סייברארק, מספר אלון כהן, הוקמה מאהבה. לא כקלישאה של "אהבת הייטק" וגם לא כדימוי שחוק של תשוקת יצירה, אלא מאהבה ממש, אנושית. של הלב. "הייתי חייל בממר"ם והייתי מאוהב בחיילת", הוא מספר. "כתבתי לה מכתב ארוך, פרקים־פרקים, שהיה מין סיפור בהמשכים על טיול דמיוני שלנו לאסיה. ואז אחד החיילים ביחידת ההדרכה פרץ למחשב המרכזי של הצבא, חיפש מה אני עושה ומצא את המכתב הכל כך אישי הזה. הוא חשב שזה נורא מצחיק להדפיס אותו ב־30 עותקים ולחלק לכל החיילים ביחידה. זה היה נורא".
מה היה נורא יותר, הבושה או פרצת האבטחה?
"במקרה זה היה מכתב אהבה שלי, אבל זה גרם לי להבין שאם הגיעו אליו — אי אפשר לסמוך על המערכת שאמורה לשמור על המידע הכי רגיש במדינה. ואם זה קורה בממר"ם, מרכז המחשוב של צה"ל, אז משהו רקוב בעולם אבטחת המידע. אחרי שבע שנות שירות השתחררתי כטכנולוג מומחה. יצאתי לטיול במזרח, ובטרק בנפאל הבריק לי רעיון: נפתח כספת למידע (Network Vault), בלי קשר לרמת האבטחה הכללית של הארגון".
מה זה אומר?
"שמקבלים מקום בטוח מהיצרן, ממש כמו כספת בעולם הפיזי, כמו כספת שאתה שומר בה אקדח, רק שהמקום הזה משמש למידע. הייתי בן 29, השנה היתה 1997, התיישבתי במרתף ביתי במודיעין ובמשך שנתיים פיתחתי את הכספת הזאת לבד. גייסתי כסף, ואז קראתי לחבר הכי טוב שלי מהתיכון, אודי מוקדי. אמרתי לו 'עזוב אותך מעריכת דין, יש לי אחלה טכנולוגיה ואחלה מוצר, וגייסתי 1.5 מיליון דולר'. הוא הצטרף, סייברארק הוקמה ב־1999, והשאר היסטוריה".
לאן זה התפתח?
"הבנו שעם כספת אפשר לעשות עוד המון דברים. כספת למסמכים משפטיים, כספת לדירקטוריון וכך הלאה. ושמרגע שסיסמאות הארגון אצלך, אתה יכול להיות לא רק שער הכניסה לארגון שמונע כניסת לא־מורשים, אלא גם לשלוט בלאן מותר לאנשים להיכנס בתוך הארגון ולאן אסור להם. משם התפתח כל נושא ניהול הזהויות".
החיילת שהיית מאוהב בה צריכה לקבל אחוזים מעסקת המכירה.
"אל תגידי לה, שלא תקבל רעיונות".
"כל מיזוג מפחיד וצריך לנהל אותו נכון. פה זה כמו נחש שבולע יצור שהוא חצי מגודלו. צריך לדעת לעשות את זה, זה לא טריוויאלי. אני מאוד מאמין באודי מוקדי, אבל ימים יגידו כי הסכנות גדולות. ראינו בהיסטוריה מיזוגים, ולא תמיד הם מצליחים"
5 צפייה בגלריה
הנהלת סייברארק בהנפקה בנאסד"ק ב־2014 (מוקדי במרכז). "אפשר לומר שמכירת המניות ערב ההנפקה היתה עסקה גרועה מבחינתי, אבל אני שמח בחלקי"
(צילום: Brad Barket/Getty Images/AFP)
"למה למכור? זו שאלה לאודי"
כהן (57) שימש מנכ"ל סייברארק במשך שש שנים ויו"ר שלה במשך 15 שנה. מוקדי לקח ממנו את המושכות כמנכ"ל, ובהמשך כיו"ר פעיל. סייברארק עצמה מזמן אינה סטארט־אפ ניסיוני אלא חברת ענק ותיקה, שמעסיקה כ־3,800 עובדים ומאז 2014 גם נסחרת בנאסד"ק ושווייה נושק ל־20 מיליארד דולר. לפני שבוע בדיוק זינקה לכותרות, כשנודע שתירכש ותמוזג לתוך ענקית הסייבר פאלו אלטו שהקים ניר צוק, בעסקה של כ־25 מיליארד דולר.
