אני מסתכלת על עצמי במראה, ואני נראית מותשת וזקנה כל כך" שרה לילי אלן בשיר "Just Enough", מתוך אלבומה החדש "West End Girl". זהו האלבום הראשון שהזמרת הבריטית הוציאה אחרי שבע שנים, שבהן לקחה הפסקה ממוזיקה כדי לגדל את בנותיה, לטפח קריירה זוכת פרסים בתיאטרון ולהשקיע בנישואיה השניים לכוכב הקולנוע דיוויד הארבור ("דברים מוזרים"). ואף שהיא נעדרה מהשיח הציבורי בפופ כל כך הרבה זמן, האלבום החדש שלה נהפך לסנסציה ויראלית ולמושמע ביותר בבריטניה, ואלן עצמה שוב נהייתה לוהטת. איך קרה שז'אנר שמקדש את מעיין הנעורים מריע לאלן, שחוגגת השנה 40?
השאלה הזאת נעשית מורכבת יותר כשמגלים שאלן אינה לבד. אם בעבר היו כוכבות אחדות בלבד שהצליחו להישאר בטופ במשך כמה עשורים, הרי בשנה האחרונה שיעור גדול מכוכבות הפופ הכי מצליחות ומדוברות היו כאלה שחצו את קו 40: ליידי גאגא (40) הוציאה את האלבום "Mayhem", שהגיע למקום הראשון במצעד האלבומים האמריקאי ולמעמד פלטינה )מכירות של יותר ממיליון יחידות); ביונסה (44) קטפה השנה סופסוף את פרס הגראמי לאלבום הטוב ביותר על "קאובוי קארטר", ויצאה לסיבוב הופעות שגרף יותר מ־400 מיליון דולר; לנה דל ריי (40) עשתה כותרות כשדחתה שוב ושוב את יציאת אלבומה הבא וכשפתחה חזית מול הזמרת העולה אתל קיין בשיר חיסול חשבונות חדש; ואילו קייטי פרי (42) פיצתה על כשלון אלבום הקאמבק שלה בסיבוב הופעות שהכניס יותר מ־80 מיליון דולר ובאינספור כותרות — מגירושיה מהשחקן אורלנדו בלום ("שר הטבעות"), דרך טיסתה לחלל ועד הרומן הטרי שלה עם ראש ממשלת קנדה לשעבר ג'סטין טרודו. כל אלה משגשגות בעולם שבו הכוכבת הכי גדולה היא טיילור סוויפט, ינוקא בת 36, שהשנה המשיכה לשבור שיאי הצלחה ובאזז עם אלבומה האחרון וההכרזה על אירוסיה לכוכב הפוטבול טראוויס קלסי. מה גרם ל־40 להפוך ל־20 החדשה?
הרשתות החברתיות הפקיעו את הבעלות על השיח הציבורי מכלי התקשורת המסורתיים ומחברות התקליטים, ונתנו לאמניות ולמעריצים כוח להכתיב נרטיב חלופי. יעידו על כך המחאות המצליחות לעשיית צדק בדיעבד עם מריה קארי ובריטני ספירס
מדונה. בגיל 40 נדרשה להפסיק עם הפרובוקציות המיניות ולהפוך לאם רוחניקית כדי להתקמבק(צילום: Chris Pizzello/AP)
ג'קסון. הקריירה שלה צללה בגיל 38 כי חשפה שד בטלוויזיה בטעות. הגבר שאחראי לכך לא נפגע כמובן(צילום: Chris Pizzello/AP)
"הכי שערורייתי זה לשרוד"
כדי להבין מה איפשר את הפריחה חסרת התקדים של כוכבות בנות 40 פלוס צריכים לחזור לאבטיפוס שלהן — המלכה־האם מדונה. בתחילת שנות התשעים מדונה היתה האמנית הגדולה בעולם, כשמאחוריה שורה של אלבומים וסיבובי הופעות מגה־מצליחים. היא פרצה לתודעה עשור קודם לכן כאחת הכוכבות הראשונות של MTV, הערוץ שחולל מהפכת עומק בפופ, והפך אותו מז'אנר שמובל בידי קולות נעימים לכזה הנשלט בידי צעירים סקסיים שיודעים להצטלם ולרקוד. והיא היתה האשה היחידה מהמחזור שלה שצלחה את המעבר לניינטיז, כשהיא מותירה אבק לפרסונות כמו טיפאני, סינדי לאופר ודבי גיבסון.
