בלעדי
ביהמ"ש קבע: ביטול כנס בהיכל התרבות שעלול היה לפגוע בקהילת הלהט"ב - אינו הפליה
החברה העירונית "גוונים אריאל", מפעילת היכל התרבות בעיר ביטלה כנס בו היו אמורים לדון בין השאר ב"סכנה באידיאולוגיית הטרנס". בעקבות זאת עמותת "אבן ישראל לחינוך יהודי" שביקשה לקיים הכנס תבעה את החברה העירונית ותביעתה נדחתה ברובה. בא כוח העמותה: "שוקלים לערער"
בית משפט השלום בתל אביב דחה ברובה תביעה שהוגשה נגד החברה העירונית "גוונים אריאל", מפעילת היכל התרבות בעיר, בעקבות החלטת היכל התרבות לבטל כנס שתכניו עסקו, בין היתר, ב"טיפולי המרה" ו"סכנה באידיאולוגיית הטרנס". בית המשפט קבע כי ביטול הכנס על ידי החברה העירונית אינו מהווה הפליה אסורה שכן מתן במה לתכנים אלה נוגד את מהות ואופי מוסד ציבורי המיועד לשרת את כלל האוכלוסיות, כולל חברי הקהילה הגאה.
פסק הדין ניתן בתביעה כספית שהגישה עמותת "אבן ישראל לחינוך יהודי" המקיימת כנסי העשרה למורים בעיקר בחינוך הדתי, נגד החברה העירונית, זאת לאחר שהיכל התרבות ביטל אירוע שתוכנן להתקיים בו ביוני 2023. העמותה תבעה סכום של כ-152 אלף שקל בטענה להפליה אסורה על רקע השקפה וכן בעילה של לשון הרע.
התובעת, עמותת "אבן ישראל לחינוך יהודי" , טענה כי הנתבעת, החברה העירונית "גוונים אריאל", הפלתה אותה כאשר בחרה להפר את ההסכם שנכרת ביניהן ולסרב לקיים את הכנס בשל השקפת התובעת.
מנגד טענה החברה העירונית "גוונים אריאל" שיוצגה על ידי עו"ד איתי מרדכי, ממשרד עורכי הדין ד"ר גדעון פישר ושות', כי התובעת היא עמותה שמפיקה כנסים שכל מטרתם לשמש במה מרכזית לאמירות קשות ופוגעניות כלפי קהילת הלהט"ב, העומדות בסתירה מוחלטת לערכיה.
נטען כי הכנסים כוללים, בין היתר, תכנים העוסקים בטיפולי המרה, שיח על סכנה באידיאולוגיית הטרנסג'נדר וכיו"ב. למעשה הנתבעת טענה כי לא הפלתה את התובעת מחמת השקפתה, אלא סירבה לאפשר הצגת תכנים מפלים וקיצוניים. הנתבעת הדגישה כי בהיותה במה ציבורית עירונית היא אינה מאפשרת קיום כנס מכל סוג שיש בו פגיעה בקהילה כלשהי.
השופט אבי כהן קבע כי למרות שלא הוכח כי נציג עמותת "אבן ישראל לחינוך יהודי" הציג מצג שקרי מכוון, הייתה מוטלת עליו החובה לגלות לנתבעת באופן יזום וברור את מהות ותכני הכנס וכי לנתבעת עמדה הזכות לבטל את ההסכם.
עוד קבע השופט כי "חלק מתכני הכנס אינם משתלבים עם אופיו של היכל התרבות. כך, לדוגמה, הרצאה שכותרתה "שיחה על הסכנה באידאולוגיית הטרנס" אינה מציגה שיח תרבותי או רעיוני לגיטימי, אלא משדרת מסר פוגעני המציג קהילה שלמה כסכנה חברתית או תרבותית. כאשר כנס נושא כותרות מסוג זה, הרי כי הוא חורג מהשיח התרבותי הפתוח והמכבד המצופה להתקיים במוסד תרבות ציבורי, ומציב את ההיכל כזירה להדרה של חלק מהציבור, שהמוסד של הנתבעת אמור לשרת גם אותו".
