בקיץ האחרון הגיעו פקידי בית המשפט באי ג'רזי שבתעלת למאנש פעמיים לבית שמקושר למיליארדר חשאי כדי להגיש לו צו למתן עדות בשבועה במסגרת מחלוקת מתמשכת שבה מעורבת גם קבוצת מרוצי פורמולה 1 שבה השקיע. שני הביקורים לא נשאו פרי. אף שהיו בידיהם ראיות לכך שהגיעו לכתובת הנכונה, איש לא הסכים לקבל מידיהם את הצו. מועד גביית העדות, שנקבע ל־1 בספטמבר השנה, נדחה עד שמקום הימצאו של העד יתגלה. בהתחשב במסתורין שאופף את איש העסקים פיטר דה פוטרון (de Putron), אחת הדמויות המשפיעות והחידתיות ביותר בעולם המסחר בבריטניה ובארצות הברית, איש לא הופתע.
הונו של דה פוטרון (63) נובע ברובו מחברת G-Research, שעוסקת מבסיסה שבלונדון במחקר כמותי, ובה צבא של "חנונים בתחומי המתמטיקה והפיזיקה", כפי שהגדיר זאת עובד לשעבר, מפתח אסטרטגיות מסחר שמוקצות לקרן גידור השוכנת מחוץ לבריטניה. החברה מעסיקה כיום כאלף עובדים, היקף דומה לזה שבקרנות הגידור הגדולות ביותר בעיר. אחד ממתחריה אמר שלא יופתע אם יגלה שהקרן של דה פוטרון מנהלת נכסים בשווי שנמוך מ־10 מיליארד דולר.
ההשקעות של דה פוטרון מגוונות: מחברות ביטחוניות המבוססות על AI עד קבוצת הפורמולה 1 וויליאמס. קשריו בממסד הבריטי חזקים: הוא למד באיטון קולג' ובאוניברסיטת אוקספורד, החברות שבשליטתו תרמו קרוב למיליון ליש"ט למפלגה השמרנית בבריטניה, ועמותה שמנהלת אשתו היילי העניקה מיליונים לארגוני צדקה שזוכים גם לתמיכת משפחת המלוכה הבריטית.
עם זאת, דה פוטרון קנאי לפרטיותו. כך למשל, ידוע שהוא מספק את הכתובת המדויקת לפגישה עמו רק דקות אחדות לפני תחילתה, ומנחה את המשתתף בה להגיע אליה כשהוא מצויד בעיפרון ונייר בלבד ובלי מכשירים אלקטרונים. אפילו לחלק משותפיו הוותיקים ביותר אין את מספר הטלפון הסלולרי שלו. לא ברור אם התמונות המעטות שבאינטרנט הן אכן שלו, אך לפי הדיווחים גובהו יותר מ־1.80 מטר, הוא רזה ושערו בלונדיני. אנשים שפגשו אותו מתארים את התנהלותו כאינטנסיבית, ישירה ולעתים מגושמת. אדם שמכיר אותו סיפר שבאחד האירועים הציבוריים שבהם השתתף הוא התלבש "כמו קלישאה של איך שמרגל אמור להיראות: כובע, מעיל גשם ארוך, ומשקפי שמש שהוא לא הסיר מפניו".
דה פוטרון מספק את הכתובת המדויקת לפגישה עמו רק דקות אחדות לפני תחילתה, ומנחה את המשתתף בה להגיע אליה כשהוא מצויד בעיפרון ונייר בלבד ובלי מכשירים אלקטרוניים. אפילו לחלק משותפיו הוותיקים ביותר אין את מספר הטלפון הסלולרי שלו
בית הגידול: מקלטי מס
לאור כל זאת, אין זה מפתיע שהפקידים בג'רזי לא הצליחו לאתר אותו בבית שאליו הגיעו, אף שהקשרים שלו לאי שבתעלת למאנש ידועים היטב. הוא גדל באי גרנזי שנמצא מצפון מערב לג'רזי, ובשני העשורים האחרונים הוא חי באי ועוסק בו גם בפילנתרופיה. חידון בתי הספר הגדול ביותר באיי התעלה נושא את שמו: אתגר דה פוטרון.