בנקודה הזו בזמן היה נראה שאי אפשר להביס את מדונה: היא העזה לעצבן את הכנסייה הקתולית בקליפ שבו התמזמזה עם ישו שחור ("כמו תפילה"), הוציאה קליפ שנאסר לשידור בגלל עודף פרובוקטיביות ("Justify My Love"), והביאה לפרונט רקדנים קווירים בשיא העידן ההומופובי של בהלת האיידס (בקליפ של "ווג"). אך בדיעבד התברר שאת כל היא יכלה לעשות רק כל עוד נחשבה צעירה ובועטת.
ב־1992, ממרומי גיל 34, מדונה הוציאה את האלבום "ארוטיקה" ואת ספר הצילום "סקס", שכללו תכנים מיניים בוטים, וחוותה כשלון ראשון בקריירה. זה היה לא צפוי — אחרי הכל תכנים פרובוקטיביים לא היו חריגים עבור מי שכבר צילמה קליפים עם סצנות BDSM, הופיעה מול מיליוני מעריצים בכוריאוגרפיה שמדמה אוננות וכמובן הצטלמה בעירום. ובכל זאת הפעם התקשורת צלבה אותה, הקהל נרתע, והיא נאלצה לראשונה לקחת צעד אחורה ולשנות כיוון.
מאוחר יותר מדונה טענה שהסיבה לביקורות היתה נעוצה בגירושיה מהשחקן שון פן, ובכך שהעזה להיות גרושה ומינית — עיוות של מה שנחשב אז המודל המקובל לאשה האמריקאית המודרנית. "כל עוד הייתי נשואה, הניחו לי", היא סיפרה בנאום קבלת פרס "אשת השנה" של פרסי הבילבורד ב־2016, "אני זוכרת שהפכתי לכותרת בכל עיתון. קראו לי זונה ומכשפה, וכותרת אחת השוותה אותי לשטן".
מדונה ניסתה להוריד הילוך מפורנוגרפיה לסקסיות עדינה באלבומה הבא (1994) "Bedtime Stories", אך גם הוא לא שחזר את הצלחות העבר. כדי לחזור לפסגה היה עליה לעבור שינוי תדמית מהותי, מפוחזת למכובדת. היא עשתה זאת בשלבים: תחילה באלבום אוסף הבלדות (1995) "Something To Remember", ואחר כך במחזמר הקולנועי הקלאסי "אוויטה", שאפילו זיכה אותה באוסקר. אבל הקאמבק האמיתי הגיע רק לאחר שקיבלה על עצמה במלואה את הדמות שמצופה מאישה בגילה לייצג: היא נהפכה לאם, גילתה את הקבלה, נעשתה רוחנית ורגע לפני החלפת קידומת ל־40 הוציאה אלבום שעסק במהפך הזה, (1998) "Ray Of Light". היא שרה בו על הבחירה שלה "להחליף תהילה באהבה", לוותר על מעמדה ככוכבת על לטובת האמהות, שלימדה אותה להיות טובה לזולת ועמוקה.
אבל מדונה, כמו מדונה, לא נתנה להמונים להכתיב לה את הדרך, וכבר באלבומה הבא (2000) "Music" היא חזרה להיות סקסית ומנענעת ישבנים, ושוב נחלה הצלחה. "הרבה אנשים קראו לי שערורייתית, אבל אני חושבת שהדבר הכי שערורייתי שעשיתי היה לשרוד", היא הצהירה בנאום ההוא לבילבורד. ואכן המסר החשוב של מדונה לממשיכות דרכה היה פשוט להחזיק מעמד — תמציאי את עצמך מחדש או לא, תקשיבי למבקרים או לא, העיקר שתמשיכי להתקיים.
