הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת
בעולם אחר, פחות אלים אבל גם הרבה פחות רווחי, RP אופטיקל לאבּ כנראה היתה מסוג החברות שלא הייתם שומעים עליהן לעולם. העדשות המשוכללות שעובדיה יודעים לייצר היו מוטמעות במכשירים רפואיים או במצלמות שסורקות גבולות, התוכנות המתקדמות שהיא פיתחה היו מזהות אנומליות פיזיות או אורחים לא קרואים, ו־RP היתה פועלת — אולי אפילו צומחת — בשקט, מאחורי הקלעים.
אלא שזה לא המצב, ו־RP, שהחלה את דרכה בעסקי הצלת החיים והשמירה על הגבולות, עברה במשך השנים מטמורפוזה, ובחמש השנים האחרונות היא משגשגת בזכות עסקי המלחמה הפורחים. עד כדי כך פורחים, ששווי החברה — שמייצרת מצלמות מתקדמות, חיישנים ומכ"מים לשוק הביטחוני והונפקה לפני שנה בדיוק לפי שווי של 575 מיליון שקל, נסחרת כיום בבורסה בתל אביב בשווי של כ־3 מיליארד שקל — טיסה של 400% בשנה. בשבוע שעבר היא אף נכנסה למדד ת"א 90.
רן כרמלי (60), שייסד את RP עם ד"ר פבל רשידקו (61), הוא הראשון שיודה שהעדנה שממנה נהנית החברה לא היתה מתוכננת. "להיות חברה ביטחונית לא היה בפורטפוליו שלנו", אומר כרמלי, "זה התגלגל כך, אבל זאת לא היתה כוונת המשורר".
אז מה קרה?
"כשהקמנו את החברה המטרה שלנו היתה לפתח טכנולוגיה של עדשות תרמיות. היו לנו לקוחות בגרמניה שעשו מחקרים על גידולים סרטניים והם היו צריכים מערכות תרמיות שיצלמו שומות ונגעים חשודים על העור באופן שיאפשר להשוות בין הגדלים שלהם. נוסף על כך, מכרנו גם מערכות ללקוחות בתחום הגנת גבולות. לא כיוונו ללקוחות ביטחוניים, אבל אז התברר שהטכנולוגיה שלנו מבוקשת מאוד בתחום הביטחוני וכך נכנסנו לתחום. היינו עובדים לפי פרויקט עד שלקוחות שאלו אותנו אם נוכל לבנות עבורם את כל המצלמה".
וכששאלתם היכן תמוקם המצלמה הזו ולאיזה צורך היא תשמש, מה אמרו לכם?
"שאלנו 'על מה היא תשב?' ואמרו לנו 'על מל"ט'. אמרנו לעצמנו 'טוב, שתשב על מל"ט. מה אכפת לנו?'. ככה זה קרה, וכיום מערכות האלקטרואופטיקה שפועלות במל"טים ענקיים של התעשייה האווירית ושל אלביט הן מערכות האלקטרואופטיקה שלנו. מכיוון שזו מערכת שמזינה את עצמה, עיקר המכירות ורוב הלקוחות שלנו כיום הם מהתחום הביטחוני, אבל במקביל המון עדשות שלנו ממשיכות להגיע לתחום השמירה על הגבולות".
התקנת המצלמות שלכם בין השאר על גבי כלי נשק התקפיים עוררה בך דילמות אתיות?
"האם יש לי בעיה אתית לעזור לנו או לבני הברית שלנו? לא. והרגולציה בישראל די ברורה, והמדינות שישראל עובדת איתן הן בטח בסדר. מעבר לכך, אני לא כזה רומנטיקן. אנחנו יודעים מהו טבע האדם ואף פעם לא חשבתי שנגיע לשלום עולמי. קחי לדוגמה את אוקראינה. פוטין פלש אליה בגלל שישראל עשתה משהו? לא".
באחד הסרטונים הזכורים מבוקר 7 באוקטובר ראינו רחפן חמאס שמשבית בקלילות מערכת תצפית ואש על הגבול. מה שווה כל התחכום האופטי הזה?
