"נדיר לפגוש קבוצת נוצרים מטיילת בארץ": מספר התיירים צונח, ובענף מתכוננים לעוד קיץ אבוד
מספר התיירים הנכנסים לישראל ממשיך לצנוח, קווי התעופה עדיין לא סדירים, חלק מהחברות מסרבות לבטח מבקרים, וגם התחזקות השקל לא מסייעת. בענף מבהירים: "יש קשר ישיר בין מעמד ישראל בעולם לבין מספר התיירים שמגיעים"
מראית העין של החזרה לשגרה והפסקת האש בצפון עדיין רחוקה מלהשפיע על התיירות הנכנסת לישראל. בניגוד לתיירות הפנים, שמתאוששת מהר יותר ברגע שנגמרות האזעקות, התיירים מדירים את רגליהם מישראל בשנים האחרונות, ולפי כל הסימנים – הקיץ הקרוב יהיה שוב קיץ ריק מתיירים.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחודש מאי 2026 נכנסו לישראל רק 64.4 אלף תיירים – ירידה דרסטית לעומת 126.8 אלף תיירים שהגיעו לארץ במאי 2025, שנה שגם היא היתה רצופה באי־ודאות ביטחונית. במאי 2024 עמד מספר התיירים הנכנסים על כ־115 אלף. אם משווים את המספרים הללו לשנה שלפני המלחמה, התמונה המצטיירת קשה עוד יותר. במאי 2023 נכנסו לישראל 376.4 אלף תיירים, מה שמשקף ירידה של 83% לעומת מספר התיירים במאי 2026. המשמעות היא פגיעה כלכלית קשה בתעשיית התיירות: ב־2023 הכניסו התיירים לכלכלה הישראלית כ־4.85 מיליארד דולר לאורך השנה כולה; בשנה שלאחר מכן הכניסו 2.2 מיליארד דולר, וב־2025 ההכנסות ירדו ל־2.1 מיליארד דולר.
בלשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל משוכנעים כי הנתונים הללו לא רק ממחישים את עומק המשבר בענף, אלא גם מלמדים על מעמדה ותדמיתה של ישראל בעולם. "אלו לא רק נתונים, זו קריאת השכמה למי שלא הבין שהתיירות הנכנסת היא תשתית אסטרטגית וענף חיוני לישראל", אומר מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת, יוסי פתאל. "יש קשר ישיר וחד־משמעי בין המעמד של ישראל בעולם לבין מספר התיירים שמגיעים לכאן. כל תייר הופך לשגריר. יש לנו צורך פתולוגי שיאהבו אותנו, או שלפחות לא ישנאו אותנו. הסטטיסטיקה מוכיחה ש־83% מתוך 1.8 מיליון התיירים שהגיעו לישראל במהלך 2025 הצהירו כי הם מרוצים מהחופשה וימליצו לבקר בישראל. חשוב להבין שאנשים רוצים להגיע לישראל, יש התעניינות והפוטנציאל קיים".
אז מה עוצר את שיקום התיירות הנכנסת?
"ראשית, מצב התעופה. מי שרוצה לבוא מתקשה לתכנן חופשה קדימה. בגלל המצב, קווי התעופה טרם התייצבו, והחברות עצמן לא יודעות איך ייראה לוח הטיסות שלהן. יש כאן גוש שלם של מדינות שנמצאות במשבר, לא רק אנחנו – האזור כולו צריך להחלים. שנית, התחזקות השקל מול היורו והדולר. היום ישראל הרבה יותר יקרה לתייר, כי הוא משלם בדולר או ביורו, וכיום המטבעות האלו שווים פחות. המחיר הוא המדד הראשון בבחירת חופשה, וכבר בשלב הזה ישראל מפסידה. חסם שלישי הוא ההסברה, ובזה ישראל כשלה. אנשים מאמינים שמסוכן כאן, בזמן שברור שריו דה ז'ניירו, למשל, מסוכנת יותר מתל אביב. ישראל היא לא מדינה מסוכנת, וחייבים להסביר את זה לעולם. יש בעולם מקומות עם הרבה יותר פשיעה שתיירים נוהרים אליהם. כל מה שצריך זה הסברה".
בימים שבשגרה, יותר ממחצית מהתיירים הנכנסים לארץ לנים באזור ירושלים וסביבתה. 80% מהם מבקרים בעיר ובאתריה הקדושים, ולכן זהו האזור המושפע ביותר מהמשבר הנוכחי. מרבית התיירים הללו הם נוצרים שמגיעים מטעמי דת, והיעדרותם מורגשת במיוחד בשנתיים האחרונות. אכסניית "כנסיית המשיח" (הידועה גם בשם "כנסיית עמנואל") מפעילה במשך שנים אכסניה ובית קפה. המתחם נחשב לאחד ממקומות הלינה המבוקשים והוותיקים בעיר העתיקה, אך לפני כחודש האכסניה נסגרה עקב מחסור בתיירים.
מיכל גרנות, המשמשת מדריכת תיירים בירושלים כבר יותר מ־20 שנה, חוותה תקופות מאתגרות כמו ימי הקורונה ומלחמת חרבות ברזל, אך היא מספרת שדווקא המלחמה מול איראן היא זו שכמעט העלימה את סיורי הנוצרים בישראל. "בישראל כבר אין עבודה בתחום התיירות הנכנסת. כל מדריך שמחפש יציבות בחיים שינה מקצוע", היא אומרת לכלכליסט. "פעם זה היה נפוץ, אבל היום נדיר מאוד לפגוש קבוצה של נוצרים מסיירת בארץ. הכנסיות בירושלים ובצפון נפגעו מאוד, ורבות מהן מתקיימות על בסיס תרומות. עד אוקטובר 2025 הענף עוד דשדש, כי למרות מבצע 'עם כלביא', הסיורים נמשכו, משום שהם נקבעו זמן רב מראש. אחר כך הכל קפא. חודשי השיא שלנו הם מרץ, יוני ודצמבר, ועכשיו הכל ריק".
