6 מדינות בסנקציות על סמוטריץ' ובן גביר; שר האוצר מבקש לפגוע בתגובה בבנקים הפלסטיניים
בריטניה, אוסטרליה, דנמרק, קנדה, ניו זילנד ונורבגיה הטילו על השרים איסור כניסה והקפאת נכסים: "ישראל מוכרחה להפסיק להרחיב את ההתנחלויות הבלתי חוקיות". שר האוצר הנחה את החשב הכללי לבטל את השיפוי הניתן לבנקים הישראליים העובדים מול הבנקים הפלסטיניים - צעד שעשוי להביא לשיתוק כלכלת הרשות
ממשלות בריטניה, אוסטרליה, דנמרק, קנדה, ניו זילנד ונורבגיה מטילות סנקציות על שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ועל השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. בתגובה מבקש סמוטריץ' לנקוט צעד שיביא לשיתוק הבנקים הפלסטיניים וכלכלת הרשות.
בהודעת משרד החוץ הבריטי נכתב כי הסנקציות מוטלות על השרים "בתגובה להסתה החוזרת ונשנית שלהם לאלימות נגד קהילות פלסטיניות". הסנקציות ככל הנראה משקפות גם מענה ללחצים פנימיים בתוך המדינות, שכן בהודעה הבריטית נכתב כי "הסנקציות מפגינות את המחויבות של בריטניה לפעול נגד אלו שמסיתים לשנאה ולאלימות". הסנקציות שהטילו על השרים כוללות איסור כניסה והקפאת נכסים במדינות.
"סמוטריץ' ובן גביר אחראים להשתתפות, הסתה, קידום ותמיכה בפעילות שמגיעה לכדי הפרה חמורה בזכותם של אינדיבידואלים לא להיות נתונים ליחס אכזרי, בלתי הומני או משפיל, או לענישה, במיוחד פעולות של אלימות כלפי אינדיבידואלים פלסטינים בגדה המערבית", כתבו עוד הבריטים.
בתגובה נמסר ממפלגת הציונות הדתית כי סמוטריץ׳ הנחה את החשב הכללי רו"ח יהלי רוטנברג, לבטל את השיפוי הניתן לבנקים הישראליים למול הבנקים הפלסטיניים. אלה האחרונים לא מצייתים לנורמות המקובלות בעולמות הלבנת ההון ואיסור מימון טרור, ולכן הבנקים בעולם ובישראל נמנעים מביצוע העברות כספים מולם. אלא שבמסגרת הסכם פריז משנת 1994 ישראל התחייבה לשמש כ"בנק מתווך" (קורספונדנט) להם, ומאז בנק הפועלים ובנק דיסקונט מעבירים כספים לבנקים ברשות הפלסטינית (שאר הבנקים הישראלים משתמשים בשירותי הבנקים הללו), כשמדינת ישראל מעניקה שיפוי כלכלי ומשפטי למקרה שבו יתברר כי הבנקים הפלסטיניים היו מעורבים בהלבנת הון ומימון טרור.
נזכיר כי בשבוע שעבר פרסם סמוטריץ' מכתב שבו הוא קרא לבנקים לא לציית לסנקציות בריטיות ואירופאיות, ואיים שאם הם יצייתו לסנקציות אלו הוא יקדם חקיקה שתטיל על הבנקים חובת פיצוי, או לחלופין חקיקה שתחייב את בנק ישראל לתת שירות אישי למי שהוטלו עליו סנקציות. באותו מכתב סמוטריץ' גם זלזל בסנקציות הבריטיות והאירופאיות ואמר כי אי-הציות להן איננו חמור כמו אי-ציות לסנקציות אמריקאיות.
ייתכן שההתנהלות של סמוטריץ' אל מול הסנקציות גם השפיעה על ההחלטה של בריטניה להטיל על השרים סנקציות אישיות. נשאלת השאלה האם מבחינה משפטית יוכל סמוטריץ' להמשיך לעסוק בסנקציות גם כעת, כשהעניין נוגע אליו באופן אישי וישיר, או שמא הוא נמצא בניגוד עניינים.