"רואה־יורה היא לא מערכת שלנו, אבל הרבה מערכות שלנו נפגעו באותו יום. היינו אז באיטליה עם חברים והתקשרו אליי מקונטרופ (חברה־נכדה של רפא"ל שמוצריה של RP שולבו במערכות שהיא בונה — דב"נ), ושאלו אותי כמה עדשות אוכל להביא כשאשוב לארץ, וכך הבנו שהרבה מערכות שלנו פוצצו. אבל הבעיה לא היתה שלא ראו בהן, אלא שלא פענחו את מה שראו. הבעיה היתה הקונספציה — התצפיתניות ראו, צעקו, ולא האמינו להן. המערכות האלה עובדות כשעושים בהן שימוש, אם זה לא קורה — חבל לתלות אותן על העמודים. חבל על הכסף".
הפרויקט הבהול ביותר של מערכת הביטחון כיום הוא מתן מענה לסכנת הרחפנים המופעלים בסיב אופטי. גם אתם מעורבים בו?
"כל התעשייה פועלת בתחום הזה בהמון ערוצים במקביל, וגם אנחנו. כדי לטפל באיום הזה אי אפשר להשתמש באמצעים ללוחמה אלקטרונית משום שהרחפנים הללו מחוברים לחוט דקיק בעובי רבע מילימטר, שגם מעביר מידע מהמצלמה שעל הרחפן למפעיל וגם את ההוראות שנותן המפעיל לרחפן, ולכן כדי לטפל בהם צריך לעשות שני דברים: לגלות אותם ואז ליירט אותם. המטרה היא לגלות את הרחפן במרחק סביר שנותן די זמן להסתתר מפניו או ליירט אותו. טכנית, גם אם הפתרון שלנו יעבוד הוא צריך להיות כלכלי כדי שירכשו אותו ואני לא יודע אם נצליח מבחינה עסקית, אבל אני חושב שבתוך שנה יהיה פתרון לבעיה הזאת".
2 צפייה בגלריה
כרמלי ורשידקו (משמאל). "פבל הוא הגאון הטכנולוגי. כל התכנונים המסובכים של האופטיקה זה הוא. הוא הטוב בארץ, אם לא בטופ 10 בעולם"
"פבל לא הסתדר עם הבוס שלו והרים אליי טלפון"
RP אופטיקל לאב, שנקראת על שמם של מייסדיה — רן ופבל — מושתתת במידה רבה על ניסיונם הרב ועל הקשר האישי שנרקם ביניהם מאז הכירו לפני כ־20 שנה. רן כרמלי למד פיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית במסגרת תוכנית תלפיות ולאחר שלמד בקורס על סיבים אופטיים החליט שהוא רוצה לשרת ב־81, היחידה הטכנולוגית של צה"ל שעסקה בתחום. כשהגיע לפרק הצבאי של שירותו, כרמלי למד בו כיצד והיכן לפתח את החלקים השונים של מערכת מורכבת, שכללה שילוב של אופטיקה, אלקטרוניקה, מכניקה ותוכנה, וזכה על הפיתוח בפרס ביטחון ישראל. לאחר שהשתחרר מהצבא עבד בחברה שניסתה לפתח מודל לפתיחת סתימות בעורקים כדי להשתיל בהם סטנטים, וב־2005 עשה אקזיט לא משמעותי כשמכר את וקטופ — חברת אלקטרואופטיקה שאחד השותפים בה היה מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר עומר בר־לב, שלימים היה השר לביטחון פנים בממשלת השינוי.
במקביל, גם רשידקו חצב לעצמו מסלול ייחודי. הוא עלה לישראל ממוסקבה בתחילת שנות האלפיים עם דוקטורט בפיזיקה טכנואופטית וביסס את עצמו בישראל כמומחה לייצור עדשות מתקדמות. דרכיהם של השניים הצטלבו לפני כ־20 שנה כשרשידקו, שעבד אז כשכיר, נדרש לבנות מערכת שכרמלי תכנן לחיל המודיעין. "הוא יצר את האופטיקה הראשונה שתכננתי, ומכיוון שהוא לא ממש הסתדר עם הבוס שלו, אחרי שהסתיים הפרויקט המשותף הוא הרים אליי טלפון והציע שנעבוד ביחד על פיתוח אופטיקה תרמית", אומר כרמלי.
והסכמת.
"כן. פיתחנו עדשה אחת במשך שלוש שנים בגראז' של הבית שלי במושב רינתיה ונסענו איתה לתערוכה בארצות הברית. בתקופה ההיא בשוק הרפואי חשבו לבחון שומות שצומחות על העור באמצעות הטכנולוגיה הזאת אבל אנחנו ידענו שיש שוק למוצר כזה בתחום השמירה על הגבולות".
