הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת
1 אני לא יודע למה, אבל יש מעט מאוד נושאים שמצליחים להוציא מאנשים רגשות עזים כל כך כמו תחבורה ציבורית. ואם מתבלים את זה בפוליטיקה, אז בכלל. זה, בערך, מה שקרה השבוע כשכתבת האוכל של קשת ריטה גולדשטיין העזה לפרסם בחשבון האינסטגרם הפרטי שלה סרטון לנתיב המהיר החדש לתל אביב. גולדשטיין גרה בעמק חפר, ועיקר עבודתה בתל אביב. הסרטון שלה מתאר כמה נוח היה לה ולבעלה להשתמש בנתיב המהיר החדש, שמתחיל בחניון הענקי בשפיים ונכנס לתל אביב מצפון, ואיזה יופי השאטלים (היחידים שנוסעים בנתיב כרגע. בהמשך הוא ייפתח גם לרכב פרטי בתשלום ולמכוניות עם מעל שלושה נוסעים), ואיך לקח להם רק 26 דקות להגיע משפיים לדרך בגין, ואיזה כיף היה.
הסרטון הזה ממומן. משרד התחבורה וחברת נתיבי איילון, שהקימה את הנתיב המהיר, מימנו אותו. אני לא יודע כמה הם שילמו, אבל מהיכרותי את התעריפים המצויים בתחום סביר להניח שגולדשטיין קיבלה עליו כמה עשרות אלפי שקלים (יש לה 126 אלף עוקבים). הסרטון קיבל 909 לייקים (נכון לכתיבת הטור) ו־182 תגובות — מעט מאוד יחסית לרוב הסרטונים האחרים של גולדשטיין, שעוסקים באוכל או בחייה האישיים. ועדיין, הוא גרר המון ביקורת, שעיקרה איך גולדשטיין מעיזה ליצור סרטוני תעמולה עבור הממשלה, ועוד בתור עיתונאית.
כל הדיון פספס את העיקר. גולדשטיין היא לדעתי עיתונאית אוכל מעולה, מהטובות שיש. והיא מקפידה לא לקבל שום תשלום מהגופים שהיא מסקרת, להבדיל מ־99% ממשפיעני האוכל האחרים בישראל. תחום התחבורה אינו נמצא בתחומי הסיקור שלה, ובעיניי אין שום בעיה אתית לקבל תשלום על סרטון (כל עוד היא חיה בשלום עם זה שהיא מפרסמת שירות ממשלתי, וזה עניין שלה בלבד).
הבעיה העיקרית עם ההתלהבות של גולדשטיין מהנתיב המהיר היא ההתלהבות שלה מהנתיב המהיר. אני עצמי התלהבתי בעבר מהנתיב המהיר — ה"ישן", הדרומי, זה שנכנס לתל אביב מכביש מספר 1 — אבל מאז התבגרתי והבנתי שהעניין הרבה יותר מורכב משחשבתי. הנתיבים המהירים הם 1% הצלחה ו־99% טעות. וזה הדיון שצריך לנהל.
המסר של המדינה ברור: "אם יש לכם מכונית, נבנה לכם חניון מפנק עם שאטלים ושירות פרימיום. אם אתם משתמשים בתחב"צ, קבלו אוטובוסים שלא עוצרים ולא מגיעים בתדירות גבוהה ובלי צל בתחנות"
2 גולדשטיין אינה היחידה שמתלהבת מהנתיב החדש. אלון אורינג, דמות בולטת בקהילת ההייטק הישראלית, צייץ השבוע לפחות ארבעה ציוצים נלהבים (אולי היו יותר ופספסתי). למשל: "08:00 יציאה מהבית בהרצליה. 08:14 חניה במתחם בשפיים. 08:20 יציאה לכיוון תל אביב. 08:38 הגעה לעזריאלי. ביום רגיל התענוג לוקח כמעט שעה ולא מתאפשר לי לגלול בטוויטר. נחמד לשם שינוי להיות בצד המסובסד של מדיניות אפקטיבית (החניה והשאטל בחינם)". או יומיים אחר כך, עם סרטון: "08:00 יציאה מהבית. 08:15 יציאה משפיים. 08:31 הגעה לעזריאלי. הבעיה היחידה היא שאני לא מתקדם באודיובוק כמו פעם".
