סגור
 אליפלט תל אביב אלי פלט תחנת רכבת הרכבת הקלה רכבת קלה הקו האדום תחנה תחבורה ציבורית
תחנת אליפלט בתל אביב. הקו האדום (צילום: מוטי קמחי)
דו"ח המבקר

ליקויים במוכנות לאירוע טרור ברכבת הקלה של גוש דן

מהדו"ח עולה כי חרף החשש לנפגעים רבים שעלול לגבות אירוע כזה, אין גוף בעל סמכות שקובע דרכי פעולה המחייבות את כלל גופי החירום וההצלה בהתממש תרחיש זה. המבקר מצביע גם על מחסור חריף במאבטחים שפרוסים בתחנות הרכבת

מבקר המדינה מצביע על ליקויים קשים במוכנות של גופי החירום וההצלה לאירוע טרור ברכבת הקלה בגוש דן. מהדו"ח עולה כי חרף החשש לנפגעים רבים שעלול לגבות אירוע כזה, אין גוף בעל סמכות שקובע דרכי פעולה המחייבות את כלל גופי החירום וההצלה בהתממש תרחיש זה.
הביקורת חושפת תמונת מצב מסוכנת באחת ממערכות התחבורה המרכזיות בגוש דן, הקו האדום של הרכבת הקלה. אורכו של הקו כ-24 ק"מ, מחציתם בתווך התת-קרקעי ובשיא הפעלתו הוא אמור לשמש כ-300 אלף נוסעים ביום בכ-45 רכבות. בשונה מהתחנות שמפעילה רכבת ישראל ברחבי הארץ, דרכי הגישה אל הרכבת הקלה פשוטים – והכניסה לקרונותיה נעשית בדומה לכניסה לאוטובוסים ובלי שהנוסעים יעברו בידוק ביטחוני או שיקוף של תיקים וחפצים שהם נושאים עימם.

ברחבי העולם תחנות המשמשות המוני נוסעים היוו בעבר יעד לפיגועי טרור ובין 2010 ל-2019 גבו את חייהם של כ-800 איש. מול אלה, עולות שאלות נוקבות על מסוגלותם של משרדי ממשלה ורשויות החירום וההצלה להתמודד עם תרחיש קיצון הכולל נפגעים רבים הלכודים בתווך התת קרקע של הקו האדום.
זה כחמש שנים שרשות החירום הלאומית (רח"ל) מנסה להטמיע תרחיש ייחוס שיכתיב דרכי התמודדות עם אירוע רב נפגעים ברכבת הקלה בעקבות פיצוץ של מטען חבלה, אך משרד התחבורה מתנגד לכך בטענה שהתרחיש שגיבשה רח"ל מוגזם וכולל מספר נפגעים רב מדי. אגב התנגדותו, משרד התחבורה לא הניח עבודת מומחים חלופית לזאת של רח"ל. בהעדר תרחיש ייחוס מקובל הרשויות לא קובעות נורמות מחייבות, אין הסדרה בנושא ובנת"ע מבססים את דרכי הפעולה בתרחישים כאלה על "תורה שבעל פה".
משטרת ישראל, שבכל הקשור לנושאי אבטחה וחירום אמורה להיות הגורם המנחה של הרכבת הקלה, טרם סיימה לגבש את הדרישות הטכניות והמבצעיות שלה לתווך התת-קרקעי של הרכבת. ליקויים נמצאו בתהליכי התכנון של תשתיות אלה, כי לא הביאו בחשבון תרחישי של טרור כימי, לצד הקמת חללים סגורים תת-קרקעיים.
המבקר מצביע על מחסור חריף במאבטחים המועסקים בידי נתיבי תחבורה עירוניים (נת"ע) ופרוסים בתחנות הרכבת שלאורך קווי פעילותה. נמצא כי עוד לפני פרוץ מלחמת 7 באוקטובר נת"ע התמודדה עם מחסור במאבטחים אך זה העמיק עם פרוץ המלחמה וגיוסם למילואים של אנשי אבטחה רבים עד לכדי תת תקינה באיוש צוותים במשמרות, לעיתים גם מתחת לסף המזערי.
לפי הדוח לא הוקם צוות שיחליט על הטמעת טכנולוגיות מתקדמות בשגרת פעילות האבטחה של הקו האדום, אף שיש בהן כדי לשפר ניכרות את יכולות הניהול של נוסעים רבים. נמצא שצוותי מד"א שאמורים לספק מענה מציל חיים לנפגעים הלכודים בתווך התת-קרקע של הקו האדום, לא יצליחו לתקשר עם גופי חירום והצלה אחרים כי מערכת הקשר של ארגון החירום הלאומי לא מחוברת לאלו של שירותי הכבאות והמשטרה.
הביקורת העלתה כי כוחות החירום וההצלה שאמורים להוות מגיבים ראשונים בתרחיש של פיגוע ברכבת מתקשים להתאמן עליו ולהתכונן אליו, בהיעדר מתקן אימונים תת-קרקעי מתאים. נמצא כי תוכנית להקמת מתקן כזה הונחה על שולחן מקבלי ההחלטות במשטרה, בכבאות ובמשרדי התחבורה, ביטחון לאומי והאוצר מ-2016 אך עד כה לא התקרבה לכדי מימוש.
בהיעדר מתקן כזה, הכוחות שחייבים לתרגל תרחישים בתווך התת קרקעי של הרכבת נאלצים לעשות זאת בשעות המעטות שבהן אינה פעילה, או לנסוע למתקנים כאלה בחו"ל. שירותי הכבאות שיגרה כמה משלחות להכשרה במתקנים כאלה, אך בשל העלויות הגבוהות רוב לוחמי האש המאיישים את תחנות הכיבוי לא יצאו אליה.