יום שלישי, שבע בבוקר. אם לא יקרה כלום עד אז, 12,018 קלפיות ייפתחו ברחבי הארץ, לא כולל אלה שבבסיסים צבאיים, בתי כלא ובתי חולים. 7,331,981 בעלי זכות בחירה אמורים להגיע אליהן. המון אנשים, ביום אחד שרבים מתייחסים אליו כאל אחד הגורליים בהיסטוריה של ישראל, שכולנו מגיעים אליו אחרי ארבע השנים הקשות ביותר שידענו, שהחברה הישראלית מגיעה אליו שסועה מתמיד, עם קרע עמוק, עם אלימות על רקע פוליטי, עם מעט מאוד סבלנות והרבה מאוד לחץ. מטבע הדברים, פוטנציאל הבלגן אדיר. הכל נפיץ.
זה מלחיץ. אבל בדיקה מקיפה של "מוסף כלכליסט" דווקא מספקת הרגעה חלקית: כולם על זה. המשטרה וועדת הבחירות המרכזית מתכוננות כבר חודשים לרגע פתיחת הקלפיות, מריצות אינספור תרחישים לשיבושים ונערכות לטפל בהם. לצדן עושה זאת גם חמ"ל הבחירות האזרחי, ארגון של מתנדבים שקם כדי להבטיח התנהלות סדירה ביום הבחירות ולוודא שהרשויות יפעלו כנדרש ולא יעלימו עין. אם נניח בצד את הכאוס ברשתות החברתיות ובווטסאפ — את הסיכוי לפייקים ושמועות שיהיה קשה מאוד לבלום בזמן אמת — ונרד לרמת השטח, יכול להיות שהבחירות האלה אפילו יעברו בשלום.
מיכל ביניש, חמ"ל בחירות: "יש תרחישים יצירתיים - שליחת הודעות ש'הקלפי שלך הועברה', הודעות על תאונות או מצב ביטחוני שלא מאפשרים להצביע באזור מסוים. ואנחנו חוששים מחבורות שיסתובבו ליד קלפיות וירתיעו אנשים מלהיכנס"
האיומים
מפיגועים ואלימות עד תורים ושמועות שירחיקו מצביעים
"בגדול אנחנו נערכים לתרחישים משלושה סוגים", אומר ניצב משנה אלעד קליין, ראש מחלקת מבצעים במשטרה. "הראשון הוא פח"ע, ראינו את זה בפיגוע בבית שאן בבחירות המקדימות של הליכוד (ב־2002, שבו נהרגו שישה ישראלים). התרחיש השני הוא הפרות של הסדר הציבורי — אלימות, חסימות, הפרעות להצבעה וכדומה. התרחיש השלישי קשור לטוהר הבחירות, שכולל גם את הסייבר ופייק ניוז, וגם מקרים כמו זה שקרה לי בעברי כמפקד תחנת מודיעין — אדם פנה אלינו והתלונן שכאשר הוא הגיע לקלפי להצביע השם שלו כבר היה מחוק כי הצביעו בשמו".
למרות האלימות שניכרת ברחובות בשנים האחרונות וחרף החזית הטכנולוגית החדשה יחסית, קליין לא חושב שאנחנו הולכים ליום בחירות חריג. "יש לא מעט אמוציות ופעילים ומסרים ואמירות שרצות ברשתות חברתיות מהר יותר ובתפוצה רחבה יותר, אבל בסוף האירוע די דומה לבחירות שהיו בעבר. היו מערכות בחירות סוערות לא פחות, למשל בשנות השמונים".
אי אפשר להקיף את כל התרחישים האפשריים. יש אינספור דרכים לשבש בחירות. ליצור פקקי תנועה או חסימות בדרך לקלפיות שמזוהות עם הצבעה לצד אחד, למשל. לשלוח למצביעים דיווחים מטעים. אפילו סתם ליצור תורים. חנן מלצר, שהיה המשנה לנשיא בית המשפט העליון ויו"ר ועדת הבחירות בשתי מערכות ב־2019, מתאר בדיוק מקרה כזה. "יש לקח חשוב מאוד שאני לוקח מהבחירות האחרונות ללשכת עורכי הדין, שם נוצרו פקקים בקלפיות, תורים מלאכותיים, שגרמו לאנשים לחכות שעות ארוכות. פשוט היו בוחרים שבאופן מכוון נכנסו מאחורי הפרגוד ואמרו שהם מתחבטים במי לבחור, ושהו שם הרבה זמן", הוא מסביר. "אם דבר כזה ייעשה בבחירות לכנסת התורים יהיו בלתי נסבלים, ואנשים עלולים להתייאש וללכת הביתה".