כשאלה הזמנים, איך אפשר שלא להתלהב? סוף סוף המדינה עושה משהו טוב ומשקיעה בנו! שאטלים בחינם! יאיי, אנחנו משלמים מסים ולשם שינוי מקבלים משהו בחזרה! סוף סוף הממשלה לא משתינה עלינו בקשת!
רק שזו אשליה. הממשלה כן משתינה עלינו בקשת. קשה להרגיש את זה כשמדלגים בקלילות על הפקק, אבל כשצוללים לנתונים זה ברור מאוד.
קודם כל, השאטל החינמי רחוק מלהיות חינמי. המדינה השקיעה כ־8 מיליארד שקל בנתיב הזה — 4 מיליארד בהקמה שלו, ועוד כ־4 מיליארד בהפעלה ל־15 שנה. העלות כוללת גם את הקמת החניון הענקי באזור שפיים, שבו כ־7,000 מקומות חניה. מהנתיב המהיר יוצאים שאטלים לחמישה מקומות שונים בתל אביב, כל 5 דקות (בשעות העומס).
נניח שכל 7,000 מקומות החניה יתמלאו בכל בוקר (אין סיכוי שזה יקרה בקרוב), ושבכל רכב יהיו שני נוסעים (הנחה סופר־אופטימית; מספר הנוסעים במכונית הממוצע בישראל הוא 1.2). מדובר במקסימום ב־14 אלף נוסעים ביום. בחישוב סנדלרים גס מאוד (כל נוסע משתמש בשאטל פעמיים ביום, הלוך וחזור, ונוסע בו חמישה ימים בשבוע, 52 שבועות בשנה), אנחנו מדברים על עלות של כ־150 שקל ליום לנוסע. וזה כאמור בתפוסה לא ריאלית של חניון מלא ושני נוסעים במכונית; בפועל התפוסה תהיה נמוכה הרבה יותר, כלומר העלות לנוסע גבוהה הרבה יותר. בקיצור, חינמי זה בוודאי לא.
שנית, אם הבעיה היא פקקים, נתיבים מהירים שמבוססים על חניון גדול שממנו נוסעים למרכז העיר לעולם לא יפתרו את הבעיה. לעולם לא. למה? כי עדיין צריך להגיע אליהם במכונית. הם עדיין מעודדים אנשים להשתמש ברכב הפרטי שלהם.
ומלבד כל אלה, המספרים די אפסיים. קשה מאוד למצוא נתונים עדכניים, אבל לפי הערכות שונות בנתיבי איילון עוברות כמיליון מכוניות ביממה, כלומר כחצי מיליון אנשים נכנסים לתל אביב בכל בוקר. והמצב הזה רק יחמיר, כי בכל שנה עולות על כבישי ישראל יותר מ־100 אלף מכוניות חדשות. אפילו אם כל השאטלים ייצאו מחניון הנתיב המהיר מלאים עד אפס מקום, ואין שום סיכוי שזה יקרה, אנחנו מדברים על 30 אלף אנשים לכל היותר; בפועל המספרים יהיו כמה אלפי אנשים בלבד ביום.
זה לא עובד. העדות הכי טובה לכך היא הנתיב המהיר הוותיק, זה שנכנס לתל אביב מדרום. הוא פועל מ־2011. כירושלמי שחלק גדול מעבודתו בתל אביב, השתמשתי בו אינספור פעמים. בעבר הרחוק, כשהעבודה שילמה את האגרה, נסעתי במכונית שלי כל הדרך לתוך תל אביב. בהמשך, כשהעבודה כבר לא שילמה, השארתי את הרכב בחניון והמשכתי לתל אביב בשאטל (החינמי!). בשלב מסוים הפסקתי גם עם זה ועברתי לרכבת. ואני לא לבד: השימוש בנתיב המהיר הוותיק נמצא בירידה, גם במספר המכוניות וגם במספר האנשים שמשתמשים בשאטלים. דו"ח מבקר המדינה הראה זאת כבר ב־2024. אז לא פלא שהנתיב הזה לא מחזיר את ההשקעה הראשונית — והמדינה משפה את הזכיין בעשרות מיליוני שקלים בכל שנה. בקיצור, זה לא עובד. אז למה להקים עוד נתיב כזה? (ותכף ייפתח עוד אחד, מכיוון ראשון לציון).