אבל האתגר להמשיך להתקיים אינו טריוויאלי עבור כוכבות פופ. בעוד ג'ורג' מייקל, ג'סטין טימברלייק ומייקל ג'קסון יכלו להמשיך בקריירה מצליחה ורציפה לתוך שנות הארבעים למרות אי אילו סקנדלים שנקשרו בשמם, ההתבגרות הנורמטיבית של נשים נחשבה מכשול לקריירה שלהן: לא רק שאסור להן להתבגר כדי להישאר רלוונטיות, אסור להן גם להביא ילדים לעולם (אלן ופרי "נעלמו" לכמה שנים כדי לגדל את ילדיהן), להתמודד בגלוי עם מחלות (קיילי מינוג "נעלמה" כדי להיאבק בסרטן השד) או לקחת פסק זמן כדי להתמודד עם הקשיים הנפשיים שגרמו להן החיים בעין הציבור (מריה קארי ובריטני ספירס הפכו מושא ללעג ציבורי כשחוו התמוטטויות).
אבל בעיקר היה נדמה שאסור לכוכבות פופ להמשיך להיות סקסיות או חלילה חרמניות מעל גיל מסוים. תעיד על כך ג'נט ג'קסון, שבגיל 38 הפכה לאויבת הציבור מספר אחת בגלל פטמה סוררת. השנה היתה 2004 וג'קסון הופיעה בהפסקת המחצית של הסופרבול עם ג'סטין טימברלייק. במהלך הריקוד הוא קרע חתיכה מהבגד שלה וחשף את השד שלה (שפטמתו כוסתה בתכשיט). רשתות השידור התנצלו ונציגיה של ג'קסון טענו שזו היתה תקלה בבגד, אבל אמריקה השמרנית רתחה וצלבה את ג'קסון. מאז היא לא הצליחה לשחזר את הצלחתה, ועד היום שמה קשור בתקרית ההיא, ששינתה את נהלי השידור החי בטלוויזיה. טימברלייק יצא מהתקרית בלי שריטה כמובן. הלקח היה ברור: סקס שייך לנשים צעירות וגברים בכל הגילים.
קארי. ההתמוטטות הנפשית שחוותה סביב כישלון הסרט "Glitter" הפכה אותה מושא ללעג ציבורי(צילום: Damian Dovarganes/AP)
קיילי מינוג. "נעלמה" מעין הציבור כשהתמודדה עם סרטן. לעומתה, ליידי גאגא תיעדה את הפיברומיאלגיה שלה בסרט דוקומנטרי(צילום: Chris Jackson/Getty Images)
אנושי זה הסקסי החדש
ב־20 השנה האחרונות חל שינוי עמוק בתרבות הפופ בזכות הופעתן של הרשתות החברתיות, שהביאו לדמוקרטיזציה של השיח הציבורי. אם בעבר כוכבות הפופ היו כפופות לנרטיבים שהכתיבו להם כלי התקשורת המסורתיים וחברות התקליטים, הרי שעכשיו יש להן דרך לתקשר עם הקהל באופן בלתי אמצעי, ולמעריצים יש הכוח להכתיב סדר יום ולקבע נרטיב חלופי — יעידו על כך מחאות הרשת המצליחות לעשיית צדק בדיעבד עם מריה קארי (התגית הפופולרית JusticeForGlitter# גרמה להוצאה מחדש של פסקול הסרט המושמץ, 25 שנה לאחר שכישלונו הביא להתמוטטותה הנפשית) ובריטני ספירס (טימברלייק נאלץ להתנצל באיחור של 20 שנה על העליהום הציבורי שנעשה על ספירס בגלל השיר והקליפ של "Cry Me a River").
אבל יותר מכל, מהפכת הרשתות החברתיות תבעה מכוכבות הפופ להיות כנות וחשופות באופן אינטימי — לא במובן המיני של המילה, אלא זה האנושי — לספר למעריצים על הקשיים, הפחדים, החולשות והצדדים המכוערים שלהן. כי זה מה שקונה את הקהל כיום וכי מי שלא עושה זאת נתפסת כמזוייפת.
וב־2017, כשהתפוצצה מהפכת MeToo, היא נתנה דחיפה נוספת לנשים: לא רק לדבר על פגיעות מיניות שעברו, אלא גם להנכיח את הקיום שלהן בעולם ואת זכותן לכבוד והערכה — בעולם בכלל, ובתעשיית המוזיקה בפרט. זה נשמע טריוויאלי כיום, אבל בזכות המהפכה הזו תחנות רדיו כגון גלגל"צ החלו להקפיד על פלייליסטים יותר מאוזנים מגדרית, מגזיני מוזיקה נחשבים, כמו פיצ'פורק, פעלו לתקן את ההטייה שבגינה מעולם לא העניקו את טייטל "אלבום השנה" לאשה, ויותר ויותר אמניות, ובהן קייט בוש, שינייד אוק'ונור ואניה, קיבלו בדיעבד הכרה כמהפכניות — לא רק כמי שהשפיעו על אמניות אחרות, אלא מי ששינו את התרבות כולה.