[יש עוד מקומות שבהם הוא יכול להיות. בבעלותו נכסים גם בבריטניה ובאי הפרטי מוסטיק שבקריביים, טוענים מקורבים אליו. במשרד רישום החברות הבריטי הוא רשום כמתגורר באיי קיימן. דה פוטרון כמובן סירב להתראיין לכתבה.
עם זאת המיליארדר המתבודד זוכה כעת לחשיפה ציבורית הולכת וגדלה. ההתרחבות של ג'י ריסרץ' עזרה לבסס את מעמדה של לונדון כמעצמה עולמית בתחום המסחר האלגוריתמי הכמותי, שמתחרה בניו יורק. בו בזמן, השם שלו מושך ביקורת ציבורית ומשפטית. חוות שרתים בדרום קרוליינה, שבונה חברה שככל הנראה מקושרת אליו, מעוררת שם התנגדות עזה. במקביל, סכסוך משפטי בין ויליאמס F1 ועובדת לשעבר הוביל לבקשה לגביית עדות מדה פוטרון והוא מאיים לגרור אותו לאור הזרקורים.
לדה פוטרון יש שורשים עמוקים באיי התעלה. סבא שלו היה ז'ורה (שופט שאינו משפטן מקצועי) באי גרנזי, ואביו היה פוליטיקאי מקומי בולט ויזם. באחד הכפרים שמחוץ לסנט פיטר פורט, בירת גרנזי, ישנו רחוב הקרוי על שם המשפחה.
אביו היה מ"האסכולה הישנה" והתנגד ל"מכורים לרווחה", אמר דה פוטרון בתביעה מ־2013 שנגעה לעיזבון של אביו המנוח. לפי מסמכי בית המשפט, הוא העיד שאביו העניק לילדיו "חינוך ולא שום דבר מעבר לזה". לאחר שסיים את לימודיו באיטון ובאוקספורד, דה פוטרון השלים ב־1992 תואר שני במינהל עסקים בוורטון. בהמשך הוא הצטרף לקרן הגידור IFM, והשתמש באלגוריתמים כדי להנדס אסטרטגיות מסחר במקום להסתמך רק על שיקול הדעת האנושי.
תעשיית קרנות הגידור האירופית היתה בחיתוליה כשדה פוטרון השיק ב־1997 את DPFM, קרן גידור משלו, שלהקמתה נעזר בהשקעה של המיליארדר ג'ורג' סורוס ובהלוואות שקיבל מאביו. גופים פיננסיים ומשקיעים מאותה תקופה זוכרים שביצועי הקרן, שהתמחתה בהימורים על תוצאותיהם של מיזוגים ורכישות, לא היו מרשימים במיוחד.
אחד המשקיעים סיפר כי דה פוטרון גילה עניין רב בקרן Renaissance Technologies, שהקים ג'ים סימונס, ואז החל להתנסות באסטרטגיות השקעה המבוססות על נתונים ומודלים מתמטיים כדי לחזות את תנועות המחירים בשווקים. רגע מכונן עבורו הגיע בתחילת שנות האלפיים כשגייס שני סוחרים מתמחים מענקית הגידור האמריקאית De Shaw: סוניל סטייה וגרג סקינר. ב־2001 דה פוטרון הקים חברה חדשה, גלוסטר ריסרץ' (Gloucester Research). סקינר הפך ליד ימינו כראש חטיבת ההשקעות ב־DPFM.
