הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת
כשדורית דור עזבה את צ'ק פוינט לפני כחודש וחצי, הקולגות הכינו לה מתנת פרידה — אלבום תמונות. "תומר בעלי הסתכל על התמונות, וכולן היו של פאן — אירועי בישול, מסיבות פורים, טיפוס הרים, מסעות אופניים, מסז' — ואמר: 'אני מבין ש־30 שנה בעצם לא עבדת", היא צוחקת. אבל 30 שנה היא עבדה. ניהלה את הפיתוח ואת המוצרים והיתה אחראית למיזוגים והחזיקה עוד שלל תיקים. רוב השנים היא היתה מספר 2, מי שהובילה את החברה עם גיל שויד, הדומיננטי במייסדים והמנכ"ל עד סוף 2024. ואז, לפני שלושה חודשים, דור הודיעה במפתיע שהיא עוזבת, ודיברה על "פוקוס שעובר לעולמות אחרים, הזדמנות לחקור תחומים חדשים".
"זה מאוד אמוציונלי לעזוב אחרי 30 שנה. צ'ק פוינט היא מקום העבודה היחידי שהייתי בו אחרי שהשתחררתי משירות קבע, ו־30 שנה זה המון זמן, יותר ממחצית חיי. אין הרבה אנשים שעבדו כל כך הרבה זמן באותו ארגון", אומרת דור (58) ל"מוסף כלכליסט" בריאיון ראשון מאז הפרישה. כמה זה אמוציונלי? דור בוחרת בדוגמה שממחישה זאת היטב. "יש לי ילד שעזב את הבית, והוא נשוי, ויש לו ילד. לפעמים הייתי שמחה שהוא יישאר לידי, אבל אני גם שמחה וגאה שהוא יצר לעצמו חיים משלו. אז זה ממש דומה. יש הרבה כאב לב שהבית ריק, וחסרים חום ואהבה שיש כשהוא בבית, אבל גם ברור מאוד למה זה נכון. כך גם הפרידה מצ'ק פוינט. זה קשה, יש כאב, זה נכון וטוב — ועדיין עצוב".
מה הכי קשה בפרידה?
"ויתרתי על ההובלה, על ניהול של אנשים בתפקיד ביצועי, שזה דבר שאני אוהבת וחסר לי. אבל אין בי חרטה. עשיתי בחירה. אני תמיד מנסה לאזן את הרגש עם השכל, ולהזכיר לעצמי למה הגעתי לנקודה הזאת ולמה זה טוב לי ולכל השאר".
כדי להיות מנכ"ל צריך לאהוב מכירות ומרקטינג, להתעסק בדו"חות. הייתי יכולה לעשות את זה, אבל לא הייתי נהנית מזה. לא חייבים לחתור לתפקיד מספר 1 רק כי הוא קיים"
דור תמשיך לייעץ לחברה, "כשירצו אותי", אבל הפרידה מהחברה כרוכה גם בעובדה שמספר 2 הנצחית לא הגיעה להיות מספר 1, ושאת מקומו של שויד תפס נדב צפריר, שהגיע לחברה מבחוץ אחרי שהיה מפקד 8200 ומשקיע ומנהל בעולמות הסייבר. "לי ולנדב יש קשר טוב, אני לא עוזבת כי הביאו אותו", היא מבהירה.
ובכל זאת, לא רצית לנהל את החברה שהיית מבוניה המרכזיים?
"מנכ"לות היא לא חזות הכל, ומעולם לא היתה שאיפה שלי. גם העזיבה של גיל לא הפכה את התפקיד לשאיפה שלי".
זה לא מובן מאליו. אחרי כל כך הרבה שנים בחברה זה כמעט מתבקש.
"עשיתי במשך השנים דברים מסקרנים, שדרשו הבנה עמוקה בפתרון בעיות טכנולוגיות ומערכתיות, אני מבינה ארגונים ומבינה סייבר. מילאתי תפקידים שדרשו את הסופר־פאוורס שלי, לא חייבים בהכרח לחתור לתפקיד מספר 1 רק כי הוא קיים. ועכשיו אני עוזבת כי אני רוצה לעשות דברים אחרים, ואני לא יכולה להיות גם וגם. הקמתי קרן להשקעה בטכנולוגיות קוונטיות, Qbeat, וזה העיסוק העיקרי שלי. זו ההתפתחות שלי".
אין מחשבות של "אם הייתי המנכ"לית"?
