כשה-AI יוכל לייצר הכול, דווקא האנושי יהפוך ליקר
אנחנו רגילים לדבר על בינה מלאכותית במונחים של מה היא עומדת להחליף: עבודות, מקצועות, משימות שגרתיות בחיי היומיום, אפילו חלקים מהיצירתיות האנושית שלנו. אבל ייתכן שהשינוי הגדול ביותר שה-AI יביא לחיינו יהיה דווקא הפוך ממה שחשבנו. ככל שמכונות יידעו לעשות יותר, אנחנו עשויים להתחיל להעריך מחדש את כל הדברים שרק בני אדם יכולים לעשות.
הסיבה לכך פשוטה. ה-AI הופך את הייצור לזול, מהיר וזמין. עריכת טקסט, יצירת תמונה, הקמת אתר, כתיבת קוד, יצירת אפליקציה – את כל אלה כמעט כל אחד יכול ליצור היום בתוך דקות. ובעתיד הלא רחוק, היכולות האלה יתרחבו גם לעולם הפיזי. טכנולוגיות חדשות כבר מאפשרות לייצר ולבנות דברים מהר ובזול, אפילו בתים ובניינים. ואם הבינה המלאכותית יכולה לייצר כמעט כל דבר, השאלה שנשאלת היא מה יקרה לערכם של הדברים עצמם.
כאן מתחיל הפרדוקס. בכלכלה של שפע, מה שנעשה נדיר, הופך לבעל ערך. ואם מכונות יוכלו לייצר כמעט הכול, הדבר הנדיר ביותר עשוי להיות דווקא הזמן, המיומנות, והמגע האנושי שהושקעו ביצירה.
אנחנו כבר מכירים את התופעה הזאת. אנשים קונים רהיטי וינטג', שעונים מכניים, תקליטים, כלי קרמיקה בעבודת יד או רכבי אספנות, אפילו שיש חלופות חדשות, משוכללות יותר וזולות יותר. והסיבה לכך היא שאנחנו לא מחפשים רק את הפונקציונליות. אנחנו מוכנים לשלם על הסיפור, על החומר, על ההיסטוריה, על היד האנושית שהייתה שם.
עכשיו דמיינו שה-AI ירחיב את התופעה הזו כמעט לכל תחום. אם יהיה אפשר לייצר אלפי תמונות מרשימות בשניות, דווקא יצירה שצוירה ביד אמן שעבד עליה במשך שבועות וחודשים, תהפוך למעניינת יותר, לא לפחות. אם אפשר יהיה לייצר שיר מקפיץ בלחיצת כפתור, דווקא הופעה של מוזיקאי אמיתי תקבל הערכה מחודשת. ואם מכונה תוכל לתכנן ולבנות בית במהירות ובעלות נמוכה, דווקא בית שתוכנן, נבנה ועוצב במידה משמעותית בידי אנשים, יעניק לאותו המוצר ערך אחר.
זה לא אומר שכל בעל מלאכה יהפוך לעשיר, או שעבודות מסוימות לא ייעלמו. להפך: מהפכת ה-AI ככל הנראה תאלץ אותנו להיפרד מחלק מהמיומנויות שהתרגלנו לתמחר גבוה, פשוט משום שהיו קשות לביצוע. אבל היא גם עשויה להעלות את הערך של מיומנויות אחרות: כאלה שדורשות שנים של תרגול, של טעם, שיקול דעת, יצירתיות, וקשר אנושי.
לכן השאלה החשובה לגבי העתיד היא אינה רק אילו מקצועות ה-AI יחליף. השאלה היא מה יקרה לערך האנושיות כאשר היכולת לייצר תהפוך לכמעט בלתי מוגבלת. ייתכן שהתשובה היא שנחזור להעריך את מה שלא ניתן לייצר לפי דרישה: אמנות ואומנות, ניסיון, אותנטיות, חומר, סיפור וזמן. בעולם שבו מכונות יידעו לייצר כמעט הכול, עצם העובדה שמשהו נעשה בידי אדם עשויה להפוך לחלק מהערך שלו. במובן הזה, ייתכן שה-AI לא ירחיק אותנו מהאנושיות שלנו, אלא דווקא יחזיר אותנו אליה.
וזה עשוי לשנות גם את הדרך שבה אנחנו מגדירים יוקרה. אם מהירות, יעילות ודיוק יהפכו לנגישים וזולים, הם יאבדו מהייחוד שלהם. יוקרה עשויה להפוך לזמן: זמן ללמוד מלאכה, ליצור, ולהיות נוכח. דברים שאי אפשר להאיץ באמצעות אלגוריתם, יהפכו לנחשקים.
ואולי זו תהיה התוצאה האמיתית של מהפכת ה-AI. היא לא תחליף עבודה אנושית, אלא תעזור לנו להבחין בין תוצר, לבין יצירה, ותעזור לנו לגלות את ערך האנושיות שלנו מחדש.
עומר שמרק הוא מהנדס בינה מלאכותית ב-Zealot Labs




























