אוניברסיטת הטיקטוק
רבע מיליון חשבונות מסחר פרטיים מול קריסת לימודי שוק ההון – האם אנחנו בדרך לבועת בורות?
הם נכנסו לבורסה בשיא הייפ ה-AI, ראו את אנבידיה ומדד S&P 500 רק שוברים שיאים, והסיקו שניהול סיכונים הוא מושג ארכאי. ניתוח פרופיל המשקיע החדש חושף דור שסובל מ"הטיית האחרוניות": הם ויתרו על קורסים כי עד היום, ההימור העיוור השתלם להם.
בשוק ההון נוצר בשנים האחרונות פרדוקס כלכלי חסר תקדים. בעוד שהפעילות הפיננסית של הציבור הצעיר הגיעה לשיא היסטורי, נרשם שפל חסר תקדים בביקוש לידע מקצועי מסודר. הפער האדיר בין ההתנהלות של הצעירים לבין ההשכלה מעיד על גל של היבריס פיננסי שעלול לגבות מחיר כבד.
לפי נתוני הבורסה ואיגוד בתי ההשקעות, בשנת 2024 נפתחו בישראל כ 161 אלף חשבונות מסחר חדשים ובמחצית הראשונה של 2025 נפתחו כ-87 אלף חשבונות חדשים נוספים, נתון המעיד על קצב שנתי חזק. הזינוק המשמעותי ביותר הוא בבתי ההשקעות שם נרשמה עלייה של פי שלושה במספר המצטרפים החדשים, נתון המעיד על מעבר חד לערוצים זולים ובלתי מתווכים.
מסקרים שפורסמו לאחרונה על ידי הבורסה עולה כי כ-17% מהמשקיעים הפעילים כיום הם מתחת לגיל 21, והגיל הממוצע לכניסה לשוק צנח לאזור גיל ה-30.
הניתוק מ"לימודי שוק ההון": הקריסה של מדד החיפוש
מול הזינוק בהיקף הפעילות, עומדים נתוני החיפוש שמעידים על חוסר עניין בידע. בעוד שבתקופות גאות קודמות נרשמה פריחה במכללות פיננסיות, כעת המגמה הפוכה.
ניתוח נתוני Google Trends שכימת את הביקוש למונחים כמו "לימודי שוק ההון", מראה קריסה משמעותית בכוונת הלמידה: המדד, שעמד על שיא יחסי של 100 נקודות ב-2021, התרסק בשיעור של 85% לרמת שפל של כ- 15 נקודות בשנת 2025.
המשקיע הצעיר אינו מבטל את הצורך בידע, הוא פשוט שינה את ערוץ הרכישה שלו. את הסילבוס המסודר הוא החליף בחשיפה לקבוצות טלגרם ורדיט ותוכן מהיר בטיקטוק, שם העיקר הוא "סיגנלים" (הוראות קנייה/מכירה) ו"קופי טריידינג" העתקת מהלכי מסחר של משקיעים אחרים.
אפיקי הלימוד של הדור החדש
שוק ההשכלה הפיננסית בישראל מפולח כיום לשלושה אפיקים ברורים: הנתיב האקדמי' המציע בסיס תיאורטי וכלכלי רחב (תואר ראשון), ומטרתו הכשרת אנליסטים ומומחים. הנתיב המקצועי (לימודי תעודה) הוא פרקטי וממוקד, ומציע קורסים יישומיים הנעים בין עשרות למאות שעות, המתאימים למסחר עצמאי או הכנה לרישוי רגולטורי. הנתיב הדיגיטלי (רשתות חברתיות וקהילות) מציע חשיפה מהירה ונעדר בסיס תיאורטי או דרישות סף. ההכשרות הממוסדות מחייבות השקעה משמעותית של זמן וכסף, ועל כן דור ה"אינסטנט" מעדיף את הפתרונות המהירים.
וכך בשנתיים האחרונות הטיקטוק ופלטפורמות חברתיות אחרות יצרו כוכבים צעירים שאפילו מזמינים את הציבור ללמוד מהם איך משקיעים בקורסי און-ליין קצרים.
הטיית האחרוניות – הכשל הקוגניטיבי המעוור
הפער בין הזינוק בפעילות לקריסת הביקוש לידע נובע ישירות מכשל קוגניטיבי קלאסי: הטיית האחרוניות (Recency Bias) זוהי נטייה אנושית לייחס משקל עודף לאירועים שהתרחשו לאחרונה על חשבון תובנות היסטוריות ארוכות טווח. כיוון שמרבית הסוחרים החדשים הצטרפו לשוק בתקופה של עליות חזקות, הם מכירים רק את הצד הירוק של המסך. מבחינתם, השקעה היא עניין ליניארי שבו הסיכון קטן. חוסר הניסיון שלהם במחזורי ירידות חדים (כמו משבר 2008 או ימי הקורונה הראשונים), מוביל אותם להפחית בערך ההכשרה המסודרת, המלמדת ניהול סיכונים.
התוצאה של "בועת הבורות" היא הגדלת הסיכון המערכתי בקרב משקיעי הריטייל. ככל שריכוז הון גדול יותר מנוהל על ידי גורמים חסרי ניסיון, כך התגובה שלהם לתיקון שוק היא פזיזה יותר. כאשר יגיע גל המימושים הגדול, סוחרים אלה, שאין להם בסיס תיאורטי לבצע ניתוח ערך או טכני, נוטים למכור בבהלה בהתבסס על רגש או "איתותים" ברשתות החברתיות, מה שעלול להגביר את חומרת הירידות ולהחמיר את התיקון בשוק.
לסיכום, מחד, יש לברך על המגמה שבה צעירים מודעים יותר לחסכון והשקעות פיננסיות, מאידך, חוסר ההשכלה הפיננסית של הדור החדש הופך אותו לפגיע במיוחד. אמנם כל אחד יכול להשקיע ולסכן את כספו אולם מי שחושב שכדאי להקדיש לכך קצת יותר מחשבה, ראוי שישקול לקחת קורס בנושא.
אליה טרופר היא מנהלת אתר "לימודים בישראל"