"זה לא תפקיד שהייתי נהנית בו לטווח ארוך. וכבר ניהלתי, הייתי מספר 1 בכל תחום שלו הייתי אחראית".
יש המון כוח מפתה בלנהל את ספינת הדגל של ההייטק הישראלי, מותג עולמי ששווה יותר מ־23 מיליארד דולר.
"אבל כדי להיות מנכ"ל חברה ציבורית אתה צריך לשים את רוב האנרגיה במכירות ומרקטינג, להתעסק בדו"חות רבעוניים. הייתי יכולה לעשות את זה, אבל לא הייתי נהנית מזה למשך זמן. כדי שזה יהיה הדיי ג'וב שלך ושבקושי תישן בגללו בלילה — זה חייב הכי לעניין אותך. אם הייתי שואפת לקריירה שסיילס ומרקטינג הם המוקד שלה הייתי בונה אותה אחרת.
"בסוף אתה צריך לבחור את הדברים שאתה צריך לקום איתם בבוקר ובקושי תישן איתם בלילה כי הם כל כך מעניינים אותך. ואותי מה שמרגש זה מהפכות טכנולוגיות. אתה יכול להיות או מנכ"ל או חובב מהפכות טכנולוגיות, לא שניהם. צריך לבחור, ובחרתי".
למעשה, היא אומרת, זה תהליך שהתגלגל כבר מ־2023. "עוד לפני שגיל עזב את הניהול כבר נפרדתי מרוב תחומי האחריות שלי — ניהול המוצרים, הפיתוח, מיזוגים ורכישות — וכבר שאלתי את עצמי מה אני יכולה לעשות שאיהנה לקום בבוקר בשבילו. כדי להישאר הייתי צריכה לקחת תפקיד ביצועי של 200% משרה, וגם גיל וגם אני הבנו שאחרי 30 שנה זה לא נכון לי ולחברה. אז בעצם לא הגענו לשיחה שבה הציעו לי את התפקיד, וגם אם היינו מגיעים היינו מבינים שזה לא מתאים כפתרון לטווח ארוך. אנשים צריכים לדעת לעזוב בשיא ולא בנפילה, ויש פה אוסף אירועים שיצר זמן טוב ליציאה".
למה הזמן משחק תפקיד מבחינת השיקולים של החברה? למה זה "לא נכון לחברה"?
"כי גם החברה וגם אני צריכות להתרענן. צריך לשים בראש הארגון אנשים אחרים, לנהל אותו בתפיסה אחרת, לתקוף בעיות אחרת. זה לא עניין של דור, אלא של צורת חשיבה. ובטח בתעשייה שלנו, שבה צעירים לא מדמיינים להישאר באותה חברה אפילו חמש שנים. ומבחינה אישית, זו התשוקה שלי למהפכות, שהובילה להקמת הקרן".
כלומר גם אצלך ואצל שויד השינוי הבשיל במקביל. אתם מסונכרנים, אחרי כל כך הרבה שנים.
"השינויים שלנו לא היו קשורים זה לזה אבל גם גיל מבין ש־30 שנה זה זמן טוב להסתכל על מה עושים".
ונדב נכון לחברה?
"יש לו חשיבה אחרת, והזדמנות לשנות דברים. הוא עובד קשה, הוא פונה החוצה הרבה יותר ממה שעשו בצ'ק פוינט בעבר, עושה הרבה עבודת שטח, מאובסס לקוחות. מנכ"ל חזק יודע להנחיל תכונות כאלה בארגון. ויש לו את היתרון שהוא בא מבחוץ. זה גם משמעותי לאיך שהחברה נתפסת — התוכן משמעותי, אבל גם התפיסה — ומי שבא מבחוץ, בלי המטענים ההיסטוריים סביב כל החלטה שקיבלנו בעבר, יכול לקבל החלטות נקיות יותר, ולנסות משהו אחר".
והמשהו אחר שלך עכשיו הוא קרן ההשקעות?
"כן. וזו בחירה שיש בה ויתור על ניהול של אנשים, שזה משהו שאני טובה בו ואוהבת לעשות ויש כאב בלוותר על זה. אבל זה ויתור מושכל, לא התגלגלתי לזה, ניהלתי את עצמי לזה. אני אדם טכנולוגי, אני אוהבת לעשות את מה שאני אוהבת, ואני שמחה בבחירה שלי. הגעגועים לניהול עוד לא מספיק עמוקים, אבל אולי זה יקרה אם פתאום יהיה לי רעיון מבריק לחברה, או איזה חלום".