מדובר בעסקה השנייה בגודלה בתולדות ההייטק הישראלי — שנייה רק למכירת וויז לגוגל ב־32 מיליארד דולר, שטרם הושלמה — ואחת הגדולות בהיסטוריית הרכישות של פאלו אלטו עצמה. אבל בימים שאחרי פרסום העסקה, ההתלהבות ממנה הצטננה מעט. מניית החברה הרוכשת ירדה בחדות, ואילו מניית סייברארק עלתה באופן מתון יחסית, כ־8%, אינדיקציה לכך שהמשקיעים בשתי החברות לא מאוד מתלהבים מהמיזוג, שאמור להיות מושלם במחצית השנייה של 2026.
בוא נתחיל מהסכום הפנומנלי, שהוא היסטורי מבחינת שווי של חברה ישראלית בעסקת מכירה.
"כסף הוא לא המניע. כבר עשיתי אקזיט עם חברה שמכרתי ל־IBM ב־2008" (FilesX, שנמכרה בכ־80 מיליון דולר).
אז בוא נדבר על המהות. שלמה קרמר, ממייסדי צ'קפוינט, אימפרבה וקאטו, מתח ביקורת חריפה על פאלו אלטו. הוא אמר שהיא רוצה להיות מעין סופרמרקט ענקי שמתמחה בכל סוגי אבטחת הסייבר, אבל לדבריו זה לא עבד אף פעם, אפילו לא לענקיות כגון מיקרוסופט. במילותיו: "רכישת סייברארק היא תחילת סוף הפרק המוצלח בחיי פאלו אלטו".
"אני יכול להבין מה קרמר אומר, אבל ימים יגידו. זו החלטת הנהלת סייברארק".
זו לא סתם ביקורת מרושעת, יש לו קייס. הוא אומר שהרכישה תהפוך את פאלו אלטו ל־IBM, ענקית המחשוב הוותיקה, שהתפזרה על יותר מדי תחומים והפסיקה לצמוח.
"אל תנסי לתפוס אותי יוצא נגד העסקה".
אז בוא נדבר על מה שקרמר טוען.
"הוא בעצם טוען שאף חברה בתחום הסייבר לא הצליחה להיות מולטי־סגמנט. IBM ניסתה, קנתה חברות בהמון תחומים — ונכשלה שוב ושוב. הוא אומר שעכשיו פאלו אלטו, שיש לה חוזקה משלה (אבטחת מחשוב ענן) מנסה להיות חזקה גם באבטחת הזהויות, התחום של סייברארק, וזה יגרום לה להיכשל בשניהם".
ויש חשש מסינדרום IBM?
"לא תמיד אפשר ללמוד ממקרי העבר ולהסיק על העתיד. יש רק כמה חברות שניסו את זה ולא הצליחו. יכול להיות שפאלו אלטו, יחד עם סייברארק, תשלוט גם בסייבר הקלאסי וגם בניהול הזהויות, ותקום פה מעצמה. קרמר טוען שזה בטוח לא יקרה. אני לא יודע, אני נותן את הקרדיט לאנשים חכמים שאומרים 'בואו נאחד כוחות'".
למה פאלו אלטו מוכנה לשלם כל כך הרבה?
"כי ה־AI משנה את התמונה. בעולם של AI זה לא רק אנשים שצריך להחליט אילו דלתות פתוחות בפניהם, אלא מיליוני אייג'נטים, סוכני AI, שפועלים בשם אנשים כדי לבצע פעולות, וצריך לפקח על מה שמותר ואסור לסוכנים האלה לעשות".
למה הכוונה?
"הבינה המלאכותית תייצר כמות אדירה של זהויות ש'ידברו' בשמך. זה יכול להתחיל מהוראה 'לך תקנה לי אופניים', או שתבקש מסוכן AI להזמין לך מלון. זה ייצור הצפה של זהויות חדשות שצריך להגן מפניהן. וזה כמובן יכול להיות סוכן AI שתאמר לו 'מחק את כל הקבצים שלי שהם בני חודשיים ומעלה' — וצריך לוודא שהוא לא מוחק בטעות את כלל הקבצים שלך ולבנות מנגנונים שיפקחו על מה שמותר לסוכן ה־AI לעשות ומה שאסור לו. הבינה המלאכותית מגדילה אקספוננציאלית את כמות הזהויות — לכן הרכישה נראתה לפאלו אלטו כהזדמנות עצומה לעולם ה־AI".
והמחיר? סייברארק מוכרת במיליארד דולר לשנה, ונרכשת לפי שווי של 25 מיליארד דולר.
