פתרון למשבר הדיור, ביסוס מעמד ההייטק וייצוב הביטוח הלאומי: אלו המהלכים הכלכליים שנדרשים מהממשלה הבאה
מדוע השקעה בחינוך היא המפתח להמשך שגשוג ההייטק, מה הגישה שצריכה להיות בשוק הדיור ומדוע חשוב יותר מתמיד להשקיע בתשתיות? לקראת הבחירות המתקרבות, אלו המהלכים הכלכליים שנדרשים כדי לפתור את האתגרים הכלכליים בישראל
הבחירות לכנסת ה־26 מתקרבות, אולם עוד בטרם תתברר זהותה של הממשלה הבאה, ברור כי לפתחה יעמדו שורה של סוגיות כלכליות בעלות השפעה רחבה על המשק ועל הציבור — מיוקר המחיה ושוק הדיור, דרך מדיניות התקציב והמיסים ועד לנושאי תעסוקה, רווחה ועוד. אלה המהלכים שלדעת מובילים בתחומם נדרשים כדי להתמודד עם הסוגיות המרכזיות שעל סדר היום הכלכלי־חברתי
נדל"ן: "גישה מערכתית מקיפה ולא טיפול נקודתי"
רוני אלפרן, סמנכ"ל הדאטה של דן אנד ברדסטריט מתייחס לאחד האתגרים המרכזיים כיום שוק הדיור והוא מצביע על הגישה שצריך לאמץ. "כדי לפתור את האתגרים בשוק הנדל"ן נדרשת גישה מערכתית מקיפה ולא טיפול נקודתי בכל גורם. כיום יש כאן שתי בעיות שמזינות זו את זו: הביקוש לדירות נחלש, לא משום שהדיור הפך נגיש, אלא משום שהמחירים עדיין גבוהים עבור חלק גדול מהציבור; ובמקביל, יותר משקי בית דוחים רכישה ופונים לשוק השכירות, שבו המחירים ממשיכים לעלות. כלומר, ההאטה בשוק הרכישה אינה בהכרח פתרון למצוקת הדיור, אלא לעיתים רק מעבירה אותה משוק אחד לאחר. לכן, הממשלה חייבת לשמור על תנופת הבנייה ולא לאפשר עצירה בהתחלות הבנייה. דווקא בתקופה שבה השוק זהיר והקבלנים מתמודדים עם ביקושים חלשים ואי־ודאות, למדינה יש תפקיד קריטי ביצירת ודאות: לשחרר חסמים רגולטוריים, לקצר הליכי תכנון ורישוי, לשווק יותר קרקעות למגורים ולאפשר ליותר פרויקטים לצאת לדרך. עצירה בבנייה אולי תיראה בטווח הקצר כתגובה למציאות של ביקוש חלש, אבל בטווח הבינוני היא תייצר שוב מחסור, ומחסור הוא המתכון הבטוח ביותר ללחץ מחירים מחודש.
עוד מציין אלפרן כי אם יש שינוי אחד שנדרש במדיניות הדיור הוא "מעבר ממדיניות שמתמקדת כמעט רק בבעלות על דירה למדיניות שמטפלת במקביל גם בשוק השכירות. חלק מהבנייה החדשה צריך להיות מוקצה לשכירות ארוכת טווח במחירים מפוקחים או ידועים מראש. זה ייתן מענה אמיתי למי שאינם יכולים או אינם רוצים לרכוש דירה כעת, יוריד לחץ משוק השכירות החופשי ויחזיר לשוק כולו מידה של יציבות. דיור הוא לא רק עסקת רכישה; הוא תשתית כלכלית וחברתית, והמדינה חייבת לנהל אותו בהתאם".
הייטק: "חינוך טכנולוגי צריך להיות בליבת מערכת החינוך"
רועי אלדשטיין, שותף-מנהל וCOO & CFO ב-Team8 מסביר כי "כדי להבטיח שההייטק הישראלי ימשיך להיות מנוע צמיחה מרכזי גם בעשורים הבאים, יש לקדם צעדים ארוכי טווח שיחזקו את התשתיות שעליהן נשען האקוסיסטם. אחד הצעדים המרכזיים הוא גיבוש תכנית אסטרטגית ממשלתית שתתמקד בשני קצוות: החינוך של הדור הצעיר, לצד יצירת התנאים שיאפשרו לחברות ישראליות לצמוח ולהפוך לשחקניות גדולות ומשמעותיות.