"קראו לי VP Product, גם בזמן שעשיתי המון דברים אחרים. הטייטל לא עניין אותי, לא היה לי צורך בטייטל של שבע מילים עם International ו־Chief of. התארים היום בהייטק הם כבר לפעמים מרוץ אחרי המילים, זה ריק מתוכן"
4 צפייה בגלריה
דור חוגגת יום הולדת עם גיל שויד באירוע של צ'ק פוינט בווינה, 2020; וביום כיף של החברה עם אחד מבכיריה לשעבר, ג'רי אונגרמן, 1999. "היו המון ארוחות, אירועי אוכל, קורסי בישול, המון גיבושים סביב זה"
(צילומים: באדיבות המרואיינת)
גן פתוח בלי טייטל נפוח
דור חיה בהוד השרון עם בן זוגה תומר, והם הורים לשני בנים. המשפחה חובבת מדע, ובסך הכל יש להם 11 תארים (והבן הצעיר בדרך לתואר ה־12). לה יש דוקטורט במדעי המחשב, תומר התמחה במדעי המחשב ובניהול, גל הבכור דוקטור למתמטיקה ועידן הצעיר בדרך לתואר שני באותו התחום. תחומי העניין של בני המשפחה מורגשים בפריטים השונים בבית — זה בית גיקי, בקיצור; יש בו אפילו דגם בגודל אמיתי של גולגולת דינוזאור — ומשתלבים עם מוקד תשומת הלב החדש: הנכד יותם, בן השנה. כך צץ לו שם פתאום הספר "Quantum Physics for Babies", בין צעצועי התפתחות נפוצים יותר ומתקני משחקים בחצר. "אבל אני נגד הטייטל סבתא", היא מבהירה. "יותם יוכל לקרוא לי בשם הפרטי, סבתא זה טייטל מוריד".
היא עצמה גדלה בגבעת שמואל, בתם של שעיה ולאה דולינסקי; הוא היה סטטיסטיקאי, היא אדריכלית שנהפכה לפסלת. כבר מילדות דור נטתה יותר לתחומי המדעים, בתיכון למדה מתמטיקה ופיזיקה וגם תכנות באוניברסיטת בר־אילן והמשיכה לעתודה, ללימודי מתמטיקה ומדעי המחשב. משם המשיכה ל־8200 כולל שירות קבע, ובגיל 25 קיבלה את פרס ביטחון ישראל ("אפילו הוריי לא יודעים על מה").
אחרי השחרור, ב־1995, הגיעה לצ'ק פוינט, חברה בת שנתיים בלבד, דרך אחד ממייסדי החברה, שלמה קרמר. "למדנו יחד באוניברסיטה ובצבא שירתנו בתפקידים קרובים, והוא הביא אותי. התעשייה היתה אז מאוד צעירה, חשבתי שאין לי שום נסיון רלוונטי לתפקיד, אבל מהר מאוד הרגשתי בבית, הרגשתי שסומכים עליי. גם כשעשיתי טעויות למדנו ועברנו הלאה, נתנו לי לעבור תפקידים ולהתפתח".
והיה, כפי שמעיד אלבום התמונות שהפתיע את בן זוגה, גם ממש כיף. "היו המון ארוחות, אירועי אוכל, המון גיבושים סביב זה", היא מספרת. "ארוחות שהכנו לתרומה, ארוחות שאנשי ההנהלה הכינו לבני זוגם, קורסי בישול, דברים כאלה".
תני דוגמה.
"ביולי 2010, כחלק מהדרכה לצוות ההנהלה בנושא לקוחות ומכירה, יצאנו לשוק הכרמל כדי לנסות שיטות מכירה. כל אחד היה צריך לשפר את המכירות בדוכן שהוא קיבל. גיל למשל היה צריך למכור ירקות, אני אבטיחים. וכשאת שם את צריכה להבין מה הלקוחות צריכים ואיך לפנות אליהם באופן יצירתי. נכנסתי לתוך זה, נתתי לעוברים ושבים לטעום את האבטיחים כדי לשכנע אותם שאצלי הם הכי טובים, שרתי להם. ואז עברה שכנה שלי, ראתה אותי וחשבה שעברתי למכור בבסטה".
ומה למדת בזה? מה לומדים ממכירת אבטיחים על עולם הסייבר?