מה היתה חלוקת העבודה ביניכם?
"פבל הוא הגאון הטכנולוגי. כל התכנונים המסובכים של האופטיקה זה הוא. הוא הטוב בארץ, אם לא בטופ 10 בעולם. כשהקמנו את החברה ב־2010 אחרי שלוש שנים בגראז' הוא עבד בפיתוח ובתפעול, ואני עשיתי את כל היתר. מלבד טכנולוגיה צריך גם כספים ומכירות, ובשביל לעשות מכירות בישראל היית צריך להיות ישראלי מאוד, עם ההיכרויות מהצבא — מה שאין לפבל. עם הזמן הגענו למצב שבו אנחנו סומכים זה על זה בעיניים עצומות".
"שאלנו 'על מה המצלמה תשב?' ואמרו לנו 'על מל"ט'. אמרנו לעצמנו 'טוב, שתשב על מל"ט. מה אכפת לנו?'. כיום מערכות האלקטרואופטיקה שפועלות במל"טים ענקיים של התעשייה האווירית ושל אלביט הן מערכות האלקטרואופטיקה שלנו"
(צילומים: Alexander Evgenyevich/Shutterstock, אלביט, תעש, Nehemia Gershuni-Aylho, Efrem Lukatsky/AP)
תסביר קצת על תהליך העבודה.
"אנחנו מתכננים אופטיקה כדי לראות את מה שהעין לא יכולה לראות. מגדירים מה רוצים לקבל מהעדשה, איזה זום, איזה פוקוס. זה תכנון מורכב, כי רק בעדשה יש 5 עד 15 אלמנטים שונים שחשוב איך הם מתוכננים, מסודרים וזזים אחד ביחס לשני. בתחום התרמי לא צריך אור כדי לראות אלא גלאים, וכל זה צריך גם לעבוד בטמפרטורות שונות, ותחת רעידות בלתי פוסקות".
מה הריגוש בלייצר עדשה?
"כל עדשה היא אחרת. עדשה היא פריט יפה כמו תכשיט ויש בה אלמנטים יפים, מבריקים ונקיים, שמורכבים מאוד יפה, וצריכים לזוז בהרמוניה ובדיוק של מאיות המילימטר כדי לתת תמונה טובה".
כשהוא מתבקש לתת דוגמה לכל היופי הזה, כרמלי מצביע על עדשה ששמה אמריליס, שרבות מסוגה פרוסות לאורך גבולותיה של ישראל. "זו עין אופטומכנית ענקית שמאפשרת לראות טנק או כלי רכב של האויב שמעבר לגבול במרחק של 30 ק"מ — כלומר הרבה מעבר לרגישות של העין. היא מתמודדת טוב עם אובך, רואה לעומק, והמשקל שלה קל יחסית — 8–10 ק"ג — כדי שיהיה ניתן להתקין אותה על עמודים גבוהים", הוא אומר. "אין הרבה קבוצות בעולם שיכולות להגיע לביצועים האלה והחוכמה היא לבנות אותה כך שהיא תהיה כלכלית — שהלקוח יוכל לקנות אותה ושאנחנו נוכל למכור אותה ברווח. אותה עדשה מותקנת גם על מל"טים, ובהם היא מותאמת למערכת שטסה. למעשה אנחנו משתמשים בכמה טכנולוגיות שרק כשתופרים אותן זו לזו נוצרת מערכת אלקטרואופטית מלאה. מה שמייחד את החברה שלנו הוא הידע שכורך יחד את כל הטכנולוגיות. לא המצאנו את תורת עיצוב התמונה והאופטיקה, אבל אנחנו יודעים לתכנן ולשלב יחד את כל הטכנולוגיות כדי לפתח מוצרים".
חשבתם לייצר את העדשות בעצמכם?
"אין לנו — לפחות כרגע — מפעל משלנו לייצור עדשות בתוך הבית. תכנון עדשה הוא סט שרטוטים של אלמנטים אופטיים שקבלני משנה מייצרים לנו לפי הזמנה. אנחנו מקבלים שקיות עם חלקים של אלמנטים אופטיים ומכניים ושל אלקטרוניקה, וטכנאים שלנו מרכיבים הכל פה".
כיצד נמדדת איכות בתחום הזה?
