יועץ התקשורת זמיר דחב"ש, שעובד עם רפפורט, ולאחר מכן עלו בתקשורת וברשתות החברתיות סימני שאלה לגבי מידת מעורבותו בנעשה ברשת 13.
השתלשלות האירועים אינה מלמדת בהכרח על מעורבות הרוכשים החדשים בניהול הערוץ אך היא מחדדת שאלות שנותרות פתוחות: מי מקבל בתקופת הביניים את ההחלטות הניהוליות המשמעותיות? מי מאשר מינויים בכירים? ומהו מרחב הסמכויות של הנהלת רשת 13 כל עוד הליך אישור העסקה טרם הושלם?