"זה מכפיל גבוה, שמבוסס על אמונה חזקה בפוטנציאל שלה לאור מהפכת ה־AI. ואם השווי של סייברארק בבורסה הוא 20 מיליארד, אז חייבים אפסייד במכירה. לכן לא היתה ברירה אלא לתת סביב ה־25% מעל השווי. 90% מהעסקה מבוססים על החלפת מניות, כך שבסייברארק לוקחים סיכון שמניית פאלו אלטו תרד עד שהעסקה תאושר. עסקה במזומן היתה יכולה להיסגר גם ב־23 מיליארד דולר".
5 צפייה בגלריה
אלון כהן (משמאל) עם שותפו אודי מוקדי בראשית הדרך. "קראתי לחברי הטוב מהתיכון, אמרתי לו 'עזוב אותך מעריכת דין, יש לי אחלה טכנולוגיה'. הוא הצטרף והשאר היסטוריה"
(צילום: אלון כהן)
אודי מוקדי עצמו אמר לפני פחות מחצי שנה שסייברארק יכולה להגיע לשווי של 100 מיליארד דולר. אז למה למכור?
"זו שאלה שצריך להפנות לאודי ולהנהלת החברה. אני יכול להגיד שבהמתנה למשהו שאולי יקרה בעתיד יש סיכון. אולי הוא טועה? אולי דברים פתאום ילכו אחרת? הוא חושב שעם פאלו אלטו יהיה יותר קל לצמוח בקצב מהיר. אוהבים להשתמש במונח מכפיל כוח, וכשאתה חובר לגוף גדול אחר, זה מכפיל כוח".
עד כמה עסקת וויז משפיעה על התמחור בענף?
"אין ספק שעסקת וויז יצרה תקדים והגדילה תיאבון של חברות. אגב, וויז, שמוכרת פחות מסייברארק, נמכרה ב־32 מיליארד דולר, כלומר במכפיל גדול יותר".
למה?
"כי שווי נקבע לפי פרמטרים נוספים. גוגל לא בהכרח חושבת שוויז תמכור יותר. היא חושבת שהודות לוויז והפתרון שפיתחה, גוגל עצמה תמכור הרבה יותר שירותי ענן. לכן מכפיל השווי הרבה יותר גבוה".
ומה הסיכוי שסייברארק תצליח להצדיק את השווי שניתן לה?
"אחת הסכנות במיזוג היא אובדן בכירים, שיאמרו לעצמם 'אהבנו את המנטליות של סטארט־אפ, גם אם היו כבר כ־4,000 עובדים, ופתאום אנחנו חלק מחברה ענקית'. אז הרבה עובדים עוזבים וזו סכנה מאוד גדולה. תראי מה קרה ל־Waze, שהיתה חברה מצוינת, אחרי המיזוג עם גוגל. מיזוג הוא מאוד מאוד מסוכן, והשאלה אם העסקה תצדיק את עצמה תלויה באיך המנהלים של שתי החברות ינהלו את המיזוג".
פאלו אלטו, ששווייה לפני העסקה היה סביב 130 מיליארד, בולעת חברה שהיא כ־20% מהגודל שלה.
"זה מיזוג יותר משזו רכישה. כשגוגל קונה אותך זה רכישה, כי אתה בורג קטן. פה מדובר בשתי חברות באותו סדר גודל. במיזוג צריך לדעת לחבר את שני החלקים בחוכמה, ואני מקווה שכך יקרה. כמטפורה, זה כמו נחש שבולע יצור שהוא כמעט חצי מגודלו. צריך לדעת לעשות את זה. זה באמת לא כזה טריוויאלי.
"כל מיזוג כזה מפחיד וצריך לנהל אותו נכון. אני מאוד מאמין באודי מוקדי, הוא שקול ומוכשר, אבל ימים יגידו כי הסכנות גדולות. ראינו בהיסטוריה מיזוגים, ולא תמיד הם מצליחים".