בחמ"ל הבחירות האזרחי — ארגון לא מפלגתי שהוקם כדי לשמור על הליך בחירות חופשי, הוגן ותקין ומתכונן גם הוא ליום הבוחר כבר חודשים — חשבו על עוד דוגמאות אפשריות. "אנחנו צופים שהפייק ברשתות יגבר עד ליום הבחירות וכמובן ביום עצמו, ושיהיו ניסיונות לשיבוש הבחירות", אומרת מיכל ביניש, יזמת הייטק, פעילה חברתית וממייסדי החמ"ל. "יש תרחישים יצירתיים — שליחת הודעות למצביעים ש'הקלפי שלך הועברה מקום', הודעות על תאונות דרכים או מצב ביטחוני שלא מאפשרים להצביע באזור מסוים. ואנחנו חוששים מחבורות וכנופיות, מרדכי דודים כאלה, שיסתובבו עם אופניים חשמליים ליד קלפיות, יזרו אימה ויגרמו לאנשים לפחד להיכנס. תרחישי הכאוס הם לא מבוטלים".
נצ"מ אלעד קליין, ראש מחלקת מבצעים במשטרה: "אני לא רוצה להיכנס למגזרים ומקומות, אבל אנחנו מדרגים כל קלפי לפי רמת הרגישות, ויש טבלה של ארבע רמות רגישות שקובעות את הכוח המשטרתי שיהיה או לא יהיה באזור"
(צילום: שלו שלום)
תרחישים דומים נדונו בסוף ספטמבר בסימולציה מיוחדת במכון למחקרי ביטחון לאומי, INSS (בשיתוף איגוד האינטרנט הישראלי ומכון שמגר באוניברסיטת תל אביב). עשרות בכירים מתחומי הביטחון, הטכנולוגיה, המשפט, הרגולציה, התקשורת, האקדמיה והחברה האזרחית דנו שם בשלל אפשרויות לשיבושים מסוגים שונים, שהתכנסו לשלוש זירות מרכזיות בזמנים שונים. הראשונה נוגעת לימים ולשעות שלפני הבחירות, מידע שיכול להשפיע עליהן ונמצא בתחום האפור, או מתפרסם בזמן שבו הוא כבר אסור בפרסום: סקרים אחרי המועד האחרון המותר, דיווחים חדשותיים על הימורים בפולימרקט, משפיען בתשלום שמקדם "דעה אישית" לטובת מפלגה. האיום השני נוגע לפייק ניוז ביום הבחירות, למשל הסתה נגד מצביעים ערבים וקריאות להגיע לקלפיות כדי "למנוע גניבת הבחירות", דיווחי כזב על אירוע ביטחוני באמצעות תוכני AI כדי לדכא הצבעה באזורים מסוימים או יצירת עומסים מדומים על מוקד 100 של המשטרה כדי להקשות את פעילותה ואת הדיווח של אזרחים על שיבושים. האיום השלישי נוגע לימים שאחרי הבחירות ולדה־לגיטימציה של התוצאות, להפצת ראיות פיקטיביות לזיוף ההצבעה, להתערבות זרה באמצעות הרשתות, להכרזה של אחת המפלגות שהיא לא מכירה בתוצאות, מה שעלול לזלוג למחאה ואף אלימות ברחובות.
נציג מטעם ועדת הבחירות שהוזמן לצפות באותה סימולציה סיפר אז כי הוועדה הקימה צוות מיוחד שעוסק בהשפעה זרה: "יחד עם גורמי הביטחון אנחנו ערוכים לתרחישים שונים, והיו כמה משחקי מלחמה בתוך גופי הביטחון וגם משחק שאנחנו ארגנו, בהשתתפות גורמי ביטחון ויו"ר הוועדה (המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג), שבו תרגלנו תרחישים. עלו פערים שיטופלו להערכתנו בצורה טובה". גם סולברג עצמו הכריז בשבוע שעבר כי "אנחנו בוועדה, חרף כל הקשיים, משוכנעים בטוהר הבחירות, ומשוכנעים שלגנוב בחירות אי אפשר. אנחנו נערכים לתרחישים ביטחוניים, טכנולוגיים ותפעוליים בשיתוף משטרת ישראל, שב"כ, מערך הסייבר וגורמים נוספים".