"שנדרשים כישורי חיים אחרים, מי שטוב בסקיוריטי לאו דווקא מצטיין במכירת אבטיחים, ולהפך".
והיא טובה בסקיוריטי. "סייבר קווין", קרא לה שויד באירוע הפרידה. 40 שנה היא כבר בתחום, מאז שקראו לו "אבטחת מידע", ונהפכה לאחד האנשים המובילים בו בארץ וגם לשם עולמי. בשנותיה בצ'ק פוינט היא ייצגה את החברה בשלל אירועים בינלאומיים, כולל הפורום הכלכלי העולמי. אבל עיקר העבודה היתה בתוך החברה, לבנות את האימפריה, שמוכרת ביותר מ־2.5 מיליארד דולר בשנה ומעסיקה כיום 6,000 עובדים. "יש לך מניית יסוד במפעל הזה שמגן על העולם", סיכם שויד בדברי הפרידה שלו.
עם מניית היסוד הזאת, הטייטל של דור לא באמת שיקף את עבודתה בחברה. "המון שנים קראו לי VP Product, גם בזמן שעשיתי עוד המון דברים אחרים נוסף על ניהול מוצר — מיזוגים ורכישות, הצמחת חברות, מו"פ, פיתוח עסקי, וכל זה בלי טייטל".
למה?
"כי הטייטל מעולם לא עניין אותי. ניהלתי מנהלים בכמה תחומים שלא בהכרח מתחברים, ולא היה לי צורך בטייטל של שבע מילים עם International ו־Chief of. לא כל פעם שהתווספה לי אחריות הוספתי טייטל, וגם כשהציעו לדבר על טייטל נוסף או משודרג אמרתי: 'זה לא מעניין'. מה שחשוב זה המהות".
בקיצור, את לא מתחברת לתרבות הטייטלים החגיגיים של עולם ההייטק הנוכחי.
"לפעמים אני מבינה את הצורך, אבל אני לא הייתי צריכה את זה. אני מבינה שצריך להגיד לעולם מה אתה עושה, כל עוד הטייטל הוא ענייני. לפעמים זה נהיה כבר מרוץ אחרי המילים, ואז זה קצת ריק מתוכן".
"אני לא מקדשת שמרנות כאידאולוגיה, בצ'ק פוינט זו פשוט היתה ההתפתחות שתאמה את החברה. שוכחים את החברות שקפצו מעל הפופיק ונפלו בגלל איבוד פוקוס, כי הן נכנסו לתחומים שבהם לא יכלו להצליח"
4 צפייה בגלריה
דור (מעל הריבוע הכתום) עם הנהלת צ'ק פוינט בפתיחת המסחר בוול סטריט, 2011. "כל מה שצ'ק פוינט עשתה — אני לוקחת עליו אחריות. טוב, חוץ מההחלטה לא לעשות ליסינג למכוניות"
(צילום: NASDAQ)
צ'ק פוינט שדור הובילה נחשבה חברה שמרנית, בצלמו של שויד. מנהליה שמרו בקופת המזומנים מיליארדי דולרים, קנו חברות בתדירות מדודה מאוד ובסכומים לא פרועים, עבדו על צמיחה איטית וזהירה. המאפיינים האלה התחדדו במיוחד עם הפריצה של המתחרה פאלו אלטו, שהלכה על זינוקים גדולים ורכישות חגיגיות והתנהלות אחרת. היו בתעשייה ובשוק מי שהתחברו לגישה של צ'ק פוינט, היו מי שמתחו עליה ביקורת, וגם היום זה חשש מדובר — שהחברה צומחת לאט מדי, ושהתחרות תפגע בה.
"נכון, לא עשינו רכישות של חברה אחרי חברה במחירים מופרכים כדי להיכנס לכל מיני תחומים", אומרת דור. "זו תפיסת העולם של גיל. יש בזה שמרנות מסוימת, וזה הרבה פעמים שמר על צ'ק פוינט. אני לא מקדשת שמרנות כאידאולוגיה, בצ'ק פוינט זו פשוט היתה ההתפתחות שתאמה את החברה. שוכחים את החברות שקפצו מעל הפופיק ונפלו בגלל איבוד פוקוס, כי הן נכנסו לתחומים שבהם לא היה להן איך להצליח. הרי זוכרים בדרך כלל את ההימורים הטובים, לא את הרעים. אבל בצ'ק פוינט לא היו הימורים. התפיסה היתה — נגדל, נמכור דברים שאנחנו מבינים בהם, וביותר כסף. יש לזה יתרונות".