בקצה הראשון, נדרשת השקעה בחינוך ממלכתי איכותי ונגיש לכולם, מגיל צעיר, ללא קשר למגדר, מגזר או מקום מגורים. חינוך טכנולוגי צריך להיות חלק מליבת מערכת החינוך, לצד חיזוק לימודי מתמטיקה, מדעים, תכנות, אנגלית וחשיבה ביקורתית. במקביל, חשוב להשקיע בהכשרת מורים, בחשיפה ליזמות ולבינה מלאכותית ובהקמת מסגרות מצוינות בפריפריה ובמגזרים שבהם ההשתתפות בהייטק עדיין נמוכה. המטרה היא להבטיח שכל ילדה וילד בישראל יקבלו הזדמנות אמיתית להשתלב בכלכלת העתיד. בקצה השני, יש לחזק את התנאים להקמת חברות ולצמיחתן בישראל, במיוחד בשלבים המאוחרים. בין היתר, באמצעות הרחבת קרנות השקעה לצמיחה במודל ממשלתי-פרטי, תמריצי מס למשקיעים מוסדיים וליזמים, עידוד הקמת מטות ומרכזי מו״פ בישראל, ותמיכה ביצוא ובחדירה לשווקים בינלאומיים. השילוב בין השקעה בהון האנושי לבין יצירת התנאים לצמיחת חברות גדולות בישראל הוא הכרחי כדי לבסס את מעמדו של ההייטק הישראלי לאורך זמן."
מדיניות כלכלית: "להאיץ השקעה בתשתיות"
שלומי ברטוב, שותף, מנהל המחלקה הכלכלית, פאהן קנה Grant Thornton Israel, מציין כי "הממשלה הבאה צריכה לראות בהון המוסדי ובתשתיות הלאומיות מנועי צמיחה אסטרטגיים, ולא רק סעיפי תקציב. אחד המהלכים המרכזיים הוא יצירת מנגנוני ערבות ממשלתיים שיאפשרו לקרנות הפנסיה, חברות הביטוח והמשקיעים המוסדיים להגדיל את השקעותיהם בחברות טכנולוגיה ובמנועי צמיחה ישראליים. מהלך כזה עשוי לייצר תשואה למשקיעים, לחזק את חברות הצמיחה ולייצר למדינה הכנסות נוספות ממסים. במקביל, יש להאיץ השקעות בתשתיות תחבורה, רכבות ונמלים, ולמקם את ישראל כחלק משמעותי מנתיבי הסחר בין מדינות המפרץ ואסיה לאירופה. תשתיות נמלים יעילות ותחרותיות יותר יפחיתו עלויות, יעודדו את הסחר והייבוא ויאפשרו לציבור ליהנות מירידת מחירים. לצד זאת, על הממשלה לפעול באופן אקטיבי לשיפור הסביבה העסקית והתדמית הכלכלית של ישראל בעולם. העובדה שההשקעות בעסקאות בישראל חצו ב-2025 את רף 90 מיליארד הדולר מעידה שלמרות האתגרים, האמון בכלכלה הישראלית עדיין קיים. האתגר הוא להפוך את האמון הזה להון, השקעות וצמיחה ארוכת טווח".