"החיים כיזם נוראיים, רכבת הרים רגשית מטורפת. אתה מאבד את השיער, את שמחת החיים, אני התגרשתי בגלל זה, והרבה יזמים כמוני. המשפחה משלמת מחיר כשאתה נעדר 90% מהזמן והראש עסוק בבניית חברה. אם אתה מחפש אושר, אל תקים חברה"
"יכולתי לקבל 3 מיליארד דולר"
לכהן אין כיום תפקיד ביצועי בסייברארק, רק החזקה מינורית של פחות מאחוז ממניותיה. "מימשתי את מרבית ההחזקות שלי כמייסד ב־2013-2012, ערב ההנפקה", הוא אומר, "אבל בקורונה קניתי כמות יפה בחזרה בבורסה, והקפדתי באופן קבוע לרכוש מניות של סייברארק ולשמור על חיבור פיננסי ורגשי לחברה שהקמתי. היום ההחזקות שלי בחברה מינוריות, וברור שאם לא הייתי מוכר מניות במשך השנים (ונשאר עם 12%) הייתי מקבל בעסקה היום 3 מיליארד דולר. כך שאפשר לומר שלמכור מניות היה עסקה גרועה מבחינתי, אבל אני שמח בחלקי, כי הודות למימוש המוקדם יכולתי להשקיע בעוד מיזמים. ממילא לעולם לא אצליח לבזבז את כל מה שיש לי. כסף זה כאב ראש, זה עבודה, צריך לנהל אותו, ובסוף ממילא אעביר אותו לילדים. אז אני לא אדם שצריך עוד כסף".
כמה זמן התנהל המשא ומתן לקראת הרכישה?
"הוא היה מאוד קצר. בחברות ציבוריות אין לך הרבה זמן להתלבט, כי ברגע שזה עולה ומתחילים לדבר ומערבים מנהלים זה דולף, ואז זה משפיע על המניה בצורה דרמטית. לכן חייבים לקבל החלטות מהר".
התלבטת?
"לא שאלו אותי. לשמחתי לא הייתי מעורב בהחלטה הזאת".
כי אם היו שואלים לא בטוח שהיית אומר כן?
"אני מנוע מלהגיד. אני מאוד אוהב את הילד שילדנו, וכמובן האינסטינקט הפנימי הוא לרצות שהילד יגדל ויצמח עצמאית. אבל לפעמים, בנסיבות עסקיות מסוימות ולטובת בעלי המניות והחברה — אין ברירה אלא להתמזג עם חברה אחרת".
ברור שבעלי המניות שמחים לאקזיט. השאלה היא מה המנכ"ל והמייסד חושבים על מה שטוב לחברה.
"זה שבעלי המניות רוצים זה לא מה שמכריע. כשמנכ"ל לא רוצה עסקה, היא לא קורית. נדיר שהצעות רכישה מגיעות לבעלי המניות מעל ראשו של המנכ"ל. לרוב הוא מוביל את המהלך, משום שהוא חושב שזה נכון".
אז לא הבנתי אם אתה יותר עצוב או יותר שמח.
"שניהם. יש פינה בלב ששמחה על זה מאוד, כי שווי כזה לחברה הוא 'מיילסטון' משמעותי. אבל מצד שני אתה גם מאמין מאוד בילד שבנית, וחושב שגם באופן עצמאי הוא היה יכול להיות גדול ומוצלח".
בין השורות נשמע שלא ב־100% רצית את זה.
"לוחצים עליי ורוצים שאגיד את זה. הדבר היחיד שאני יכול לומר הוא שימים יגידו אם העסקה נכונה או לא".
עד כמה המייסדים והמשקיעים ייהנו מהאקזיט?
"המייסדים, הבכירים וכל המשקיעים המקוריים מימשו את רוב ההחזקות שלהם בבורסה במשך השנים. לכן מי שייהנו מהעסקה הם בעיקר גופים מוסדיים אמריקאיים שקנו מניות בבורסה בשנים האחרונות".
אז מס הכנסה בישראל לא שותף לשמחה.
"בעסקה הזו מדינת ישראל לא תיהנה מיותר מדי מסים, אבל היקף המס שקיבלה במשך השנים ממימושי מניות וממס על משכורות היה עצום, ויהיה גם בעתיד. ישראל הרוויחה מיליארדים ממימוש מניות סייברארק עד כה, וסכומי עתק ממיסוי משכורות יפות שהחברה שילמה ומשלמת לאלפי עובדים.
"נוסף על כך, מכיוון שסייברארק ישראלית והטכנולוגיה בבעלותה, ישראל תמשיך לקבל מסים ותמלוגים על מכירת מוצרים, גם תחת בעלות אמריקאית. אודי ואני התלבטנו לגבי זה כשישבנו במסעדה ההודית אינדירה בתל אביב, והחלטנו לרשום אותה כישראלית מתוך מחשבה ציונית. אני גאה בזה שמדינת ישראל הרוויחה ותרוויח בזכות זה, אני רק מקווה שהמסים ילכו למטרות טובות, לא למטרות כמו מימון בחורי ישיבות".
