ב 18 ביולי התעוררו תושבי מוסקבה לפטריית עשן שחורה מטורפת שכיסתה את שמי העיר. הם כבר התרגלו לכך שכמעט בכל לילה כטב"מים אוקראיניים תוקפים יעדים בסביבתם, ורק שבועיים קודם לכן הם גרמו לשרפת ענק בבית הזיקוק הגדול של העיר. אלא שהפעם המתקפה הזו היתה חריגה במיוחד: לראשונה במלחמה האוקראינים תקפו מתחם לוגיסטי עצום של חברת קמעונאות. ולא סתם חברה, אלא וויילדבריז, ענקית המסחר המקוון, שמכונה "אמזון הרוסית". המתחם שנפגע, השוכן באלקטרוסטל שבמחוז מוסקבה, היה המתחם השני בגודלו ברוסיה, והשתרע על 230 אלף מ"ר. וזו היתה רק מכת הפתיחה.
בחודש האחרון זה קרה שוב ושוב: כטב"מים אוקראיניים פגעו בלפחות 23 מתוך 30 המתחמים הלוגיסטיים של וויילדבריז ברחבי רוסיה: במחוז מוסקבה, סנט פטרבורג, טולה, וולגוגרד, פרם, קרסנודאר, סמרה וערים נוספות. לפחות 20 מתחמים נפגעו באופן קשה מאוד, חלק מהם הושמדו כליל. תשעה עובדים נהרגו במתקפות, עשרות נפצעו ומיליוני פריטים עלו באש.
היעד של התקיפות הללו אינו מקרי. זוהי לוחמה כלכלית מזן חדש. בכירים באוקראינה טוענים כי הם תוקפים את המחסנים משום שחיילים רוסים קונים בהם ציוד, אך בעיקר משום שהם מעוניינים "לנפץ בשנייה את האשליה של חיים שלווים", כפי שהסביר רוברט ברובדי, מפקד הלוחמה בכטב"מים בצבא האוקראיני.
ואכן וויילדבריז משחקת תפקיד קריטי בחיי היומיום הרוסיים, בייחוד מאז שהפלישה לאוקראינה הביאה ליציאה המונית של חברות מערביות מרוסיה, ובהן אמזון, איקאה ואדידס, בשל הסנקציות המקיפות שהוטלו עליה. בזמן ששער הרובל קרס, האינפלציה זינקה והשוק המסורתי התכווץ, וויילדבריז סיפקה תחליף לכל מה שהמערב הפסיק לשלוח. מביגוד וקוסמטיקה עד מוצרי אלקטרוניקה וחלקי חילוף לרכב ומוצרי טיפוח — הכל זרם דרך החברה, ששולטת ב־45% משוק המסחר המקוון הרוסי, מטפלת במיליוני הזמנות ביום, ומציעה עשרות מיליוני מוצרים. בכל חודש נכנסים לפלטפורמה שלה 79 מיליון לקוחות (כמחצית מאוכלוסיית רוסיה) והיא מגלגלת מכירות שנתיות שנאמדות ב־68 מיליארד דולר. כך שמבחינת הרוסי הממוצע וויילדבריז היא הבסיס לקיומו השגרתי.
והחברה היא כמובן גם מעסיקה חשובה בכלכלה הרוסית, שמספקת פרנסה למאות אלפי אזרחים. יש לה 95 אלף תחנות איסוף בכל רחבי המדינה — מרובעי היוקרה של סנט פטרבורג ועד עיירות כורים נידחות בסיביר וכפרים שכוחי אל בהרי הקווקז. כל נקודת איסוף כזו מנוהלת לרוב בידי זכיין מקומי קטן, שמעסיק עובדים, משלם שכירות ומניע את הכלכלה המקומית. היא גם מספקת תעסוקה ל־100 אלף עסקים קטנים, כגון מעצבים ויצרנים מקומיים, ומהווה הבמה היחידה שמאפשרת להם למכור את תוצרתם בקנה מידה ארצי ללא תיווך של רשתות ענק.