"העדשה נמדדת באיכות וחדות התמונה שמופקת בתנאים של טמפרטורה שונה ושל רעידות; איכות האלקטרוניקה נמדדת בקצב עיבוד התמונה, והייצוב נמדד בהצלחה להגיע למצב שבו התמונה לא רועדת. מערכת מלאה צריכה לכלול שילוב של ייצוב התמונה, מהירות עיבוד התמונה, ושהמערכת תזהה את כל האיומים".
מתי הרגשת סיפוק מקצועי בעקבות הפיתוחים שלכם?
"מה שהכי קרוב ללבנו זה מוצר שפיתחנו בשנים האחרונות. סיפקנו כמה עשרות יחידות של מערכת תצפית שהצילה חיים של חיילים שלנו במנהרות בעזה. אני לא יכול לומר מה בדיוק עשינו כי זאת מערכת מסווגת, אבל היא עזרה לחיילים שלנו להיכנס ולצאת מהמנהרות בשלום".
איך התמודדתם עם המחסור העולמי בגרמניום, שהוא חומר הגלם העיקרי בתעשיית העדשות?
"גרמניום הוא חומר גלם קריטי לראייה תרמית בגלל תכונת השקיפות שלו. אם תפרקי עדשה שמורכבת מ־15 אלמנטים — חמישה מהם יהיו עשויים מגרמניום. בגלל המצב הגיאופוליטי בין סין לארצות הברית והעובדה שהחומר הזה משמש גם לתעשיית המוליכים למחצה, הסינים הטילו אמברגו על מכירת גרמניום וזה יצר מחסור. עשינו מאמצים לפתח קו ייצור שלם של מוצרים שאין בהם גרמניום אלא סגסוגת מתכת מסוימת שהשימוש בה מאפשר לעקוף את הבעיה".
"המוצר שהכי קרוב ללבנו הוא מערכת תצפית שהצילה חיים של חיילים שלנו במנהרות בעזה. אני לא יכול לומר מה בדיוק עשינו כי זאת מערכת מסווגת, אבל סיפקנו כמה עשרות יחידות שלה והיא עזרה לחיילים שלנו להיכנס ולצאת מהמנהרות בשלום"
2 צפייה בגלריה
רחפן מופעל בסיב אופטי. "גם אם הפתרון שלנו יעבוד הוא צריך להיות כלכלי כדי שירכשו אותו, אבל אני חושב שבתוך שנה יהיה פתרון לבעיה הזאת"
(צילום: Efrem Lukatsky/AP)
"העולם השתגע, הביקוש גדל במכפלות"
כמו מניית חברת המצלמות לרחפנים נקסט ויז'ן, ששווי השוק שלה זינק לכ־30 מיליארד שקל, וחברת המרעומים ארית תעשיות, שחוותה גם היא צמיחה מהירה – גם RP אופטיקל לאב נהנית מהמתח הצבאי הגובר בעולם. ב־2019 קרן AP Partners רכשה 50% ממנה לפי שווי 58 מיליון שקל, ובינואר 2024 קרן מנור אוורגרין שילמה 70 מיליון שקלים תמורת 40% מהחברה, ששווייה כבר טיפס באותה תקופה ל־175 מיליון שקל. המוצרים הראשונים שלה היו אמצעי תצפית אלקטרואופטיים בגדלים שונים, וחברת המכ"מים ראדומטיקס, שהיא רכשה לפני כשנה תמורת 12.8 מיליון שקל, מוסיפה לה עוד טווח יכולות: ראשי ביות למרעומי קרבה של סוגי תחמושת שונים, חיישנים למערכת חץ דורבן של אלביט שמגינה על כלים משוריינים, וכוונת תרמית לנשק הלייזר מגן אור שרפא"ל ואלביט מערכות מייצרות כדי ליירט רקטות.
בעוד הכנסותיה של RP אופטיקל לאב ב־2025 היו צנועות למדי — 45 מיליון דולר שהניבו רווח נקי של 10 מיליון דולר — עיון ברשימת הלקוחות שלה מלמד לא מעט על מרכזיותה עבור מערכת הביטחון ולכן גם על פוטנציאל הצמיחה שלה: 64% מהמכירות נעשו בישראל וכ־40% מהן היו לאלביט מערכות. לאחר רכישתה של ראדומטיקס היא מעסיקה כ־75 עובדים, וכרמלי ורשידקו מחזיקים כל אחד ב־11% מהחברה. במילים אחרות, החזקותיהם בחברה שוות כעת יותר מ־600 מיליון שקל.