בהודעה משותפת לשש המדינות עולה שהמניע העיקרי לסנקציות הוא ההתנהלות בגדה המערבית, בדגש על "הסבל של הקהילות הפלסטיניות מאלימות חמורה של מתנחלים ישראליים", ומכך שהתנהלות המתנחלים "חותרת תחת פתרון שתי המדינות". בהודעה נכתב כי הסנקציות מגיעות אחרי פניות פומביות ופרטניות לנתניהו ולממשלתו בטענה כי "ישראל מוכרחה להפסיק להרחיב את ההתנחלויות הבלתי חוקיות, אשר חותרות תחת המדינה הפלסטינית העתידית, וגם עליה לפעול נגד אלימות מתנחלים". בנוסף, לפי ההודעה, הבריטים דרשו מנתניהו וממשלתו "לגנות את ההצהרות קיצוניות שמסיתות לאלימות של סמטריץ' ובן גביר". כלומר, לפי ההודעה, היתה אפשרות להימנע מהסנקציות אם נתניהו היה מתנער פומבית מסמוטריץ' ובן גביר.
על אף שהסנקציות הוטלו בגין מה שמתרחש בגדה המערבית, הרי שההודעה מתייחסת גם לנעשה בעזה, ומצהירה כי "לא ניתן לראות את הסנקציות כמבודדות ממה שמתרחש בעזה. ישראל חייבת למלא שם אחרי הדין ההומינטרי הבינלאומי". בריטניה קוראת בהודעה לישראל להגיע להפסקת אש מיידית בעזה, לעסקת חטופים ולהתקדמות לפתרון שתי המדינות, ולוודא כי לחמאס לא יהיה שום תפקיד בממשל העתידי בעזה.
בהמשך ההודעה נכתב כי בין ינואר 2024 לאפריל 2025, נרשמו יותר מ-1,900 מתקפות אלימות כלפי האוכלוסיה האזרחית הפלסטטינית. על אף שהסנקציות משקפות ביקורת חריפה על הממשלה, המדינות ביקשו להדגיש כי "קשרי החברות עם העם בישראל יימשכו, בהתבסס על הקשרים והערכים המשותפים, ובהתבסס על המחויבות שלנו לעתיד ולבטחון ישראל", וכי הם "ימשיכו לפעול עם ממשלת ישראל על מנת להגיע לשלום ארוך טווח".
עם זאת, אין ספק שהסנקציות מכוונות גם כלפי הממשלה כולה, והסנקציות שמוטלות כעת על שני השרים פוגעות במעמדה הבינלאומי של ישראל. יש לקוות כי השרים יפעלו להרגעת הרוחות בין המדינות, ולא יעמיקו את הקרע בין המדינות.
לעת עתה, חבר הכנסת שמחה רוטמן, ממפלגתו של סמוטריץ', צייץ בחשבון הטויטר שלו כי הוא "מודה לממשלת בריטניה שזיהתה את בצלאל סמוטריץ' כפוליטקאי שעומד כחומה בצורה נגד האסון של מדינה פלסטינית". למרות הטון המבודח של רוטמן, הסנקציות הללו עשויות לפגוע בכלל אזרחי ישראל, ולא רק בבן גביר וסמוטריץ', שכן הן משפיעות על מעמדה של ישראל בעולם, ועשויות להביא לכך שמוסדות פיננסיים יבחרו לנתק קשרים או השקעות עם ישראל.
בתוך כך, מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו גינה את הטלת הסנקציות ואמר כי "הן לא מקדמות את המאמצים שארה"ב מובילה להשגת הפסקת אש ברצועת עזה, החזרת החטופים הביתה וסיום המלחמה". לדבריו, "ארה"ב קוראת לבריטניה, קנדה, אוסטרליה ניו זילנד ונורבגיה לחזור בהן מהסנקציות. אנחנו דוחים כל רעיון של השוואה. חמאס הוא ארגון טרור שביצע זוועות בלתי-נתפסות, שממשיך להחזיק אזרחים חפים מפשע כבני ערובה - ומונע מתושבי עזה לחיות בשלום. אנו מזכירים לשותפותינו - אל תשכחו מי האויב האמיתי".
