ניתוח
יותר רולס רויס, פחות תחרות: ההקלות ביבוא הרכב משרתות בעיקר את העשירים
המדינה הגדילה את מכסת היבוא הזעיר לרכבי יוקרה פי שלושה, התירה יבוא אופנועים והחילה חובת אחריות – הכל תחת דגל התחרות. בפועל, הציבור לא נהנה מהשינוי – והמרוויחים העיקריים הם יבואנים זעירים ולקוחותיהם האמידים
בשבוע שעבר התקיים בוועדת השרים לענייני חקיקה דיון מעניין, בנושא שקרוב לליבו של כל ישראלי: יבוא רכב. הדיון, לפחות ברמת העיקרון, היה על הרחבת אפשרויות יבוא הרכב לישראל.
בסיומו אושרו כמה תיקונים בחוק רישוי רכב, המגדיר את כל ההיבטים של יבוא רכב לישראל, ואלה ימשיכו לקריאה ראשונה. עד כאן הכול טוב ויפה, רק שהדיון לא נסוב באמת על יבוא רכב, שישפיע על מאות אלפי ישראלים הנאנקים תחת נטל יוקר המחיה, אלא על הענקת הטבות דווקא למי שכלל אינו סובל מחסר כיס.
ראשית, מהו חוק רישוי רכב: מדובר בחוק המסדיר את כל ההיבטים השונים של יבוא רכב לישראל, מייצור של חלקי חילוף ועד יבוא של מכוניות, הפעלת מוסכים וכו. חוק רישוי רכב מגדיר שלושה סוגים של עוסקים ביבוא רכב לישראל: יבואן ישיר, שקונה את המכוניות שלו ישר ממפעלי היצרן, יבואן עקיף, שקונה את המכוניות שלו מסוכנים של יצרני הרכב בחו"ל ויבואן זעיר. היבואן הזעיר הוא האקסקלוסיבי ביותר בחבורה: מדובר ביבואנים שמבצעים עבור לקוחותיהם מה שנקרא "צ'רי פיקינג" כלומר הם בוחרים עבורם מכוניות ספציפיות ומייבאים לישראל. אגב, היבואנים הזעירים לא מוגבלים ליבוא של מכוניות חדשות בלבד, הם גם יכולים לייבא לישראל מכוניות בנות כמה חודשים.
מכיוון שהיבואנים הזעירים כשמם הם, כלומר מייבאים ארצה מספר מאוד מצומצם של מכוניות, החוק קובע שהם יכולים לייבא לישראל עד 20 מכוניות בשנה ללקוחותיהם. בפועל, הם מייבאים יותר. מספיקה הצצה ברשימת היבואנים הזעירים הרשומים במשרד התחבורה (שאגב מונה מאות יבואנים זעירים) כדי להבין: ברשימה מופיעים הרבה אנשים ששם משפחתם זהה, גם אם אינו נפוץ. כלומר סביר להניח שאם יבואן זעיר מסוים יכול לייבא ארצה 20 מכוניות בשנה, הוא רושם את בנו או את אשתו כיבואנים זעירים וכך משלש את מספר המכוניות שהם יכולים לייבא.
בל נטעה: אצל היבואנים הזעירים לא תמצאו טויוטה קורולה. גם לא קיה פיקנטו. רשמת הדגמים המיובאים לישראל ביבוא זעיר לשנת 2025 כוללת רק מכוניות חלומיות - ושנת 2025 היא שנה נפלאה לעסקים. רשימת הדגמים ביבוא זעיר כוללת לא פחות משבע מכוניות רולס רויס, ארבע מכוניות לוטוס, שש למבורגיני, מעל 40 האמר חשמלי - ועוד. המשותף לכל הרכבים האלה: מחירם רחוק מאוד מהישג ידו של הישראלי המצוי. חלקם עולים כמו דירת ארבעה חדרים ברמת גן, גם במחירי הדירות של היום. ובל נשכח: לא הגענו עדיין אפילו למחצית הראשונה של 2025.
רשימת הדגמים שהגיעו לישראל ביבוא זעיר השנה מבהירה היטב: לישראלים שיכולים להרשות לעצמם, יש כסף פנוי. למבורגיני ורולס רויס נמצאות אומנם בראש רשימת הדגמים המיובאים לישראל ביבוא זעיר, אבל מתחת למכוניות האלה מופיעות ברשימות היבוא הזעיר אינספור מכוניות נוספות, שמחירן אומנם לא חוצה את רף מיליון השקלים, אבל הוא בהחלט מכובד: מרצדס, ב.מ.וו, לקסוס, מכוניות שמחירן הוא מעל חצי מיליון שקל מככבות ברשימה.