ולכן, כשהמרכזים הלוגיסטיים של וויילדבריז עולים באש, בזה אחר זה, אדמת רוסיה כולה רועדת. זה לא רק נזק תאגידי למאזני החברה, אלא גם איום ישיר על הכיס, על שגרת החיים ועל תחושת הנורמליות של מיליוני משפחות רוסיות — וזה כנראה הדבר שהכי מפחיד את הקרמלין.
אם וויילדבריז תקרוס ותפיל את כלכלת רוסיה, ייווצר תקדים בינלאומי: עד כה מעצמות הענק יכלו לפעול כרצונן מול מדינות קטנות מהן. אך טקטיקת הכטב"מים מאפשרת למדינות הקטנות לפצות על נחיתותן המספרית ולפגוע בעקב אכילס של המעצמות
גירושים מכוערים, יריות במטה החברה ומנצחת אחת ברורה
וויילדבריז לא תמיד היתה גדולה וחשובה כל כך. בראשה עומדת המייסדת והמנכ"לית טטיאנה קים (50). כיום היא האשה העשירה ברוסיה, שהונה נאמד ב־8 מיליארד דולר, לפי "פורבס". אבל ראשית דרכה היתה צנועה: היא נולדה בגרוזני, בירת הרפובליקה הצ'צ'נית, למשפחה ממוצא קוריאני. בתחילת האלף היא עבדה כמורה לאנגלית וגרה בדירת חדר במוסקבה עם בעלה דאז, ולדיסלב בקלצ'וק, מהנדס במקצועו. ב־2004, כשהיתה בחופשת הלידה הראשונה שלה (לזוג יש שבעה ילדים) היא החלה ביוזמה קטנה: הזמנת בגדים מקטלוגים גרמניים ומכירתם אונליין ברוסיה. קים ניהלה בעצמה את ההזמנות, ענתה ללקוחות ואספה את החבילות.
הימים היו ימי ראשית שלטונו של הנשיא ולדימיר פוטין, כששוק המסחר אונליין ברוסיה היה בחיתוליו וקניות באינטרנט נחשבו מדע בדיוני עבור רוב הרוסים. הכלכלה הרוסית נסקה אז במהירות, בין השאר בגלל הזינוק במחירי האנרגיה, שהכניס הון עתק לקופת המדינה. התוצאה היתה יצירתו של מעמד ביניים חדש, שרק הלך והתרחב וחיפש על מה לבזבז את ההכנסה העודפת שנוצרה לו. לתוך הוואקום הזה נכנסה וויילדבריז בעיתוי מושלם.
בהדרגה החברה צברה פופולריות והפכה לתמנון ענקי: קים יצרה רשת שחיברה בין מפעלים נידחים לצרכנים בכל פינה במדינה הגדולה בעולם, מקלינינגרד שעל גבול ליטא במערב ועד ולדיווסטוק שבמזרח הרחוק, סמוך ליפן. ב־2017 וויילדבריז כבר היתה חברת הסחר המקוון הגדולה ברוסיה, ב־2020 היא התרחבה לראשונה למכירות לאיחוד האירופי ושנה לאחר מכן פתחה חנות אונליין לשוק האמריקאי. ואז ב־2022 רוסיה הרחיבה את פלישתה לאוקראינה, המלחמה התלקחה והמערב סגר את דלתותיו בפני רוסיה. וויילדבריז אומנם איבדה את שווקי אירופה ואמריקה, אבל התלות של השוק המקומי בה הפכה לקריטית — החברה נהפכה לצינור החמצן של הצרכנות הרוסית.
ב־2024, כשהמלחמה עם אוקראינה היתה בעיצומה, החל גם מאבק איתנים בתוך וויילדבריז. קים הובילה אז מהלך אסטרטגי דרמטי למיזוג החברה עם Russ, חברת פרסום החוצות הגדולה במדינה — מהלך שנועד להפוך את האימפריה לענקית טכנולוגיה ופיננסים שתתחרה בענקיות כמו אמזון ועליבאבא בקנה מידה בינלאומי. אבל בעלה, שאיבד את השפעתו בחברה בעקבות המהלך, זעם ממש וגייס לשורותיו גורמים רבי עוצמה כדי לסכל את העסקה בכוח, ובהם מקורבים לנשיא הצ'צ'ני רמזאן קדירוב וגורמים בקרמלין.