במהלך שני העשורים הבאים עברה רשת החברות שלו גלגולים שונים, שכללו ארגון מחדש, שינויי מבנה והחלפת שמות. משקיעים וברוקרים ראשיים סיפרו כי לאחר המשבר הפיננסי, ובעקבות מות אביו ב־2009, החל דה פוטרון בהדרגה להחזיר כספים ללקוחות והתמקד בניהול כספו שלו. ב־2012 מותגה גלוסטר ריסרץ' מחדש תחת השם ג'י ריסרץ' והפכה במקביל לגוף החשוב ביותר ברשת החברות שמנהלות את הכסף של המייסד.
האי ג'רזי בתעלת למאנש. לא ברור היכן בו חי המיליארדר המסתורי, אבל חידון בתי הספר הגדול ביותר באיי התעלה נושא את שמו: אתגר דה פוטרון
(צילום: Shutterstock)
רק המטה מסגיר את הגודל
עיקר הפעילות של ג'י ריסרץ' היא ארביטראז' סטטיסטי בתדירות בינונית, מה שאומר שהחברה מתמחה בחיזוי תנועות של מחירי מניות בטווח של שעות עד ימים ואז מבצעת אלפי עסקאות בהיקפים קטנים יחסית כדי להפיק רווחים מהתחזיות שלה. הסכום שעליו מפקח כיום דה פוטרון אינו ידוע. אפילו מרבית העובדים בג'י ריסרץ' לא יודעים מה היקף הנכסים של קרן הגידור הנלווית. עם זאת, מקורבים משבחים את הביצועים, ואת מדד שארפ המרשים של הקרן — מדד לתשואה ביחס לסיכון שנלקח.
אין הרבה פרטים על היקף פעילות המסחר של דה פוטרון. למרות זאת, דריסת הרגל של ג'י ריסרץ' מסגירה את הגודל שלה: המטה שלה שוכן במשרד בסוהו של לונדון שגדול יותר מהמשרד של הדיירים השכנים בבניין — השלוחה האירופית של חברת ניהול הנכסים אפולו, אחת מקרנות ההשקעה האלטרנטיביות הגדולות בעולם. בארצות הברית יש לה משרד גדול בדאלאס.
נראה שהפעילות נבנתה כך שמרבית ההכנסות נרשמות מחוץ לבריטניה. ג'י ריסרץ' עצמה לא סוחרת באסטרטגיות המתמטיות שהצוות פיתח, אלא ה"אותות" של המסחר נשלחים לגופים מחוץ לבריטניה, ושם הם מפוקחים ומוטמעים על ידי צוותים של סוחרי ביצוע. אנשים שמעורים בפרטים ציינו כי כל החלטה בנוגע להשקעות מבוצעת מחוץ לבריטניה והחברה מקפידה על התיעוד.
כך למשל, בעוד מרבית הפעילות והעובדים של ג'י ריסרץ' ממוקמים בלונדון, מסמכים שהוגשו לבית המשפט ב־2025 חשפו שהקניין הרוחני של החברה הוא בבעלות גוף בשם Corbiere Limited, שהיה רשום באותו הזמן באיי מרשל – מדינת איים שנמצאת באמצע הדרך בין הוואי לאוסטרליה ושחברות הרשומות בה לא מחויבות לפרסם את רישומי הבעלות הציבורית או הצהרות פיננסיות.
חברה ששמה אייראיין לימיטד (Airain Limited) מדגימה כיצד עובדת המערכת. היא נמצאת בשליטת דה פוטרון ומאז ומתמיד היו לה עובדים בגרנזי, אף שהבסיס המשפטי שלה שוכן באיי הבתולה הבריטיים, ברמודה ואיי קיימן. לפי אדם המעורה בנושא, היא עוסקת במסחר באמצעות אסטרטגיות של ארביטראז' סטטיסטי.
כל שלושת אזורי השיפוט הללו מעניקים הטבות מס נרחבות למשקיעים. בגרנזי למשל, לא מוטל מס על רווחי הון, ומס החברות הסטנדרטי עומד על 0%, עם שיעור מס של 10% לשירותי ניהול השקעות מסוימים. היכולת לצבור תשואות בתחומי שיפוט שבהם יש שיעור מס נמוך הפכה במשך השנים למרכיב מרכזי בתשואות שהפיק דה פוטרון, אומרים מקורבים.
