600 ימים למלחמה
19 מיליארד שקל לעוטף לא יספיקו לשיקום הטראומה
מרכיבים רבים בתוכנית החומש של תקומה מיועדים לצמיחה ולאו דווקא לתיקון נזקי המלחמה. קשה לאמוד את ההשלכות הכלכליות של הנזקים העקיפים
תוכנית החומש של מינהלת תקומה לשיקום עוטף עזה היא 19 מיליארד שקל, מתוך הסכום הזה כמיליארד יושקעו ביישובים בנגב המערבי שלא שייכים לחבל אך נפגעו במלחמה, כאופקים ונתיבות. ההשקעה הזו היא תוספת לא מתוכננת לתקציב המדינה שנולדה בעקבות הטבח והמלחמה שבעקבותיו. מצד שני, מרכיבים רבים בתוכנית החומש של תקומה מיועדים לצמיחה ולאו דווקא לתיקון נזקי המלחמה.
את הקו שמפריד בין שיקום לצמיחה קשה למתוח בברור. למשל, פרק החינוך כולל תקציב של 1.7 מיליארד שקל, נתח גדול ממנו יושקע במענה טיפולי רגשי לתלמידים באמצעות פסיכולוגים ומטפלים. אך אף אחד לא ימנע טיפול מילד שזקוק לו גם אם הקשיים לא נולדו בגלל המלחמה.
סעיפים אחרים הם להוספת מבני חינוך, למשל למרכזי מחוננים ומתקני ספורט או לחיזוק מכללת ספיר באמצעות מלגות לתלמידים ותמריצים למורים. 723 מיליון שקל יושקעו בבריאות, בין היתר בהקמת מרכזים רפואיים חדשים ובגיוס ושימור צוות רפואי איכותי. גם סעיפים אלה נחוצים בוודאי בעקבות הפגיעות הרבות בגוף ובנפש שהסבה המלחמה לתושבים, אך הם גם מרכיבים של צמיחה ופיתוח.
מרכיבים שאפשר לכמת במדויק הם אלה שקשורים לשיקום הפיזי של המבנים והתשתיות, ולשיכון זמני במקומות שונים בישראל של התושבים המפונים. בסך הכל עד עתה מינהלת תקומה כבר מימנה פרויקטים שעלותם 8 מיליארד שקל. 1.4 מיליארד שקל לשיקום מבנים ביישובים, ובמיוחד בארי 465 מיליון שקל, ניר עוז כ־350 מיליון שקל, כפר עזה 203 מיליון שקל וכיסופים 84 מיליון שקל.
1.8 מיליארד שקל משמשים לשיכון התושבים בפרק הזמן שיעבור עד שהיישובים ישוקמו. למשל שכירת בנייני המגורים בקריית גת, באר שבע ותל אביב, והקמת שכונות מגורים זמניות בחצרים, רוחמה ושפיים. בנוסף, תקומה השקיעה בשנה האחרונה 800 מיליון שקל במרכיבי ביטחון ששיקומם או הקמתם דרושים להשבת התושבים לביתם.
הנתונים האלה מציגים תמונה חלקית של הנזק לחבל תקומה. לא בטוח שיש דרך לתרגם למונחים כלכליים את מה שעברו תושבי עוטף עזה ב־7 באוקטובר. האם יש סכום בעולם שיכול להחזיר את החיים שאבדו, לתקן נפש של אדם שנחטף, איבד קרוב משפחה או צפה בזוועות? גם את אובדן האמון במוסדות המדינה קשה מאוד לכמת.
לכל אלה השלכות כלכליות, שרק מחקר עומק בעוד כמה שנים יוכל אולי לבדוק. מי שיערוך אותו יוכל לנתח, למשל, את העלות של שיקום הנפש והגוף של התושבים, תהליכים שיימשכו עוד שנים. אבל האם החוקר יוכל להעריך את הפריון שאיבדנו עם אובדן החיים, את שעות העבודה הפוטנציאליות של אותם אנשים שאינם או את היוזמות העסקיות שהם היו הוגים לו היו בחיים?
בחוות דעת מקצועית שפרסמה מינהלת תקומה בדצמבר 2024 ובה היא נעזרה במומחים בתחום השיקום, מופיעים נתונים שמאפשרים ללמוד מעט על הנזק הכלכלי שגרמה המלחמה לחבל. בחודשים ינואר־יולי 2024 נרשמה ירידה של כ־ 14% במספר העסקים בעוטף עזה לעומת התקופה המקבילה שנה קודם לכן.
לעומת זאת הירידה במספר העסקים במחוז הדרום בניכוי יישובי החבל באותה התקופה היתה בשיעור של כ־1% בלבד. 70% מהעסקים בחבל דיווחו על ירידה בהכנסות לעומת 53% במחוז הדרום בניכוי יישובי החבל בדומה לשאר הארץ. 28% מהעסקים דיווחו על ירידה של מעל 80% בהכנסות לעומת 9.5% בלבד במחוז הדרום בניכוי יישובי החבל.
לפי נתוני המועסקים של המוסד לביטוח לאומי, בחודשים ינואר־יולי 2024 נרשמה ירידה ממוצעת של 19% במספר המועסקים מבין תושבי החבל, ביחס לתקופה המקבילה שנה לפני כן. לעומת זאת, במחוז הדרום בניכוי תושבי החבל נרשמה ירידה ממוצעת של 1% בלבד. מספר דורשי העבודה ברשויות המקומיות בעוטף עזה גדל פי 2.5 ביחס לתקופה המקבילה שנה לפני כן.