רווחה: "תוכנית ארוכת טווח להבטחת יציבות הביטוח הלאומי"
עו"ד שרי דביר, בעלים של משרד שרי דביר העוסק בתחום הנזיקין, מציינת כי "המשימה המרכזית של הממשלה צריכה להיות תוכנית ארוכת טווח להבטחת יציבותו של הביטוח הלאומי. כולנו משלמים ביטוח לאומי לאורך כל החיים מתוך הבנה שהוא יהיה לצידנו בבוא העת. תרחיש של קריסתו או קיצוץ בזכויות העתידיות יפר את "החוזה" הזה ויפגע באמון בין הציבור לממשלה. הצורך הזה מתחדד עוד יותר על רקע דו"ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה. הדו"ח מציין כי לפי הערכת הביטוח הלאומי, הקרן צפויה להתאפס בשנת 2035, וללא מימון נוסף המוסד לא יוכל לשלם את מלוא התחייבויותיו. זהו סיכון ממשי המחייב טיפול כבר עתה. הביטוח הלאומי מעניק הגנה כלכלית בעת זקנה, מחלה, נכות, אבטלה ופגיעה בעבודה, ועבור רבים הקצבאות הן מרכיב חיוני במימון המחיה והטיפול. פגיעה בהן עלולה לערער את תקציבן של משפחות שלמות, להעמיק עוני ולהעביר לבני המשפחה הוצאות שאין ביכולתם לשאת. הממשלה נדרשת להסדיר את השתתפות המדינה במימון, למצות את מקורות המימון הקיימים ולחזק את הפיקוח והבקרה על ניהול הכספים. האחריות היא להבטיח שהמערכת תוכל לעמוד בהתחייבויותיה לאורך שנים, תוך הגנה על הזכויות הסוציאליות ועל מי שתלויים בקצבאות".
חיסכון פנסיוני: "עידוד צבירה כבר מהשנים הראשונות"
מאור אליאסי, מנכ"ל סוכנות הביטוח אוריינט, מבהיר כי "הממשלה הבאה צריכה לסגת מההצעה לבטל את חובת הפרשת העובד לפנסיה עד גיל 40, ולעודד צבירה וחיסכון פנסיוני כבר בשנות העבודה הראשונות. ההצעה מבקשת להגדיל את שכר הנטו של הצעירים תוך המשך הפרשות המעסיק, אך ההקלה המיידית כרוכה בהקטנת החיסכון שיעמוד לרשותם בגיל הפרישה. להפקדות בגיל צעיר חשיבות מיוחדת: הן מאפשרות לכסף לצבור תשואה לאורך עשרות שנים, לרבות תשואה על הרווחים שכבר נצברו. לכן, ביטול ההפקדות פוגע גם בסכום שנחסך וגם בפוטנציאל הצמיחה שלו. השלמת הפער בגיל מאוחר יותר תחייב הפקדות גבוהות יותר, ואין ודאות שלכל עובד יהיו ההכנסה והיכולת הכלכלית הדרושות לכך. מי שיגיע לפרישה עם קצבה שאינה מספקת יתקשה לתקן את מצבו, והנטל עלול לעבור לילדיו ולמדינה באמצעות תמיכה משפחתית וקצבאות. הממשלה צריכה לחזק את רציפות החיסכון ואת התמריצים להפקדה מגיל צעיר, ולקדם הקלה ביוקר המחיה באמצעות צעדים ששומרים על הביטחון הכלכלי של העובדים גם לאחר פרישתם".
שוק התעסוקה: "הסדרת העסקת עובדים זרים באמצעות מדיניות רב שנתית"
עו"ד שיר סלע, מנכ"לית Global Bridge לחיבור בין מעסיקים לעובדים זרים מציינת כי "הממשלה הבאה חייבת להסדיר את העסקת העובדים הזרים באמצעות מדיניות רב שנתית, הכוללת מכסות הנגזרות מצורכי הענפים ולוחות זמנים מחייבים לאישור בקשות ולהבאת עובדים. המחסור בכוח אדם בתעשייה, במסחר ובשירותים גורם לעסקים לוותר על הזמנות ולצמצם פעילות, וההמתנה הממושכת להיתרים ולעובדים מקשה עליהם לתכנן ולהתרחב. הסדרה ארוכת טווח תעניק למעסיקים ודאות ותאפשר להם להגדיל את הייצור, לספק שירותים באופן רציף ולהשקיע בצמיחה. התרומה למשק נובעת מהשלמת כוח אדם במשרות שנותרות פנויות, ובהן עבודות פיזיות, עבודות במשמרות ותפקידים מקצועיים שאין בהם היצע ישראלי מספק. איוש המשרות הללו מאפשר לשמר גם את עבודתם של הישראלים באותם עסקים וליצור עבורם הזדמנויות נוספות עם התרחבות הפעילות. כדי שהמהלך לא יבוא על חשבון העובדים המקומיים, יש למקד את ההיתרים במחסור מוכח. שכר ראוי, שמירה על זכויות ופיקוח אפקטיבי על העסקת העובדים הזרים חיוניים למניעת תחרות המבוססת על פגיעה בתנאי ההעסקה".