"לפני כניסת אוור גרין ב־2024, AP פרטנרס החזיקה 50% מהחברה ואני והשותף שלי 25% כל אחד", אומר כרמלי. "לאחר ש־AP פרטנרס מכרו לאוורגרין 30% מהמניות שלהם פבל ואני מכרנו כל אחד 5%. אחרי ההנפקה קנינו את ראדומטיקס בעסקת מניות ומזומן אז דוללנו כולנו. אני ופבל גם עשינו סקנדרי קטן ומכרנו קצת".
במבט לאחור, אתם מתחרטים על כך שמכרתם ל־AP פרטנרס 50% מהמניות לפי שווי של פחות מ־60 מיליון דולר לפני שבע שנים ופספסתם את הזינוק הגדול בערך החברה?
"שנינו עשינו לביתנו לא רע בכלל. אם היינו ממשיכים בדרך שהיינו בה, היינו מחזיקים הרבה יותר מניות אבל מעוגה יותר קטנה. אז הכל טוב ואני לא מצטער".
למעשה עליתם על הגל של תעשיית הנשק לפני שידעתם שיהיה גל כזה.
"כן. היינו בדיפנס־טק ב־2010, והגל הגיע כשרוסיה פלשה לאוקראינה. כשטראמפ נבחר שוב לנשיא ב־2024 הגל התגבר עוד יותר משום שהוא אמר למדינות נאט"ו 'תשקיעו 5% בתעשיית הנשק משום שאני לא משלם לכן יותר את מחיר ההגנה'. התוצאה היתה שהביקוש למוצרי התעשייה גדל במכפלות ואז הגיע הסיפור עם איראן וההקצנה הגיאופוליטית. כל העולם השתגע".
עושה רושם שהחברה מאוד תלויה בשניכם.
"אחת הסיבות לכך שהכנסנו קרנות לבעלות על החברה ולימים גם הנפקנו היא שרצינו שהחברה תתפתח ללא קשר אליי ולשותף שלי. עכשיו אנחנו פעילים ואקטיביים, אבל החברה לא צריכה להיות תלויה בנו, וככל שהיא תצמח היא תהיה פחות ופחות תלויה באדם ספציפי. אם מחר נקום ונלך, החברה תתקיים יפה — מה שלא היה אפשרי לפני 10 שנים. הבאנו מנהל שכיר לפני שנתיים, וגם מנהל התפעול שלנו, שפעם היה פבל, הוא שכיר. שנינו מלווים ותומכים אבל אף אחד מהפרויקטים הכבדים של החברה לא מנוהל על ידי או על ידי פבל".
חשבתם להוריד רגל מהגז ולחגוג את המיליונים שעשיתם?
"שלא יצא מהשיחה הזאת הרושם שאני או השותף שלי סגפנים, אחרת מי שיקרא יתפוצץ מצחוק. יש לנו קצת נכסים בעולם, ואנחנו מטיילים בעולם. אנחנו הכי אנטיתזה לסגפנים, וממש לא סובלים. אבל לקום בבוקר בלי מטרה נראה לי מלחיץ. זה לא קרה לי, ולא נראה לי שאתחיל היום. וכשאני רואה ארגז יוצא מהדלת עם סחורה אני מאושר".
בהקשר הזה אי אפשר שלא לשאול אם החלום שלכם הוא להפוך לנקסט ויז'ן הבאה.
"יש לי משאלה שהיא משהו יותר ריאלי מחלום: ש־RP תהפוך לאירוע קבוע. אם הדרך צריכה לעבור בבורסה — בסדר. אני רוצה שבעשרות השנים הבאות נהיה שם ידוע ויציב כמו שאלביט הפכה להיות ואני מקווה שאנחנו בדרך לעשות את זה. זה ייעשה בגידול אורגני ולא אורגני — כלומר באמצעות רכישות — ואנחנו משקיעים בפיתוח פרויקטים נוספים שעשויים להרחיב מהותית את קהל הלקוחות שלנו".
למעשה עולם ללא מלחמות הוא הסיוט הגרוע ביותר שלכם.
"איתנו או בלעדינו המלחמות יימשכו. השאלה היא אם אנחנו ועוד 80 משפחות נתפרנס מהן. אם לא — הן יפרנסו מישהו אחר".