לתוך האקלים הציבורי הזה נכנסות כוכבות הפופ שפרחו בתחילת המילניום וכיום חוצות את גיל 40. כבר מותר להן להיות בהיריון (ביונסה שרה על כך שהיא "מנשקת את הצלקות" של הניתוח הקיסרי שעברה בשיר "Cozy", וריהאנה אפילו הופיעה במופע הסופרבול עם בטן הריונית), להתמודד בגלוי עם מחלות כרוניות (ליידי גאגא תיעדה את התקפי הפיברומיאלגיה שלה בדוקו "1.55 מטר") או התמודדויות נפש (דמי לובאטו סיפרה על הפרעה דו־קוטבית, אריאנה גרנדה על פוסט־טראומה) ואפילו לספר על תקיפות מיניות שעברו (ליידי גאגא וקשה, למשל). כל מה שנחשב בעבר סכנה לקריירה הוא היום חלק לגיטימי בחייה של כוכבת פופ, שלא גורע במילימטר מהסקס־אפיל שלה.
חלוצת האובר־שיתוף ברשת
האלבום החדש של לילי אלן מסתמן כאבן דרך נוספת באבולוציה של כוכבות הפופ, משום שהוא מציג כנות כמעט חסרת תקדים. האלבום נכתב בעקבות גירושיה מהארבור, שהתגלה כמכור לסקס ובוגד סדרתי, ששיקר לה כך שתחשוב שהקרע בנישואיהם נוצר באשמתה. מצד אחד אלן מגדירה את האלבום רק סמי־אוטוביוגרפי, כלומר כזה שאינו מחוייב לעובדות, אבל מצד שני היא גם מגוללת בפרטי פרטים דקדקניים את סיפור הבגידה והפרידה — משמה של חנות הנוחות שבה רכש הארבור קונדומים וצעצועי מין ועד פירוט הניתוחים הפלסטיים שעברה.
אבל הארבור, כוכב הקולנוע העשיר, הוא לא רק בעל בוגדני ששבר את לבה, אלא גם דימוי לתעשייה הגברית שהפנתה לה עורף כשהעזה להתבגר. שניהם הזינו את הדימוי העצמי הנמוך שלה וגרמו לה לחשוב שהיא לא ראויה לאהבה או להיות נחשקת. "מצופה מנשים בגילי להתרכז רק בעבודה או בילדים, ולקבל את זה שהעניין של בני הזוג בנו דועך", היא סיפרה בריאיון למגזין "Perfect". "למה אנחנו מזהים סקס, אקט שאנחנו מבצעים כל חיינו, רק עם תקופת הנעורים?".
נהוג לקשר כנות בוטה וחסרת מעצורים עם נעורים, גם כי בגיל הזה לא מודעים למה שעלולים לאבד, וגם כי הצעירים בימינו נולדו לעידן הרשתות החברתיות ורגילים לשתף את חייהם לעולם בלי פילטרים. אבל אלן היתה שם לפניהם. כמי שהתפרסמה בזכות הרשת החברתית מייספייס ונחשבת כוכבת הפופ הראשונה של עידן 2.0, היא היתה כנה באופן ברוטלי מיומה הראשון בתעשייה, ושרה כבר לפני כמעט 20 שנה על נושאים כגון הפרעות אכילה ובן זוג שלא מוכן לקיים מין אוראלי. ודווקא כיום, כשהיא גרושה בת 40, שמתוייגת כ־Has Been — באמת אין לה מה להפסיד מלפתוח פה. כמו שהיא שרה ב"Let You W/In": "נעשיתי שקופה... למה שאני אתן לך לנצח?".
ההצלחה המחודשת של אלן וההצלחות של יתר הכוכבות בנות גילה מעידה על השינוי העמוק שהתחולל בעולם, שבזכותו נשים בנות 40 יכולות להיחשב חזקות, מצליחניות, מרגשות, סקסיות ונערצות — וממש ממש לא שקופות.
