קרן העושר סיימה את 2024 עם תשואה של 11.5% - פחות מהממוצע הרב שנתי
מדובר בתשואה דולרית על ההשקעה של הקרן המבוססת על תשלום מס רווחי יתר של חברות על שימוש במשאבי הטבע; לאורך השנה הופקדו בה 417 מיליון דולר, והיא רשמה רווחים על ההשקעה בסך של 184 מיליון דולר
קרן העושר הישראלית, המבוססת על תשלום של מס רווחי יתר של חברות על שימוש במשאבי טבע ישראליים, השלימה את 2024 עם תשואה דולרית של 11.5% על ההשקעה, ונכסים בשווי של 2.08 מיליארד דולר. הממוצע הרב שנתי של הקרן, שהחלה לפעול בקיץ 2022 עומד על 11.7%. לאורך השנה הופקדו בה 417 מיליון דולר, והיא רשמה רווחים על ההשקעה בסך של 184 מיליון דולר.
עם גילוי מאגרי הגז הגדולים שבחופי ישראל בעשור הראשון של שנות ה-2000 ובתחילת העשור השני (מאגר לווייתן התגלה בסוף 2010) עלה הצורך בהתאמה של התשלומים של חברות העושות שימוש במשאבי טבע למדינה. בעקבות ועדה ציבורית בראשות איתן ששינסקי הוחלט בין היתר על הקמת הקרן הייעודית אליה ישלמו חברות העושות שימוש במשאבי טבע של הציבור הישראלי. הקרן תשקיע את הכספים והרווחים ממנה יושקעו בפרויקטים חברתיים והשקעה באנרגיות מתחדשות בישראל.
התשלומים לקרן העושר הם רק אחד משלושה סוגי מס החלים על חברות העושות שימוש במשאבי טבע של ישראל. ההתשלום הראשון הוא מס חברות, בדומה לכל החברות במשק. התשלום השני הוא תמלוגים למדינה בגובה 12.5% מההכנסות של החברה העושה שימוש במשאבי הטבע. בניגוד לשני התשלומים הראשונים המתחילים מרגע תחילת השימוש בנכס של משאבי המדינה, התשלומים לקרן העושר מתחילים רק לאחר החזר ההשקעה על הפרויקט. מאגרי הגז משלמים לקרן לאחר שהכנסותיו של מאגר גז מגיעות לרמה של פי 1.5 מההשקעה בו.
על אף הציפיות הגבוהות, הקמת הקרן התעכבה. הרף המינמלי לתחילת הפעילות שלה היה צבירה של מיליארד שקל – סכום אליו הגיעו רק במאי 2022, באיחור של ארבע שנים מהמועד המתוכנן. סך הכל הקרן העבירה לתקציב המדינה סכום של 33.6 מיליון דולר לשנות התקציב 2023 ו-2024.
כ-70% משווי המניות של הקרן מושקע בצפון אמריקה, כ-10% באירופה, וכמה אחוזים בודדים ביפן. יתר הכסף בקרן מושקע בשווקים מפותחים אחרים ושווקים מתפתחים. התשואה המשמעותית ביותר של נכסי הקרן הייתה השקעה בנאסד"ק שרשמה תשואה של 29.6%. ההשקעה של הקרן במדד S&P 500 הייתה 25%.
קרנות עושר אינן תופעה ייחודית לישראל. קרן העושר הגדולה בעולם היא הקרן הנורבגית, המחזיקה בנכסים בהיקף של 1.7 טריליון דולר. פעמים רבות קרנות עושר משקיעות לפי מדיניות חברתית מסוימת. כך למשל הקרן הישראלית אינה משקיעה ישירות בחברות גז ונפט מזהמות – אך היא כן משקיעה את הכספים במדדים רחבים הכוללים את חברות הגז והנפט.
להקמתה של קרן העושר שתי מטרות מרכזיות: הראשונה היא העברת ההון שנעשה משימוש במשאבי טבע כיום גם לדורות הבאים. המטרה השנייה היא התמודדות עם "המחלה ההולנדית", כלומר מצב בו "הייצוא של משאבי הטבע או הירידה החדה בהיקף הייבוא שלהם גורם לשיפור המשמעותי במאזן התשלומים, אשר בתורו מביא להתחזקות של המטבע המקומי באופן שמייקר את עלות הייצור והייצוא ופוגע בכושר התחרות של המשק בענפים אחרים". יש לציין כי למרות התנגדותה של יועמ"שית הכנסת, שגית אפק, הוחלט לאחרונה להקצות מליונים מכספי הקרן לצרכים קואליציוניים.