המאבק המכוער זלג גם לרשתות החברתיות. ביולי פרסם קדירוב בערוץ הטלגרם שלו כי בקלצ'וק התלונן בפניו על "בעיות חמורות בתוך המשפחה ובעסקים המשפחתיים", ואז פרסם וידיאו של בקלצ'וק מדבר על הסכסוך. לדברי קדירוב, המהלך היה "השתלטות עוינת" של קים על החברה. קים הגיבה בטלגרם שלה כי "לא מדובר בהשתלטות עוינת, אלא בגירושים. מההתחלה הכל סוכם עם ולדיסלב, שנכח בעצמו בפרזנטציה של מבנה החברה החדש בפני ההנהלה הבכירה".
וברוסיה כמו ברוסיה, האלימות עברה לקדמת הבמה, וגם הביאה לקורבנות בנפש. שיאה של הדרמה התרחש בספטמבר 2024, חודשיים לאחר אישור המיזוג, כשבקלצ'וק הגיע מוקף בשכירי חרב חמושים וניסה להיכנס למשרדי הנהלת החברה במרכז מוסקבה, מרחק הליכה קצר מהקרמלין. בחילופי אש בין הצדדים נהרגו שניים ונפצעו שבעה.
אבל קים לא נרתעה. בנחישות ברזל היא הדפה את ניסיונות ההשתלטות, קידמה את המיזוג, נישלה את בעלה מהבעלות על החברה וכמובן התגרשה ממנו. היא הוכיחה לעולם שהיא שולטת באימפריה שלה לא רק מכוח הניירות, אלא ביד רמה.
אלא שמקץ שנתיים, עוד לפני שהיא הספיקה להשלים את מהלך ייצוב החברה והידוק השליטה בה לאחר המיזוג, הגיע איום חדש, דרמטי ובלתי צפוי, שערער את החברה מהיסוד: הכטב"מים האוקראיניים.
בכירים באוקראינה טוענים שהם תוקפים את מחסני וויילדבריז משום שחיילים רוסים קונים באמצעותה ציוד, אך בעיקר כדי "לנפץ בשנייה את האשליה של חיים שלווים", כפי שהסביר רוברט ברובדי, מפקד הלוחמה בכטב"מים
קים. רגע לפני גל התקיפות החברה עדכנה את תנאי השימוש, כך שלא תחויב לפצות ספקים שהסחורה שלהם נשרפה בתקיפת כטב"מים(צילום: Elena Chernyshova/Bloomberg)
פוטין. אם וויילדבריז תקרוס, הבנקים שהלוו לה כסף עלולים להזדקק לחילוץ ממשלתי(צילום: Pavel Byrkin/AFP)
קודם וויילדבריז, אחר כך הבנקים ואז הכלכלה הרוסית כולה
ההנהגה האוקראינית מחפשת כבר זמן רב דרכים חדשות כדי לדחוק את הקרמלין לסיים את המלחמה, או לפחות להקפיאה בקווים הנוכחיים. עד כה רוסיה כבשה וסיפחה חמישית משטחה הריבוני של אוקראינה, כולל חצי האי קרים. הצבא האוקראיני סובל מנחיתות מספרית מול אויבו הרוסי, מה שמקשה עליו מאוד להוציא לפועל מתקפה קרקעית גדולה לשחרור השטחים שכבושים. וככל שהמלחמה נמשכת, כך ברור לקייב שעליה להקטין את תלותה בארצות הברית ובמערב, מה שגרם לה להאיץ את פיתוח היכולות ההתקפיות ארוכות הטווח שלה — בעיקר כטב"מים התקפיים, טילים בליסטיים וטילי שיוט.