דה פוטרון עצמו ניצל בשנים האחרונות את מעמד המס המוגדר "תושב, אבל לא תושב קבע" בג'רזי, שמאפשר לו לשמור מחוץ לרשת המס של האי הכנסות שהפיק ברחבי העולם, כל עוד הוא לא מעביר אותן לתחומי ג'רזי. סוחרים אחרים במעמדו של דה פוטרון נדרשו לשלם מסים גבוהים מכיוון שהיו תחת הסדרי מס אחרים. כך למשל, סר דיוויד הרדינג שייסד את קרן הגידור ווינטון, חשף ב־2018 שהוא והחברה שלו שילמו מיליארד ליש"ט לאוצר הבריטי במשך כעשור.
דה פוטרון אינו מוגדר תושב בריטניה ולכן מספר הימים שהוא יכול לשהות במדינה בשנה מוגבל. הביקורים החטופים שלו בה — לעיתים הוא נוחת במטוס פרטי וממריא בחזרה עוד באותו היום — הפכו לאגדה בחברה שלו, ומוסיפים להילת המסתורין שאופפת אותו. "הוא מזכיר קצת את לורד וולדמורט", אמר אדם שעבד איתו, בהתייחסו לדמות מסדרת ספרי "הארי פוטר" שאסור להזכיר בשמה.
אובססיה לסודיות
ההישרדות של חברות מסחר מבוסס נתונים לא תלויה בהצלחה של סוחרים ספציפיים, אלא בחוזק של המודלים שבנתה. הן מגינות באובססיביות על הקניין הרוחני שלהן כיוון שאם יריביהן יוכלו להעתיק את האסטרטגיות שלהן, הדבר יוביל ל"שחיקת אלפא", מצב שבו חוסר היעילות בשוק, שמאפשר לקרן להפיק רווחים, יילך ויתפוגג.
נראה שדה פוטרון מוכן לנקוט צעדים קיצוניים יותר ממתחריו כדי להגן על הקניין הרוחני שלו. בג'י ריסרץ' עורכים סבבים מרובים של ראיונות ובחינות כדי לסנן עובדים פוטנציאליים. מעבר לניסיון לזהות אנשים נבונים, בחברה רוצים להימנע מטעויות בגיוס שעלולות להוביל לשיעור עזיבה גבוה, ובכך להפחית גם את הסיכון של עזיבת עובדים שייקחו עמם מידע חסוי.
"קשה מאוד לגייס עובדים משם", אומר מתחרה של החברה. לדבריו, בעבר הוא ארגן כמה פגישות חשאיות כדי לפגוש עובדים של ג'י ריסרץ', "אבל הדרך שבה הם כבולים והפחד שלהם מתביעות מקשה לפתות אותם". המנגנונים שבהם ג'י ריסרץ משתמשת הם הסכמי סודיות, סעיפי אי־תחרות ו"אזיקים מוזהבים" כמו עיכוב שכר עד חמש שנים. אפילו עובדים זוטרים יחסית מחוייבים להישאר מחוץ לשוק במשך שנתיים אחרי העזיבה, טוענים מקורבים.
בנוסף לכך, המבנה הארגוני של החברה מבוסס על מידור של הצוותים, כך שאף עובד לא יכול להבין כיצד המכונה כולה פועלת. שני אנשים המעורים בנושא השוו את ג'י ריסרץ' לפאזל רחב היקף, שבו כל צוות מחזיק בחתיכה אחת בלבד. לטענתם לכל צוות יש הבנה מפורטת של החתיכה שבידיו, אך אין לו דרך לדעת כיצד כל החלקים מתחברים. "יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה", אמר עובד לשעבר.