לדברי גרנות גם ירידת ערך הדולר פגעה בענף מאוד. "מצד אחד, תיירים שחסכו כל חייהם כדי להגיע לכאן התחרטו, כי זה הפך להוצאה מטורפת. מצד שני, אנחנו גובים בתעריף דולרי, והצעת המחיר שהגשנו להם לפני ארבעה חודשים שווה עכשיו הרבה פחות. בספטמבר 2025, כשקיבלתי ביטול של קבוצה גדולה מאטלנטה, הבנתי שהגיע הזמן לתפוס את עצמי בידיים. הרגשתי שאני מלקטת עבודה, והגיע הזמן לעשות שינוי. הפכתי לעובדת אופרציה בחברת תיירות שהענקתי לה שירות".
איך חברה כזאת ממשיכה להתקיים?
"היא לא מסתמכת רק על ישראל. היא מפעילה סיורים בכל המזרח התיכון. במרוקו יש פריחה בתחום, וגם מצרים הסמוכה לא מוותרת על התיירות הנכנסת – הם משקיעים בזה הכל. הם מספקים ליווי משטרתי, ליווי מקצועי, וגם כשיש מחסור בחשמל ומבצעים הפסקות יזומות בכל מצרים, את אתרי התיירות הם משאירים מחוברים לחשמל. יש הבנה ברורה שעושים הכל כדי שזה ימשיך לפעול".
גרנות מספרת שהאתגר הגדול של מדריכי הדרך בישראל הוא בגזרת הפיצויים לעסקים. "על מנת לקבל את הפיצוי, יש להשוות את ההכנסות ל־2025, אלא שגם בשנה הזאת התיירות היתה נמוכה מאוד. כך גם ב־2024. צריך להבין שהענף הזה פרח עד המלחמה, ולכן השנה האחרונה שצריך להשוות אליה היא 2023".
סירוב לבטח תיירים לישראל
המשבר בענף ניכר לאורך כל 2026. בחודשים ינואר–מאי 2026 נרשמו 356.4 אלף כניסות של תיירים לישראל לעומת 565.3 אלף בתקופה המקבילה אשתקד.
דווקא חודשי הקיץ הם ההזדמנות של הענף להשתקם, אך גם במהלכם הענף מתקשה לא רק בהבאת תיירים, אלא גם בסוגיית כוח האדם. לפני כחודש הוועדה המיוחדת לעובדים הזרים ביקשה לזרז קול קורא ל־1,000 עובדים למלונאות ואישרה עוד 500. מרביתם יגיעו למלונות באילת, שם מדווחים על מחסור של 6,000-5,000 עובדים זרים. כיום קיימת מכסה של 8,300 עובדים זרים לענף המלונאות, אך היא אינה מספיקה. כתוצאה מכך, הלקוח לא רק משלם יותר, אלא גם מקבל פחות, שכן השירות נפגע בהיעדר כוח אדם מקצועי ואמין.
בימים אלה פתאל והלשכה שהוא עומד בראשה מנסים לקדם הקמת "מינהלת" שתרכז את אתגרי הענף. "לא ייתכן שההחלטה אם לרכך או לא לרכך אזהרת מסע לישראל תהיה הישג של שגריר כזה או אחר", הוא אומר. "צריך גוף עצמאי, מאורגן וללא מטרות רווח שיקדם את כל ענייני התיירות הנכנסת, יקיים שיח עם משרדי ממשלה מקבילים, עם חברות תעופה, ינגיש את ישראל לעולם, יקדם אטרקציות בישראל באופן אובייקטיבי ויבנה מערך כלים לענף המלונאות שיפעל לעידוד הבאת תיירים. בחו"ל יש חברות ביטוח שמסרבות לבטח תייר שמגיע לישראל. אבל לא נעשה שום מאמץ לפתור באמת את הבעיה מהשורש".
בענף דורשים כמובן גם תקציב שילווה את המינהלת. בחודש אפריל ועדת הכספים של הכנסת סיכמה על שורת הסכמות ושיפורים במתווה הפיצויים לעסקים בעקבות מבצע "שאגת הארי", אך לא הצליחה להפריד בין התיירות הנכנסת לבין יתר הענפים. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מילביצקי, הסביר כי שנת ההשוואה לענף המלונאות תהיה 2023, כדי לקבוע יעד המשקף את התקופה שלפני המלחמה. עם זאת, הוא ציין כי לא ניתן במסגרת החוק לייצר התייחסות נפרדת לענף התיירות הנכנסת, משום שמדובר במתווה רוחבי, ולטענתו בעייתי לקבוע קריטריונים ייחודיים לענף אחד.
כדי לתת מענה נפרד לענף, קידם שר התיירות חיים כץ מתווה סיוע ייעודי. בחודש שעבר אישרה הממשלה מתווה סיוע למארגני התיירות הנכנסת לישראל בהיקף של 43 מיליון שקל, שיחולקו לשניים: 35 מיליון שקל יוקצו לשימור עובדים חיוניים בענף, ו־8 מיליון שקל יוקצו לעידוד פעילות השיווק של מארגני התיירות הנכנסת בחו"ל.
עם זאת, הסיוע אינו נותן מענה לכל הסוגיות, והוא גם אושר מאוחר מדי. לכן, בחודשי הקיץ הקרובים היקף התיירים הנכנסים עדיין צפוי להיות נמוך משמעותית.