מרגע שהיכולות הללו הפכו למבצעיות, הן העניקו לאוקראינה מגוון רחב של אפשרויות להכות בעומק רוסיה במטרות אסטרטגיות: מבסיסי צבא ומתקני תעשייה צבאית ועד בתי זיקוק גדולים, שמייצרים נפט ודלק — רכיב חיוני בכלכלה הרוסית.
הטקטיקה הזו נחלה הצלחה: כושר ייצור הנפט והדלק של רוסיה, למשל, נחתך כבר ב־35%. ובכל זאת, זה לא הספיק כדי לבלום את המלחמה. לכן בחודשיים האחרונים האוקראינים החליטו על שינוי כיוון: במקום להתמקד בתשתיות שקשורות ישירות למלחמה, לתקוף את העורף התעשייתי והלוגיסטי האזרחי של רוסיה, ובראשו המרכזים הלוגיסטיים הענקיים של וויילדבריז. אלה התגלו כמטרות נוחות לטיווח, שהפגיעה בהן מחוללות השפעה תודעתית וכלכלית עצומה.
והנזקים עצומים: עד 5 באוגוסט לא פחות מ־11 מתחמי לוגיסטיקה של החברה, בשטח כולל של כ־1.4 מיליון מ"ר, נסגרו לצמיתות. עוד לפחות תשעה נפגעו באופן משמעותי. כל אלה יזדקקו לשיקום מקיף שיימשך חודשים רבים — אם בכלל יהיה ניתן לבנות אותם במציאות הביטחונית הנוכחית. במוסקבה ובערים מרכזיות אחרות מדווחים הצרכנים על עיכובים חריגים של שבועות בהגעת חבילות, ביטולי הזמנות סיטונאיים וזינוק במחירים של מוצרים בסיסיים. נוסף על כך, מאות אלפי בעלי עסקים קטנים ובינוניים, שאחסנו את כל מלאי הסחורה שלהם במחסנים של וויילדבריז, מצאו את עצמם חסרי כל.
ייתכן שהטקטיקה של אוקראינה לא תעצור בוויילדבריז. ב־31 ביולי כטב"מים שלה כבר פגעו במחסן שילוח בעיר זלנודולסק שברפובליקת טטרסטן, שנמצא ליד מתחם של Ozon, המתחרה הגדולה של וויילדבריז, שמחזיקה ב־32% משוק המסחר אונליין. כך שבהחלט ייתכן שהיא הבאה בתור.
גם אם קייב לא תצהיר על כך בפומבי, נראה שהמטרה היא לגרור את וויילדבריז לקריסה פיננסית. אם זו אכן תתממש, היא תגרום לתגובת שרשרת עוצמתית שתפגע בוודאות גם בבנקים הרוסיים הגדולים, שהעניקו לחברה הלוואות ענק, ועלולים להזדקק לחילוץ פיננסי מהמדינה בתקופה שהיא גם כך קשוחה כלכלית.
ואכן עבור הקרמלין מדובר בסיוט מתמשך. המשטר של פוטין מתבסס על חוזה חברתי בלתי כתוב מול האזרחים: אתם תמשיכו בשגרת חייכם, תלכו לעבודה ותרכשו מוצרים באינטרנט, ואנחנו ננהל את המלחמה הרחק מכם, כך שבקושי תרגישו אותה. אבל התקיפות העקביות חושפות את ערוותן של מערכות ההגנה האווירית של רוסיה, שמתקשות להדוף את הכטב"מים שפוגעים בעומק המדינה לילה אחר לילה. כך שפוטין נמצא כרגע במלכוד: אם הוא לא מצליח להגן על הנכסים האסטרטגיים של המדינה והכלכלה נמצאת בסכנת קריסה — איך הוא יוכל להצדיק את המשך המלחמה על אדמת אוקראינה בעיני הרוסים?