ואת רצית שתהיו נועזים יותר? שתלכו רחוק יותר עם רכישות בתחום הענן, למשל?
"היו דברים שבהם רציתי יותר, אבל הייתי דרג ניהולי ולכן כל מה שצ'ק פוינט עשתה — אני לוקחת עליו אחריות. טוב, חוץ מההחלטה לא לעשות ליסינג למכוניות".
איך את רואה את צ'ק פוינט היום?
"היא יודעת להישאר רלוונטית וחדשנית. והיא עדיין מאוד ישראלית, עדיין הסמל של ישראל כבירת הסייבר. פאלו אלטו לא ישראלית".
Wiz, חברה בת חמש שנים, נמכרה השנה לגוגל לפי שווי של 32 מיליארד. צ'ק פוינט בת ה־30 נסחרת לפי שווי של פחות מ־24 מיליארד.
"וויז היא חברה נהדרת, היא עושה עבודה מצוינת, אבל היא עדיין מוציאה יותר משהיא מכניסה. לצ'ק פוינט יש יותר לקוחות, ויותר הכנסות".
נדב צפריר הלך על שיתוף פעולה עם וויז. זו הודאה של צ'ק פוינט בחולשתה בתחום שבו וויז מתמחה, של אבטחת ענן?
"לא. יש פתרונות מסוימים בענן שבהם צ'ק פוינט חזקה, בתחום המניעה, ובדברים שבהם האלטרנטיבה של וויז טובה יותר החלטנו שעדיף שנחבור אליה. אז בחבילה יהיו חלקים שהם לא שלנו, אבל הלקוח יהיה יותר מרוצה, וזה עדיף מלהתעקש שכל חלק בחבילה יהיה שלנו. זאת תפיסה של 'גן פתוח', שבה אתה משלב בגינתך גם דברים של אחרים, לא ממציא את הגלגל בכל נושא. אם תנסה לעשות הכל, הלקוח כל הזמן יבחן אותך ביחס לפתרונות אחרים. הגן הפתוח חוסך את זה ללקוח, אתה נותן לו את התשובות הכי טובות גם אם הן לא שלך".
4 צפייה בגלריה
שלמה קרמר. "אמרתי 'אני לא יודעת איך אהיה כאמא עובדת', והוא ענה: 'אני לא מודאג'"
(צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov)
ואז שלחו אותי לגדל טמגוצ'י
מגוון הפעילויות של דור במשך השנים כללו גם מאמצים לשילוב נשים בהייטק, למשל בארגון she codes. "ללהיות האשה היחידה בחדר יש יתרונות", היא אומרת על ניסיונה הרב כאשה היחידה. "זה מאפשר לך לבלוט, אנשים זוכרים אותך. אבל זאת ממש לא סיבה לתחזק את המצב הזה. צריך הרבה נשים. בלעדיהן, חצי מהטאלנט האנושי מתבזבז. וניהול נשי הוא ניהול טוב. אני לא מחשיבה את עצמי סופר־נשית, אבל גבר שהתבלבל בדרך ילך עוד חצי שעה לפני שישאל ויבקש הכוונה. ניהול נשי יותר מתייעץ, הוא קבוצתי, נותן מקום לאנשים".
שילוב נשים מעלה שאלות שונות, שגם היא נתקלה בהן. היא מספרת שהגיעה לצ'ק פוינט כי "קרמר הכיר אותי בצבא כוורקוהולית, אבל כשהגעתי אמרתי 'אני לא יודעת איך אהיה כאמא עובדת'. הוא ענה: 'אני לא מודאג', והמשכנו הלאה".
ואת היית מודאגת? איך זה עבד?
"מצאנו פתרונות. במשך 18 שנה היתה בבית מטפלת בשעות אחרי הצהריים, היא היתה ה־chief of staff של הבית. הילדים וכל מי שסביבי כיבדו את הוורקוהוליות שלי, ובעיקר אני הרגשתי שזה הדבר הנכון לעשות בשבילי, ללא ייסורי מצפון".
ובכל זאת, היו כאלה שהיה להם מה להגיד. "כשגל, הבן הבכור שלי, היה בן 3, הוא אמר 'אמא גרה בעבודה'. התראיינתי אחרי זה לאיזה ביטאון הורים וילדים וסיפרתי את זה, והכותרת שלהם היתה 'תנו לה טמגוצ'י', כי לא צריך לתת לאנשים כמוני להיות הורים, עדיף שנגדל טמגוצ'י. לא התרגשתי מזה, המשכתי לחשוב שאני עושה בסדר. אני שלמה עם הכל ב־2,000%. ואני מסתכלת היום על הילדים שלי ולא חושבת שהם נפגעו. הם יודעים לבוא אליי כשצריך".