5 צפייה בגלריה
צוק. "אילו הוא היה מנכ"ל פאלו אלטו כל השנים, היא לא היתה מגיעה לאן שהגיעה"
(צילום: ריאן פרויס)
"שויד היה צריך לפרוש מזמן"
לדברי כהן, הוא החליט לפרוש מניהול פעיל בסייברארק "כשבאיזשהו שלב הרגשתי שאני לא מסוגל יותר לספר את הסיפור שלה. 15 שנה אתה מפרט את אותו חזון, ולא יכולתי יותר".
התעייפת?
"אתה מרגיש עייף, ועייפות החומר מסוכנת. לכן לא אקנה מניה של חברה שהמנכ"ל שלה 30 שנה בתפקיד, גם לא 15 שנה, אין סיכוי. צריך למנות מנכ"ל חדש, עם אצבע על הדופק. ביבי כבר כמעט 20 שנה המנכ"ל של מדינת ישראל, וזה לא עובד — לא בחברות מסחריות ובטח לא בניהול מדינה. צריך רוח וחזון חדשים".
גיל שויד ניהל את צ'ק פוינט במשך 30 שנה ובנה חברה שהשמרנות שמרה עליה, עם מינוף נמוך, קופת מזומנים יפה ורווחיות מתמדת.
"צ'ק פוינט היא יצירת מופת, גיל שויד עשה יופי של חברה. הוא בחר להתמקד, להיות המומחה הכי גדול במה שצ'ק פוינט מומחית בו ולא להתפרע. עולם הפיירוול וה־VPN הם עדיין לב לבה של החברה, ומאוד קשה להמציא חברה מחדש. אני מניח שלזה שלמה קרמר מתכוון כשאמר שפאלו אלטו מנסה להתחפש ולהיות גם זה וגם זה, כי זה יהיה לה קשה.
"מנגד, חבל לי לראות שצ'ק פוינט ירדה לשווי של 20 מיליארד דולר ושסייברארק עברה אותה. מי היה מאמין שזה יקרה. כשהקמתי את סייברארק צ'קפוינט היתה בשבילי מגדלור, חברת חלום, לא חלמתי שנעבור אותה. אבל יש לי רק מילים טובות לומר עליה, זו חברה מדהימה עם טכנולוגיה מפוארת".
גם סייברארק היא חברה מאוד ותיקה, בת יותר מ־25, והשווי שלכם דומה לזה של צ'ק פוינט. זה לא שאתם ריחפתם במהירות הרבה יותר גדולה.
"צ'ק פוינט חתמה בתחילת הדרך על הסכם עם חברת המחשבים סאן שמכרה את הפיירוולים שלה. בתוך שנה מהקמתה היא כבר מכרה ב־10 מיליון דולר — זה היה נס, והם יצאו בדיוק כשהאינטרנט יצא וזה התפוצץ. לחברה כמו סייברארק לקח שנים לחנך את השוק שבכלל יש צורך במוצר שלנו ולהגיע למכירות כאלה".
השמרנות מנעה מצ'ק פוינט להמריא?
"בהימורים יש מזל, ולפעמים כשאתה לא שמרן אתה מתרסק. שויד עשה עבודה מצוינת, אבל הוא היה צריך להחליף את עצמו בתפקיד המנכ"ל הרבה קודם. זו הביקורת היחידה שלי עליו, כי הוא מבריק וניהל את החברה מצוין. צריך להכניס רוח חדשה בהנהלה, אחרת אתה קופא על השמרים".
וניר צוק שייסד את פאלו אלטו הוא הרפתקן, ההפך משויד?
"ניר חכם. הוא לא מנכ"ל, הוא מנהל טכנולוגי של החברה, ומלמטה אפשר לדחוף לעשות המון דברים. אילו הוא היה מנכ"ל פאלו אלטו כל השנים, היא לא היתה מגיעה לאן שהגיעה".