קליין מספר שגם ב"משחקי המלחמה" המוקדמים ובסימולציות של המשטרה עלו תרחישים של הפצת מידע מטעה ומניפולציות באמצעות שימוש בבינה מלאכותית, למשל הודעות כזב על פיגוע באזור מסוים כדי להרתיע מצביעים שם, או על הארכת או קיצור שעות ההצבעה. "לפעמים הפצת פייק ניוז של דבר פשוט יכולה להיתפס חזק ולגרום לבעיות", הוא אומר. "חשוב שהציבור ייזהר מכל מיני אמירות ומידע שמופץ באתרים לא מוכרים וברשתות חברתיות וייצמד לתקשורת הממוסדת והרשמית, להודעות ועדת הבחירות והמשטרה, אפשר להתקשר למוקד המידע הארצי של המשטרה, בטלפון 110, כדי לקבל מידע מקצועי ואמין".
השיבושים לא צפויים בכל מקום. ההערכה של הגורמים השונים היא שיש אזורים מועדים יותר לפורענות. "אני לא רוצה להיכנס למגזרים ומקומות", אומר קליין, "אבל אנחנו מדרגים כל קלפי לפי רמת הרגישות, ויש טבלה של ארבע רמות רגישות שקובעות את הכוח המשטרתי שיהיה או לא יהיה באזור".
חנן מלצר, יו"ר ועדת הבחירות לשעבר: "יו"ר הכנסת הוא גם מועמד בבחירות, והוא אחראי על משמר הכנסת, ולכן אני חושב שעדיף להוציא את ספירת המעטפות הכפולות מהמשכן. אם לא עושים זאת, חשוב לוודא שכל התהליך מפוקח ומצולם"
(צילום: יריב כץ)
ההתמודדות
מלא שוטרים, מלא מתנדבים ואפליקציה מיוחדת
אז מה עושים עם כל זה? "לפני חצי שעה נתתי הנחיות אחרונות בנוגע לכתיבת פקודת המבצע של המשטרה לבחירות לכנסת ה־26, שתופץ עד סוף השבוע הנוכחי לגורמי השטח, אחרי שבשבוע שעבר עברנו אישור תוכניות אצל המפכ"ל רנ"צ דני לוי, שאישר אותן בכפוף לכמה השלמות", אומר קליין בשיחתנו ביום ראשון. "זה סופו של תהליך ארוך. בשנה האחרונה רעננו את הנוהל הקיים לבחירות, בנינו תוכניות בעבודת מטה סדורה וסבוכה עם הרבה שותפים, עם שולחנות עגולים, משחקי מלחמה, עם צה"ל, גורמי מודיעין, ועדת הבחירות. דנו בלא מעט תרחישים, בכל מיני צווארי בקבוק אפשריים, ומצאנו פתרונות, גם לימים שלפני הבחירות, גם ליום עצמו, גם לימים שאחרי".
ואיך נראים הפתרונות? איך נערכתם לכל אחד מהתרחישים?
"גייסנו ארבע פלוגות מילואים של מג"ב, בכל אחת 55-50 שוטרים, והן יפוזרו ברחבי הארץ וייתנו מענה נוסף על השוטרים בשטח. נשלב מתנדבים וכיתות כוננות שייתנו את המעטפת. אנחנו עושים הפרדה בין שלושה מערכים — שגרה, בט"ש ומבצע — אז המתנדבים והמילואימניקים ישולבו בעיקר בשגרה ובט"ש, מה שמאפשר לפנות שוטרים למבצע, כולל מאות עד אלפי שוטרי מטות שיתגברו את השטח. כמעט כל השוטרים במשטרה, עשרות אלפי אנשים, יעבדו ביום הבחירות".
ומה הם יעשו?
"יש לנו מפתח להצבת שוטרים בריכוזי קלפיות, מגודל מסוים יהיה שוטר במקום, ויהיו שוטר או שניים בקלפיות מסוימות גם בלי קשר לגודלן, לפי הרגישות. בכל תחנה יהיה קצין אחראי, בכל גזרה בעיר תהיה ניידת, ויש לנו צוותים גדולים של יס"מ או מג"ב שיידעו לתת מענה קצת יותר פיזי ככל שצריך, אם שוטר במקום יראה צורך או אם אזרחים יתקשרו למוקד. ריבוי הכוחות יאפשר לנו להסיט אותם על פי הצורך, עם גמישות גבוהה".