2 צפייה בגלריה
מפעילי כטב"מים בדרום אוקראינה. תקיפות כאלה חתכו ב־35% את כושר ייצור הנפט והדלק של רוסיה
(צילום: Valentyn Ogirenko/Reuters)
2 צפייה בגלריה
מחסן של וויילדבריז בפודולסק, מחוז מוסקבה. לפחות 11 מתחמי לוגיסטיקה, בשטח כולל של כ־1.4 מיליון מ"ר, נסגרו לצמיתות
(צילום: Andrey Rudakov/Bloomberg)
מה שעובד לאנדרדוג האוקראיני צריך להדאיג את ישראל
השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם ווילדבריז יכולה לשרוד את מתקפת הכטב"מים או שמא היא על סף קריסה? החברה הוכיחה עד כה חוסן יוצא דופן ויכולת התאוששות מהירה שמאפיינת חברות טכנולוגיה ענקיות, אבל ככל שהקמפיין האוקראיני ממשיך, כך הבור שאליו שוקעת החברה רק מעמיק.
תשובתה של קים למתקפות היתה מאופקת, מחושבת והמחישה קור רוח אופייני. בנאומים ובמסרים לתקשורת ולעובדים, היא הדגישה את חוסן החברה והבטיחה כי מערכות הגיבוי והניתוב מחדש של שרשרת האספקה פועלות סביב השעון כדי למזער את הפגיעה בצרכנים. "המתקפה על תשתיות וויילדבריז היא מתקפה על אזרחים", היא אמרה בסרטון שהעלתה לרשת. "לא רק רוסים, אלא גם עשרות אלפי אנשים מקירגיסטן, בלארוס, קזחסטן, ארמניה, אוזבקיסטן וסין עושים עסקים בפלטפורמה שלנו. יזמים מהמדינות האלה ספגו הפסדים במיליארדים".
אבל לפני שהחליטה להיות ממלכתית, קים הצליחה לעורר זעם ציבורי רחב: רגע לפני שהחל גל התקיפות האוקראיני על מתחמיה, וויילדבריז עדכנה את תנאי השימוש שלה והכניסה "תקיפות כטב"מים", "הפגזות" ו"פיצוצים" לרשימת אירועים מסוג "כוח עליון". המשמעות המשפטית של הצעד הזה דרמטית: הוא מאפשר לחברה להסיר מעצמה כל אחריות משפטית וכל חובת פיצוי לעשרות אלפי המוכרים והספקים שסחורתם נשרפה במחסנים, ולא היה להם שום כיסוי ביטוחי נגד אירוע כזה. והם אכן זעמו והציפו את הרשתות החברתיות בפוסטים וסרטונים שתוקפים את החברה.
עקב זאת, קים החליטה לרכך את המכה ולהודיע על צעדי סיוע ופיצויים חלקיים לעשרות אלפי המוכרים הקטנים והפגיעים ביותר. לדברי החברה, הם גם שילמו פיצויים בגובה חצי מיליון דולר למשפחות ההרוגים והפצועים במתחמיה.
העתיד של וויילדבריז יקבע לא רק את עתידה של רוסיה, אלא גם ישפיע על העולם כולו. אם החברה תקרוס ותפיל את הכלכלה הרוסית עמה, ייווצר תקדים בינלאומי: עד כה היה נדמה שהמעצמות הגדולות יכולות לפעול כרצונן בשטחים של מדינות קטנות וחלשות מהן. אבל אסטרטגיית הכטב"מים והרחבתה לתשתיות מסחר טורפות את הקלפים, ומעניקות למדינות הקטנות כוח גרילה דיגיטלי שמפצה על נחיתותן המספרית ופוגע בעקב אכילס של המעצמות.
וזה לקח שצריך להדהד חזק גם בישראל. כבר ראינו איך יישומים מהמלחמה באוקראינה הגיעו גם למלחמות בגבולותינו: מהשימוש הגובר בכטב"מים נגד תשתיות בעורף ועד הפעלת רחפני סיב אופטי נגד חיילי צה"ל בלבנון. צריך לקחת בחשבון שחזבאללה ואויבים אחרים ינסו להעתיק בעצמם את מה שעבד היטב לאנדרדוג האוקראיני. ואם ישראל לא תתעשת ותבין שעליה להגן לא רק על המרחב האווירי של תשתיות חיוניות, אלא גם על כל העורקים החיוניים לכלכלתה — היא עלולה למצוא את עצמה בבוץ כמו הרוסים.