5 צפייה בגלריה
כהן עם הוריו שלום ומרלן, אחיו צביקה וקולגה של אביו מהמשטרה; ובמדי השוער של קבוצת הנוער של הפועל ירושלים. "אחרי שאבא מת נאלצתי להיות עצמאי לחלוטין"
(צילומים: באדיבות המרואיין)
"שנים הייתי חולם שאבא חוזר"
אלון, גרוש ואב לשלושה, נמצא בזוגיות עם יעל לב אבידור, בעלת מותג Devine למנויי יין. הוא בנם של שלום, שוטר שעלה ממרוקו, ומרלן, עקרת בית ילידת תוניסיה, בן שלישי במשפחה של ארבעה ילדים שגדל בשכונת בקעה בדרום ירושלים, כשעוד היתה שכונת מצוקה. "השכונה שגדלתי בה יצרה אצלי את הדרייב להצליח", הוא אומר. "כשאמא לקחה אותנו לאכול פיצה, החלום שלי היה שאוכל לקנות לעצמי יותר ממשולש אחד. דברים יקרים כמו גבינה או טונה ידענו שיש בבית רק פעמיים בשבוע. גרנו בדירת 2.5 חדרים, שלושה אחים בחדר ואחות קטנה בחצי חדר. בגיל 10 התייתמתי מאבא שלי, שנהרג בתאונת דרכים בזמן עבודתו בגלל מחדל, ומצאתי את עצמי צריך לדאוג לבית".
איך ילד בן 10 מתמודד עם אובדן אב?
"אני זוכר את עצמי מגיע הביתה, רואה המון אנשים מחוץ לבית ולא מבין מה קרה. וזה נשאר, כמה שנים אתה לא מאמין ופשוט מכחיש. בטוח שאוטוטו אבא שלך יופיע ותראה אותו. אתה לא מבין איך יכול להיות שפתאום זה נגמר, ככה סתם. אם יש חמישה שלבי התמודדות עם אבל, אני במשך שנים הייתי תקוע בשלב ההכחשה. חולם שהוא חזר ומתעורר לעוגמת הנפש של אין את אבא.
"מגיל 10 נאלצתי להיות עצמאי לחלוטין. למדתי לתקן נזילות מים, ללכת מכות כדי להגן על עצמי בשכונה. חייתי עם סיכון מגיל צעיר, וזה בנה את האישיות שלי ביכולת לקחת סיכון ולהילחם — גם כשצריך להיאבק בבורד שלך. עד גיל 18 בכלל הייתי כדורגלן, שוער בהפועל ירושלים, אבל למזלי הייתי טוב גם במתמטיקה ופיזיקה, והתקבלתי לממר"ם".
איך אמא שלך התמודדה?
"אמא שלי היתה צריכה לגדל לבד ארבעה ילדים, בנים שהם פראי אדם, ועשתה עבודה מדהימה עם מה שהיה לה. היום היא בת 83, מתגוררת במעלה אדומים ליד אחותי, ואם יש משהו שמשמח אותי זה לראות אותה מאושרת וגאה במכירה הזאת. כשזה התפרסם בשבוע שעבר, היא מיד אמרה 'אבא לא רואה את זה'".
לפני כחמש שנים העתיק כהן בחזרה את מרכז חייו מבוסטון לישראל, וכיום הוא נע בין בתיו בגבעתיים ובזכרון יעקב לביתו בבוסטון, שם הוא נמצא שליש מזמנו. לפני כשלושה חודשים עבר תאונת דרכים בטיול עם אופנוע בצפון־מזרח ארצות הברית. "לקח לי כמה דקות להיזכר מי אני, מה אני עושה בכלל בבוסטון, אפילו להיזכר שיש לי ילדים", הוא משחזר. "הבנתי שכדי לא לפגוע בהולכת רגל סטיתי חזק למדרכה ועפתי. ריסקתי את עצם הבריח ועוד כמה צלעות".
אופנוע זה קטע?
"אני חולה על אופנועים, יש לי חמישה, אני אוהב כל אחד מהם כמעט כמו ילד שלי. אני עם אופנוע מגיל 16, זה היה הדבר המשמעותי הראשון שקניתי בחיי, וטיילתי ברחבי העולם על אופנועים. אני אוהב לקחת סיכונים, ואופנוע זה סיכון, אולי גם אהבה לריגוש. והכי קשה זה לחטוף חזק מדבר שאתה כל כך אוהב לעשות. אבל היום, גופנית ונפשית, אני לא מסוגל לעלות על אופנוע. אני רוצה להמשיך לעשות את הדבר שהכי גרם לי אושר, ומצד שני יש טראומה שלט נותנת לי לעלות עליו.
"כל הזמן חשבתי שאני שולט בגורלי, זאת תפיסת העולם שלי, אבל זה לא באמת נכון בחיים עצמם, ועוד פחות מזה בכביש על אופנוע. בסוף המסע, כמו בחיים העסקיים, אתה מגלה שיש לך שליטה נמוכה בגורלך, כי אתה תלוי גם בשוק ובשותפים".
להיות יזם זו עבודה קשה, ואתה באמת לא תלוי רק בעצמך, אבל במקרה שלך זה השתלם.