לפי מסמכים שהוגשו לבית המשפט ושני אנשים המעורים בעניין, בחברה אף נהגו להשתמש בגלאי מתכות ובמשקלים כדי לבדוק את העובדים ולמנוע הוצאת חפצים מהבניין. "הרגשנו שאנחנו עובדים במבצר צבאי", אמר עובד לשעבר נוסף.
מערכת המחשוב של החברה מבוזרת באופן דומה. סורקי טביעות אצבע מגבילים את הגישה של העובדים לאזורים שהוקצו להם, והאסטרטגיות שבהן החברה משתמשת "אוחסנו כשהן מוצפנות ומוסוות כך שלא יהיה ניתן לזהות את התווים", נטען במסמכים שהוגשו לבית המשפט. נוסף על כך, העובדים מתקשרים ביניהם באמצעות מערכת מייל פנימית, שמבודדת במידה רבה מהחיבור לאינטרנט, והרשת המשרדית הוצפנה כך שקשה ביותר לקניין הרוחני של החברה "לדלוף ממנה לאינטרנט", הסביר אדם שמכיר את החברה היטב.
שכבת ההגנה האחרונה נמצאת בחזית המשפטית. דה פוטרון רודף ללא לאות אחרי עובדים שנחשדים בהפרת החוזים שלהם. ב־2008 החליטו סקינר, סטייה ושלושה מהנדסי מערכות מסחר להקים חברה משל עצמם, Quadrature Capital. הפרשה הובילה למאבק משפטי חריף, שבו הישות התאגידית שבבעלותה הקניין הרוחני של ג'י ריסרץ' טענה כי המנהלים הפורשים עשו שימוש לא הולם במידע מסווג. המייסדים הגיעו בסופו של דבר להסדר חסוי עם ג'י ריסרץ'.
ב־2014 עזב בפתאומיות עובד מג'י ריסרץ' ועבר להונג קונג. בחברה חשדו שהוא לקח איתו מידע המוגן בזכויות קניין. הם הוציאו נגדו צו בית משפט כבר למחרת כדי למנוע ממנו להשתמש במידע. העובד, מתכנת ששמו קה שו, הודה בהמשך באשמה בעבירות של הונאה בבריטניה ונידון לארבע שנות מאסר. לאחר מכן נפתח נגדו גם הליך תביעה פרטי ביוזמת חברות הקשורות לג'י ריסרץ', ובעקבות זאת נגזר עליו עונש מאסר נוסף.
לאחר התקרית הזו הפך דה פוטרון לקפדן אף יותר בהגנה על הקניין הרוחני, והגדיל את ההשקעה באמצעי פיקוח מתוחכמים ומערכות אבטחה. "המסר הונחת מלמעלה: אבטחה, אבטחה, אבטחה", אמר אדם המעורה בנושא.
המבנה הארגוני של ג'י ריסרץ', החברה העיקרית של דה פוטרון, מבוסס על מידור, כך שאף עובד לא יכול להבין כיצד המכונה כולה פועלת. אנשים המכירים את החברה השוו אותה לפאזל גדול, שבו כל צוות מחזיק בחתיכה אחת בלבד
בעיה בקבוצת המרוצים
אולם, ככל שהאינטרסים העסקיים של דה פוטרון הלכו והתרחבו, כך היה קשה יותר לשמור על הכל מאחורי דלתיים סגורות. אחת הפרשות המשפטיות הללו עוסקת בתוכניות לבניית חוות שרתים ותחנת כוח בעיר הישנונית ספרטנבורג שבדרום קרוליינה. אם הפרויקט ייצא לפועל הוא ייצר מספיק חשמל ל־320 אלף בתים, ויהיה אחד הגדולים בארצות הברית. מימון החווה מגיע מחברת הפרייווט אקוויטי נורת'מארק, שחולקת עובדים וכתובות עם חברה אחרת, דורילטון קפיטול מנג'מנט, שלפי בית המשפט נשלטת בידי דה פוטרון. בראשה עומדת ג'ן ביירן, לשעבר סמנכ"לית התפעול בג'י ריסרץ'.