אבל יש דברים שאין להם מענה בזמן אמת. למשל, להתחזות בקלפי. אם אזרחים יתלוננו שמישהו אחר הצביע בשמם, "ברגע שיש תלונה נפתחת חקירה ומנסים להבין מי התחזה. אנחנו לא תמיד מצליחים לתת מענה במיידי, אבל גם אם זה יהיה בהמשך — זה ישמש כאזהרה והרתעה".
עם סגירת הקלפיות בעשר בערב הקולות נספרים במקום ולאחר מכן "השוטרים ילוו בשיירה את מזכירי הקלפיות לוועדת הבחירות האזורית, ומשם יש נסיעות מרוכזות למרכז הלוגיסטי של ועדת הבחירות בשוהם ולכנסת (שם נספרות המעטפות הכפולות), עם רכבים מאובטחים ואנשי אגף התנועה. אחר כך הקולות נספרים בכנסת, וגם לזה התכוננו עם משמר הכנסת וענף מבצעים של משטרת המחוז".
אתה יכול להבין למה אחרי ארבע השנים האחרונות יש בציבור מי שחוששים שהמשטרה מוטה פוליטית, ושעם כל ההיערכות שאתה מתאר — בזמן אמת לא יהיה אפשר לסמוך עליכם, למשל מול בריונים בקלפיות?
"לפעמים רואים סרטון של שוטר שנראה לא ממש טוב, אבל זה סרטון אחד לצד מאות אלפי מקרים אחרים שלא צולמו ושבהם המשטרה נתנה תגובה ממלכתית ומקצועית. כך שאלה אירועים חריגים. בשורה התחתונה המטרה שלנו היא לסייע לאזרחים להצביע ולממש את הזכות הדמוקרטית שלהם, בשיתוף פעולה הדוק ומלא עם ועדת הבחירות המרכזית".
השופט בדימוס מלצר משמיע חלק מהספקות המדוברים, אבל לא בנוגע למשטרה. "בספירת הקולות בכנסת צריך משנה זהירות", הוא אומר. "חשבתי ואני עדיין חושב שמאחר שזה מבוצע בכנסת, ויו"ר הכנסת הוא גם מועמד בבחירות, והוא אחראי על משמר הכנסת — עדיף להוציא את התהליך הזה מהמשכן. כבר קרה בעבר שהספירה הועברה למקום אחר. אם זה לא יקרה, חשוב לוודא שכל התהליך גם מפוקח וגם מצולם".
גם נציג ועדת הבחירות שהשתתף בסימולציה של INSS בסוף ספטמבר הודה: "אנחנו רואים בספירת המעטפות הכפולות בטן רכה, כי מי שרוצה לייצר פגיעה יכול לכוון לאזורים האלה, ולכן הוועדה סימנה את הנקודה הזו ועוסקת בכך רבות", ולא יסף.
ומה יכול להיות הפתרון לתורים המלאכותיים בקלפיות, כפי שתיארת?
מלצר: "ועדת הבחירות צריכה לקצוב זמן, להגיד לאנשים שמותר להם להתחבט למשל דקה־דקה וחצי, לא יותר, ואם הם רוצים להמשיך להתלבט שייצאו מהקלפי ויחזרו להצביע מאוחר יותר. כמובן שאין לשלול מהם את זכות הבחירה, אבל צריך להוציא הוראה למזכירי הקלפי שאם אנשים מעכבים את ההצבעה עליהם לקרוא להם לצאת, ואם הם לא ייצאו — ששוטרים או סדרנים שעומדים שם יוציאו אותם".
באופן כללי אתה סומך על זה שהבחירות יעברו באופן תקין?
"יש לי כלל שלפיו 'אשרי אדם שמפחד תמיד'. אני רואה שעשו את כל מה שאפשר לעשות אבל תמיד יש תרחישים בלתי צפויים, וזה המבחן הגדול: איזה תשובות יינתנו לדברים הלא־צפויים".
הספקות והחשש מהלא־צפוי מתדלקים גם את הפעילות של חמ"ל בחירות, שמבקש למנוע הפרעות, לזהות ולדווח על שיבושים ולהתמודד עם פייק ניוז ודיס־אינפורמציה. "אנחנו רואים שוועדת הבחירות 'על זה', ומבינה את גודל האירוע", אומרת ביניש, "אבל גם אנחנו נערכים לתת מענה משלים מטעמנו".