כעת נשוב לדיון שהתקיים בשבוע שעבר, בו סגן שר התחבורה אורי מקלב הציג את עיקרי התיקונים לחוק רישוי רכב. לדברי מקלב השינויים נוגעים רק ליבוא הזעיר, כלומר ליבוא של רכבי היוקרה. עיקרי התיקון נוגעים להרחבה של סוגי הרכבים שהיבואן הזעיר יוכל לייבא, הגדלת הכמויות וגם מתן אחריות.
השינוי העיקרי הוא הגדלת הכמות: מ-20 מכוניות ל-60 לכל סוכן יבוא זעיר, כלומר פי שלוש מכוניות בשנה. למי שעוסק ביבוא של מרצדס, למבורגיני ורולס רויס וככל הנראה מרוויחים יותר ממה שמקובל להרוויח על קיה פיקנטו, מדובר ב"תוספת הכנסה" שאינה מבוטלת. בנוסף, יבואן זעיר לא ייבא רק מכוניות, הוא יוכל גם לייבא ארצה אופנועים. לדברי מקלב: "אנחנו מגדילים את זה ב-200%. כל זה כדי להקל על יוקר המחיה, לתת ליבואנים הזעירים האלה אפשרות של הרחבה של העסק שלהם, וממילא גם כן גם להתמודד עם כשלי שוק, עם חסר בתחרות בשוק".
לצד אלה, יבואני הרכב הישירים יחויבו לתת אחריות וטיפול בריקולים בהתאם לדרישות היצרן גם לרכבי יבוא זעיר. כאן מדובר בסעיף הגיוני, אבל הוא טומן בחובו בעיה: יבואנים זעירים כאמור יכולים לייבא מכוניות בנות כמה חודשים לישראל. ולפחות לפי גורמים במשרד התחבורה חלק מהמכוניות האלה, במיוחד מכוניות יוקרה גרמניות, נרכשות בזול אחרי שהן שימשו חברות השכרה, או לסירוגין עברו נזקים כגון הצפות. החוק בישראל לא מאפשר לרוכש של מכונית יוקרה ששימשה חברת השכרה במשך חודשיים לדעת שהיא היתה מכונית השכרה, רק לדעת שהיא לא נמכרה בחו"ל כחדשה, אבל יצרני הרכב מצידם מסרבים לתת אחריות למכוניות האלה, או בגלל שהן נמכרו לחברת ההשכרה בתנאי מחיר מוזל שאינו כולל את השכרת הרכב, או בגלל שגופים אשר עוסקים בביטוח רשמו את המכונית בחו"ל ככזו שנגרם לה נזק, למשל הצפה של מערכות החשמל, ושהיא יצאה לשיקום, מה שמונע ממנה לקבל אחריות. אם זה המצב, יבואני הרכב בישראל יצטרכו להיות אלה שיבשרו ללקוח שמכוניתו טבעה, או הייתה מכונית שכורה, ולכן הוא לא יכול לקבל עבורה אחריות.
נתונים שנחשפו ב"כלכליסט" ממחישים כי היקף היבוא הזעיר בעלייה מתונה: בשנת 2024 נמסרו בישראל 2,516 מכוניות ביבוא זעיר. מדובר בעלייה קלה של כ-5% ביחס ל-2023, אז נמסרו 2,399 מכוניות, ובירידה משמעותית ביחס ל-3,866 מכוניות בשנת 2022. אבל לצד אלה, ה"קרם דה לה קרם" של היבוא הזעיר נמצא בעלייה משמעותית: למבורגיני, לוטוס, רולס רויס, כל אלה שוברות שיאים כבר השנה. למעשה, אם נבחן את נתוני היבוא של מדינת ישראל נגלה עובדה מעניינת: בפילוח לפי מחיר (כלומר מהיקר ביותר ועד הזול ביותר) של רכבים שיובאו ארצה ב-2025 – מעטות הן המכוניות שהגיעו ארצה שלא ביבוא זעיר. כך, המכונית היקרה ביותר שהוצהרה למשרד התחבורה היא רולס רויס חשמלית, במחיר 4.5 מיליון שקל ביבוא זעיר. אחריה עוד רולס רויס בארבעה מיליון שקל, ביבוא זעיר. למעשה, אם נפלח את את המכוניות שהגיעו ארצה שמחירן הוא מעל שני מיליון שקל, נגלה שפרט לכמה מכוניות פרארי ובנטלי שיובאו ארצה על ידי היבואניות הישירות סמלת ואורכיד, רוב המכוניות (ומדובר בעשרות) הן מכוניות ביבוא זעיר.
האם מהלך כזה, שיחזק את סוכני היבוא הזעיר יטיב במאום עם הישראלים? כנראה שלא, אלא אם הם רוכשים האמר חשמלי, ריינג' רובר או פורשה 911. אבל לא ניתן להתעלם מן העובדה שמהלך זה מתרחש בסמיכות להתחזקות מאוד משמעותית של שוק היבוא הזעיר.