3 ובכל זאת, אני חושב שהנתיב המהיר הוא 1% הצלחה — וזו נעוצה בסיכוי שיעביר אנשים לתחבורה ציבורית. השאטלים הם לא תחבורה ציבורית (וחניון הנתיב המהיר עצמו לא מחובר לקווי אוטובוס ציבוריים), אבל הם כן אוטובוסים. כשאנשים שלא רגילים לנסוע באוטובוסים מתרגלים לשאטלים, יש סיכוי שהם גם ייקחו אוטובוס, או רכבת, בהתחלה פה ושם ואחר כך אולי באופן קבוע יותר.
זה מה שקרה לי. בקורונה התחלתי להשתמש ברכבת, ומאז לא חזרתי אחורה. הרכבת היא כלי התחבורה הטוב ביותר שיש, כל עוד נקודת המוצא שלי והיעד שלי קרובים מספיק לתחנות. וגם אם לא, השימוש ברכבת הראה לי שהשד אינו נורא כל כך, ושהיא בוודאי עדיפה על בזבוז הזמן בפקקים והעצבים. וכשהבנתי את זה, התחלתי להשתמש גם באוטובוסים עירוניים. אם הנתיבים המהירים יצליחו לגרום לאנשים להשתמש בתחבורה ציבורית באופן כללי, זו תהיה ברכה. ועדיין, גם זה רק 1% הצלחה.
4 כל השאר, 99%, הוא גם סטירת לחי למשתמשי התחבורה הציבורית הקבועים. קחו למשל את נתניה, העיר הגדולה ביותר בשרון (יותר מרבע מיליון תושבים). אם הנתיב המהיר משפיים מלמד אותנו שאנשים רוצים לנסוע לתל אביב באוטובוס שיוצא כל חמש דקות ומדלג על כל הפקקים כי יש לו נת"צ — אז קחו את ה־8 מיליארד שקל שהשקעתם בכל האופרציה הזו והשקיעו אותם בחיזוק מערך התחבורה הציבורית מנתניה לתל אביב. למשל, כדי שקו 605 ייצא כל 5 דקות במקום כל 15. שקו 606 ייצא כל 5 דקות במקום כל 25. שאוטובוסים מהאזור יובילו את התושבים לאלה של נתניה בקלות בלי צורך להגיע במכונית ולמצוא חניה. שתושבי הרצליה יקבלו אוטובוס תדיר ומהיר לרמת החי"ל או לשרונה, בלי צורך במכונית וחניון ושאטל. למה לא?
כי כנראה המדינה רוצה להעביר מסר אחר, שעיקרו, כמו ברוב הדברים שהממשלה עושה, הוא יש דרג ויש זרג. כשהיא משקיעה כל כך הרבה כסף באופרציה שמעודדת אנשים להשתמש במכונית, היא אומרת: "אם יש לכם רכב פרטי, אנחנו נבנה לכם חניון מפנק עם שאטלים דה בסט וניתן לכם שירות פרימיום. אבל אם אתם כבר במילא משתמשים בתחב"צ, אנחנו נתעלם מכם עם אוטובוסים שלא תמיד עוצרים בתחנה ושלא מגיעים בתדירות גבוהה מספיק בזמן שאתם מתייבשים בשמש כי לא דאגנו לצל בתחנות". מה הפלא שאנשים לא רוצים להשתמש בתחב"צ?
בסוף, כל סרטון או פוסט שמישהו יעלה לרשת ויראה אוטובוס שלא עצר בתחנה או רכבת שמתעכבת יעשה הרבה יותר נזק מכל תועלת שתצמח מסרטון ממומן. מי שרוצה להיתקע בפקק, שיבושם לו. הפתרון היחיד, היחיד, הוא השקעה מסיבית בתחבורה הציבורית, בקווי רכבת ואוטובוסים בין־עירוניים אמינים ונוחים ובאוטובוסים עירוניים שמפזרים את הנוסעים בתוך הערים, בעיקר בגוש דן. זה לא סקסי, וקשה לעשות מזה סרטונים ממומנים, אבל זה יעלה פחות מהשואו של הנתיבים המהירים, ויועיל הרבה יותר.
הכותב הוא עיתונאי כאן חדשות