איך?
"גייסנו 15 אלף מתנדבים בכל הארץ, שאמורים להיות בשטח וקיבלו הדרכות מסודרות. הם יוצבו מחוץ לקלפיות, ואם יזהו בעיות או צרכים שונים, אם משהו יקרה, הם ידווחו לקמב"צים אזוריים שיעדכנו לפי הצורך את המשטרה, העירייה, ועדת הבחירות. כל הדבר הזה מאורגן כמבצע לכל דבר, עם מטה מרכזי שמתכלל הכל ואנשי קשר לכל אחת מהרשויות ושולחן משפטי שעובד מול ועדת הבחירות. מי שמוביל אצלנו את המשל"ט אלה שוטרים לשעבר, מפורום הניצבים והרבי־ניצבים בדימוס, תחת ניהולו של ניצב בדימוס אלון אסור, לשעבר סמפכ"ל המשטרה. אל המשל"ט אמורים לזרום כל הדיווחים על כל בעיה או הפרת סדר, יש קמב"ציה שתחליט איך להתמודד עם כל מקרה, מה לעשות בשטח מבחינת דיווח, תיעוד וכו'. הכל יתנהל דרך אפליקציה מטורפת שבנינו, שנקראת גם היא חמ"ל בחירות. זה יכול להיות דיווח על דברים נקודתיים, למשל בקלפי מסוימת, או דברים שחוזרים בכל הארץ, כמו הפצת פייק זהה בכמה מקומות".
בחמ"ל בחירות מתמקדים בדיווח לרשויות, והמתנדבים באזורי הקלפיות קיבלו הדרכות להימנע מעימותים. "אבל אנחנו מקווים שהנוכחות שלנו תאפשר דה־אסקלציה, שאנשים יירתעו מלעשות פרובוקציות, כדי שהמצביעים יוכלו לבוא לקלפיות ולהצביע בנחת".
אתם סומכים על הרשויות שייתנו מענה כנדרש?
"האמת שכן. ועדת הבחירות עד עכשיו מגיבה לכל מה שאנחנו מבקשים (בארגון שלחו לאחרונה לוועדה מכתב עם הצעות רבות לחיזוק מנגנוני הפיקוח והבקרה בנוגע לנקודות שונות בהליך הבחירות — ע"ק), וכך גם המשטרה. לא ראיתי שיש משהו שהם לא עשו או לא הגיעו או לא פעלו. אבל אם משהו נעלם פתאום מעיניהם או לא מדווח — אנחנו לוחצים ולוחצים. אחד הדברים החשובים שהחברה האזרחית הוכיחה בארבע השנים האחרונות הוא שכאשר אתה שם פוקוס על משהו שחשוב למספיק אנשים ויוצא החוצה במספיק אינטנסיביות — יותר קשה לקבור בעיות. הרי אנחנו לא נכנסים למערכת בחירות רגילה בלי פוטנציאל להחמרה וקונפליקט. אנחנו חושבים שכן יהיו פה ניסיונות, ואינטנסיביים, לפגוע בטוהר הבחירות ובהליך, ולכן חשוב שהחברה האזרחית תהיה שם".
במילים אחרות ביניש, בניגוד לקליין, לא חושבת שזו עוד מערכת בחירות. "היא שונה מכל מה שהכרנו. צריך לזכור גם שפעם למפלגות עצמן היתה אופרציה כמו שלנו, מערך שטח חזק מאוד, והיום זה כבר לא כך. במסגרת האזרוח של כמעט כל דבר שקרה במדינה בשנים האחרונות, גם פה זה חלק מהתרומה של החברה האזרחית".
מה עושים עם הרשת
החוליה החלשה, אבל גם כאן יש כלים
המרחב הבעייתי מכולם עלול להיות הדיגיטלי. כבר בשבועות האחרונים ראינו פוליטיקאים, בעיקר מהקואליציה, שהעלו סרטונים האסורים לפי חוק; ועדת הבחירות הורתה להסיר אותם, אבל בזמן שבין ההעלאה להסרה הם הגיעו לגולשים רבים. מלצר מדגיש את החשיבות הנדרשת ביום הבחירות עצמו, של הסרה מהירה של תכנים כאלה (כולל סקרים שאסורים לפרסום בשלב זה) ושל שיתוף הפעולה עם הפלטפורמות של הרשתות החברתיות. "חשוב שהוועדה גם תיתן מענה מיידי לציבור באמצעות דוברים ומסבירים שיספקו מידע אמין, שיישבו בתחנות הטלוויזיה והרדיו, כמו אנשי פיקוד העורף במצבי חירום", הוא מוסיף.
