קנדרה היא אמריקאית שחורה ולסבית, שעובדת במתחם בילוי למשפחות ונחושה מאוד להתקדם בתפקיד – עד כדי כך שהיא מוכנה לעשות הכל למען המטרה, כולל לפטר בזדון את מי שהביאה אותה למקום ולשקר שהיא נעדרה מהעבודה ליומיים כי היא יהודייה שחגגה את ראש השנה. כשקולגה משועשע מזמין אותה לציין את יום הכיפורים אצלו בבית הכנסת, היא נעתרת רק כדי לא לחשוף את השקר. אלא ששם, כשהיא מגיעה לתפילה היא רואה את האור – אשה זרה מתקנת אותה שבמקום להגיד "חטאתי, פשעתי", אומרות "חטאנו, פשענו". קנדרה מרגישה פתאום שייכות, שהיא חלק מקהילה שמקבלת אותה לשורותיה כמו שהיא – ומחליטה להתגייר.
הסיטואציה הזו מתרחשת באחד מפרקי סדרת האנימציה הקומית "אז בקיצור" (נטפליקס), שבמרכזה משפחת שוופר, משפחה יהודית־אמריקאית עם כל הסטריאוטיפים המתבקשים: מהאם השתלטנית, דרך הילדים חסרי הביטחון ועד תיבול האנגלית במילים ביידיש. אלא שיש בשוופרים שוני גדול לעומת המשפחות היהודיות שהורגלנו לראות באינספור סדרות וסרטים – המשפחה מאוד פתוחה ומקבלת.
כך למשל, קנדרה היא בת הזוג של שירה, הבת האמצעית במשפחה, ואף שהיא נראית כמו ההפך הגמור של השוופרים, היא חלק אינטגרלי מהם, והאם נעמי מתייחסת אליה כמו לעוד בת. הלסביות של הזוג מוצגת כעובדה מוגמרת שמתקבלת בברכה, בלי סיפור מטלטל על יציאה מהארון או חששות על מה יגידו השכנים. ואפילו כשהבן הבכור אבי מביא הביתה בת זוג נוצרית, היא אומנם מקבלת עקיצות מנעמי, אבל השתיים מפתחות קשר קרוב.
"אז בקיצור" מסמנת שלב חדש ביחסים שבין ארצות הברית לאזרחיה היהודים. לרוב המשפחה היהודית הוצגה בסדרות ובסרטים כמעין מובלעת גלותית ובדלנית בתוך האמריקאיות. סדרות כמו "סיינפלד" ו"חברים", למשל, הציגו הורים קולניים וגזענים עם מבטא כבד שיורדים לחיי הילדים שלהם, שהתבוללו בדתם כדי להתערות בסביבתם. בהמשך, בסדרות כמו "בנות" או "ברוד סיטי" היהדות היתה פרט נוסף בזהות של הגיבורות, לא משהו שזכה לבולטות דרך קבע.
לעומת כל אלה, היהדות ב"אז בקיצור" בולטת ולא מתנצלת. היא רכיב מרכזי באפיון הדמויות והדינמיקה המשפחתית שלהן, אבל הפעם גם זוכה למיתוג מחדש כזהות מגניבה ונחשקת: היא מקום מפלט, אמצעי לעבד רגשות אשמה באופן פרודוקטיבי, משפחתיות אוהבת גם אם מורכבת, וקהילה מכילה ורבת־פנים.
היהודים האמריקאים מדגישים עד כמה הם לא רק ליברלים, אלא גם מגוונים: שוופר הבכור הוא חילוני שחוגג כריסמס, האמצעית לסבית רפורמית, ובן הזקונים הופך לאורתודוקסי, אבל שומר על קשר חם עם משפחתו המכילה
ייצוג דומה ניתן לראות גם בסדרת הקומדיה הרומנטית "רק לא זה" (נטפליקס, 2024), שעוסקת במערכת היחסים שבין ג'ואן, פודקאסטרית לא־יהודייה ואגנוסטית, לבין נואה, רב (לא אורתודוקסי) לוהט. השניים מתמודדים עם האתגרים ופערי התרבות ביניהם, אבל המשיכה והרגשות חזקים יותר – גם כשאמו של נואה מתנגדת לזוגיות, וגם כשנואה מבין שכנראה לא יקבל קידום בעבודה בגללה. היהדות מתקיימת בין שני קטבים: מצד אחד הקהילה השמרנית, שאותה מייצגות בעיקר אמו ואחותו של נואה (שגם עוררו ביקורת על כך שהן קלישאות סטריאוטיפיות), ומהצד האחר נואה עצמו, שלא מוכן לוותר – לא על עצמו ולא על יהדותו.
יוצרת הסדרה ארין פוסטר, בעצמה גיורת, אמרה בריאיון ל"וניטי פייר" שהסדרה "מציגה את האנשים ואת האמונה היהודית באור חיובי". בריאיון ל"אל.איי טיימס", היא הוסיפה: "יש לך רבי לוהט, מגניב וצעיר שמעשן וויד בתפקיד הראשי, זו אנטיתזה לאיך שאנשים חושבים על רב יהודי".
בשתי הסדרות הללו ישראל לא נוכחת, ולא במקרה. הצורך לבדל את יהדות אמריקה מישראל ומהציונות הפך יותר ויותר משמעותי ככל שהסלימה המלחמה בעזה: היוצרים היהודים רק רוצים לספר את הסיפורים המאוד אמריקאיים והמאוד אישיים שלהם – ואלה לא קשורים לסכסוך הישראלי־פלסטיני, בלי קשר לדעתם עליו. בריאיון ל"וולצ'ר" הסביר יוצר "אז בקיצור" רפאל בוב וקסברג כי נמנע בכוונה מלהזכיר את ישראל: "זה היה מיד תופס את הכותרות. אני לא רוצה ליצור תוכן שיגרום לאנשים להחרים את הסדרה, משום כיוון. נגיע לזה באיזשהו שלב. אני רוצה לעשות את זה באופן שיהיה הגיוני לסדרה, לא משהו שייתפס כדידקטי או ניסיון להרוויח נקודות... צריך שקודם הסדרה תהיה קיימת ואנשים יבינו את הדמויות".
וכדי להתרחק ככל האפשר מהיהדות המשיחית, הפונדמנטליסטית והגזענית שמובילה את המלחמה בעזה, היהודים האמריקאים מדגישים עד כמה הם לא רק ליברלים ופתוחים, אלא גם מגוונים — ללמדנו שיש 70 פנים ליהדות, לא רק זו מהחדשות. כך למשל, הבכור לבית שוופר הוא חילוני שחוגג גם את כריסמס, האמצעית, כאמור, היא לסבית ויהודייה רפורמית (כמו משפחתה) ואילו בן הזקונים הופך לאורתודוקסי, אבל עדיין שומר על קשר חם עם המשפחה שלו, שבה יש מקום לכולם.
ומעל לכל היוצרים היהודים מדגישים את האמריקאיות שלהם: קנדרה עובדת ברשת תואמת צ'אק אי צ'יז; שירה חווה משבר סביב נשף הפרום של סוף בית הספר; האנה, הבת של אבי, משתתפת ברסיטל מחול לחגים בבית הספר; והרב נואה משחק כדורסל. כל הסממנים הכל־אמריקאיים משמעותיים לחייהם כמו הבר מצווה והביקור בבית הכנסת. כך, מנסים היוצרים להבהיר שיהדות אמריקה אינה עוד מובלעת גלותית או שגרירות של ישראלים בפוטנציה, אלא עומדת בזכות עצמה — בשר מבשרה של ארצות הברית.
