תיק 4000: פיטורי המנכ"ל ש"בכה" ושאלת יחסי נתניהו-אלוביץ'
תיק 4000: פיטורי המנכ"ל ש"בכה" ושאלת יחסי נתניהו-אלוביץ'
התובעת במשפט בנימין נתניהו הודתה שמנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אבי ברגר לא פוטר משום ששאול אלוביץ' התלונן עליו: "נתניהו ידע שזה ישביע את רצונו של אלוביץ'". תזת "ברית הבריונים" מול תזת אפליית בזק לעומת הוט
סיום חקירתו הנגדית של מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אבי ברגר חפף באופן טבעי גם לסיום כהונתו כמנכ"ל משרד התקשורת. פוטרתי בשיחת טלפון על ידי שר התקשורת החדש נתניהו, הרבה ברגר להתלונן בחקירתו הראשית. ולמה הרבה להתלונן? לא רק כדי להדהד את תסכולו האישי, אלא גם לשרת הנראטיב של כתב האישום - פיטורים של שומר סף נאמן לטובת האינטרסים של אלוביץ' ובזק.
1. "בכית בחקירה, בכית בעיתונות"
עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של המפטר, ראש הממשלה לשעבר ושר התקשורת אז בנימין נתניהו, הפנה את תשומת לבם של העד והשופטים לפרקטיקה הנפוצה - מנכ"ל הוא משרת אמון פוליטית והשר יכול להחליפו. השופטים עצרו אותו מלפרט את תולדות פיטורי המנכ"לים מתקופת דליה איציק במשרד התקשורת והלאה.
ולמה בכלל להחליף את ברגר? כאן התלהט ויכוח בין ההגנה לתביעה. ההגנה מבינה שהמניע לפיטורים הוא ההתעללות של ברגר בבזק - שנתניהו מעיף את ברגר בגלל התלונות של שאול אלוביץ', בעלי השליטה בבזק בשעתו. אלא שכאן קפצה התובעת עו"ד יהודית תירוש ותיקנה: "הוא לא פיטר אותו בגלל התלונות. טענתנו היא שבתקופה שפיטר, הוא ידע על התלונות. איננו טוענים שזה המניע של נתניהו. מעולם לא אמרנו שזה היה המניע, אלא שהוא ידע שזה ישביע את רצונו של אלוביץ'".
לניואנס הזה אין חשיבות רבה מדי. מניע קשה יותר להוכיח מאשר "ידיעה". אבל לכולם, כולל השופטים, ברור שהתזה של כתב האישום היא שברגר פוטר משום ששר התקשורת הנכנס לא רווה ממנו נחת. בגלל בזק, אולי בגלל ערוץ עשר, ואולי גם כי יש לו מועמד טוב יותר - שלמה פילבר שמו. ועל כך בפרקים הבאים.
בן-צור לא החמיץ את ההזדמנות לעקוץ. מתברר שלברגר לקח שלוש דקות בדיוק, ביום מינויו למנכ"ל, לפטר את היועץ בלשכת המנכ"ל נתי ביאליסטוק. פיטורים ללא שימוע, מה שעלה למדינה בתשלום פיצוי למפוטר.
״פוטרת שישה חודשים אחרי כניסת נתניהו למשרד ופיטרת תוך שלוש דקות בברוטליות אדם עיוור (בעל קשיי ראייה, תיקן ברגר)", הטיח בן-צור בפני ברגר, "גם לצביעות צריך להתייחס. על פיטוריך בכית בחקירה הראשית, בכית בעיתונות". ברגר: "אבל לא פניתי לבית המשפט. לא הכרחתי בכוח להחזיק אותי".
2. ברית הבריונים
כתב האישום בתיק 4000, בעיני חלקים גדולים בתקשורת ובציבור, הוא סיפור של "ברית הבריונים" – נתניהו ובזק. שני גופים חסרי מעצורים שעושים הכול כדי לדרוס את זולתם. ברגר, לשיטת התביעה, הוא הבלם, הילד ההולנדי עם האצבע בסכר. ההגנה מצדה, מנסה במיטב כשרונה, להפוך את ברגר ממאשים לנאשם. אחת החזיתות במאמץ הזה היא הטענה להפלייתה לטובה של הוט, מתחרה של בזק ושותפה שלה לדואופול שנגדו נרקמה רפורמת השוק הסיטונאי.
כתב האישום בעיני חלק מהציבור הוא סיפור "ברית הבריונים" – נתניהו ובזק. שני גופים חסרי מעצורים שעושים הכול לדרוס את זולתם. ברגר, לשיטת התביעה, הוא הבלם, הילד ההולנדי עם האצבע בסכר. ההגנה מצדה, מנסה במיטב כשרונה, להפוך את ברגר ממאשים לנאשם
בן-צור מציג לברגר פנייה דחופה של הוט להעברת אמצעי שליטה על מנת שתועבר לחתימת שר התקשורת שהוא ראש הממשלה, "הוט אומרת שדחוף לה ואתם מעבירים בדחיפות. אף אחד לא ראה פסול בכך שהדחיפות היא בגלל שיקולים עסקיים". לטענת בן-צור, משרד התקשורת נענה במהירות להוט, אבל קבר את בקשת יס למיזוג עם בזק, בקשה שאישורה בידי נתניהו היא השוחד בכתב האישום. "בקשות של הוט מתקבלות בין שבועות לשלושה חודשים", אמר בן-צור, "זו שגרה, זו דרך העבודה. לעומת זאת, בקשה דומה להעברת אמצעי שליטה אצל בזק לוקחת יותר משנה".
ברגר מאבחן. לא בין הוט לבין יס, אלא לגבי טיב הבקשות: "היו בקשות פשוטות שמאושרות עד מספר חודשים, והיו כאלה עם היבטים כלכליים וביטחוניים שלוקח יותר זמן. יש כמה לוחות זמנים תלוי בבקשה". בן-צור הביע דעתו על ההסבר ב"אתה מחרטט".
3. העמדה ה"פרו-בזקית"
אחד מעדי המפתח בפרשה הוא סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת הרן לבאות שבידו האחריות לחוות הדעת שנועדה לאשר או לדחות את בקשת המיזוג בין יס לבזק. חוות דעתו בת שני עמודים וארבע שורות ניתנה ב-17 ליוני 2015, יותר משנה לאחר שהוגשה הבקשה. הבקשה הוגשה ביולי 2014 אבל עלתה חודשים קודם על סדר היום של המשרד.
היום הובאו כמה מובאות מחקירת לבאות ברשות ניירות ערך. "אני במלחמה עם החברה לעשות שוק סיטונאי", אמר הרן לבאות, "חשבנו שכדאי לנצל הזדמנות (לכרוך ולהתנות את בקשת האישור ברפורמת השוק הסיטונאי), אבל ככל שבדקתי, אין באמת חשש לפגיעה בתחרות ושלא נכון לנצל הזדמנות במקרה הזה". התוצאה היא שלבאות אימץ פחות או יותר את עמדת הממונה על ההגבלים העסקיים לאישור המיזוג ולא ראה מקום להוסיף על התנאים שקבע הממונה.
ברגר לא ממש שבע נחת מהדברים, והסביר שבעת חקירתו של לבאות הרפורמה כבר הושקה ולכן הרשה לעצמו עמדה "פרו-בזקית". בכל מקרה, המסמך הרזה של לבאות ביחד עם עדותו במשטרה מדגישים את עמדת המשרד לבקשה ובעיקר את עמדתו השלילית של ברגר.