הגופים הנוגעים בדבר עובדים מול הרשתות החברתיות והפלטפורמות כדי להתמודד עם הנושא. אנשי ועדת הבחירות נפגשו עם נציגיהן כדי להגביר את שיתוף הפעולה למניעת פייק ניוז, התחזות, מבצעי השפעה, שימוש בבוטים וחשבונות כוזבים, מניפולציה באמצעות תוכן שנוצר ב־AI ועוד. חטיבת הסייבר במשטרה עובדת מול החברות הללו כדי להתכונן מראש לשטף פייק. גם בחמ"ל בחירות נערכים לניטור מוגבר של העולם המקוון: "מאות אנשים שלנו יישבו על הרשתות החברתיות, ינטרו פרובוקציות, המידע יזרום כל העת למשל"ט, יש שם שולחן משברים תקשורתיים, ונחליט איך להגיב. ברירת המחדל היא כמובן להרגיע, להעביר לגורמים המטפלים, לראות שזה לא תופס. אם למשל יהיה איזה פייק חמור שירוץ חזק — נרצה לדווח שזה פייק".
במקביל, ועדת הבחירות ומערך הסייבר הלאומי הכריזו השבוע על "מגן הבחירות", מבצע מקיף להגנת מערכות המחשוב המשמשות בבחירות, וההודעה על כך פירטה במה מדובר: "בין התרחישים שתורגלו במסגרת ההיערכות — ניסיונות חדירה למערכות, תקיפות לשיבוש פעילותן של מערכות ואתרים, התחזות לגופים רשמיים, מתקפות פישינג והשתלטות על חשבונות. ההיערכות כוללת גם תרחישים שבהם גורמים עוינים ינסו ליצור מצג שווא של פגיעה במערכות הקשורות לבחירות".
מעבר להודעות הרשמיות, בוועדת הבחירות סירבו להתייחס לפניית "מוסף כלכליסט" בנוגע לאיומים ביום הבחירות, בשטח וברשת, ולהתמודדות איתם, ומסרו רק: "אנחנו נערכים לכל תרחיש אפשרי, יחד עם כלל גורמי הביטחון. מטבע הדברים לא נוכל להוסיף".
לצד ועדת הבחירות, גם בג"ץ כבר נדרש לדיון בטוהר הבחירות, סביב אפליקציות כגון אלקטור, שמשמשות למעקב אחרי מצביעים ומסייעות למפלגות לתמרץ אנשים להצביע. יו"ר ועדת הבחירות אסר על חברי ועדות קלפי להשתמש בהן, הליכוד עתר לבג"ץ, בית המשפט דחה את העתירה בשם ההגנה על פרטיות המצביעים. אבל השבוע בנימין נתניהו פרסם סרטון שבו אמר: "הם ניסו לגנוב את הבחירות, הם ניסו לבטל לגמרי את האלקטור — לא הצליחו. אנחנו משתמשים בו, יש לנו דרכים אחרות". אחת הדרכים האחרות היא האפליקציה "ניצחון 26", שאמורה לשמש תומכי מפלגה שלא יושבים בתוך הקלפי. בכיר לשעבר במטה הליכוד שהיה אחראי לשימוש באלקטור בעבר כתב בתצהיר לבג"ץ שאין בעיה לעקוף את האיסור וה"פירצה קוראת לגנב". באותה סימולציה ב־INSS הזהירו מומחים שלא משנה באיזו אפליקציה מדובר, המהות של כולן היא "לסמן אנשים אחרים, 'להלשין' עליהם כתומכים, ובהצלבה עם שיעורי ההצבעה בכל קלפי במשך היום זה יכול לספק למפלגות מידע יקר ערך ולאפשר להן לפנות לאנשים כדי שייצאו להצביע להן. מדובר בהתחקות אחרי אנשים בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, זה בהחלט בעייתי". ועם זה בזמן אמת כנראה לא יהיה מה לעשות.