"אני לא מציע לאף אחד לקנא בחיים שלי או של יזם הייטק אחר. אלה חיים נוראיים. אם אתה רוצה להיות מאושר, חלילה לך להפוך ליזם. יזמות זו רכבת הרים רגשית מטורפת, לשנים. את יודעת אילו קשיים עברנו בסייברארק? הקמנו אותה ב־1999, וב־2000 בועת הדוטקום התפוצצה. בספטמבר 2001 עבדנו על האדים של הדלק, ורגע לפני שאזל הכסף למשכורות חתמנו מסמך הבנות עם סופט בנק אירופה להשקעה בחברה. היינו אמורים לסגור את העסקה ב־11 בספטמבר, ובבוקר נפלו התאומים, סופט בנק אירופה נסגרה והעסקה קרסה. ב־2002 אוטובוסים התפוצצו בישראל, והייתי צריך לדאוג לעובדים ולהרגיע לקוחות. ב־2006 מלחמת לבנון השנייה, טילים נופלים ושוב צריך להרגיע לקוחות. ב־2008 התפוצצה בועת הסאב־פריים, וקיצצנו קודם כל את השכר שלנו.
"אתה מאבד את השיער שלך, את שמחת החיים, אין לי ספק שהתגרשתי בגלל זה. המשפחה משלמת מחיר כשאתה נעדר 90% מהזמן והראש ממוקד בבניית החברה. רכבת הרים רגשית זה לא מתכון לאושר או לניהול מוצלח של משפחה. הרבה יזמים שעשו אקזיט מתגרשים, זה חלק מהחיים. לכן אני אומר למי שרוצה להיות מאושר 'אל תקים חברה'. אני רציתי הגשמה, סיפוק, יצירה ולתרום לעולם, אבל יש דרכים טובות יותר לדאוג לאושר שלך".
על מה אתה כן ממליץ למי שמבקש אושר?
"תהיה איש הייטק שכיר מצטיין. לפעמים קינאנו בעובדים שלנו. אני ואודי היינו צוחקים כל הזמן שהיינו רוצים להיות יאיר שדה (סמנכ"ל ניהול מוצר). הוא תותח־על, אחד המהנדסים הכי טובים בסייברארק, וכל הזמן חיזרנו אחריו ורצינו שיהיה לו טוב. הוא קיבל משכורת מצוינת והיה מאושר. הוא לא טרוד במצב האמיתי, בזמנים שבהם עוד רגע אין לנו כסף למשכורות. קינאנו בו כל הזמן".
"כתבתי נגד ביבי כי מפריע לי שהוא לוקח קרדיט רק על מה שמצליח. הקפיץ אותי שאמר 'הפכתי את ישראל למעצמת סייבר'. כדי להיות מעצמת הייטק אנחנו חייבים להיות דמוקרטיה עם חופש מחשבה וחינוך טוב. הניסיון להפוך אותנו לדיקטטורה מעורר חרדה לגורל הבית שלי"
"בעוד עשור אנשים לא יעבדו"
חרף התיאוריה שלו לגבי קריסת האושר של יזמים, כהן הוא לא יזם של חברה אחת. ב־2004, שנים אחדות אחרי הקמת סייברארק, הקים את חברת האחסון FilesX, שנמכרה ב־2008 ל־IBM תמורת כ־80 מיליון דולר; שנים אחדות לפני הקורונה הקים את Muvix, חברה מתחום הבידור, שנסגרה בתקופת המגפה ("בריא שליזם יש ברזומה גם כישלונות"); ב־2015 הקים את Intezer, המפתחת טכנולוגיה לביצוע אוטונומי של פעולות אבטחה; וב־2016 את חברת הפינטק nsKnox, שעוסקת באבטחה של העברות כספים.
אתה מתכנן להקים עוד חברות?
"כפריק של עולם הבינה המלאכותית, שם יהיה הדבר הבא שלי. יש לי חזון להקים חברת AI גדולה, אבל בהארד קור, לא סביב ה־AI עצמו. זה יהיה באזורי ה'סייפטי' של AI. כולם מודאגים בצדק מהסכנות, ויש כמה רעיונות מהאזורים האלה. בימים אלה אני מחפש אנשים טובים שיכולים להצטרף להקמה, אני כבר לא בגיל של להוביל חברה וצריך לבנות צוות שיוביל אותה".
לטענתך ה־AI ישנה לחלוטין את עולם העבודה.