גם מול הילדים הקפידה על הישירות שמאפיינת אותה בעבודה ובכל מקום אחר. "זו פילוסופיית What You See is What You Get — WYSIWYG", היא מסבירה. "זה מונח במחשבים, שאומר שמה שאתה רואה על המסך זה מה שתקבל, ואצלנו זה היה גם עקרון יסוד בבית, כולם גדלו על השיטה. אם אני מתרגזת עליך אני אומרת את מה שיש לי, וזהו, לא יעמוד איזה קרחון בינינו אחר כך. אם אני לא מתלהבת, אני אומרת שאני לא מתלהבת. אחרים אולי לא אומרים, ודברים לא ברורים, נצברים. אצלי רואים על הפנים אם אהבתי או לא אהבתי משהו".
קוונטום ליפ, זינוק למחר
את פילוסופיית החיים שלה דור מנסה להחיל כעת גם בקרן ההשקעות שהקימה עם מיה נצר, עורכת דין, יזמית ומשקיעה. המיקוד הוא כאמור מחשוב קוונטי, והקרן, שהשקיעה עד כה בשלוש חברות, היא היחידה בארץ שמכוונת לתחום הזה ואחת היחידות בעולם. כשכולם מדברים על AI, דור צופה מהפכה במקום אחר, בטכנולוגיה שמאפשרת כוח מחשוב מהיר ורחב יותר בהתבסס על מכניקת הקוונטים.
"נקלעתי למהפכה גדולה מאוד, מהפכת הסייבר. אבל יש הרבה מהפכות, וכיף להיות במהפכות, אז אני רואה מהפכה גדולה בתחום המחשוב הקוונטי, שמתנהג אחרת ופותר בעיות קשות מסוגים שלא היה אפשר לפתור קודם", היא מסבירה. "אני כבר לא צריכה מקום עבודה וטייטל, אז זו הדרך שלי לחבור למהפכה שתעבור על העולם. זה מרגש ומאתגר".
באילו חברות השקעתם?
"Quamcore הישראלית, שמפתחת פתרונות חומרה כדי להגדיל את היעילות של מחשבים קוונטיים. השנייה היא Classiq, גם היא ישראלית, שמציעה תוכנה שמנגישה מחשבים קוונטיים לאפליקציות. השלישית היא חברה הולנדית, OrangeQS, שמייצרת ציוד בדיקה למחשבים קוונטיים".
המהפכה הזאת עדיין לא ממומשת.
"עוד לא. יש מחשבים קוונטיים, אבל הם עדיין לא מספיק גדולים כדי לפתור בעיה שלא ניתן לפתור אחרת. הפריצה תהיה כשהם יעשו זאת, למשל יוכלו למצוא חומר עם תכונות רצויות מתוך אינספור אפשרויות — מולוקולה לתרופה, או חומר כימי לתעשייה. זה יכול להביא לפריצות דרך. זה לא רק עניין של כוח המחשוב, מחשב קוונטי עובד אחרת ממחשב רגיל, ולמשל בהקשר של חומרים יש לו יכולות סימולציה משוכללות של התנהגות חלקיקים קטנים".
וזה נוגע גם לתחום שבו עסקת כל השנים, לסייבר? מחשוב קוונטי יציג אתגרים חדשים ומחייב הגנות חדשות?
"מחשב קוונטי גדול שובר הנחת יסוד משמעותית בתפיסה של הצפנה, אז יהיה צורך להחליף מערכות אבטחה שמסתמכות על הצפנה. זה אתגר שיהפוך לממשי רק בעוד שנים, אולי 10 שנים, אבל צריך להתחיל להתמודד איתו כבר עכשיו. יש תוקפים שמקליטים היום שיחות כדי לפרוץ אותן בעוד עשור בעזרת מחשב קוונטי, ואז יוכלו לדעת מה אמרת לבנק שלך ביולי 2025. אז כן, השיחות עם הבנק שלך לא באמת מעניינות, אבל בין מדינות? תקליט עכשיו, תפענח אחר כך. צריך להתחיל לטפל בהגנה הזאת כבר היום".