לפי הצהרה שפרסמה בשנה שעברה נורת'מארק, המתקן בספרטנבורג יעזור לעמוד בביקוש לכוח מחשוב מצד "משקיעים בהווה ובעתיד". מסחר כמותי דורש כוח עיבוד ומחשוב עצום להרצת אלפי סימולציות של מיליארדי נקודות מידע כדי להעריך את סיכויי ההצלחה של האסטרטגיות.
הפרויקט נהנה מהסדרי מס מהסוג שדה פוטרון נוטה להעדיף. תושבים מקומיים הגישו לאחרונה בקשה לעצירת עבודות הבנייה של מרכז הנתונים ותחנת הכוח, בטענה שהוליכו אותם שולל בנוגע לגודל ולהיקף של המתקן, זאת בנוסף על היעדר שקיפות לגבי המממנים. לטענתם, ההיקף של הפרויקט, המוערך ב־2.8 מיליארד דולר תפח מכיוון שהספק ייצור החשמל בו צפוי לעלות מ־50 מגוואט ל־460 מגוואט. הבקשה להוצאת הצו נדחתה מטעמים פרוצדורליים, אך הפעילים הבטיחו כי יערערו על ההחלטה וימשיכו להילחם.
דה פוטרון נמצא גם במרכז זירה משפטית נוספת: המחלוקת שבין דורילטון — החברת האם של קבוצת המרוצים ויליאמס F1 — ובין מנהלת השיווק לשעבר של הקבוצה, קלודיה שוורץ, שפוטרה ב־2022. דורילטון תבעה את שוורץ ואת החברה שלה בטענה להפרת חוזה וגביית יתר, האשמות שאותן היא מכחישה. ב־2025 שופט בניו יורק נעתר לבקשה לבטל את ההאשמות משום ששוורץ סייעה להונאה והתעשרה ממנה באופן לא חוקי. ההאשמה שהחברה שלה הפרה חוזה עדיין תלוי ועומדת.
שוורץ גם הגישה תביעה נפרדת נגד דורילטון, בטענה לפיטורים לא חוקיים והוצאת דיבה. דה פוטרון הוא נאשם בתביעה הזו, שכן לפי שוורץ הוא התערב באופן פעיל בקשרים החוזיים עמה. הן דורילטון והן דה פוטרון עתרו בנפרד באפריל לבטל את התביעה, באומרם שהטענה שבבסיס התלונה "בדיונית לגמרי".
שוורץ טענה כי לא רק שדה פוטרון הוא הבעלים הלא ישיר של וויליאמס F1, אלא גם שהוא התעקש שלא לשווק את הקבוצה לקהילות שחורות ולהטב"קיות. מנגד, ויליאמס ודורילטון טוענות כי דה פוטרון הוא "רק משקיע צד שלישי פסיבי". בעתירה לבטל את התביעה של שוורץ, כינה דה פוטרון את שאר ההאשמות "מפוברקות", "משמיצות", שכל תכליתן היא להטות נגדו את דעת הקהל.
למרות זאת, פאנל של שופטים בניו יורק מצא כי יש ראיות משמעותיות לכך שדה פוטרון היה "מעורב באופן ישיר וקרוב לניהול" בדורילטון, ובאוקטובר 2025 שופט בבית המשפט הגבוה בניו יורק נענה לבקשה לגביית עדות ממנו בג'רזי. זו הסיבה לכך שפקידי בית המשפט התדפקו על דלת ביתו בקיץ האחרון.
המחלוקת המשפטית עוד נמשכת, אך אם יצליחו בסופו של דבר לגבות ממנו עדות, יש להניח שהצלחתו רבת השנים של דה פוטרון לשמור על פרופיל נמוך תסתיים.
© פייננשל טיימס בע"מ (2026). כל הזכויות שמורות. FT ו"פייננשל טיימס" הם סימנים רשומים של פייננשל טיימס בע"מ. אין להפיץ, להעתיק או לשנות בכל אופן שהוא.