"הוא יעשה שינוי דרמטי. בעוד כעשור אנשים כמעטש לא יעבדו, וצריך למצוא דרך לייצר לעצמך עניין ותשוקה. נגיע למצב שממשלות יהיו חייבות לממן אנשים באופן בסיסי, כי רובם לא יעבדו. אני מקווה שאתבדה, אבל להערכתי בתוך עשור מהיום לא נזהה את שוק העבודה. אנשים יצטרכו לעבוד ממש מעט וללמוד איך מעבירים את הזמן. למצוא אלטרנטיבות לסיפוק אישי, למשמעות".
נשמע כמו אוטופיה.
"אבל זו דיסטופיה. עבודה מייצרת אתגרים, עניין, סיפוק, תחושת הישג. כל אלה עשויים ללכת לאיבוד ובני האדם יתקשו למצוא אותם במקומות אחרים".
אז איך אתה מגדל את הילדים שלך להיות יצרנים, כשכבר היום הם לא חייבים לעבוד?
"בלי דרייב, תשוקה ואתגר, החיים משעממים. הילדים שלי אפילו לא יודעים כמה כסף יש לי. אף אחד לא יודע. הבת שלי עובדת וככה צריך להיות. הבן האמצעי פרמדיק בשירות לאומי, והקטנה עוד מעט מתגייסת. גם אדם שזוכה בלוטו יכול להפוך אומלל אם נגמרו לו האתגרים בחיים".
"לא אוכל לוקשים על רולקסים"
בתקופת המאבק בהפיכה המשטרית הביע כהן בפומבי את עמדתו נגד הממשלה. ביולי 2023 תקף אותה על הנזק שגרמה להייטק ואיים לא לרשום בישראל חברות חדשות שיקים. בספטמבר באותה השנה פרסם פוסט ישיר נגד בנימין נתניהו וטען שראש הממשלה קושר לעצמו כתרים לא לו בכל הקשור לקידום הסייבר בישראל. "מה בדיוק עשית שאתה קושר לעצמך כתרים של הפיכת ישראל למעצמת סייבר?! אם אתה באמת רוצה להפוך את ישראל למעצמת AI או סייבר, פרוש מהפוליטיקה או לך הביתה", כתב כהן. בשבוע האחרון, אחרי האקזיט ההיסטורי של סייברארק, הפוסט הזה שוב הפך ויראלי. "מאוד מפריע לי שביבי לוקח קרדיט רק על כל מה שמצליח", אומר כהן כעת. "כתבתי את הפוסט כי הקפיץ אותי שהוא אמר 'הפכתי את ישראל למעצמת סייבר, אהפוך אותה למעצמת AI'".
כתבת גם תגובה ל"נאום הרולקסים" של השר דודי אמסלם, שטען שהמפגינים בקפלן הם אליטה.
"אני גאה במוצא של ההורים שלי ולא מוכן שבשמי יעוררו את השד העדתי או ייצרו פילוג בחברה. גדלתי בשכונת מצוקה, שהיתה חלק מתוכנית שיקום השכונות של בגין, שהערצתי. אבא שלי היה שוטר ונהרג כשהייתי בן 10, אז לוקשים על רולקסים זה משהו שאי אפשר למכור לי. הכל מניפולציה שמנסה ליצור סכסוך בין שבטים בישראל. כדי להיות מעצמת הייטק אנחנו חייבים להיות דמוקרטיה שיש בה חופש מחשבה, חינוך טוב ויציבות פוליטית. אנחנו לא רוצים להיות רוסיה, סין או טורקיה. כל ניסיון להפוך אותנו לדיקטטורה מעורר חרדה לגורל הבית שלי. המשפחה שלי חזרה לפני עשור, אני חזרתי לכאן מבוסטון לפני כחמש שנים. יש לי עובדים בכירים שמבקשים רילוקיישן, ואסור לנו לוותר על אנשים כאלה מרצון. מרכז חיי פה בישראל מבחירה, אני אוהב את המדינה ואגן עליה".
איפה תירשם חברת ה־AI שאתה חושב להקים?
"אני מתלבט. היה קל יותר להקים חברה בארץ בידיעה שהמסים לא הולכים לטובת סקטור הציונות הדתית והחרדים, ששומרים על הכיסא של ביבי. יש גם שיקול מקצועי כשאתה בונה חברה גלובלית. אבל לכל דבר שאעשה בחיי יהיה מרכז בישראל, זה הבית שלי. ואני לא יודע לאן ייקחו את המדינה הזאת, אבל דבר אחד אני יודע, אני לא עומד לחיות בדיקטטורה".