השופט קבע כי "מוסד ציבורי מסוג היכל התרבות נדרש לשמש בית פתוח ופלורליסטי לכלל הציבור מרחב שבו כל אדם, ללא הבדל השקפה, זהות או נטייה, יוכל לחוש חלק מהקהילה התרבותית. מתן במה לכנס שמציג קהילה שלמה כ"סכנה" לציבור או כ"תופעה" אינו מתיישב עם מהות זו - אלא פוגע בה באופן ישיר... עם זאת, יש להדגיש כי אין בעצם העלאת ביקורת או דעה שונה/אחרת כלפי קהילה מסוימת כדי להצדיק שלילתה מראש או למנוע את השמעתה".
ואולם, השופט קבע כי במקרה "שלפנינו לא מדובר בהבעת עמדה רעיונית גרידא אלא במסרים קונקרטיים חריפים למדי אשר נוסחו בצורה פוגענית, פרובוקטיבית, מתגרה ומדירה, המשקפים את עמדת התובעת ואת כוונתה המפורשת לצאת כנגד הקהילה ולהוקיע רכיבים מהותיים המצויים בליבת זהותה. ביטויים אלו, שיש בהם קריאת תיגר על בסיס חיי קהילת הלהט"ב, חורגים מגדרו של שיח תרבותי לגיטימי ופוגעים בליבת ערכיו של מוסד ציבורי שמטרתו לשמש בית תרבותי לכלל הציבור. משום כך, לא ניתן לראות בקיום הכנס בהיכל התרבות ביטוי מותר ולגיטימי במסגרת חופש הביטוי, אלא פעילות שאינה מתיישבת עם אופיו ותכליתו של המקום הציבורי. בנסיבות אלה, ובהינתן כי התכנים המוצעים חורגים מגדרו של שיח תרבותי לגיטימי ואינם מתיישבים עם ייעודו של מוסד ציבורי כבית תרבותי שוויוני, המסקנה היא כי סירובה של הנתבעת לארח את הכנס מתחייב מאופיו ומהותו של המקום הציבורי".
יחד עם זאת השופט קבע כי פרסומים שנמסרו מטעם הנתבעת במסגרת כתבות על ביטול הכנס מהווים לשון הרע (הגם שלא נאמרו בזדון) כלפי התובעת והורה לפצות העמותה ב-7000 שקל.
ד״ר עו״ד גדעון פישר שייצג את החברה העירונית מסר בתגובה: ״כיועצים משפטיים של גורמים רבים בשלטון המקומי והמרכזי, נכון עשה בית המשפט הנכבד, שאימץ את טיעונינו למול התארגנות, שעלולה ללבות שנאה״.
את העמותה ייצג עו"ד זיו מאור שמסר בתגובה: "פסיקת בית המשפט סותרת את החוק והיא סכנה חמורה לחופש הביטוי. לא היתה לבית המשפט שום ראיה לכך שההרצאה על "הסכנה באידאולוגיית הטרנס" מציגה קהילה שלמה כסכנה חברתית או תרבותית", וזה לא המצב. ההרצאה נועדה לעסוק באידאולוגיה ולא ב"קהילה" או מי מחבריה. כשבית המשפט טען שההרצאה "אינה מציגה שיח תרבותי או רעיוני לגיטימי אלא משדרת מסר פוגעני" - השופט הביע את דעתו הפוליטית הלא רלוונטית, ולא קבע ממצא משפטי".
"בתקופה שבה ביקשה אבן ישראל לקיים את הכנס, עיריית אריאל נתנה את חסותה הרשמית לאירועים פרו-להט"ביים, בתוכם שיח פרובוקטיבי על התופעה בתוך החברה הדתית, וחשיפה של קטינים בני העיר לאידאולוגיית הטראנס. יודגש: באירועים הללו היתה חסות רשמית של העירייה. מה שביקשה אבן ישראל לעשות הוא בסך הכל לשכור אולם, ולא לקבל חסות".
"לקהילת הלהט"ב יש אסטרטגיה: נסתום את הפה, נבטל כנסים, נכפיש ונסלף את כל מי שמעז לחלוק עלינו, ונתנהל בעולם כאילו העמדות שלנו בקונצנזוס. לצערי בית המשפט אימץ את התפיסה הזו. יש בסיס משפטי חזק לערעור על פסק הדין הזה, והעמותה שוקלת את צעדיה".
